צh33 כתב:אני משער שאת ידענותך שאבת בסה"כ משיטוט קצר בגוגל אבל בכל אופן הייתי מצפה שתקרא עד סוף המאמר ולא תלעיט את הצופים בחצאי אמיתויות.
יורה דעה כתב:סוף סוף עלה לכאן מי שיודע משהו וחצי, ואפשר לדבר אתו לעניין. גוראריה.
גור, מש"כ באות ד' זהו הרי נכלל באות ב', ששניהם לדבר אחד נתכוונו, שר"א סורסקי פועל במגמתיות, והוא כמובן עושה זאת מתוך תחושת שליחות רוחנית, (לא פחות מר"א הויזמן בקרלין), וע"כ יש להצדיע לו.
מעבר לזה, אכן לא יפה [וחכם] מעשהו להתעלם מחסידי קרלין בטבריה, אם כי יש לדידו טעם מוצדק, והוא שבספר העוסק בתולדות עליית חבורת הרמ"מ והרא"ק, שבין היתר עוסק רבות בתיאור איסוף הצדקה לטובת עניי אר"י, ההכרח בל יגונה שהרא"ק מינה את הר"מ מלכוביץ' לממשיכו בנשיאות הקופה, לאחר שהיה ביניהם קשר איתן, ואחרי רמ"מ המשיכו כל האדמו"רים בשושלת זו באיסוף הכספים במהלך כל הדורות עד לפני חורבן יהדות אירופה בשואה הנוראה. קופה זו נקראה בשם "כולל רייסין", וכמדומה לי שלחסידי קרלין היה קופה אחרת בשם "כולל וואהלין".
את מאמריו של ר''א שור, הנני מכיר פחות או יותר, אך כנראה פספסתי את סדרת המאמרים על קערת 'יסוד המעלה', ואשמח אם תציין באיזה קבצים נתפרסמו.
יורה דעה כתב:צh33 כתב:והיא הנותנת, שגם במהד' החדשה של ה"פרי הארץ", (בהוצאת המסורה תשמ"ט, שם גם נדפסו חלק מהאיגרות של הרמ"מ והרא"ק), הושמטו אותם המכתבים "בעצת גדולים שליט"א" (כלשון המו"ל).
שמות אותם ה"גדולים", ידוע לי, ואעפ"כ לא אזכרם כאן, מהטעם שהם כיסו את הדבר.
יורה דעה כתב:אינני יודע מה כת"ר שח, האם ההימנעות מאזכור קהילה, קדושה ככל שתהיה, נחשבת השמצה?, בכל מקרה, אין שום תחושת שליחות עליונה בהעלבת חסידי קרלין שלא הוזכרו בספר זה, כוונתי היא, שספרו מיועד עבור הקורא הסלונימי, בכדי שיוכל לדעת על צור מחצבתו בקודש. והן אמת, שאילו היה סורסקי מזכיר מחסידי קרלין, לא היה זה לטיבותא עבורם, שהרי או אז לא היה "דלק" לשור (שאינו אוהב להתכתש, כדבריך) להוציא את אוצרותיו הגנוזים עמו, והעולם היה חסר, וגם כרכי בית אהרן וישראל היו עומדים כאבנים שאין להם הופכין..
מש"כ שהוא מחק את שושלת לכוביץ'-קוידנוב, והמשך סלונים של רי"ל ע"י בנו בתל אביב, - הרי זה כמו לטעון שהוא מחק את שושלת סלאנים (דמתקריא שווארצע), והצד השווה שבהם, שהוא איננו מתיימר להכתיר בנשיאות כולל רייסין את מי שלא היה בפועל. ואילו העובדה שבתקופות מסוימות היה יותר ציבור בשושלת קוידנוב, וכן בסלונים אצל רי"ל, מאשר בשושלת סלונים דהיום, אינה עילה לשקר ולומר שהיו בנשיאות הקופה.
גוראריה כתב:א. דקתי בלשוני אף כי לא הרחבתי דיי, וכבוד וגו' הסתר וגו'. היחס לקהילת קרלין היה נורא. וד"ב. הספר יסוד המעלה לא התיימר להיות ספר פנים סלונימאי אלא לתעד את עלייתם ארצה של הקדושים, ובתור שכזה הרי שהתעלמות מקהילה מקבילה ובעלת חלק שוה בעליה, אין לה כל הצדקה.
ב. בנושא המחיקות האחרות [אגב, רי"ל עצמו ולא בנו] לא התכוונתי דווקא לרא"ס. הוא באמת לא מחוייב. אלא לשופר שלם ששיווק את חצרו כממשיכה היחידה של לכוביץ' קוברין סלונים. [וכלל לא בענין הקופה!]
ולא היא.
והבעי', שהקורא התמים שואב את המידע שלו על שושלות אלו מהספרות ה"בית אברהם"ית ובטוח שזו ההיסטוריה ואין בלתה.
