כתב הגרז"נ [אור ישראל שנה ז' גליון ב עמ' קנז] דלמאן דס"ל דליכא קדו"ש בפירות נכרי, טעמא דליכא ספיחין בקרקע של עכו"ם משום שליכא בזה קדושת שביעית, ולכן אף בזרע ישראל ואיכא טעמא לאסור, נמי ליכא לאיסורא, והחזו"א שאסר בזרע ישראל, משום שס"ל שאיכא קדושת שביעית בפירות נכרי, ולכן ס"ל דטעמא דליכא איסורא דספיחין, משום דליכא טעמא לאסור ולכן היכא דאיכא טעמא שוב נאסר. [עוד טען שהיכא שנזרע ע"י אמירה לנכרי ליכא איסור ספיחין]
ודבריו מרפסין אגרא דדברי הרמב"ם מבוארים להדיא פ"ד הכ"ט וז"ל עכו"ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית פירותיה מותרין, שלא גזרו על הספיחין אלא מפני עוברי עבירה, והעכו"ם אינן מצווין על השביעית כדי שנגזור עליהם.
[אמנם דן במעדנ"א (שביעית יא) לומר איפכא לחומרא, דלשיטת הסוברים דליכא קדושת שביעית בשדה נכרי אפשר דהיכא דאיכא קדושה אף שליכא טעם לגזירה נמי אסור עיי"ש]