פורום אוצר החכמה

יודגש
הנידון הוא על תפלת שמו"ע בלבד

דעת מרן הגרמ"ש שליט"א שאין להתפלל עם מסיכה בתפלת שמו"ע.
הובאה בפורום באיזה מקום.

ולכאורה הדברים מסתברים מאד, דבאמת אין זו דרך לעמוד לפני מלך. וגם בזמנינו בפגישות חשובות שלהם (בג"ץ, טראמפ ועוד) הם אינם לובשים מסיכות, כמובן, אחרי שמקפידים על מרחק שלא יהיה סכנה. ולא תהא כהנת וכו'.
וכ"ז במקום שיכול לעמוד במרחק סביר, וזהו סה"כ לתפלת העמידה בלבד, כאשר אין דיבור וחשש של רוק, או עמידה פא"פ.

מאידך רבים רבים לובשים גם בתפלה.
והנה במקומות שיש צפיפות, לכאורה מן ההכרח הוא ללבוש, דאכתי יש חשש סכנה לו ולסובביו.

ויל"ע לכאורה, אם מגיע לשטיבלאך ויש עומס, ויכול להתפלל בציבור עם מסיכה, או ביחידות (בחדר הנוסף של השטיבלאך, וכדו') ללא מסיכה, מה עדיף?

באוסף גליונות חוקת תש"פ המצו"ב, עמוד 49 מהקובץ, מכתב מהג"ר אורי יצחקי שליט"א לחייב מסיכה גם בעמידה, וי"ל.

שמעתי - וזו שמועה בלבד - בשם הגר"מ גרוס דעדיף להתפלל שמו"ע ביחידות בלא מסיכה מלהתפלל בציבור עם מסיכה.

גוף הענין תמוה לי מאד, בגד הנלבש לשם כבוד יש מקום לדון עליו אם הוא בגד מכובד והסימן לזה אם דרך לעמוד כך לפני המלך, אבל מסכה איננה בגד רגיל אלא מחמת צורך רפואי, ומה שייך לדון שאי"ז בגדי כבוד. הגע עצמך המחובר לאינפוזיה וכדו' צריך להיתר של אונס להתפלל או שזה בכלל לא נכנס לגדר של אינו מכובד בגלל הצורך.

ומה שהשלטונות מתירים במצבים מסוימים להוריד המסכה, אין זה משום "כבוד מלכות" אלא מחמת שטות וטיפשות שתהיה מהם תמונה יפה.

גם אני שמעתי כן בשם כמה מבעלי ההוראה המפורסמים בב"ב שיש זילותא בתפילה עם מסיכה. (ושמא אמרו כן רק קודם שהורגלו ללכת כך בפרהסיא). אבל לא זכיתי להבין, האם כוונתם ג"כ לחייב להסיר קודם התפילה רטייה על העין תחבושת על היד פלסטר על המצח וכל כיוצא בזה.

מי יימר שהמבחן הוא לפי תמונות של מנהיגים? אולי המבחן צריך להיות האם יש בזה זילות להפגש כך עם מנהיג, כיום ודאי לא נחשב כפגיעה בכבודו ואדרבה זלזול בבריאותו

דרופתקי דאורייתא כתב:ולכאורה הדברים מסתברים מאד, דבאמת אין זו דרך לעמוד לפני מלך. וגם בזמנינו בפגישות חשובות שלהם (בג"ץ, טראמפ ועוד) הם אינם לובשים מסיכות, כמובן, אחרי שמקפידים על מרחק שלא יהיה סכנה. ולא תהא כהנת וכו'.

לכאורה גם בזה אם היה קובצה גדולה באים לפגוש ראש ממשלה היו לובשים מסיכה

אמנם אסור להסתכל בפני אדם רשע, אבל "אתה למד להבין ולהורות".
צירפתי תמונה של שני ראשי הממשלה מדברים ביניהם, ושניהם עם מסכות.

