אשת האוה"ח נתעטפה בטלית והניחה תפילין

[יאיר]

אתמהה!

[חכם באשי]

לא הבנתי את תמיהתך.
אם הנך תמה כיצד אשת ה'אור החיים' נתעטפה בטו"ת, הרי מצינו כזאת בגמרא, על ברוריה אשת ר"מ.
ולזכרוני, בבטאון 'עולם החסידות' לפני כעשור, נתפרסמה סדרת כתבות על 'נשים צדקניות' כאלו, שנהגו במצוות כאלו.

[ווונדערלעך]

גם מיכל בת שאול כמובן.

[זקן ששכח]

באשי וונדערליך, יתכן ומובאותיכם אינם מתרצים את התמיהה, אלא מוסיפים שמן למדורה. מה באמת הסבר הענין?

[תוך כדי דיבור]

איני יודע מה תמוה (אגב, אפשר להוסיף לרשימה את השמועה העתיקה על בנותיו של רש"י). ההנחה שלך היא שהנחת תפילין ע"י אשה הוא דבר שלא ייתכנו לו פנים בהלכה. אבל אין זו האמת, אלא נחלקו בזה רבותינו הראשונים (ומיכל בת שאול היא היסוד לכל הדיונים!), כמו שנחלקו בכלל בעניין קיום מצוות עשה שהזמ"ג ע"י נשים, ואם מברכות עליהן והדברים עתיקים. וכל מה שכתב הרמב"ם בעניין אשה שלמדה תורה שיש לה שכר וכו', זה קאי גם על תפילין, כמש"כ החינוך מצוה תכ"א. ואם מצד יוהרא, בצנעא אפשר לה. וכלפי שמיא, הא ודאי אין זה שייך אלא באשה צדקנית, וכאותן שנזכרו כאן.

והן אמנם בתפילין יש מונע אחד שאינו בשאר מצוות שהזמ"ג, והוא הצורך בנקיות הגוף, ועפ"ז פסק הרמ"א (בסי' ל"ח) שאין לנשים להניח תפילין אפילו אם רוצות להחמיר על עצמן, כי תפילין צריכות גוף נקי כנ"ל, והן אינן זריזות להיזהר (כמש"כ הכלבו). ומעודי נפלאתי על הדברים הללו, חדא הלא כאמור ודאי מעיקרא אין לזה שייכות אלא לאשה צדקנית וכו', ולמה נאמר שאינה זריזה, והלא אשת חבר וכו'. ותרתי, שהלא מצות תפילין לכל מסורה, מגדולי החכמים ועד אחרוני עמי הארצות, ואטו כולי עלמא יודעים להיזהר, ובכ"ז הדין פשוט כמובן להניח (מלבד מי שברי לו שאינו יכול להתפלל בלי הפחה או הרהור, וג"ז לא אמרו בדרך קבע) וא"כ למה לחלק בזה.
אולם באמת החילוק פשוט, שאשה אינה מצווה, ואילו איש הריהו מצווה, אם ת"ח ואם ע"ה. ונהי שגם אנשים הרבה אינם יכולים לשמור על גוף נקי, אבל סוף סוף הם מחוייבים מדאורייתא בהנחת תפילין וא"א להם להיבטל מהמצוה, ע"כ דינם להניח כמובן, אבל לא כל היום אלא רק לזמן קצוב, בתפילת שחרית (שלרוב הפוסקים רק חסידים ומדקדקים רשאים לצאת כל היום כולו בתפילין, ולא יתחזו כיוהרא. והם יודעים לשמור עצמם כמובן). אבל נשים, שאינן מצוות, ממילא מהאי טעמא גם הקצת של התפילה אין להן להניח. שדווקא מי שמחוייב בדבר רשאי להכניס עצמו לחשש של הנחת תפילין בגוף לא נקי, וק"ל.