יורה דעה כתב:אין שחר להאשמות שבסלונים דאגו למוחקו, וטענות אלו הפריחו הוגי הדעות בסלאנים, שלא היה ניחא להו החביבות המופלגת שגילה הבית אברהם לתלמידו רש"נ, ומשום כך ניסו לטשטש את דמותו של הבית אברהם ולהעמידו בצל של אחיו הגדול.
זקן ששכח כתב:יורה דעה כתב:אין שחר להאשמות שבסלונים דאגו למוחקו, וטענות אלו הפריחו הוגי הדעות בסלאנים, שלא היה ניחא להו החביבות המופלגת שגילה הבית אברהם לתלמידו רש"נ, ומשום כך ניסו לטשטש את דמותו של הבית אברהם ולהעמידו בצל של אחיו הגדול.
אינני יודע להתכתש עם 'ידענים' שידיהם רבה להם בכל תחום, לכן לא אכנס לעומק הפולמוס. אחת אציין: רבות שהיתי אצל זקני וצעירי עדת חסידי סלאנים, וכמעט שאין שיחה בה לא מזכירים את ה'בית אברהם', אלא שאין קוראים לו בשם זה, כי אם בשם הרבי ז"ל מבראנוביץ'.
לומר שהם מטשטשים את דמותו - היא סילוף וטשטוש.
אסייג את דברי באחת. יתכן שהכותב ניזון מאנשים מסויימים וכך שמע. אולם לא זו האמת. ויבואו גדולים הימני ויעמידו דברים על דיוקם.
גוראריה כתב:[ו. לא הזכרתי כאן את 'רצח האופי' כפשוטו שעשו לבנו של הר"יל, הר"א מת"א ['דער טיומקינער' בלשונם]. אחד מ'חטאיו' הגדולים היה שרצה להיות סלונימער רבי אחרי אביו, וי וי...
ו. אסיים בדברי שלום: בין האחים שררה אהבה מופלאה [ולא כן בין כו"כ חסידים שוטים ואכמ"ל]. סיפר לי רבי יחיאל גרנטשטיין ז"ל שהיה בזיוו"ר חתן הרי"ל [הרבה אחרי פטירתו] שכשנולד בנו הבכור ישכר לייבלי הי"ד, הגיע היונגער רבי מוהרשד"י הי"ד מברנוביץ' לסלונים לשמש כסנדק. [אגב, ר"י גרנטשטיין היה בן גילו, אלא שנלב"ע קרוב לשבעים שנה אחריו...]
גוראריה כתב:ו. לא הזכרתי כאן את 'רצח האופי' כפשוטו שעשו לבנו של הר"יל, הר"א מת"א ['דער טיומקינער' בלשונם]. אחד מ'חטאיו' הגדולים היה שרצה להיות סלונימער רבי אחרי אביו, וי וי...
ישעיהו לוריא כתב:האם מישהו שמע על ד"ת שהיה בעבר על רא"ס. שלקח עמוד שלם המתאר את עלייתו של הרב קוק ארצה , את עמידתו בסיפון ואת מחשבותיו ורעיונותיו בעת ראותו את הארץ וכו' , שהעתיק רא"ס כל הקטע ל'חזון איש' .
זו שמועה שמעתי בילדותי (שהייתה לא מזמן..) ושמעתי שהספר על הגאון הרב קוק זצ"ל יצא מעט לפני הספר 'פאר הדור' , והרא"ס אמר כי זו לא הייתה גניבה אלא זכרון עמום בראשו. וזוכה.
אולי אי-מי יוכל לומר אם בכלל יש כזה קטע בפאר הדור או בספרים על הגאון הרב קוק זצ"ל. אולי כל השמועה לא נכונה ו'לרב אין בת'...
בזמנו,
לפני הרבה שנים,
היתה סידרת כתבות בשבועון "פנים אל פנים" , של שמואל הכהן אבידור , שתקף את הספר. הוא הביא ציטטות שלמות מהספר שהועתקו מספר אחר, שיצא על הרב קוק. למשל, יש שם תיאור על החזון איש בסיפון האניה השטה לה לכיוון ארץ ישראל. והחזון איש עומד על הסיפון ומביט לעבר הארץ, והוא חש בלבו הגואה וכו' וכו '
כל הקטע הזה נמצא גם בספר על הרב קוק כשהוא בא ארצה להיות רבה של יפו.
נסה לחפש בספריית האוניברסיטה העברית את העותקים הישנים של פנים אל פנים ותמצא .
גם אודות הקירוב הנפלא של הנת"ש לבי"א יש עוררין. ודומה שכל המקור הוא שוב - אדם אחד, בלא להמעיט בכבודו.
