אריך כתב:לא הבהרת דבריך. החזו"א כתב ג' טעמים למה היתר מכירה אין בו ממש. וכל תלמידיו (כמרנן הגרח"ק הגרנ"ק הגראי"ל וכו') וההולכים בעקבותיו (כגון מרן הגריש"א) מבטלים ההיתר כעפרא דארעא. נכון שיש חולקים על החזו"א, אבל לומר בדעת החזו"א שהוא החמיר בהיתר מכירה וסבר שבאמת זה מועיל, זה דבר תמוה, שכמדומה אין לו שום זכר בדברי החזו"א וכאמור זה נגד הבנת כל תלמידיו וכו'.
יאיר1 כתב:אריך כתב:
ביחס לסגנון שכתבתי. נסמכתי על כל שהכל אנונימי. ובכל זאת, אבקש מחילתך.
אם אתה חושב שהסגנון אינו ראוי, מן הראוי לערוך את ההודעה, כאן זה בית מדרש ויש צורת דיבור.
אם אתה חושב שזה כן ראוי, אני מעדיף לעצור כאן ולא לומר את המילה האחרונה.
לגופם של דברים, כיון שכנראה שאר החברים הבינו את הדברים לאשורם, איננו רואה טעם להבהיר עוד.
ובא לציון גואל.
גימפעל כתב:אריך כתב:לא הבהרת דבריך. החזו"א כתב ג' טעמים למה היתר מכירה אין בו ממש. וכל תלמידיו (כמרנן הגרח"ק הגרנ"ק הגראי"ל וכו') וההולכים בעקבותיו (כגון מרן הגריש"א) מבטלים ההיתר כעפרא דארעא. נכון שיש חולקים על החזו"א, אבל לומר בדעת החזו"א שהוא החמיר בהיתר מכירה וסבר שבאמת זה מועיל, זה דבר תמוה, שכמדומה אין לו שום זכר בדברי החזו"א וכאמור זה נגד הבנת כל תלמידיו וכו'.
החזו"א עצמו כותב שיש להם על מי לסמוך, ואי"ז ביטול כעפרא דארעא.
גימפעל כתב:אריך כתב:לא הבהרת דבריך. החזו"א כתב ג' טעמים למה היתר מכירה אין בו ממש. וכל תלמידיו (כמרנן הגרח"ק הגרנ"ק הגראי"ל וכו') וההולכים בעקבותיו (כגון מרן הגריש"א) מבטלים ההיתר כעפרא דארעא. נכון שיש חולקים על החזו"א, אבל לומר בדעת החזו"א שהוא החמיר בהיתר מכירה וסבר שבאמת זה מועיל, זה דבר תמוה, שכמדומה אין לו שום זכר בדברי החזו"א וכאמור זה נגד הבנת כל תלמידיו וכו'.
החזו"א עצמו כותב שיש להם על מי לסמוך, ואי"ז ביטול כעפרא דארעא.
יאיר1 כתב:גימפעל כתב:אריך כתב:לא הבהרת דבריך. החזו"א כתב ג' טעמים למה היתר מכירה אין בו ממש. וכל תלמידיו (כמרנן הגרח"ק הגרנ"ק הגראי"ל וכו') וההולכים בעקבותיו (כגון מרן הגריש"א) מבטלים ההיתר כעפרא דארעא. נכון שיש חולקים על החזו"א, אבל לומר בדעת החזו"א שהוא החמיר בהיתר מכירה וסבר שבאמת זה מועיל, זה דבר תמוה, שכמדומה אין לו שום זכר בדברי החזו"א וכאמור זה נגד הבנת כל תלמידיו וכו'.
החזו"א עצמו כותב שיש להם על מי לסמוך, ואי"ז ביטול כעפרא דארעא.
תן מ"מ, למה אתה מתכוין?
החזו"א סמך גם על היתר מכירה כצירוף להתיר מצעים מנותקים, ולמיטב ידיעתי הרב אפרתי סומך על זה למעשה.
על אף, שבמכירת מצעים מנותקים יתכן וישנן עוד כמה קולות. אני לא זוכר מה בדיוק דברי החזו"א שם, ורק מסקנת דבריו סדורה בזכרוני, וגם כרגע לא מצאתי את הדברים במקור. אולי מי מהחברים יעזרני ונוכל לדון גם בזה. למרות שזה לא ענין האשכול, והרי כולנו מחמירים בענין היתר מכירה, אך הענין הנוגע לאשכול זה הוא עד כמה צריך להתאמץ להציל את כלל ישראל מלסמוך על היתר זה, בתוך סדרי העדיפויות
גימפעל כתב:הוויכוח התחיל באחד שטען שהחזו"א אסר היתר מכירה כדי שלא תתבטל תורת שביעית, וע"ז טענת שא"א לומר שזה חומרא אלא אי"ז היתר כלל וכלל ובטל כעפרא דארעא וכאן מתברר שרק על צורת המכירה שיש כיום אסור אך אם ירצה חקלאי לסדר היתר מכירה כדת וכדין יש לו על מי לסמוך, וא"כ למה בזה החמיר החזו"א ?