אחרי שכתבתי כדברים הללו בעבר, מצאתי שזכיתי לכוון לדעת רבינו הערוך השלחן (באו"ח שם), מיסוד דברי המג"א, עיי"ש. ורק אוסיף שמן ההסבר הזה ניתן למצוא פתח לאשה צדקנית להניח תפילין בצנעה למקצת מן היום, וכפי שעשתה אשת האוה"ח.

[בצלאל]

באשי וונדערליך, יתכן ומובאותיכם אינם מתרצים את התמיהה, אלא מוסיפים שמן למדורה. מה באמת הסבר הענין?

מה לך תמיהה וכיצד מדורה? במה נשתנו תפילין וציצית משאר כל מצוות עשה שנשים צדקניות תקפדנה לקיימן, כמו סוכה ושופר? ואל תשיבני שהתעטפות בטלית יש בה משום "לא תלבש", כי אשיב לך שטלית שהתעטפו בה אותן נשים היה בגד מיוחד לנשים, ולא נראה שבתפילין יש משום לא תלבש, כי אינו מיוחד לאנשים, אלא מיוחד הוא למצווה. כפי שאין בנטילת לולב משום לא תלבש.

[גלילי]

וראה עוד כאן, וכאן.

[זקן ששכח]

באשי וונדערליך, יתכן ומובאותיכם אינם מתרצים את התמיהה, אלא מוסיפים שמן למדורה. מה באמת הסבר הענין?

מה לך תמיהה וכיצד מדורה? במה נשתנו תפילין וציצית משאר כל מצוות עשה שנשים צדקניות תקפדנה לקיימן, כמו סוכה ושופר? ואל תשיבני שהתעטפות בטלית יש בה משום "לא תלבש", כי אשיב לך שטלית שהתעטפו בה אותן נשים היה בגד מיוחד לנשים, ולא נראה שבתפילין יש משום לא תלבש, כי אינו מיוחד לאנשים, אלא מיוחד הוא למצווה. כפי שאין בנטילת לולב משום לא תלבש.

אולי באמת תוכל לפתור את התמיהה במה נשתנו אותן מצוות כמו סוכה ולולב שרוב רובן של בנות ישראל מקפידות לקיימן, ואילו ציצית המצויה בכל בית יהודי, בזה לא קבלו עליהן?

[גלילי]

באשי וונדערליך, יתכן ומובאותיכם אינם מתרצים את התמיהה, אלא מוסיפים שמן למדורה. מה באמת הסבר הענין?

מה לך תמיהה וכיצד מדורה? במה נשתנו תפילין וציצית משאר כל מצוות עשה שנשים צדקניות תקפדנה לקיימן, כמו סוכה ושופר? ואל תשיבני שהתעטפות בטלית יש בה משום "לא תלבש", כי אשיב לך שטלית שהתעטפו בה אותן נשים היה בגד מיוחד לנשים, ולא נראה שבתפילין יש משום לא תלבש, כי אינו מיוחד לאנשים, אלא מיוחד הוא למצווה. כפי שאין בנטילת לולב משום לא תלבש.

אולי באמת תוכל לפתור את התמיהה במה נשתנו אותן מצוות כמו סוכה ולולב שרוב רובן של בנות ישראל מקפידות לקיימן, ואילו ציצית המצויה בכל בית יהודי, בזה לא קבלו עליהן?

עי' שו"ת חת"ס או"ח קפ"ה.
ובספר ציצית - הלכה פסוקה להר' צבי כהן (סי' יז) הביא כמה וכמה טעמים שאשה לא תלבש ציצית.
וא' מן הטעמים (מופיע גם בח"ס הנ"ל) שציצית היא להזכיר על תרי"ג מצוות, ואשה אינה מחוייבת במצוות.

[מרחביה]

וא' מן הטעמים (מופיע גם בח"ס הנ"ל) שציצית היא להזכיר על תרי"ג מצוות, ואשה אינה מחוייבת במצוות.

וכל איש כן מחויב בתרי"ג (שבהן מצוות כהונה וכיו"ב)?

