איתא בשו"ע (חו"מ סז,יח)
אין פרוזבול נכתב אלא בבית דין חשוב, דהיינו שלשה בקיאים בדין ובענין פרוזבול, ויודעים ענין שמיטה, והמחום רבים עליהם באותה העיר.
ומקור דבריו מבואר בב"י מספר התרומות (מ"ה,טז)
"כגון ב"ד דרב אמי ורב אסי איכא מאן דאמר דהאידנא לית לן בית דין הגדול ולית לן למכתב פרוזבול ואי עבד לא מהני ומסתברא דכל שלשה בקיאין בדין ובענין פרוזבול ויודעים מצות שמטה והמחום רבים עליהם באותה העיר שהם דרים בה הרי הם באותה העיר ובאותו זמן כבי דינא דרב אסי וראויים להפקיע ממון בני עירם כתקנתם הנראה להם כמו הם בדורם"
ומבואר להדיא בתרומות דטעמו משום דהם יכולים להפקיע ממון בני עירם כתקנתם, והיינו כמבואר באורך בחו"מ ס"ב דטובי העיר שהמחום ב"ד עליהם יכולים מכין ועונשין שלא מהדין והפקרן הפקר.
והשתא נחזי אנן
[א] לכ' מהני רק כלפי בני עירם אבל אינן יכולים לכתוב פרוזבול לבני עיר אחרת.
[ב] "המחום עליהם" אין הכוונה שהם דנים דיני חו"מ בין איש לרעהו אלא שהם פרנסי ומנהיגי העיר, [וכידוע דלשון ב"ד בחז"ל ומשם לפוסקים אינו מתפרש רק לדיינים הדנים דיני חו"מ, ואכמ"ל] וכ"פ דמ"ש התרומות "ב"ד חשוב" אין הכוונה שבעיר אחת כל ב"ד חשוב יכול לכתוב פרוזבול, אלא הכוונה הב"ד החשוב של העיר שעליו מוטל תקנת בני העיר]
[ג] נראה דכיום אין הצבור מחלוק לערים אלא לקהילות [וכבר האריכו בזה לעניין דין קדימה בבני העיר] וע"כ יתכן שבני העדה"ח יכולים לכתוב פרוזבול אצל ב"ד, וכן חסידי בעלזא אצל האדמו"ר וב"ד ואידך זיל גמור.
[ד] לפ"ז לא מובן הנהגת החזו"א לכתוב פרוזבול אצל רב צעיר כגרש"ו, ואדרבה הגרש"ו היה צריך לכתוב פרוזבול אצל החזו"א שהוא הוא היה המנהיג והקרבניט של העיר ב"ב, וביותר דהיה גדול הדור, וכמבואר דגדול הדור יכול להפקיע ממון,
[ה] ובקיצור אמרים- אם יש כיום ב"ד חשוב היינו או ב"ד דקהילה פלונית, או זקני וקרבניטי הדור שהם הם טובי העיר שהמחום רבים עליהם