אויצר_ניק כתב:אני שמעתי בשם מרן הגר''ח קנייבסקי שליט''א שיש בזה ג''כ את הברכה של וציוותי כשתורמים צדקה לשומרי שמיטה
פולסברג כתב:רק לי צרם ''וציוונו''?
פולסברג כתב:בשיטת הסמ''ע שבדרבנן אין וציותי - איני מבין, איך תקנו חכמים דבר שיש עליו קושיא טובה - וכי תאמרו וכו', בלי התירוץ? מה נשיב להחקלאי?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עדיין לא ענו על הטענה, מה יהיה אם בן אדם יגיד לך שהוא אינו מוכן לשמור שבת אלא אם ישלמו לו, האם עלינו לשלם לו לקיים מצוות?!
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הרב אהרן קוטלר לא היה קטלא קניא באגמא, והוא התיר ג"כ.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
ומישהו העיר כבר בשקט, אבל אוסיף שהרב תוכד"ד כתב כמה מאמרים להראות שכל הטענות של החזו"א תורצו ע"י השיפורים של ההיתר מכירה של היום. ע"כ נראה שגם החזו"א יודה שההיתר מכירה של היום תקיף וקיים. וה'פשטות' של הציבור שההיתר מכירה מופרכת היא, אינה אלא אמונה טפלה. כמה גדולי ישראל מהמקובלים עלינו התירו, ומי שאומר שזה לא מחלוקת הפוסקים, הרי הוא תועה ומתעה. הרב אהרן קוטלר לא היה קטלא קניא באגמא, והוא התיר ג"כ.
עקביה כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הרב אהרן קוטלר לא היה קטלא קניא באגמא, והוא התיר ג"כ.
מה כתב ר' אהרן קוטלר?
"הדוגמא האחרונה לצנזורה מחמת שמירת כבוד המחבר היא מ"ילקוט יוסף", ירושלים, מהדורא ב׳, תשס״א, לר׳ יצחק בן עובדיה יוסף. בעמוד תרי״ז כותב המחבר כי "היתר מכירה" בשביעית, נעשה במטרה להציל רבים מעון ול"עמך" יש מקום לסמוך על ה"היתר" אלא שבני תורה ראוי שיחמירו על עצמם ולא יסתמכו על ה"היתר":
ובפרט בני התורה, שיחמירו על עצמם, ולא יסתמכו על היתר המכירה. ואין חשש של איסור סחורה בפירות שביעית באוצר בית דין שבזמנינו, וכאשר ביארנו [ואגב, שמענו ממקור מהימן שגם הגאון רבי אהרן קוטלר זצ״ל הראה פנים לסומכים על היתר המכירה, ואף כתב תשובה בזה, אך משום מה לא נדפסה בספריו. ואם שמועה זו נכונה, הרי שגם גאון עולם זה הראה פנים להיתר זה להצלת המון העם].
מכיוון שכאמור התשובה לא פורסמה מסייג ר״י יוסף עצמו ואינו קובע מסמרות ושמא לפניו רק "שמועה".[69] אבל מפרסום מודעת "מחאה נמרצת" של ראשי ישיבות לייקווד ב"יתד נאמן" (שנה כג, גיליון 6612), מכ״ח בשבט תשס״ח, אנו למדים שאין כאן "דברים בעלמא", והתשובה נכתבה על ידי ר׳ אהרן קוטלר, אלא שיוצאי חלציו ותלמידיו צינזרוה ולא פרסמוה בכתובים משום כבוד רבם. וזה לשון המודעה:
אחרי שראינו את הדברים שנדפסו בספר "ילקוט יוסף" על שביעית, כאילו אאזמו״ר [=אדונינו אבינו, זקננו מורינו ורבינו] רבה״ג [=רבנו הגדול] מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצוקללה״ה [=זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא], כתב תשובה ובה הראה פנים לסומכים על היתר המכירה שעושים היום, וממנו העתיקו עוד ספרים, וצירפו את שמו לרשימה של המתירים, הננו מחוייבים ע״פ ד״ת [=על פי דין תורה] למחות בכל תוקף על סילוף דעתו אשר גורם רפיון גדול למבקשי האמת החפצים לשמור דיני שביעית וקדושת הארץ עפ״י דעת תורה של רבותינו הגדולים זיע״א [=זכותם יגן עלינו אמן].
