ביטול ת"ת דתשב"ר בשעת מגיפה
פורסם: ב' יולי 06, 2020 1:33 pm
מצאתי היום באקראי בדף האחרון של ספר דברי ישעיה חשין (אחרי הזכרונות, לא ממוספר), הובא מעשה וז"ל:
(הגרמ"מ כמ"פ היה נגלו לו רבו הגר"א ואכ"מ).
כמדומני שבמק"א כבר הבאתי עדות זו או דומה לזה מכת"י, שהובא בלקראת שבת, כעת ל"מ לפו"ר.
מעשה נוראי ומופתי - היה מספר רבי ישעיה [חשין] - בימי המגיפות הקשות רח"ל שפרצו בירושלים, בתקופת תלמידי הגר"א, היו נוהגים להוציא את המשפחות אל מחוץ לעיר על יד מקום קבר שמואל הנביא, ושכנו שם באהלים של מחצלאות, עד עבור זעם.
ורק את יליד תשב"ר ומלמדיהם השאירו בתוך העיר, כי חששו למה שאמרו רז"ל "ויצא מבת ציון כל הדרה", אלו תשב"ר. והחזיקו אותם בחצר סגורה לשמור מפני התדבקות המחלה, שבעיקרה באה מתוך השכנים הערבים שלא ידעו דרכי השמירה והבריאות.
פעם אחת באו הורי הילדים לפני תלמידי הגר"א, ר' הילל ור' מנדל, והתחננו לפניהם להעביר גם את הילדים אל מחוץ לעיר.
תלמידי הגר"א חשש מאד למלא בקשה זו, ויענו להורים הנבהלים לחכות עוד ימים אחדים.
בלילה ההוא הלכו לכותל המערבי, ויעשו שמה "שאלת חלום" מרבם הגר"א ז"ל, ויקבלו תשובה: חלילה להוציא את התשב"ר מהעיר. ובערב שבת בשעת הדלקת נרות, תפסק המגיפה לגמרי. וכך נתקיים הדבר במלואו בס"ד.
(הגרמ"מ כמ"פ היה נגלו לו רבו הגר"א ואכ"מ).
כמדומני שבמק"א כבר הבאתי עדות זו או דומה לזה מכת"י, שהובא בלקראת שבת, כעת ל"מ לפו"ר.