[מנחם]

שנשים צדקניות תקפדנה לקיימן, כמו סוכה ושופר

רוב נשים אינן מקפידות במצוות סוכה! היכא דאפשר להן תאכלנה בסוכה, ואם מעט להן המקום או בשעת היותן בבית אוכלות בבית בלא פקפוק!

[גלילי]

וא' מן הטעמים (מופיע גם בח"ס הנ"ל) שציצית היא להזכיר על תרי"ג מצוות, ואשה אינה מחוייבת במצוות.

וכל איש כן מחויב בתרי"ג (שבהן מצוות כהונה וכיו"ב)?

כל איש בכללות מחוייב, וכבר דשו בספרים כיצד מקיים כל המצוות ואכמ"ל.

[תוך כדי דיבור]

אולי באמת תוכל לפתור את התמיהה במה נשתנו אותן מצוות כמו סוכה ולולב שרוב רובן של בנות ישראל מקפידות לקיימן, ואילו ציצית המצויה בכל בית יהודי, בזה לא קבלו עליהן?

גם תשובה זו מבוארת בפשיטות באחרונים, שבציצית יש צד של יוהרא.
אמנם יש להבין, למה צד זה ישנו דווקא בציצית יותר משאר מצוות שפטורות בהן? אעתיק ברשות מה שכתבתי בזה בימי חורפי:

כתבו הפוסקים בהל' ציצית, שלהקפיד לצאת יד"ח גם כדעת יחיד הרי"ז מחזי כיוהרא. ונראה בכוונתם שהיוהרא היא עקב החיוב הרופף בכך: מי שמקפיד לקיים אפילו חומרא רחוקה כזאת, או כל כך משתדל לקיים מצווה שהוא פטור ממנה מכל הצדדים, הרי"ז כאילו עומד ומצהיר שאת שאר כל חובותיו כבר מילא כהוגן. משא"כ ב'חומרות' רגילות ובפטורים פשוטים.
ומעתה נבין, מה טעם נשים מקיימות אף מצוות שהן פטורות מהן, כמו סוכה ושופר וכו'. אך אינן לובשות ציצית: המצוות הנ"ל, בהן יש רק סיבת פטור אחת (ר"ל, שאינן שהזמ"ג), ולכן כשהנשים מקיימות אותן אין זה רחוק כל כך עד כדי להיחשב ליוהרא - ואילו בציצית נמצא שיש שתי סיבות לפטור: א' שהזמ"ג, וב', שבניגוד לרוב שאר המצוות, גם הגברים עצמם אינם מחוייבים ללבוש ד' כנפות, אלא רק באם לובשים בגד כזה, צריכים להטיל בו ציצית (ואכ"מ בהגדרת "מצוה קיומית", ועכ"פ ידוע הגמ' במנחות גבי רב קטינא ודברי המפרשים שם). דהיינו, לא זו בלבד שנשים אינן חייבות ללבוש ד' כנפות (בחינת פטור ב'), אלא אף אם לובשות הן אינן חייבות להטיל ציצית (פטור א'), וע"כ אם בכל זאת עושות דבר רחוק כזה - גם לובשות ד' כנפות וגם מטילות בה ציצית - יש בכך יותר יוהרא מאשר בשאר המצוות שהזמ"ג. כנלע"ד, וכמובן אפשר לבאר באופנים אחרים.

(ותפילין מאי קאמר, הרי הן אינן כציצית? ע"ז כתבתי לעיל מעניין הנקיות)

[אתנחתא]

הסיבה משום נקיות מבוארת בכמה ספרים.

בציצית זכור לי אולי באגרות משה שיש גם משום לא תלבש.