זקן ששכח כתב:למשל: בהדפסתם תמצא במדויק מי כתב כל קטע ומכת"י מי הועתק, שלא כמו בבי"א שכל הקרדיט לאיש אחד...
זקן ששכח כתב:גם אודות הקירוב הנפלא של הנת"ש לבי"א יש עוררין. ודומה שכל המקור הוא שוב - אדם אחד, בלא להמעיט בכבודו.
יורה דעה כתב:זה זמן שאני מתחבט אם להגיב או לשתוק, וסבור אני שהשתיקה יפה בעניינים אלו ושום תועלת לא תצמח מחרחור אחר פרשיה זו, שהדיה ולקחיה נלמדו בחוגים וקהילות רבות, ואכמ"ל. אבל לא עת לחשות נוכח דברי 'זקן ששכח', שתאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז.זקן ששכח כתב:למשל: בהדפסתם תמצא במדויק מי כתב כל קטע ומכת"י מי הועתק, שלא כמו בבי"א שכל הקרדיט לאיש אחד...
שמעתי (אור לה' אב תשע"ג) מהגאון ר' מיכל זילבר שליט"א, תשובה והסבר לנקודה זו: ידוע שר"ח ויטאל מזהיר שלא ילמדו אלא רק בכתבים שלו, ולא של בכתבי שאר התלמידים, ונשאלת שאלה, וכי היה רק תלמיד אחד הבין אותו? הרי הם היו בודאי גדולי עולם (וכאן החל לפרט חלק מגדולי התלמידים). - את השאלה הזו שואל באגרת הרמ"ז - ר' משה זכות, והוא מתרץ פשוט, שר"ח ויטאל היה במדת יסוד שמשפיע שפע, ומה שהוא קיבל מרבו זה היה עבור כלל ישראל, מאש"כ שאר התלמידים בודאי הבינו את דברי רבם, אך זה לא היה עבור הכלל. האר"י הק' נתן לר"ח ויטאל את הכח לצמצם דברי רבו, להיות מגלה טפח ומכסה אלף אמה. וכך גם אצל ה"בית אברהם", היו אמנם הרבה תלמידים, אבל את מי שהוא מינה להיות הכותב של הדברים שלו, זה היה אדמו"ר הנת"ש זי"ע. ויותר לא צריך להסביר, זה מתרץ הרבה שאלות. - עכ"ל.
יורה דעה כתב:זקן ששכח כתב:גם אודות הקירוב הנפלא של הנת"ש לבי"א יש עוררין. ודומה שכל המקור הוא שוב - אדם אחד, בלא להמעיט בכבודו.
גם כאן, דיבר הזקן בלא לדעת מאומה. (אם חכם הוא וידען בתורת בריסק, זה לא מקנה לו ידיעות בתורת סלונים, וד"ל). והנה לשון האדמו"ר בעל הברכת אברהם זי"ע, (שלכבודו, כביכול, חשו ונמהרו מתנגדי הנת"ש זי"ע):
"...והיה בזה השגחה נפלאה בהופעת רוה"ק, שבשנותיו האחרונות בחר כ"ק [הבית אברהם] זצ"ל באחד המיוחדים מתלמידיו - כפי ביטוי פ"ק לי - ה"ה כבוד חתני הר"מ הרב הגה"ח ר' שלום נח ברזובסקי שליט"א, לרשום דבריו הקדושים בספר זכרון וכו', וסמך ידו עליהם שהם נכונים כנתינתם מסיני...
מחולת המחנים כתב:הדיבורים שנאמרו כאן שכאילו חסידי סלאנים (די שווארצע) מזלזלים בבית אברהם בהיות שהנתיבות שלום היה תלמידו, מבלי להיכנס לעצם המחלוקת הינם בורות מוחלטת, רבים מזקני חסידי סלאנים בדור האחרון היו כאלו שזכו ליהנות מאורו הגדול בשני ביקוריו בארה"ק ודבקו בו בלו"נ, וחלקם היו עוד חסידיו בברנוביץ, והטעם שנקרא בפיהם בראנוביצער הינו פשוט, באשר שבשונה מהאדמורי"ם הקודמים קבע את מקום מושבו בברנוביץ, ואתמהה וכי חסידי קארלין המכנים את רבם רבי ישראל - הינוקא בשם "דער פראנקפוטער" על שם מקום מושבו בפראנקפורט, יש בכך איזה נימה של זלזול ח"ו.
אמנם זאת יש לציין כי רובם של חסידי סלאנים הבוגרים הינם תלמידיו וחניכיו של רבי שלום נח בישיבת בית אברהם סלונים.
לגבי רבי אברהם וינברג מסלונים ת"א שמעתי כי לאחר הסתלקותו של הבית אברהם היה מועמד לכס ההנהגה, והמעניין באותן בחירות היה שחסידי סלונים בליטא - בעיקר בברנוביץ - בחרו בר"א, ואילו חסידי סלונים באר"י בחרו במהרשד"י שאכן נבחר לרבי, כנראה שהיו יותר חסידי סלאנים באר"י מאשר בחו"ל, ר"א שלא זכה עלה אז לאר"י.
