פורום אוצר החכמה

הארי החי כתב:אפי' אם נניח שכן הוא הי"ל להשו"ע להודיענו דעתו בענין יבול נכרי דבאמת אין בו קדושת שביעית דלא כהחולקים עליו...

מקדש שביעי כל שביעי כתב:אתה נוגע בנקודה ספציפית, למה תפסת את זה יותר מכל הלכות שביעית?
גם החזוא יגיד לך שזה בגלל שהוא חזר בו

סליחות כתב:לענ"ד התשובה לכך די ברורה.
א. הטור כתב בעיקר הלכות שרלוונטיות לחו"ל מכיון ששם החיבור נכתב ולהם הוא יועד.
ב. כעת השאלה היא על השו"ע למה הוא לא הוסיף הלכות שביעית הרי הוא גר בא"י, אבל בשביל זה צריך להוכיח שהוא הוסיף או גרע סימנים על פי רצונו (והוא לא...), והרי כידוע השו"ע כולו מקביל לטורים, והוא מכיל בקיצור את הדינים שכתובים בטור ומה שהסיק בב"י, והתבנית של החיבור היא לא יש מאין כמו בספרים אחרים.

סליחות כתב:צריך להוכיח שהוא הוסיף או גרע סימנים על פי רצונו (והוא לא...)

לבי במערב כתב:

סליחות כתב:צריך להוכיח שהוא הוסיף או גרע סימנים על פי רצונו (והוא לא...)

חו"מ סי' תכז.

חגי פאהן כתב:

סליחות כתב:לענ"ד התשובה לכך די ברורה.
א. הטור כתב בעיקר הלכות שרלוונטיות לחו"ל מכיון ששם החיבור נכתב ולהם הוא יועד.
ב. כעת השאלה היא על השו"ע למה הוא לא הוסיף הלכות שביעית הרי הוא גר בא"י, אבל בשביל זה צריך להוכיח שהוא הוסיף או גרע סימנים על פי רצונו (והוא לא...), והרי כידוע השו"ע כולו מקביל לטורים, והוא מכיל בקיצור את הדינים שכתובים בטור ומה שהסיק בב"י, והתבנית של החיבור היא לא יש מאין כמו בספרים אחרים.

וגם הטור אינו מקור השמטת ההלכות שאינן מצויות, אלא הוא העתיק זאת מהרא"ש, והרא"ש מהרי"ף.

ודוקא בהלכות תרומות ומעשרות הטור הרחיב בסי' של"א.

הארי החי כתב:

מקדש שביעי כל שביעי כתב:אתה נוגע בנקודה ספציפית, למה תפסת את זה יותר מכל הלכות שביעית?
גם החזוא יגיד לך שזה בגלל שהוא חזר בו

פשוט.. שגם אם נגיד שלא היה מצוי קרקע בבעלות ישראל (ושזה סיבה מספיקה לא להביא הלכות אלו) מ"מ הו"ל לאשמועי' מה דין הפירות שגדלים ברשות נכרי....

לבי במערב כתב:

סליחות כתב:צריך להוכיח שהוא הוסיף או גרע סימנים על פי רצונו (והוא לא...)

חו"מ סי' תכז.

מקדש שביעי כל שביעי כתב:

הארי החי כתב:

מקדש שביעי כל שביעי כתב:אתה נוגע בנקודה ספציפית, למה תפסת את זה יותר מכל הלכות שביעית?
גם החזוא יגיד לך שזה בגלל שהוא חזר בו

פשוט.. שגם אם נגיד שלא היה מצוי קרקע בבעלות ישראל (ושזה סיבה מספיקה לא להביא הלכות אלו) מ"מ הו"ל לאשמועי' מה דין הפירות שגדלים ברשות נכרי....

מ"מ נשאר הדבר השני שכתבתי

חגי פאהן כתב:

סליחות כתב:לענ"ד התשובה לכך די ברורה.
א. הטור כתב בעיקר הלכות שרלוונטיות לחו"ל מכיון ששם החיבור נכתב ולהם הוא יועד.
ב. כעת השאלה היא על השו"ע למה הוא לא הוסיף הלכות שביעית הרי הוא גר בא"י, אבל בשביל זה צריך להוכיח שהוא הוסיף או גרע סימנים על פי רצונו (והוא לא...), והרי כידוע השו"ע כולו מקביל לטורים, והוא מכיל בקיצור את הדינים שכתובים בטור ומה שהסיק בב"י, והתבנית של החיבור היא לא יש מאין כמו בספרים אחרים.

