למאי_נמ? כתב:הכוונה לאגרתו החריפה של הראי"ה קוק זצ"ל לאחיו?
[אכן, מסתימת הדברים נראה יותר שמדובר ברב קוק]
למאי_נמ? כתב:הכוונה לאגרתו החריפה של הראי"ה קוק זצ"ל לאחיו?
תוכן כתב:אם מותר לשלב האצבעות זה בזה תלוי בפירוש פיכור ידים, והמסתבר הוא כפירוש רש"י בשבת י' ע"א, ולא כמו שכתב בערוך הקצר.
ס''ק כתב:ללא קשר לאיזה השקפה, רק לדרכי הלימוד, רביה"ק הגרי"ש זיע"א לשואלים אותו על דרך הלימוד, הי' נוהג פעמים רבות [ומפורסם בתפארת בחורים] להראות מכתב של א' מגדולי הדורות האחרונים, שמחזרה של שלש פעמים אינו שווה כלום, וכדי להמשיך ללמוד לפרק הבא צריך לחזור לכה"פ עשר פעמים מיד.
ואף הוא זצ"ל בשנים קודמות הי' חוזר על הש"ס ארבע פעמים בשנה. [מפי אחייהו ששמע מפ"ק, הרב יצחק לוין, חזן וגבאי דביהמ"ד קראוון]
ואף קדושתו מי ימלל, שלא הוריד ידו למטה מאבנטו [וכידוע ישב באירועים עם הידים על השולחן]
ס''ק כתב:אין לשכוח שלמרות יחסי הכבוד והידידות הנפלאים ששררו ממשפחת הס"ק הלשם והראי"ה, ואף אביו של הגרי"ש נסמך מהרב קוק בעודו בליטא, הן פע"א באו אצל הלשם זיע"א שני תלמידים מישיבת חברון, ורצו לומר לו מד"ת שאמר הראי"ה בסעודה שלישית, ולא אבה שמוע, באמרו: "עוד לא נברא הסבון שיכול למחוק דברים שנכנסו לראש", ורבי שמשון פינקוס הי' מספר מעשה זה מפי בעלי המעשה, ואף נד' בא' מספרי שיחותיו [בעילום שם הראי"ה]. אך זה, לא מפני ציונות וכד', רק מפני שתורתו היתה בלולה מהכל, נגלה - קבלה - חסידות [בעיקר ליקו"ת ותורה אור] - פילוסופי' ועוד, וכידוע שהלשם נתרחק מאד מזה וכמ"ש במכתבו הידוע להגרנ"ה מיפו שאף בהגהות של א' מגדולי החסידים על הזוה"ק לא נסתכל.
צאנזער כתב:ס''ק כתב:אין לשכוח שלמרות יחסי הכבוד והידידות הנפלאים ששררו ממשפחת הס"ק הלשם והראי"ה, ואף אביו של הגרי"ש נסמך מהרב קוק בעודו בליטא, הן פע"א באו אצל הלשם זיע"א שני תלמידים מישיבת חברון, ורצו לומר לו מד"ת שאמר הראי"ה בסעודה שלישית, ולא אבה שמוע, באמרו: "עוד לא נברא הסבון שיכול למחוק דברים שנכנסו לראש", ורבי שמשון פינקוס הי' מספר מעשה זה מפי בעלי המעשה, ואף נד' בא' מספרי שיחותיו [בעילום שם הראי"ה]. אך זה, לא מפני ציונות וכד', רק מפני שתורתו היתה בלולה מהכל, נגלה - קבלה - חסידות [בעיקר ליקו"ת ותורה אור] - פילוסופי' ועוד, וכידוע שהלשם נתרחק מאד מזה וכמ"ש במכתבו הידוע להגרנ"ה מיפו שאף בהגהות של א' מגדולי החסידים על הזוה"ק לא נסתכל.
כל הקשר המיתולוגי בין הבחורים מחברון לראי"ה התחיל בתרפ"ט, כאשר הישיבה עברה לירושלים. ומה נעשה אם הלשם נפטר בתרפ"ו, כאשר הישיבה היתה עדיין בחברון?
מסתבר מאוד שמדובר כאן באגדה פורחת, כמיטב מסורת ירושלים של מעלה.
אמסטרדם כתב:רמי ריינר, קווים ראשוניים לדמות ההלכתית של הרב יוסף שלום אלישיב, פורסם בקובץ 'נטועים' - ויקיפדיה. [אני לא לוקח אחריות...].
http://www.upfile4u.net/Files/3u9t2w.pdf
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 141 אורחים