והננו להעמיד בזה דברים על דיוקם. כי דבריו שכתב בתשובה ההיא אין להם שוב [!] שייכות כלל לנידון המכירה שבימינו, ואשר בזה כבר נתפרסם דעתם של כל רבותינו הגדולים אשר לאורם אנו הולכים ובראשם רבה״ג מרן החזו״א [=החזון איש] זצוקללה״ה שהמכירה בימינו אין בה ממש כלל, והיא חוכא ואיטלולא. ומי אנן כי נענה אבתרייהו...
ובזה אנו דורשים למען האמת ולמען כבודו של רבה״ג זצוקללה״ה, אנא! הפסיקו לצרף את דעתו לדעתכם ולהשתמש בשמו בענין זה, כי דעתו – דעת תורה – אינה מסכימה לדעתכם כלל...
וע״ז באעה״ח [=ועל זה באנו על החתום] לכבוד קדושת א״י, ולכבוד התורה של רבה״ג זצוקללה״ה
ארי מלכיאל, בן מרן הגריח״ש [הגאון ר׳ יוסף חיים שניאור] זצוק״ל קוטלר; יעקב אליעזר שוורצמן; זבולון שוורצמן.[70]
ואסיים ב"שיח קודש" על תשובה שהושמטה מן הדפוס בחיי המחבר. בספר "רשומים בשמך"[71] - שיחות קודש שנשמעו מר׳ יצחק שלמה אונגר זצ״ל, אב״ד חוג חתם סופר בבני ברק, וראש ישיבת מחנה אברהם. מספר הרב אונגר על מורו ורבו ר׳ יעקב גרינולד (הונגריה תרמ״ב-תש״א), בעל שו״ת ויגד יעקב[72] את הספור הבא:[73]
"שח לי מורי ורבי הגה״ק בעל ויגד יעקב זי״ע: בעיר ווייטצען הוקמה מאפיית מצות-מכונה, ושיגרו שאלה בדבר כשרות מצות-מכונה אל אבי הגה״ק בעל ערוגת הבושם זי״ע[74] ובתשובתו כתב ה"ערוגות הבושם", להתיר את אכילת מצות-מכונה בפסח.[75] ואולם, בעת הדפסת תשובותיו, השמיטו בניו את תשובתו זו מן הספר.
אמר לי מורי ורבי ה"ויגד יעקב" זי״ע: "כל ימי אני ניחם ומתחרט על כך, ולבי מייסרני על שהשמטנו תשובה זו מן הדפוס".
"[69] על השמטת התשובה "בדבר היתר מכירת הקרקעות בשביעית" מתוך שו״ת משנת רבי אהרן, כבר העיר י׳ מונדשיין, במאמרו "הסכמות שתוקות מוולוז׳ין ומווילנא – קבל האמת ממי שאמרה?", אור ישראל ד, ד (תשנ״ט), גליון טז עמ׳ קנד. וראה תגובת המערכת, "להעמיד דברים על דיוקן", שם ו, ב (תשס״א), גליון כב עמ׳ רכח שכתבו כי: "בגליון טז עמ׳ קנד הובא שם בשם קובץ המעין תמוז תשנ״ב עמ׳ 49-48 שהושמטו תשובה שכתב הגאון ר׳ אהרן קוטלער זצ״ל בדבר היתר מכירת הקרקעות בשביעית מתוך שו״ת משנת רבי אהרן. וכנראה שם מובן כאילו בעלי מכון משנת ר״א הם שהחליטו להשמיט תשובה זו ולא להדפיסו בגלל סיבת(!) שנראה להם. אולם בחודש תשרי שנה זו סיפר לנו הרה״ג צבי רוטנברג יו״ר מכון משנת ר״א בשם הגאון ר׳ שניאור חיים קוטלער זצ״ל גופא דעובדה; שאכן כתב הגר״א קוטלער זצ״ל תשובה להתיר מכירת קרקעות לנכרי בשנת השמיטה ונמצא תחת ידו, אולם לא הם החליטו שלא להדפיסו אלא שהגר״א קוטלער זצ״ל בעצמו לא רצה לפרסם תשובה זו לפני ששלחו להגאון רבי חיים עוזר זצ״ל בעל האחיעזר ויקבל הסכמתו על ההיתר, אולם ממכתב שקיבל מר׳ חיים עוזר היה בו משמעות של הסתייגות הואיל שהרבה גדולי ישראל לא הסכימו להיתר זו, ולכן החליט הגר״א קוטלער זצ״ל לא לפרסם תשובה זו. המערכת". המגיב בשם ה"מערכת" לא הבין את דברי מונדשיין וכנראה לא עיין במה שנכתב ב"מעין". מונדשיין במאמרו הנ״ל ציין למאמרו של פרופ׳ זאב לב, "תשובה לבקורת", המעין (תמוז תשנ״ב), בייחוד בעמ׳ 48-49, בו עוסק פרופ׳ לב במכת הצנזורה בחברה החרדית. אלא שפרופ׳ לב לא התייחס כלל להשמטת התשובה של ר״א קוטלר. מונדשיין מפנה למאמרו של פרופ׳ לב בשל התיחסותו לצנזורה בחברה החרדית, והוסיף מונדשיין משלו ודיווח על השמטת תשובת ר״א קוטלר.