וגם הטור אינו מקור השמטת ההלכות שאינן מצויות, אלא הוא העתיק זאת מהרא"ש, והרא"ש מהרי"ף.

ודוקא בהלכות תרומות ומעשרות הטור הרחיב בסי' של"א.

סליחות כתב:א. הטור כתב בעיקר הלכות שרלוונטיות לחו"ל מכיון ששם החיבור נכתב ולהם הוא יועד.

אבני גזית כתב:

סליחות כתב:א. הטור כתב בעיקר הלכות שרלוונטיות לחו"ל מכיון ששם החיבור נכתב ולהם הוא יועד.

הלכות תרומות ומעשרות בסימן של"א והלאה, לא רלוונטיות לחו"ל

מפני שאין נוהגין תרומות ומעשרות בארצות אלו, אין רצוני להאריך בהם.
אע"פ שמצינו בכמה מקומות בתלמוד שהיו מפרישין תרומות ומעשרות בחו"ל, פירש ר"י דהיינו דוקא במקומות הקרובים לא"י, כמו עמון ומואב ומצרים ובבל שחייבום חכמים בתרומות ומעשרות גזירה אטו א"י, אבל באלו המקומות הרחוקים מא"י לא חייבום.

מתנות עניים - שהם לקט שכחה ופאה ופרט ועוללות, כתב הרמב"ם שאין נוהגין מן התורה אלא בארץ, ובחוץ לארץ הם מדרבנן, ואם אין שם עניים, אין צריך להניחם.
והאידנא אין נוהגין בהן, לפי שהרוב נכרים, אם יניחום יבואו נכרים ויטלום, לפיכך איני רוצה להאריך בהם.

ישראל אליהו כתב:מאמר בענין.
באדיבות המחבר, הרב אריאל אפרים אהרונוב שליט"א.

בברכה המשולשת כתב:מקובל להסביר שבזמן הטור לא הייתה אדמה חקלאית של יהודים

סליחות כתב:

חגי פאהן כתב:

סליחות כתב:לענ"ד התשובה לכך די ברורה.
א. הטור כתב בעיקר הלכות שרלוונטיות לחו"ל מכיון ששם החיבור נכתב ולהם הוא יועד.
ב. כעת השאלה היא על השו"ע למה הוא לא הוסיף הלכות שביעית הרי הוא גר בא"י, אבל בשביל זה צריך להוכיח שהוא הוסיף או גרע סימנים על פי רצונו (והוא לא...), והרי כידוע השו"ע כולו מקביל לטורים, והוא מכיל בקיצור את הדינים שכתובים בטור ומה שהסיק בב"י, והתבנית של החיבור היא לא יש מאין כמו בספרים אחרים.

וגם הטור אינו מקור השמטת ההלכות שאינן מצויות, אלא הוא העתיק זאת מהרא"ש, והרא"ש מהרי"ף.

ודוקא בהלכות תרומות ומעשרות הטור הרחיב בסי' של"א.

לענ"ד לא דומה הראיה לנדון.
הטור בנה תבנית חדשה לגמרי של חיבור הלכתי: ארבעה טורים (או"ח, יו"ד, אעה"ז חו"מ)
(הרא"ש והרי"ף הם דוגמה מקבילה מוצדקת אולי (בהתחשב שגם הרי"ף לא כתב את חיבורו בתבנית זו לראשונה, אבל הטור לא דוגמה מקבילה מוצדקת, מכיון שהוא כתב חיבר הלכתי מתבנית דיליה).

סליחות כתב:ולמה השו"ע המשיך בתבניתו של הטור ולא הוסיף סימנים רלוונטיים למצוות התלויות בארץ למרות שהתגורר בא"י? אפשר לשער בזהירות שדעתו הייתה שבא"י נוהגים כהרמב"ם בנושאים אלה ולכן הוא לא מצא תועלת ולא ראה צורך להוסיף סימנים בנושאים אלה בהעתקת הדברים מהרמב"ם כמות שהם. הוי אומר: אפשר לעיין ברמב"ם ישירות וגם לשמור על המתכונת של הטור.

הארי החי כתב:צ"ע למה לא נכתב בטושו"ע הל' שמיטה בפירוש, ונזכר רק בהבלעה ביו"ד (שלא סי"ט) ?? אתמהה ??

האם ידוע על ישוב מספיק לתמיהה רבתי זו והאם נתעוררו בו קדמונים??