[איש_ספר]

לא ילבש על טלית או תפילין כתוב בתרגום (המיוחס ל) יונתן

[אוצר החכמה]

הגר"ח קנייבסקי במסכת ציצית דן בזה כאן
http://80.179.48.194/WOTZAR/Book.asp?106392&+%F7%F0%E9%E9%E1%F1%F7%E9&page=6

[תוך כדי דיבור]

בקושיית הגרח"ק שליט"א על הרמ"א (בסוף הדיבור), נלע"ד הקטן דל"ק, שמה שכתב הרמ"א בשם הכלבו אינו נוגע להך סוגיא בעירובין דנשים סומכות רשות, אלא הוא מעניין שמעבר לכך - נקיות הגוף, וזה מבואר גם בבית יוסף שציין אליו (ועי' שם בתוס' ד"ה מיכל, וא"כ הוא עניין בפנ"ע). והגרח"ק שליט"א כוונתו להתוס' ד"ה דילמא, שמקור הדין שאשה רשאית לברך הוא מדברי ר"ת על מיכל בת שאול (וע"ז הקשה, שהרי הרמ"א פסק כר"ת לעניין ברכות, וא"כ ממילא היה לו לפסוק כן גם ביסוד הדין, גבי הנחת תפילין לאשה) - אבל אפשר לבאר בפשיטות דנהי שאין ההלכה מסכמת להתיר לנשי דידן (להבדיל ממיכל בת שאול ובחינתה) להניח תפילין מטעם נקיות הגוף, מ"מ סוף סוף לעניין ברכה שמענו מכאן שרשאיות לברך אף שאינן מצוות, ואין זה תלוי בזה (שאף לגירסת הפסיקתא, פשוט שמה שמיחו בה חכמים היה על עצם עניין ההנחה ואינו עניין לברכה הנלווית), והנפק"מ באשר מצוות שהזמ"ג שאין בהם חשש נקיות הגוף, שרשאיות לקיים ולברך.

[אחד הרבנים]

לא הבנתי את תמיהתך.
אם הנך תמה כיצד אשת ה'אור החיים' נתעטפה בטו"ת, הרי מצינו כזאת בגמרא, על ברוריה אשת ר"מ.

אין מקור לכך שברוריה הניחה תפילין ובודאי לא בגמ'
אך ר' מאיר סובר במפורש בברייתא (מובא בשבת ובעירובין) שאשה חייבת בתפילין

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=72&t=31932&p=340555&hilit=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F#p340555

[יוסף חיים אוהב ציון]

בן יהוידע עירובין צו.
מיכל בת שאול היתה מנחת תפילין. י"ל למה נשתוקקה למצוה זו יותר משאר מצות שהזמן גרמא. ונראה לי בס"ד דאיתא במדרש שוחר טוב [תהלים א' ב'] בתורת ה' חפצו, א"ר אלעזר אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם רוצין אנחנו ליגע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, א"ל הקב"ה קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאלו אתם יגיעים בתורה יומם ולילה, עד כאן לשונו. נמצא מצות תפילין מועלת במקום עסק התורה, ולכן מיכל שהיתה אשה שאין לה יגיעה בתורה וגם אין לה פנאי נשתוקקה למצות תפילין שמועלת במקום עסק התורה, והא דנשתוקקה לד"ז יותר משאר נשים, נראה לי בס"ד דידוע מצות תפילין מסוגלת לבנים, ולכן איתא בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער רוח הקודש באותו שחלם תפילין שלו פסולין וצוה לעשות אחרים, ופתר לו רבינו האר"י זיע"א שאשתו מעוברת בזכר ותפיל אותו ותחזור ותתעבר בבן זכר של קיימא יע"ש. ולכן אמרה מיכל אקיים מצות תפילין המסוגלת לבנים אף על פי שאני איני חייבת בה, אולי אזכה לבנים על ידה. ואשתו של יונה הנביא ע"ה אחר שראתה מה שנעשה לבעלה בים ובדג להיותו בורח מלפני ה', רצתה לקיים מצות עלייה לרגל שהיא לראות את פני ה', אף על פי שהיא עצמה פטורה ממצוה זו, דכתיב [דברים ט"ז ט"ז] יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך, לעשות מצוה נגד מעשה בעלה שברח מאת פני ה' לתקן בזה בשביל בעלה דאשתו כגופו.
ואולי כיון שלא היה לאוה"ח בנים אז אשתו רצתה להניח תפילין.