שנים אח"כ תרעומת היתה בלבו על החסידים מפני מה לו בחרו בו לרבי, והשיחה לפני הרה"ח רבי יוסף וינברג ז"ל, ענה לו ר' יוסף בפיקחותו הנה אתה רואה שבזכות זה שלא נבחרת לאדמו"ר ניצלת, שאח"כ עלית מיד לארה"ק, ואילו היית נבחר לרבי הרי מיטב הסיכויים שהיית נשאר בברנוביץ, ואז לא היית יכול להינצל מגורלם המר של שאר יהודי אירופה.
אגב יש מנכדיו של ר"א הנמנים על חסידי סלונים-סלאנים.
ובחזרה לנושא האשכול, בקובץ בית אהרן וישראל האחרון (סיון-תמוז ע"ג) התפרסם מאמרו של הרב אביש שור על המחלוקת בין הרה"ק בעל התניא והרה"ק רבי אברהם מקאליסק מהזווית הקרלינאית, אולי אעלה אותו מאוחר יותר.
בכוונה עירבתי וכתבתי לפעמים סלונים ולפעמים סלאנים, כדי לא להכריע בין החסידויות דהאידנא.
מחולת המחנים כתב:לגבי רבי אברהם וינברג מסלונים ת"א שמעתי כי לאחר הסתלקותו של הבית אברהם היה מועמד לכס ההנהגה, והמעניין באותן בחירות היה שחסידי סלונים בליטא - בעיקר בברנוביץ - בחרו בר"א, ואילו חסידי סלונים באר"י בחרו במהרשד"י שאכן נבחר לרבי, כנראה שהיו יותר חסידי סלאנים באר"י מאשר בחו"ל, ר"א שלא זכה עלה אז לאר"י.
ישבב הסופר כתב:תיקון קל - הינוקא לא התגורר בפ"פ כלל. הוא נפטר בעיר מרפא ליד פרנקפורט, ונטמן שם. והוא נקרא על שם מקום קבורתו, וכן רבים מאדמורי קרלין נקראו על שם מקום קבורתם.
אבל גם בסלונים, הקארלינער [רש"ק], הלעכעוויטשער והקוברינר נקראים על שם מקום כהונתם, ואח"כ היו כולם בסלונים, עד שרבי אברהם קבע מושבו בברנוביץ, ולמה לא ייקרא על שם מקום כהונתו?
מחולת המחנים כתב:מחולת המחנים כתב:לגבי רבי אברהם וינברג מסלונים ת"א שמעתי כי לאחר הסתלקותו של הבית אברהם היה מועמד לכס ההנהגה, והמעניין באותן בחירות היה שחסידי סלונים בליטא - בעיקר בברנוביץ - בחרו בר"א, ואילו חסידי סלונים באר"י בחרו במהרשד"י שאכן נבחר לרבי, כנראה שהיו יותר חסידי סלאנים באר"י מאשר בחו"ל, ר"א שלא זכה עלה אז לאר"י.
עכשיו אני רואה כי טעיתי בפרט אחד, הבחירות לאחר הסתלקותו של הבית אברהם לא היו בין מהרשד"י ורבי אברהם מת"א, אלא בין מהרשד"י לרבי אברהם וינברג מטבריא שלימים יהפוך בעצמו לאדמו"ר מסלונים בעל ברכת אברהם (נחל איתן), ובאותן בחירות אנשי סלאנים בחו"ל בחרו ברבי אברהם מטבריא, ואילו אנשי סלונים בא"י בחרו במהרשד"י מבראנוביץ, שאכן נבחר, שאר הפרטים כפי שכתבתי.ישבב הסופר כתב:תיקון קל - הינוקא לא התגורר בפ"פ כלל. הוא נפטר בעיר מרפא ליד פרנקפורט, ונטמן שם. והוא נקרא על שם מקום קבורתו, וכן רבים מאדמורי קרלין נקראו על שם מקום קבורתם.
אבל גם בסלונים, הקארלינער [רש"ק], הלעכעוויטשער והקוברינר נקראים על שם מקום כהונתם, ואח"כ היו כולם בסלונים, עד שרבי אברהם קבע מושבו בברנוביץ, ולמה לא ייקרא על שם מקום כהונתו?
מעניין לציין כי בסלאנים היה ההיפך, בעל בית אברהם התגורר בברונוביץ בימי הנהגתו, ועל כך גם נקרא דער בראנוביצער, ואילו מקום מנוחתו היא בסלאנים ליד ציון אבי זקנו הס"ק בעל יסוד העבודה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 391 אורחים