שולחן שלמה שביעית - עושה מלאכת ה' רמיה !

[השעיר החיי]

לא עברתי על שאר חלקי הספר שולחן שלמה, אבל בפרק העוסק בהיתר המכירה נחרדתי מעזות המצח לסלף כל דבר שלא לשם שמיים. כל שורה, כל פסק וכל הפניה, ממש ללא יוצא מן הכלל, או אינם נכונים או אינם מדויקים, וברוב המקרים מסולפים ממש, וכל זאת בכוונה תחילה.

download/file.php?mode=view&id=111524

[השעיר החיי]

ונדגים לפי הסדר מההתחלה:

1. "אמנם בזמננו שיש הרבה פרדסים וקציצת כל האילנות עולה להון רב ברור דאין בדעת הקונים לקצוץ כמות כה גדולה של עצים עם שיעור יניקתם".
המלים "אמנם בזמננו" אינם מופיעים בשום מקום בכתבי הגרש"ז, ונהפוך הוא – בהפניה שם באות א' הגרש"ז מדבר על זמן ההיתר של הגרנ"ה והמהרי"ל דיסקין בהם נמכרו מליוני עצים לעקירה. אין שום הבדל בין אז לעכשיו ב"כדאיות העיסקה". ברור כי המלים נוספו כדי לטעת את הרושם המוטעה כאילו רבני ירושלים והגרנ"ה שהסכימו והפעילו את ההיתר הנ"ל היו משנים את דעתם היום, דבר שהינו מופרך לחלוטין.

2. "וליכא גמירות דעת, ובלי גמירות דעת אין מכירה כלל"

לצורך מסקנה שקרית זאת מפנים לציטוט ארוך ממעדני ארץ שביעית פ"א אות כ. כל הציטוט הנ"ל מסולף לחלוטין שכן הוצא לגמרי מהקשרו. הגרש"ז שם דן בעניין תוספת שנים רבות לאחר היתר הרנ"ה שבו ביקשו לקבוע שאף מי שלא חותם על שטר הרשאה, ולא יודע מקיומו של המכר כלל, אפשר לבצע עבורו את המכירה מדין "זכין". ועל זה חידש הגרש"ז – שהאף שבזמן שהמוכר יודע וחותם על העיסקה, היא תקפה למרות שהינה הערמה דמוכח, מ"מ בזמן שאיננו יודע ואיננו חותם ואיננו עושה שום מעשה קניין או שליחות אי אפשר לזכות לו מדין "זכין".

כמובן אין לזה דבר וחצי דבר עם הנטען בפסקי ההלכה, ונהפוך הוא. כאמור ברור בדברי הגרש"ז שלולי הבעיה של "זכין" למי שאיננו יודע מהמכירה, המכירה הזאת תקפה הלכתית על אף שהינה הערמה דמוכח.

3. "ולכן אי אפשר לסמוך כלל על מכירה כזו".

למשפט סיום זה מפנים למוריה שנה כב גליון י-יב. ההפניה מוטעית וצ"ל למוריה שנה כ. בכל מקרה השמועה שהובאה במקור ההוא מהרב שטיין נמצאת במחלוקת עובדתית עם מקרים רבים אחרים (ראה קובץ המעין תשרי תשס"ח עמ' 58-61) שמלרבה הפלא לא מפנים אליהם, אך בכל מקרה לא מדובר שם כלל על היתר הגרנ"ה. שם מדובר על המכירה הכללית הנוהגת היום, שבה מוכרים את גוף הקרקע לשנתיים ואיננה מדברת על היתר הגרנ"ה והמהרי"ל דיסקין של מכירת העצים על מנת לעקור (האף שמבחינת הסברא אפשר לדמות, אסור לשקר ולהביא מקור מדבר אחד לשני בלא לטעון טענות בסברא).

4. לעומת כל זאת כתב הגרש"ז עצמו במפורש, לא מפי השמועה ועל פי סברות, בהקדמה למעדני ארץ כי יש ספקות בעניין היתר המכירה "אשר בפתרונם באו כמעט כולם לעמק השוה" ואחד מהם הוא:

"אף שאין המכירה נראית אלא כהערמה בלבד ויש שאין המוכר והלוקח מכונים כלל לקנות ולהקנות בלב שלם ובפרט המכירה ע"מ לקוץ האילנות ולפנות את הקרקע ודאי נראית רק כהערמה בעלמא עכ"ז אין לחוש לכך אחרי שמעשים בכל יום שנוהגים להערים גם באיסורי תורה וכש"כ בשביעית בזה"ז שהיא רק מדרבנן וכתב הגרניה ז ל במכתבו להאדרי"ת להשיב על טענת הגאון משאוויל זיל שהמכירה הוי הערמה גלויה וז"ל מה שכתב כי הוא דבר מאד כו' והערמה דמוכח וכחוכא וטלולא וחה"ש הנה כבר עשינו בפני הגאון הריליד זצלהיה וכבר עמו הרבה בענין הזה יותר מכל הדברים ולא שמעתי ממנו שיחוש לזה"

כך שכתב הגרש"ז עצמו במפורש שמכירת העצים על מנת לעקור אין לחוש לכך לא משום הערמה וכדומה ולא משום גמירות דעת (שכן הגרש"ז לא סייג את הדבר בשום מקום).