[70] בגיליון פרשת שבוע "אור יצחק" (פרשת תצוה, ז׳ אדר א׳ תשס״ח) גליון מס׳ 477, בנשיאות... רבי יצחק יוסף, המופץ בבתי הכנסת שבשכונות החרדיות בירושלים, נדפסה תגובה למחאה זו בשם "מחאה על ביזוי תלמידי חכמים". תומכי הרב יצחק יוסף כותבים כי מקור השמועה על תשובת ר״א קוטלר שהושמטה הוא ר׳ יוסף בוקסבוים (מייסד וראש מכון ירושלים) וכן... ר׳ זבולון שוורצמן, נכדו של ר״א קוטלר, החתום על מודעת המחאה ב"יתד נאמן". לפי מקור זה סיפר הרב שוורצמן על תשובת סבו לרב יהודה אריאל פרץ.
[71] אשדוד תשס״ז.
[72] תשובותיו נדפסו במהדורת אנטורפן תש״ז-תשט״ו.
[73] שם עמ׳ רצג.
[74] ר׳ משה גרינוולד (הומנה- חוסט, תרי״ג-תר״ע). ספרו שו״ת ערוגת הבושם יצא לאור בסבוליבה תר״ע
[75] ההדגשות במקור.
[76] על הצנזורה בחברה החרדית ראה במאמרו של זאב לב, "תשובה לבקורת", המעין לב, ד (תשנ״ב), בייחוד בעמ׳ 49-48."
פולסברג כתב:[האו''ש כמדו' נשאר בצ''ע אודות ההיתר.]
שמעתי טוענים ששביעית שאני מכל המצות שכתיב בה 'ושבתה הארץ', וע''ז מחוייבים כל ישראל. אבל יל''ע אם מצינו דבר כזה בפוסקים.
ובעצם, מתי התחילו בכל זה? באיזה שנת השמיטה? האם מקומה מגדולי ישראל או מעסקנים? נא להחכימני
גימפעל כתב:צורם לי קצת העיוות בשתמשים בדברי גדולי ישראל בשנים עברו שתמכו והורו לתמוך בקרן השביעית בשנים לא היה לחקלאי מה לאכול בשנה השמיטה, ואילו כהיום שהחקלאי יוצא לשנת שבתון ומקבל על כך תמיכה ממשרד החקלאות, ועדיין מפרסמים את כרוזם של גדולי ישראל הקודמים.
בשנת ה'תשע"ד, הקים משרד החקלאות - בראשות השר אורי אריאל - תוכנית חיסכון לחקלאים. המטרה הייתה לעודד חקלאים להפריש חלק מהכנסתם במשך שש השנים לתוכנית החיסכון, שגם המדינה תפריש לתוכה כספים, כך שהחקלאים יוכלו להתפרנס מהקרן בשנה השביעית.
קרן השביעית התנגדה לתוכנית זו ממספר טעמים:
*הקרן תסייע רק למי ששילם מכיסו במשך שש שנים שקודם השמיטה. אולם לפי נתוני הקרן, כשליש מהחקלאים שומרי השמיטה מחליטים על כך רק בשנה האחרונה. התמיכה באותם חקלאים תיפגע.
*כיוון שהחוק אינו מאפשר להפלות בין יהודים לנכרים, הרי שגם חקלאים לא יהודים יוכלו להנות מהקרן, וכן גם חקלאים המעבדים את שדותיהם בהתאם להיתר המכירה.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אני מסתכל על הענין מכיוון ההפוך. לא שהיו עסקני קרן השביעית, וכאשר עמדו לפני נסיון כזה, כשלו. אלא להיפך. היה קרן השביעית, וכאשר ראו איזה אנשים שיש פה הזדמנות לגרוף כסף, השתלטו עליה כדי להרויח. אין כאן עסקנים אלא משקיעים.
אני לא מכיר את השמות של מנהיגי קרן השביעית (והוא מצד עצמו עוולה גדולה, איזה מין חוצפה להשתלט על הציבור ללא להזדהות? ודבר זה קיים לגבי קופת העיר ג"כ), אבל זה פשוט שהנוכלים והרמאים מחפשים הזדמניות. אם במקרה לא הצליחו בקרן השביעית, זה רק ענין של זמן.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בדיחה עלובה. מסתכלים שמה וההכנסות של קרן השביעית בשנת 2019 היו אלפיים שקל, ואין שמות, רק כתובת ומספר 'חברי העמותה'. בקיצור, האתר נועדה לכסות יותר מלגלות, ופשוט.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים