ברכות דף ה

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » א' אוגוסט 05, 2012 1:51 am

במהרש"א ריש ע"א
"אף ת"ח מבעי ליה למימר כו'. דתורתו ודאי מגינה כמו פרשת ק"ש דלהגן שרי כדאמרי' (פ"ק) [פ"ב טו:] דשבועות מ"מ בעי נמי למימר חד פסוקא דרחמי במקום תפלת ערבית היינו פסוק בידך אפקיד רוחי וגו' וע"פ המדרש ב"ו מפקיד חפץ ביד חבירו ומחזירו בלוי ומקולקל אבל אדם מפקיד בכל ערב נשמתו ביד הקדוש ברוך הוא עיפה ומחזירה לו רגועה כו' כמ"ש הטור א"ח סי' מ"ו והיינו פדית אותי ה' אל אמת ולא כב"ו ששולח יד בפקדון שבידו ומקלקלו ודו"ק".

דברי המהרש"א נסובים על דברי הגמ' "אמר ריב"ל אע"פ שקרא אדם קר"ש בביהכנ"ס מצוה לקרותו על מטתו אמר רבי יוסי מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה אמר רב נחמן אם תלמיד חכם הוא אין צריך אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת" ע"כ.
מבואר לכאו' שהנושא הוא לגבי קריאת שמע שעל המיטה, ולפי"ז לא הבנתי מה שכתב המהרש"א במקום תפילת ערבית, מאי שייטיה לתפילת ערבית כלל, וכי יתכן שת"ח יפטר מערבית?
[קצת נפ"מ למעשה...]

תורת ארם צובא

למה כל דף נפתח במקום אחר
לא כדאי שיהיה אשכול מיוחד לדף היומי?

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » א' אוגוסט 05, 2012 1:54 am

תורת ארם צובא כתב:למה כל דף נפתח במקום אחר
לא כדאי שיהיה אשכול מיוחד לדף היומי?

כבר דברו על זה רבות כאן בפורום [כנראה אתה לא מבקר תדיר]
ואכן אני סתם תקעתי את זה ב'מטפחת', אני כמו כולם בונה על כך שהמנהלים יפתחו פורום מיוחד לדף היומי. עי' באשכולות סמוכים בנושא.

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » א' אוגוסט 05, 2012 6:04 pm

עשוי לנחת כתב:במהרש"א ריש ע"א
"אף ת"ח מבעי ליה למימר כו'. דתורתו ודאי מגינה כמו פרשת ק"ש דלהגן שרי כדאמרי' (פ"ק) [פ"ב טו:] דשבועות מ"מ בעי נמי למימר חד פסוקא דרחמי במקום תפלת ערבית היינו פסוק בידך אפקיד רוחי וגו' וע"פ המדרש ב"ו מפקיד חפץ ביד חבירו ומחזירו בלוי ומקולקל אבל אדם מפקיד בכל ערב נשמתו ביד הקדוש ברוך הוא עיפה ומחזירה לו רגועה כו' כמ"ש הטור א"ח סי' מ"ו והיינו פדית אותי ה' אל אמת ולא כב"ו ששולח יד בפקדון שבידו ומקלקלו ודו"ק".

דברי המהרש"א נסובים על דברי הגמ' "אמר ריב"ל אע"פ שקרא אדם קר"ש בביהכנ"ס מצוה לקרותו על מטתו אמר רבי יוסי מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה אמר רב נחמן אם תלמיד חכם הוא אין צריך אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת" ע"כ.
מבואר לכאו' שהנושא הוא לגבי קריאת שמע שעל המיטה, ולפי"ז לא הבנתי מה שכתב המהרש"א במקום תפילת ערבית, מאי שייטיה לתפילת ערבית כלל, וכי יתכן שת"ח יפטר מערבית?
[קצת נפ"מ למעשה...]

לחומר הקושי' חשבתי לדחוק
הנה קשה מה נוהג ת"ח, עוסק בתורה,ולכך לא הצריכוהו לקרוא ק"ש שיש בה ששה פסוקים
והצריכוהו לקרוא פסוק אחד- מאי שנא [ולא מסתבר משום בשכמל"ו]
ואולי כל זה בדרכו של ריב"ל, תפילות באמצע תקנום, וקורא על מטתו ק"ש,
ואם ת"ח אינו צריך - לכאורה ההיקש ובשכבך ובקומך- אם תפילה מדבנן [הרי לא מדובר בתפילה ראשונה של היום] הרי שההיקש הוא מקריאת שמע, ואם קריאת שמע דרבנן, מצות קריאת שמע מה"ת היא תלמוד תורה
וקבעו חז"ל לקיים זאת בקריאת פרשיות שמע והיה א"ש ויאמר,
ויש עוד מצוה לקרוא ק"ש על מטתו, ובזה יש תרתי גם ת"ת, וגם קבלת עול מלכות שמים
[שזה שורש ענין תפילה, ודו"ק במחלוקת רבי יוחנן וריב"ל]
ואם ת"ח אינו צריך את החלק של תלמוד תורה, אבל צריך את החלק של התפילה
ולכן קורא פסוק שבו ניכר ענין התפילה שצריך כעת.

יצא מפי · הודעהעל ידי **יצא מפי** » א' אוגוסט 05, 2012 9:38 pm

כמדומני שלא ניתן להתעלם מהשאלה המפורסמת על דברי הגמרא 'אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו וכו' פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה'. ותמוה, אם אכן יש בידו עוון ביטול תורה מדוע מתחילה כפשפש במעשיו לא מצא זאת.
ידועים תירוצי הנפש החיים, אור החיים, הגר"א, המדרש שמואל, ועוד. יבאו החברים ויוסיפו מהידוע להם. (שמעתי שבמתיבתא הובא על כך 24 תירוצים !)

ארשום רק שני תירוצים ששמעתי על דרך צחות.
החשב סופר ביאר ש'יתלה בביטול תורה' אין הכוונה לעוון ביטול תורה, אלא הכוונה לאותם בני אדם שכשמבקשים מהם טובה תמיד הם אומרים שעכשיו הם צריכים ללמוד וזה ביטול תורה עבורם.
תירוץ נוסף שמעתי - 'פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה' - היינו שמרוב שהוא מפשפש במעשיו כל היום זה עצמו ביטול תורה ...תפסיק לפשפש כל היום... תתחיל ללמוד.

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » א' אוגוסט 05, 2012 9:41 pm

יצא מפי כתב: תירוץ נוסף שמעתי - 'פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה' - היינו שמרוב שהוא מפשפש במעשיו כל היום זה עצמו ביטול תורה ...תפסיק לפשפש כל היום... תתחיל ללמוד.

וורט חסידי שאפילו במילים הוא לא נכנס

יצא מפי · הודעהעל ידי **יצא מפי** » א' אוגוסט 05, 2012 9:48 pm

ה: - ר' יוחנן חלש .... אמר ליה חביבין עליך יסורין, אמר לא הן ולא שכרן, יהב ליה ידיה ואוקמיה.

שמעתי פעם שאלה יפה. מדוע לעיל כאשר מתו לר' יוחנן עשרה בניו - שהיה זה גם כן מחמת יסורין של אהבה - לא ביקש 'לא הן ולא שכרן', היתכן ח"ו שחביבים עליו גופו ונפשו יותר מנפשות בניו.

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » א' אוגוסט 05, 2012 9:55 pm

הרי אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורין, ואז לא הוה התם רבי חייא בר אבא דיצולינהו. וגם אם היה שם, שמא לא רצה להשתמש בזכויותיו להציל את בניו, אבל את ר' יוחנן כן.

יצא מפי · הודעהעל ידי **יצא מפי** » א' אוגוסט 05, 2012 10:16 pm

יוסףלוי כתב:
יצא מפי כתב: תירוץ נוסף שמעתי - 'פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה' - היינו שמרוב שהוא מפשפש במעשיו כל היום זה עצמו ביטול תורה ...תפסיק לפשפש כל היום... תתחיל ללמוד.

וורט חסידי שאפילו במילים הוא לא נכנס

אם הזכרת ''וורט חסידי'' בא נראה מה תאמר על זה ?
אחד התירוצים הידועים הוא באופן זה: 'פשפש ולא מצא' היינו שאם פשפש במעשיו ולא מצא בהם שום עוון ועדיין היסורין עליו, 'יתלה בביטול תורה' היינו, שיבקש מאת הקב"ה שיסיר ממנו היסורין משום שאינם נותנים לו ללמוד ומתבטל על ידם מלימוד התורה ['ויתלה בביטול תורה' הכוונה שיתלה את בקשתו בביטול תורה].

בטח תאמר גם על זה שהוא 'וורט חסידי', דע עקא שבספר 'הגאון החסיד מווילנא' (עמ' לו) הובא פירוש זה בשם הגר"א.

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » א' אוגוסט 05, 2012 10:19 pm

פה מובנים המילים "יתלה בביטול תורה", שיתלה פירושו, אם אין לו הזכות לבקש, יתלה הבקשה בביטול תורה.

אבל לוורט הנ"ל מה זה יתלה??

ההבדל ביניהם עצום חוץ מזה ופשוט.

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » א' אוגוסט 05, 2012 10:29 pm

יוסףלוי כתב:
יצא מפי כתב: תירוץ נוסף שמעתי - 'פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה' - היינו שמרוב שהוא מפשפש במעשיו כל היום זה עצמו ביטול תורה ...תפסיק לפשפש כל היום... תתחיל ללמוד.

וורט חסידי שאפילו במילים הוא לא נכנס

כבר כתב לעיל שזה על דרך הצחות, ואפילו לא חסידי

יוסףלוי · הודעהעל ידי **יוסףלוי** » א' אוגוסט 05, 2012 10:48 pm

ע"ב:
אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים
[ניחום ר' יוחנן לרבי אליעזר על שלא הספיק ללמוד הרבה כרצונו]

בספר גפן פוריה לרבי שמואל בן זקן [עיין באשכולו] חוקר במאי איירי. ולכאו' בפשטות איירי באחד הדחוק לפרנסתו המוכרח ללמוד פחות. אמנם את הפשט הזה לא מציע שם, ותמה דאם המרבה מכוון ודאי מעלתו גדולה מהממעיט, ולא משמע דמרבהשאינו מכוון שווה לממעט מכוון, דהלשון "עד שיכוון ליבו לשמים" משמע שניהם מכוונים.

ומביא ביאורים אחרים:

א. בשם הט"ז, עפמ"ש בגמ' שבת: רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה! והוא סבר זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד. א"כ ממעטין פי' שממעטין בלימוד ומרבים בתפילה.

ודוחה: א. שהרי מקור המשפט הוא בקדשים [בהשוואה בין עולה למנחה עיי' רש"י, "והתם לא שייך". מסתבר שכוונת המחבר שלא שייך משום ששם זה תלוי ביכולתו הממונית של המקריב. וצ"ע דאפשר לומר שהוא משפט מושאל עם כוונה אחרת]. ב. לא מצאנו שרבי אליעזר היה מאריך בתפילתו.

ב. מבאר, דאיירי האם ללמוד דפים במרוצה, או ללמוד מעט בדקדוק או בפלפול, ודומה לזה חקירת הגמ' מאי עדיף "סיני או עוקר הרים".
[ומוסיף דמ"ש גבי בעל תשובה שאם רגיל לקרות דף יקרא ב' דפים אין זה ראיה גמורה].

ג. ממעיט פירושו שממעיט בעסקיו ודוחק עצמו ללמוד, הוי כמו זה שלומד יום שלם.

הברכות · הודעהעל ידי **הברכות** » א' אוגוסט 05, 2012 11:10 pm

יוסףלוי כתב:הרי אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורין, ואז לא הוה התם רבי חייא בר אבא דיצולינהו. וגם אם היה שם, שמא לא רצה להשתמש בזכויותיו להציל את בניו, אבל את ר' יוחנן כן.

מלבד הדוחק שבדברים - האם לא יכל ריו"ח לילך אצל אחד החכמים כדי שיתפלל ויציל את בניו ממיתה. יש לדון גם לפי מה שכתבו החזקוני והרא"ם (בראשית כא יז. וכן נראה מרש"י סנהדרין צה. ד"ה אין חבוש) בביאור הטעם ש'אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין' משום שהחולה אינו יכול לכוון בתפילתו יפה. ואם כן כאן ריו"ח עצמו לא היה חולה.
אמנם כעת ראיתי שעמדו על שאלה זו במתיבא - "כרכא דכוליה ביה" - והביאו לכך תירוץ בשם המילי דברכות (גרודזנסקי - תלמיד הנצי"ב), שאף שמתו בניו מכל מקום היה ר' יוחנן מתנחם בתלמידיו שנשארו לו, שהם היו חשובים לו כבנים, אמנם כאשר ר' יוחנן עצמו נחלש ביסורין ולא היה יכול ללמוד תורה עם תלמידיו, לא עמד יותר עד שאמר לא הן ולא שכרן. נורא ואיום.

הברכות · הודעהעל ידי **הברכות** » א' אוגוסט 05, 2012 11:15 pm

אם כבר הזכרנו את הספר 'מילי דברכות' אזכיר דבר נוסף שראיתי משמו, פירוש מחודש ומענין.
בע"א הובא 'ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב 'ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם'....תורה זו מקרא מצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים' וכו'. ותמהו האחרונים מדוע הקדימו את המשנה לנביאים וכתובים. (ראה פני יהושע, סמיכת חכמים, אמרי נועם, ועוד).
ובמילי דברכות הנ"ל פירש, שאין כוונת הגמרא למשניות שסידר רבי, אלא ל'משנה תורה' [ספר דברים] שיש בה הרבה מצוות שלא נזכרו בחומשים שלפניו, והוצרכו לומר שגם הן ניתנו למשה בסיני, כדי שלא נטעה לומר שמצוות אלו משה אמרן מדעת עצמו.

בברכה המשולשת

הברכות כתב:. ותמהו האחרונים מדוע הקדימו את המשנה לנביאים וכתובים. (ראה פני יהושע, סמיכת חכמים, אמרי נועם, ועוד)..

כמדומני שמתרצים ע"פ דברי הירושלמי שסתם משנה- הלמ"מ, וממילא המשניות (בתוכנן) קדמו לנביאים ולכתובים (ויעויין ברש"י האחרון במס' נדה).

יצא מפי · הודעהעל ידי **יצא מפי** » ב' אוגוסט 06, 2012 10:45 am

במעשה דרב הונא שהחמיצו לו היין על שלא נתן לאריס את חלקו, הקשה החפץ חיים (הלכות לשה"ר כלל י סעיף יא באר מים חיים ס"ק לא) כיצד היה מותר לרב הונא לספר להם שהאריס גנב יותר מחלקו, הרי אין בכך תועלת להבא שלא יגנוב יותר, ועשה כן רק לדחות מעליו את הגנאי, ואין היתר לספר לשון הרע באופן זה. וראה שם מה שתי' שדבר זה היה ידוע לכולם שאריס זה גנב, או שבמקום שאינו יכול להסיר מעליו את הגנאי אלא אם יספר לשון הרע, הדבר מותר [ועיי"ש שהביא הוכחה לכך].
ולכאורה אפשר לתרץ בפשיטות, שהאריס היה גוי, ויתכן שאין איסור לספר לשון הרע על גוי.

בברכה המשולשת

יצא מפי כתב:ולכאורה אפשר לתרץ בפשיטות, שהאריס היה גוי, ויתכן שאין איסור לספר לשון הרע על גוי.

אולי היה פשיטא למרן הח"ח שאם האריס היה גוי אז היה מותר לשלא לתת לו את חלקו ואין בזה אפילו בתר גנבא

הברכות · הודעהעל ידי **הברכות** » ב' אוגוסט 06, 2012 8:44 pm

יצא מפי כתב: ולכאורה אפשר לתרץ בפשיטות, שהאריס היה גוי, ויתכן שאין איסור לספר לשון הרע על גוי.

זכורני שראיתי פעם הצעה זו באחד מספריו של הגרי"ח סופר. אמנם עצם ההנחה שאין איסור לשון הרע על גוי אינו פשוט כלל וכלל, שבמדרש רבה פר' תצא פ"ו אות ט וכן בתנחומא פקודי אות ז מבואר לא כך, וראה ברד"ל על מד"ר שם שעמד בזה ולמד שיש איסור לשה"ר על גוי (אא"כ נחלק שמ"מ אין זה בכל פרטי הדינים של ישראל, אך מנלן ?). ופלא שנעלם כל זה מהגרי"ח סופר.

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ג' אוגוסט 07, 2012 12:15 am

נגעים ...הא לן והא להו ואבע"א הא בצינעא הא בפרהסיא
שמעתי מאבי מורי שהנגעים הגיעו שלא כמנהגו של עום
אבל היה בהם גם יסורי הגוף

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ג' אוגוסט 07, 2012 2:03 am

עוד ב' הערות:
א. "אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר רגזו ואל תחטאו אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה" וכו'.
שמעתי מקשים איך יתכן שינצח את היצר הרע לפני שעסק בתורה, והרי התורה היא התבלין היחיד ליצה"ר כמבואר בספרי יראה, ומשמע כאן שיש דרך לנצחו, ואם לא, יעסוק בתורה. וצ"ב.

ב. "אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה" וכו'.
הקושיא כאן ידועה, שאם יש בו עון ביטול תורה, א"כ אין לך עוון גדול מזה, ומה הוא שאמר קודם 'פשפש ולא מצא'?
ונהוג לומר שאכן מדובר שאינו מוצא כל עון, ועל פניו לא ניכר בו ביטול תורה, אבל אומרים לו שמכיון שלא מצא שום עון, כנראה שבאיזשהו מקום יש בו עון ביטול תורה, אף שאינו מרגיש בזה.
ובאמת שזה נכנס בדברי הגמ', שלא כתוב 'בידוע שיש בו ביטול תורה', אלא 'יתלה' בביטול תורה, והיינו מעין ספק, שבלית ברירה צריך לומר שכפי הנראה ייסוריו הם משום ביטול תורה, ואמנם אם 'תלה ולא מצא' והיינו שהתחזק בתורה ככל יכלתו, ולא הלכו ייסוריו, 'בידוע שיסורין של אהבה הם' וכו'.

אשמח לשמוע עוד דרכים על הנ"ל.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ג' אוגוסט 07, 2012 3:00 am

בענין מחלוקת רש"י ותוס' לגבי לימוד לפני התפילה
viewtopic.php?f=7&t=10754

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ג' אוגוסט 07, 2012 10:54 am

אינני יודע מנין לקח לנדו דבר זה וכמדומה שאין לו מקור.
בסערת אליהו ובאמרי נועם יש ביאור אחר שכיון שלא למד כראוי ע"כ לא פשפש כדבעי.

הברכות · הודעהעל ידי **הברכות** » ג' אוגוסט 07, 2012 10:56 am

עשוי לנחת כתב:עוד ב' הערות:
א. "אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר רגזו ואל תחטאו אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה" וכו'.
שמעתי מקשים איך יתכן שינצח את היצר הרע לפני שעסק בתורה, והרי התורה היא התבלין היחיד ליצה"ר כמבואר בספרי יראה, ומשמע כאן שיש דרך לנצחו, ואם לא, יעסוק בתורה. וצ"ב..

יש תירוץ על כך מרבי ישראל סלנטר [מפי השמועה, ראה בספר 'שפתי שושנים' (וויס, בשלח)], שודאי גם ה'ירגיז' הראשון הוא על ידי לימוד התורה - שהיא התרופה היחידה כנגד היצר, אלא שמתחילה ילמד תורה בכללות, שכל לימוד עוזר כנגד היצר, אך אם לא ניצחו, היינו שהוא נגוע במיוחד בעבירה כל שהיא, יעסוק בתורה היינו שילמד הלכות אלו בפרטות, כגון הלכות לשון הרע גזל וכו'.
אמנם קושיא זו הקשו האחרונים (ראה מדרש האתמרי (לבעל השבט מוסר, עמ' לה) לב אליהו (ח"ג עמ' קע) על המשך המימרא, שמשמע שניתן לנצח היצר גם על ידי קריאת שמע או הזכרת יום המיתה, ואילו בכמה מקומות שנינו שהדרך היחידה לנצח את היצר הוא רק על ידי לימוד התורה (ראה מסילת ישריםפ"ה - 'בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין' - 'הנה פשוט הוא שאם הבורא לא ברא למכה זו אלא רפואה זו, אי אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה, ומי שיחשוב להינצל זולתה אינו אלא טועה, ויראה טעותו לבסוף כשימות בחטאו'). . וכבר ביארו בזה האחרונים (ראה פנים יפות פרשת ראה עה"פ על פי שנים עדים. ועוד רבים), שכל שאר העצות הם גם כן על ידי לימוד התורה, והיינו שאם לא ניצחו על ידי התורה סימן שהיה חסר דבר בתורתו (וזה עצמו עוד ענין מדוע תורתו לא הועילו לו, וידוע על כך הויכוח של ר' חיים מבריסק עם ר' איצל'ה בלאזר) ולכך היא לא הועילה, וכנגד זה יקרא קריאת שמע ויכניס בלבבו יראת שמים וכדו' ובכך שוב תורתו תהיה יותר מושלמת ויהיה בכחה לנצח את היצר. וכן אם אף זה לא הועיל לשלימות תורתו יזכיר לעצמו יום המיתה וכך יהיה כח בתורתו וכו'.
[ואם כבר עסקנו במאמר זה אי אפשר שלא להזכיר את הקושיה הידועה מדוע כבר מתחילה לא יזכיר לעצמו יום המיתה היות והיא העצה היותר בטוחה והיותר מועילה, ונאמרו בזה הרבה תירוצים. - ראה על כל זה ועל הנ"ל אריכות גדולה ב'מתיבתא'.]

עשוי לנחת

אליהוא כתב:אינני יודע מנין לקח לנדו דבר זה.

??

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' אוגוסט 07, 2012 12:02 pm

עשוי לנחת כתב:
אליהוא כתב:אינני יודע מנין לקח לנדו דבר זה.

??

ר' בצלאל לנדו. ומתייחס לזה:

יצא מפי כתב:
יוסףלוי כתב:
יצא מפי כתב: תירוץ נוסף שמעתי - 'פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה' - היינו שמרוב שהוא מפשפש במעשיו כל היום זה עצמו ביטול תורה ...תפסיק לפשפש כל היום... תתחיל ללמוד.

וורט חסידי שאפילו במילים הוא לא נכנס

אם הזכרת ''וורט חסידי'' בא נראה מה תאמר על זה ?
אחד התירוצים הידועים הוא באופן זה: 'פשפש ולא מצא' היינו שאם פשפש במעשיו ולא מצא בהם שום עוון ועדיין היסורין עליו, 'יתלה בביטול תורה' היינו, שיבקש מאת הקב"ה שיסיר ממנו היסורין משום שאינם נותנים לו ללמוד ומתבטל על ידם מלימוד התורה ['ויתלה בביטול תורה' הכוונה שיתלה את בקשתו בביטול תורה].

בטח תאמר גם על זה שהוא 'וורט חסידי', דע עקא שבספר 'הגאון החסיד מווילנא' (עמ' לו) הובא פירוש זה בשם הגר"א.

http://www.otzar.org/aspcrops/85542_35_ ... 782012.asp

עשוי לנחת

לא שמתי לב שהשאלה ששאלתי על פשפש ולא מצא וכו' כבר שאלו למעלה.

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ג' אוגוסט 07, 2012 6:57 pm

מלמד שכולם נתנו למה מסיני
משמע שזה הלימוד כאן מהאי קרא

אבל ברש"י נראה שהלימוד כאן הוא על עצם הלימוד בחלקי תורה אלו, וצ"ב

ואולי רש"י מבאר כאן את שם מקרא שניתן ע"ש שעוסקים בו בקריאה
ושם משנה ע"ש שעוסקים בה בשינון - בע"פ
ושם גמרא שניתן לצורך תלמוד תורה - דרך ההוראה האמיתית

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ג' אוגוסט 07, 2012 7:02 pm

בדף ה בתחילה כתוב שבזכות תורה בדלין יסורין וכו'
ובהמשך מבוארת מעלת היסורים,
וצ"ב א"כ במה מדובר שבדלים ממנו

האם בתחילת הדף מדובר רק ביסורים מכוערים שמהם נמלט בזכות עסק התורה
[כמ"ש על ר"א בר"ש בב"מ פ"ד שרק כשביקש יסורים (חוץ מהרגיל לת"ח - קצירי ומריעי)
נתנו לו כשביקש יסורים של דמא וכיבא]

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ג' אוגוסט 07, 2012 7:07 pm

בדף ה' ע"ב ברש"י מי שביק לי מידי מיניה
וכי אינו חשוד בעיניכם שהוא גונב לי הרבה יותר מחלקו

מה הכונה
ברב הונה לא שייך לחשוד כמבואר כאן,
אומנם כשרואים חכמים את מנהגו, מזה כבר יש לחשוד באריס שהוא גונב
או שכשאומרים הכי שמיע לן, יש להם לברר היטב כל שמועה זו קודם שיפנו לרב הונא

הר ששון · הודעהעל ידי **הר ששון** » ו' אוגוסט 10, 2012 9:00 pm

בדף ה ע"א
ג נקנין ביסורים
א"י דכתיב כי כאשר ייסר וכ וכתיב בתריה כי ה אלהיך מביאך וכ
לכאורה למה ליה קרא הרי נלחמו על הארץ בכניסתם כמתואר בארוכה בספר יהושע

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ש' אוגוסט 11, 2012 10:20 pm

הלשון בגמ': "תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין"

אך נהוג לומר 'נקנין ביסורין' בל' הווה כמו שידוע שתורה ועוה"ב נקנין ביסורין וא"כ יש מקום לומר שגם א"י נקנית תדיר ביסורין ולא רק בכניסתן לארץ
ויש שיאמרו שסותר למה שכתוב כאן:
viewtopic.php?f=17&t=9944&p=#p91615

ישבב הסופר

ה.
גמרא:

אמר רבי שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו, שנאמר 'ובני רשף יגביהו עוף', ואין עוף אלא תורה, שנאמר 'התעיף עיניך בו ואיננו' ואין רשף אלא יסורין שנאמר 'מזי רעב ולחומי רשף'. אמר ליה רבי יוחנן, הא - אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, שנאמר 'ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך'.

ופירש"י

אפילו תינוקות של בית רבן יודעים - שהתורה מגינה, שלמדין מספר חומש 'אם שמוע תשמע כל המחלה אשר שמתי וגו'. ואפילו הקטנים שלא הגיעו לספר איוב כבר למדו:

ורש"י מפרש טענת ר"י על רשב"ל שמה לו להרחיק עד פסוק באיוב, אם יש ללמוד דבר זה מן התורה. וכוונת ר"י "אפי' תשב"ר יודעין' הוא לילדים שעדיין לא הספיקו ללמוד איוב.
ולא ידעתי מדוע צריך רש"י לפרש כך, שא"כ מהי הטענה "הא אפי' תשב"ר יודעין" על שהביא ראיה מפסוק באיוב, כיון שיש תשב"ר שלא הגיעו עדיין ללמוד ספר איוב? ומה עם התשב"ר שלא למדו עדיין פרשת בשלח?
הרי אפשר לפרש מילתיה דרבי יוחנן בדרך פשוט. שתינוקות של בית רבן לומדים את כל המקרא מפי רבם, כדברי המתני' בן חמש למקרא, וכן מצינו בש"ס שתשב"ר למדו כל המקרא, שהיו מבקשים מינוקא פסוק לי פסוקך, והיו עונים מכל המקרא, לא רק התורה. אלא, שתשב"ר לומדים מקרא ופירושו, אבל לא הדרשות שנאמרים על הפסוקים, שהם חלק מתלמוד - הלכות ואגדות, וממילא אמר לו ר"י לרשב"ל, מה לך לדרוש כך מפסוק באיוב בדרך דרש - "ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך הו ואיננו' - הרי הוא דבר המפורש בתורה, ודברים המפורשים הרי גם תשב"ר יודעין, ומה לך אצל אגדה.