בראשית ממלאכת מסכת זו נשגבה ממני מכל דינים השנוים במסכת שביעית מצאתי ראיתי הרון בענין שמיטת כספים וכל דיני פרוזבול נזכרים בטוש"ע ח"מ סי' ס"ז בכללותי' ופרטותי', ברם בכל תשעה הפרקים המדברים בענין שמיטת הארץ ר"ל עבודות המותרו' והאסורו' בקרקעות לא ראיתי ולא מצאתי בטוש"ע באחד המקומות.
הן אמת כל הדינים השנויי' במסכת' המדברים בענין עבודת הארץ בשנה הששית הנכנסת לשביעית שפיר עבדו דלא זכרו. משום דקי"ל כרבן גמליאל ובית דינו דבטלו תוספת שביעית, כמ"ש הר"ב בסוף משנה א'' ובסוף מ"א פ"ב וכמו שאבאר להבא בס"ד. אמנם כל הדינים השנויי' בענין שביעית עצמו, ובדיני ביעור, לא ראיתי שום ביאור.
רק הטוי"ד סי' של"א הער' בזה"ל, ובשביעית היא שמיטה ואסור בחרישה ובזריעה ובכל עבודות קרקע. ובארץ ישראל האידנא מדרבנן. ויותר מזה לא מצאתי בטור. ובחבור הש"ע גם את זה לא כתב. ואולם מדיני תרומות ומעשרות האריכו בדיניהם. ובסוף הסי' כתב הרמ"א בהג"ה דרב המחבר השמיט כל דיני מעשר עני וכו'. גם בדיני תרומות ומעשרות השמיט כמה דינים וכו' ובבאר הגולה כתב ע"ז. קצתם העתיק המחבר כפי שהי' נראה להמחבר יותר הכרחי ע"כ.
וכולם לא הערו שכל דיני שביתת הארץ בשביעית ודיני ביעור פירות שביעית נשמטו לגמרי. ועמדתי משתאה. לגודל הפליאה. ובחיפוש מחיפוש מציאה ממציאה. שאלות ראשונים שאלתי עיני ראהו בשל"ה בשער האותיות. דף ל"ז ע"ב הניח זה דבר השמטה בתימה. והאריך בכל הדינים הללו בביאור שלם ולקיחה תמה.

רציני כתב:

בברכה המשולשת כתב:מקובל להסביר שבזמן הטור לא הייתה אדמה חקלאית של יהודים

וכן כתב בהקדמת בית רידב"ז: ובגוף הענין כאשר בזמן רבינו מרן הב"י ז"ל לא היה לישראל קרקעות בא"י ולשיטתו דשביעית אינה נוהגת בשל נכרים ע"כ לא חיבר שו"ע הלכות שביעית. [וכן כתב גם בהלכות שביעית פרק א הלכה יא].
ועיין מה שדן בדבריו בשו"ת שארית יוסף (חלק ד, עמוד קטז).

והאידנא שאין מצוי שיהיו לישראל בארץ ישראל שדות...

והאידנא דליכא לישראל שדות בארץ ישראל...

רציני כתב:

רציני כתב:

בברכה המשולשת כתב:מקובל להסביר שבזמן הטור לא הייתה אדמה חקלאית של יהודים

וכן כתב בהקדמת בית רידב"ז: ובגוף הענין כאשר בזמן רבינו מרן הב"י ז"ל לא היה לישראל קרקעות בא"י ולשיטתו דשביעית אינה נוהגת בשל נכרים ע"כ לא חיבר שו"ע הלכות שביעית. [וכן כתב גם בהלכות שביעית פרק א הלכה יא].
ועיין מה שדן בדבריו בשו"ת שארית יוסף (חלק ד, עמוד קטז).

ברוך השם.
דבריי אלו בלשוני הובאו בקובץ באר התורה קכד עמוד 33.

רציני כתב:

בברכה המשולשת כתב:מקובל להסביר שבזמן הטור לא הייתה אדמה חקלאית של יהודים

וכן כתב בהקדמת בית רידב"ז: ובגוף הענין כאשר בזמן רבינו מרן הב"י ז"ל לא היה לישראל קרקעות בא"י ולשיטתו דשביעית אינה נוהגת בשל נכרים ע"כ לא חיבר שו"ע הלכות שביעית. [וכן כתב גם בהלכות שביעית פרק א הלכה יא].
ועיין מה שדן בדבריו בשו"ת שארית יוסף (חלק ד, עמוד קטז).

יעקובי כתב:בנוגע לאמור באשכול זה שבזמן הב"י לא היו אדמות חקלאיות ביד ישראל.

יש להוסיף, שדברים מפורשים הם בשולחן ערוך (חו"מ סי' תטו ס"א):

והאידנא שאין מצוי שיהיו לישראל בארץ ישראל שדות...