זה רק דוגמית מהפתיחה, וכך הם הדברים בכל סעיף וסעיף בפרק העוסק בהיתר המכירה. ומי יגלה עפר מעיניך הגרש"ז!

[יושב ירושלים]

התעלמת מהציון לספר שמיטה כמצוותה [ציון 2], המביא את המקור לכך שהגרש"ז חילק בין המצב בעבר למצב בזמנינו.

ככלל ציוני המספרים הם אלו שמציינים את מקור הדברים, וציוני האותיות הם ציטוטים להרחבת הענין בלבד.

[יושב ירושלים]

ככלל, ציוני המספרים הם ההפניות למקור הדברים, בשונה מציוני האותיות שהם ציטוטים להרחבת הענין ולא ציון מקור.

בדוגמית שהבאת ציוני המקורות כולם מדוייקים [מלבד הטעות שציינת 'כב' במקום 'כ'], על אף שיש לדון על מידת מיהמנותו של כל אחד מהם.

[השעיר החיי]

התעלמת מהציון לספר שמיטה כמצוותה [ציון 2], המביא את המקור לכך שהגרש"ז חילק בין המצב בעבר למצב בזמנינו.

ככלל ציוני המספרים הם אלו שמציינים את מקור הדברים, וציוני האותיות הם ציטוטים להרחבת הענין בלבד.

עולם הפוך המצאת. ציוני האותיות הם הם דברי הגרש"ז עצמו ולכן הם אלו שמודפסים בספר להבדיל מהמספרים מפי השמועה.
וזה לא רק שיש תוספת במספרים. כפי שהבאתי מה שכתב הגרש"ז עצמו והמופנה באותיות איננו "הרחבת דברים" אלה סותר לחלוטין את האמור בסיכום.
מקור א. אומר שגם פעם היה בעיה עצומה בכוונת הקונה לעקור את העצים להבדיל ממה שכתוב בסיכום.
במקור ב. מסקנת הדברים בגרש"ז הם שמכירת עצים חלה ורק במקום זכין לא חל. בדיוק הפוך ממה שכתוב בסיכום. יתירה מכך אמנם הציטוט מדויק - אבל זה שהביאו אותו מבלי להביא את הפיסקא הקודמת בדברי הרש"ז שמסבירה שהוא מדבר על מקרה יוצא דופן של מכירה מדין "זכין" זה הונאה ממש. ושוב לא להביא מה שהגרש"ז עצמו כתב בהקדמת הספר בניגוד לשמועות במספרים זה שערורייה.
ומקור 3 בכלל לא מדבר על עצים.
איך אפשר לקרוא לזה "מדויק"? לאן הידרדרנו שאפשר להגן על התנהלות כזאת בהיתממות.

[יושב ירושלים]

עולם הפוך המצאת. ?? ציוני האותיות הם הם דברי הגרש"ז עצמו ולכן הם אלו שמודפסים בספר להבדיל מהמספרים מפי השמועה.

המדור בשולי העמוד נקרא 'מקורות וציונים', פעמים רבות בספר מצויין שם לספרי הגרש"ז ולכת"י, והחלק הסובב נקרא [במבוא] חלק הביאורים, הדבר ברור לכל מי שרואה את מבנה הספר, וממש מוזר לי שהבנת אחרת.

מקור א. אומר שגם פעם היה בעיה עצומה בכוונת הקונה לעקור את העצים להבדיל ממה שכתוב בסיכום.

אבל זה מסביר באופן כללי מהו חוסר גמירות הדעת שיש בקניית עצים לעקירה.

במקור ב. מסקנת הדברים בגרש"ז הם שמכירת עצים חלה ורק במקום זכין לא חל. בדיוק הפוך ממה שכתוב בסיכום. יתירה מכך אמנם הציטוט מדויק - אבל זה שהביאו אותו מבלי להביא את הפיסקא הקודמת בדברי הרש"ז שמסבירה שהוא מדבר על מקרה יוצא דופן של מכירה מדין "זכין" זה הונאה ממש. ושוב לא להביא מה שהגרש"ז עצמו כתב בהקדמת הספר בניגוד לשמועות במספרים זה שערורייה.

א. אין כאן שום הטעיה, זה מפורש בהמשך דבריו מעבר לדף המצולם. ב. בגוף הספר [א,יא] הוא די מפקפק במש"כ בהקדמה.

מקור 3 בכלל לא מדבר על עצים.

מתי הפסיקו עם מכירת העצים לעקירה [אני שואל מחוסר ידיעה]?