מי שהמסכה מציקה לו ומחכה להסירה, לכאורה אסור לו להתפלל עמה שמו"ע כדין 'דברים החופזים אותו בתפלתו'

בשחרית אפשר פשוט להסיר את המסיכה ולשלשל טליתו על פניו

עזריאל ברגר כתב:אמנם אסור להסתכל בפני אדם רשע, אבל "אתה למד להבין ולהורות".
צירפתי תמונה של שני ראשי הממשלה מדברים ביניהם, ושניהם עם מסכות.

img957362.jpg

נו באמת, ברור שהם לובשים מסיכות בשעת עבודה. גם אנחנו.
הנידון בפגישה 'רשמית' וחשובה. משם יש להקיש, לאחר אא"ה, לתפלה.
ויש הרבה תמונות שלהם ללא מסיכות בפגישות חשובות וכדו'.

עושה חדשות כתב:גם אני שמעתי כן בשם כמה מבעלי ההוראה המפורסמים בב"ב שיש זילותא בתפילה עם מסיכה. (ושמא אמרו כן רק קודם שהורגלו ללכת כך בפרהסיא). אבל לא זכיתי להבין, האם כוונתם ג"כ לחייב להסיר קודם התפילה רטייה על העין תחבושת על היד פלסטר על המצח וכל כיוצא בזה.

זה שונה לגמרי,
הרי הנגיף איננו עובר סתם באוויר,
הוא עובר על ידי רוק, שנוצר ע"י דיבור וכדו'.
לפיכך, בתפלת שמו"ע, שאין מדברים אחד עם השני, פא"פ, ושומרים מרחק, והתפלה היא בלחש ואין רוק, אין סכנה, וממילא א"צ לחבוש מסיכה.

ולכאורה מי שמכניס את עצמו למקום שחייב לחבוש מסיכה, כגון במקום צפוף, הרי הוא מביא עצמו לידי אונס בצורה שאינה ראויה לעמוד כך בתפלה.
ואם כן י"ל שעדיף שיתפלל ביחידות, ויקיים את צורת התפלה כהלכה לפני מלך, שזה קודם לכאו' לדין הנוסף של תפלה בציבור.
[וכך שמעתי מת"ח א' דפשיטא דעדיף להתפלל ביחידות ללא מסיכה מאשר בציבור עם מסיכה, וצ"ע]

הדיון פה תמוה לחלוטין אחה"מ מכל השמועות שמסתובבות כאן, פשוט וברור שכיום כך הדרך לעמוד לפני גדולים, דלא כמש"כ בשם בג"ץ, בבג"ץ השופטים יושבים עם מסיכות, גם נשיאים חשובים נפגשים עם מסיכות, ואינם הולכים עם מסיכות אלא בשעה שנואמים שאז בלא"ה יש מרחק, וכן פסק הגאון ר' יצחק יוסף כמו שהובא באחד המכתבים. וכל זה בלי להכנס לנידון של סכנה ופיקו"נ.

מישהו יכול להעלות את תשובתיו של מרן הגרמ"ש שליט"א?

עני בן פחמא כתב:הדיון פה תמוה לחלוטין אחה"מ מכל השמועות שמסתובבות כאן, פשוט וברור שכיום כך הדרך לעמוד לפני גדולים, ...

דפח"ח.
ויש להוסיף שאי לבישת מסכה בשעת התפלה, בהנחה שיש בזה צורך בזה מצד הל' שמירת הנפש, הרי שיש בזה גם פגם בצורת התפלה, כי איך יעמוד העבד לפני רבו בתפלה תוך כדי שהוא עובר על מצוותו? וכן לאידך גיסא, גם אם אין חיוב ללבוש מסכה הרי ודאי יש בזה הידור במצות שמירת נפשו ונפש סובביו, ואין כבוד גדול לתפלה מאשר כשהיא מתוך קיום מצוה או הידור מצוה.

למישהו יש צד שלאשה הלובשת רעלה המכסה את כל פניה - יש בעיה להתפלל כך?
ולחלק שהיא כן דרכה לעמוד כך בפני מלך - הוא חילוק חלש
זו צורת לבוש מקובלת כיום, ופוק חזי שמי שבכחה וביכולתה מתאימה את המסיכה לצבע הבגד.