ישבב הסופר

ה.
גמרא

א"ר יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו, שנאמר 'רוממות א-ל בגרונם וחרב פיפיות בידם'. מאי משמע, אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי, מרישא דענינא דכתיב 'יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם' וכתיב בתריה 'רוממות א-ל בגרונם וחרב פיפיות בידם'.

הגמ' מקשה על מימריה דר"י שהיכן מצינו בפסוק זה ענין קריאת שמע, והיכן נזכר שהוא על מטתו. ומשני, דמרישא דקרא נפקא, רוממות א-ל בגרונם.
והגמ' ממשיכה -

ואמר רבי יצחק כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין הימנו שנאמר 'ובני רשף יגביהו עוף', ואין עוף אלא תורה, שנאמר 'התעיף עיניך בו ואיננו', ואין רשף אלא מזיקין שנאמר 'מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי'.

ובאמת מאמר זה צע"ג, שהרי כאן לא מוזכר שום קשר בין קר"ש לפסוק, וה"ה שאין כל רמז שהוא צריך להיות על מטתו. ולא עוד, אלא שהדרשה של רבי יצחק פותח בקר"ש על המטה, וממשיך 'ואין עוף אלא תורה וכו' שאין לו ענין לקר"ש, ממש פתח בכד וסיים בחבית. ואם קר"ש אינו אלא משום שכר הקורא בתורה, הוה ליה למימר 'כל הקורא בתורה מזיקין בדילין הימנו', ומה ענין קר"ש עה"מ אצל 'ואין עוף אלא תורה'.
יתברך מי שיורני תירוץ נכון לזה.

[אולי יש מקום לתרץ שני ההערות שכתבתי בתירוץ אחד, אך הוא מחודש, ואני צריך להתיישב אם הוא ניתן להיאמר.]

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » א' אוגוסט 12, 2012 10:35 am

ודאי ק"ש הוא מדין ת"ת, ומי ששעותיו דחוקות מצי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית. ולכן ת"ח א"צ לקרוא ק"ש על המיטה כמבואר בגמ'.

הברכות · הודעהעל ידי **הברכות** » א' אוגוסט 12, 2012 2:53 pm

כדברי 'אליהוא' כתבו השפתי חכמים (ד"ה כל הקורא) ובן יהוידע (ד"ה ואין עוף - הראשון) ותורה תמימה (דברים לב אות סט). אך כבר העיר על כך בצדק 'ישבב הסופר' מדוע אם כן נקטו קריאת שמע ולא 'כל העוסק בתורה'. וכבר הקשה כן הריא"ף בעין יעקב (ד"ה א"ר יצחק). ובמהר"ל (נתיבות עולם נתיב העבודה פי"ט) יישב זאת שנקטו קריאת שמע דווקא מפני ששאר דברי תורה אינם מועילים אלא בשעה שעוסק בהם וכאשר ישן על מטתו איך תהיה עליו הגנה, משא"כ קריאת שמע שפוטרת את כל הלילה נחשב שעוסק בתורה כל הלילה, ועל כן תורה זאת מגינה עליו כל הלילה.
אמנם יש לציין שבאבודרהם (סדר קריאת שמע שעל המיטה) הביא גירסה 'ואין עוף אלא קריאת שמע' - שאנו כופלין אותה שתי פעמים ביום, שחרית וערבית, ו'עוף' הוא לשון כפל, כפי שתירגמו את תיבת 'וכפלת' (שמות כו ט) 'ותיעוף.'
ובעצם הקושיא, וכיצד היא רומזת לק"ש שעה"מ, ראה עוד בצל"ח ובפני יהושע ובעיון יעקב ובריא"ף הנ"ל ובעטרת ראש מה שביארו.

ישבב הסופר

הברכות, כשמך כן תהילתך.
להלן אביא מה שחשבתי ליישב שני ההערות בתירוץ אחד.
אחרי תי' הגמ' מתחילה דמרישא דקרא קא נפקא, רוממות וכו', כבר לא הוצרך הגמ' לשאול מאי משמע, שידעו שיש לבדוק ברישא דקרא ולראות אם הדרשן דרש את הפסוק כפי ענין הכתוב.
ולכן, אצל 'ובני רשף' לא שאלו כן, כי רישא דקרא הוא 'אדם לעמל יולד, ובני רשף יגביהו עוף'. ולכן, הדרש הוא כך: "אדם לעמל יולד" - ללמוד תורה, "ובני רשף יגביהו עוף" - שהמזיקין בדלין ממנו, ואח"כ שיסורים בדלין ממנו. ולא הוצרך הדרשן לדרוש 'אין עוף אלא תורה' אינו אלא משום שב'לעמל יולד' איני יודע אם לעמל שיחה וכו', ולכך אמר ש'עוף' היינו תורה, וממילא כל העוסק בתורה מזיקין או יסורין בדלים ממנו.
והא דאמר הקורא ק"ש וכו', ולא מביא ראיה אלא ללימוד התורה, יש ליישב עפ"י הגמ' בראש העמוד "א"ר יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם ק"ש בביהכ"נ מצוה לקרותו על מטתו אמר רבי יוסי מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה אמר רב נחמן אם ת"ח הוא, אין צריך", ולכך אנו רואים שהלומד תורה מזיקין בדלין ממנו, וק"ש שעה"מ הוא 'פרק אחד ערבית' להצילו מהמזיקין מדין ת"ת [וכן ענה כאן הרב אליהוא].

