כתב רבי חביב טולדנו [תקנ״ב] - חט״ן
הנה מה שצלחתי לפענח. בשורות האחרונות הסתבכתי...
אחין שירשו שטרות מאביהם ומסר אחד מהם פרוזבול, נראה דלא מהני אלא לגבי חלקו, שהרי אם בא הוא לבדו לגבות כל השטרות אינו יכול לגבות כי אם חלקו, וכמ"ש בסימן ע"ז סעיף ט ע"ש ובש"ך. ע"כ מכת"[י] הרי"ב. ולא דמי לההיא דכתב הרשב"א סימן אלף פ"ב שני שותפין בשטר אחד כל אחד מהם יוכל לתבוע כל החוב כולו וכאילו הרשו זה את זה כולו וכו', וכ"כ הבאה"ט שם ס"ק י"א שותף שעשה פשרה עם החייב אפילו שותפו בעיר מה שעשה עשוי, בנימין זאב [סימן שצ"ט] ע"ש, כ"ש הכא, הגם די"ל דשאני אחים משותפים, מכל מקום שוים לענין שאם רצה זה לומר אטלם בחלקן בההיא שמא יזכה בהם לעצמו ומהני והגם דבדבר שאין השותף יכול לערער על חבירו האח יערער מכל מקום לענין זה דהוא ... ניחא ליה, אך אחר האמת נראה דשאני שותף מאח דכיון שיכול לערער עליו אינו יכול לזכות כלל וצריך להתיישב ע"ה חט"ן ס"ט.
תודה לכל המסייעים!