התפללתי בשבת קודש בבית הכנסת הגדול 'אהל יוסף' בשכונת רמות פולין בירושלים.

הזהירות מן הנגיף נכחה בכל. הרבה מאוד חובשי מסכות, מחיצות מניילון חצו את בית המדרש לכל ארכו לכמה מחלקות,
אך גם הסובלנות והכבוד ההדי נכחו.

השפיות והענקת הכבוד לכל מתפלל באשר הוא, לחיות ולנהוג על פי אמונתו והוראת רבותיו, השוררים שם לאורך השנים האחרונות,
לא פסחו על תקופה מתוחה זו. ישנו מקום מיוחד עם הקפדה מיוחדת, עם בקשות מנומסות שאיש שלא מקפיד על ההוראות במילואם לא ייגש,
ישנו עוד חלק בבית המדרש, שם התפללו אלו שמורידים את המסכה בתפילה או שלא מקפידים בכלל וכו', וחלק נוסף - מעורבב.

לטעמי, כך נאה וכך יאה, ללא גבאי קורונה ופרנסים המטילים חיתתם, אך זו לא הנקודה. אם אמנם כל בית הכנסת דוגל בשפה אחת ודברים אחדים, לחיי.
אותי תפסו ההכלה והכבוד ההדדי לצד ההתחשבות בשמירת כל הקדוש והיקר, איש איש בדרכו.

חושבני שאמנם הסיפור האמיתי הוא לא כעת, אלא לאורך כל התקופות רוויות המתח והפילוגים,
אותי זה לא מפסיק לרגש, ולנסוך בי מחשבות עידוד וחיזוק.

יש הרבה בתי כנסת שדוגלים בהם בליברליות ובקבלת השונה.

שש ושמח כתב:

עני בן פחמא כתב:הדיון פה תמוה לחלוטין אחה"מ מכל השמועות שמסתובבות כאן, פשוט וברור שכיום כך הדרך לעמוד לפני גדולים, ...

דפח"ח.
ויש להוסיף שאי לבישת מסכה בשעת התפלה, בהנחה שיש בזה צורך בזה מצד הל' שמירת הנפש, הרי שיש בזה גם פגם בצורת התפלה, כי איך יעמוד העבד לפני רבו בתפלה תוך כדי שהוא עובר על מצוותו? וכן לאידך גיסא, גם אם אין חיוב ללבוש מסכה הרי ודאי יש בזה הידור במצות שמירת נפשו ונפש סובביו, ואין כבוד גדול לתפלה מאשר כשהיא מתוך קיום מצוה או הידור מצוה.

אם הנידון הוא מה יותר מהודר, לכאורה יש מקום לדבריך.
אבל אם הנידון הוא מהו עיקר הדין, כלומר מה הקב"ה רוצה במצב הזה, א"כ אין מקום לדבריך.

דרופתקי דאורייתא כתב:

עושה חדשות כתב:גם אני שמעתי כן בשם כמה מבעלי ההוראה המפורסמים בב"ב שיש זילותא בתפילה עם מסיכה. (ושמא אמרו כן רק קודם שהורגלו ללכת כך בפרהסיא). אבל לא זכיתי להבין, האם כוונתם ג"כ לחייב להסיר קודם התפילה רטייה על העין תחבושת על היד פלסטר על המצח וכל כיוצא בזה.

זה שונה לגמרי,
הרי הנגיף איננו עובר סתם באוויר,
הוא עובר על ידי רוק, שנוצר ע"י דיבור וכדו'.
לפיכך, בתפלת שמו"ע, שאין מדברים אחד עם השני, פא"פ, ושומרים מרחק, והתפלה היא בלחש ואין רוק, אין סכנה, וממילא א"צ לחבוש מסיכה.