וא"כ מתורץ גם מדוע הוצרך רש"י לפרש אתשב"ר שלא הספיקו ללמוד איוב, ולמה לא אמר שרשב"ל לומד את זה בדרשה ולא מפשטיה דקרא, שהרי הפירוש בפסוק באיוב אינו רחוק מהפשט כ"כ, ולא הוצרך לדרוש "אין עוף אלא תורה וכו'" אלא להוציא עמל שיחה. וע"ז אר"י שמה לך אצל איוב, הרי הוא דבר הכתוב בתורה בהדיא, ומה לך להרחיק לכת עד איוב, אם הוא מקרא מפורש בתורה.

הברכות · הודעהעל ידי **הברכות** » א' אוגוסט 12, 2012 5:36 pm

רעיון מבריק ומחודד.
אמנם קצת יש להעיר שאם אכן הדרשן נסמך על מה שנתבאר לפני כן, מדוע מיד אחר כך חוזר הוא שוב ודורש ממש את אותה הדרשה 'ואין עוף אלא ...' ואין רשף אלא...' ולא סמך גם כאן על מה שכבר נתבאר לפני כן. (אא"כ נחלק ששתי המימרות הראשונים מאותו אמורא הם - ראה בהגהות וציונים בעוז והדר אות א' שיש שגרסו במימרא הראשונה ר' אלעזר - משא"כ כאן ששתי אמוראים נפרדים הם).
וכן מדוע צריך להביא דרשה לאפוקי 'עמל שיחה' ולא הזכיר כלל ממה שהגמרא בסנהדרין סט: פשטה זאת כבר. (או מדוע שם לא הובאה הוכחה זו שהיא מעצם הפסוק).

ובעצם הענין מצאתי ב'צפנת פענח' כדברים אלו

: צפנת פענח.jpg (14.75 KiB) נצפה 12365 פעמים

ומשמע מדבריו שהבין דברי רש"י כפשוטם שדווקא באיוב (ושאר הנ"ך) אינם בקיאים. ויתכן, שאכן עיקר בקיאותם של התשב"ר היה בחמשה חומשי תורה, ואף שודאי למדו גם את שאר הנ"ך - כמו שמצינו ב'פסוק לי פסוקך' - שם היה זה במה שלמדו אותו היום, אבל להקשות מזה 'אפי' תשב"ר יודעין אותו', לא שייך.

הר ששון · הודעהעל ידי **הר ששון** » א' אוגוסט 12, 2012 10:02 pm

יאיר כתב:אך נהוג לומר 'נקנין ביסורין' בל' הווה כמו שידוע שתורה ועוה"ב נקנין ביסורין וא"כ יש מקום לומר שגם א"י נקנית תדיר ביסורין ולא רק בכניסתן לארץ

ולדידך האיך לומדים מסמיכת פסוקים אלו שזה גם לדורות ?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' אוגוסט 13, 2012 12:36 am

הר ששון כתב:
יאיר כתב:אך נהוג לומר 'נקנין ביסורין' בל' הווה כמו שידוע שתורה ועוה"ב נקנין ביסורין וא"כ יש מקום לומר שגם א"י נקנית תדיר ביסורין ולא רק בכניסתן לארץ

ולדידך האיך לומדים מסמיכת פסוקים אלו שזה גם לדורות ?

לא הבנתי מה קשה לפירוש שלי ולא קשה לפירוש האחר. (סמיכות הפס' מורה שההימצאות בא"י (ולאו דוקא הכניסה) מלווה ביסורין).

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ב' אוגוסט 13, 2012 4:54 pm

ה: והא אמר רבי יוחנן דין גרמא וכו'
ובתוס' מדהוה רגיל לנחם אחרים בכך וכו'

שמעתי מהרב ישראל דרוק שליט"א, בשם חותנו הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א
שלא מצינו בחז"ל תנחומין, אלא על פטירת בנים, רח"ל

פורום אוצר החכמה

מי מחובר