ולכאורה מי שמכניס את עצמו למקום שחייב לחבוש מסיכה, כגון במקום צפוף, הרי הוא מביא עצמו לידי אונס בצורה שאינה ראויה לעמוד כך בתפלה.
ואם כן י"ל שעדיף שיתפלל ביחידות, ויקיים את צורת התפלה כהלכה לפני מלך, שזה קודם לכאו' לדין הנוסף של תפלה בציבור.
[וכך שמעתי מת"ח א' דפשיטא דעדיף להתפלל ביחידות ללא מסיכה מאשר בציבור עם מסיכה, וצ"ע]

עמדתי בחנות ספרים לבוש מסיכה, ובמרחק שני מטר ממני עמד אדם אחר ללא ועיין בספרים ופתאום התעטש פעמיים במלא העצמה ובפה פתוח בלי לכסות את הפה אפילו בידיו. שאלתי אותו מדוע אינו לבוש מסיכה וענה שזה בא לו פתאום!
זו הבעיה באי לבישת מסיכה, איש אינו יכול לומר בוודאות שלו זה לא יקרה אפילו באמצע תפילת שמונה עשרה ואז מה יעשו כל העומדים לידו כשאינם יכולים להתרחק ממנו? והאם אין כאלו שאפילו בשמונה עשרה חותכים את המלים ויוצא רוק מפיהם? בקיצור, הדרך היעילה היחידה לוודות שיש מינימום נגיפי קורונה באוויר היא ע"י מסיכות, ואפילו חתיכת בד כגון מטפחת יכולה לעזור, אמנם לא ביעילות מירבית אך יותר טוב מכלום. כעת שכולם מודעים לסכנות שבוירוס והדרך להפחית את התפשטותו, לא מובן מדוע עדיין יש כאלו שמתעקשים לא ללבוש כשנמצאים בין אנשים וסומכים על סיסמאות כגון תורא מגנא ומצלא ושומר פתאים ה'. ראשית, אמנם תורה מגנא ומצלא, אך האם כל אחד מאתנו מובטח בכך - עובדה שיש נפגעים גם בין לומדי תורה, ומי ערב לנו שאנו מאותם פתאים שה' שומר עליהם? הלא יש גם פסוק ונשמרתם.
יצא כעת נתון סטטיסטי, שכל אותם מדינות שבהם החלו לחבוש מסיכות ממש עם היוודע הוירוס, אחוז הנפגעים היה נמוך ביותר כגון טיוון ודרום קוריאה.

צורב מתחיל כתב:

שש ושמח כתב:

עני בן פחמא כתב:הדיון פה תמוה לחלוטין אחה"מ מכל השמועות שמסתובבות כאן, פשוט וברור שכיום כך הדרך לעמוד לפני גדולים, ...

דפח"ח.
ויש להוסיף שאי לבישת מסכה בשעת התפלה, בהנחה שיש בזה צורך בזה מצד הל' שמירת הנפש, הרי שיש בזה גם פגם בצורת התפלה, כי איך יעמוד העבד לפני רבו בתפלה תוך כדי שהוא עובר על מצוותו? וכן לאידך גיסא, גם אם אין חיוב ללבוש מסכה הרי ודאי יש בזה הידור במצות שמירת נפשו ונפש סובביו, ואין כבוד גדול לתפלה מאשר כשהיא מתוך קיום מצוה או הידור מצוה.

אם הנידון הוא מה יותר מהודר, לכאורה יש מקום לדבריך.
אבל אם הנידון הוא מהו עיקר הדין, כלומר מה הקב"ה רוצה במצב הזה, א"כ אין מקום לדבריך.

טעות. אין שום הבדל.

אצלי אפילו היה צד שגם ביחידות עדיף להתפלל עם מסיכה - מפני שכך הוא דרך לעמוד לפני הגדולים.
אמנם זה היה אך לרגע, שהרי אינו מפני הכבוד לעמוד לפני הקב"ה כאילו יכול להיפגע ע"י מחלה ח"ו.

אבל בציבור - אין שום ספק שיש להתפלל אך ורק עם מסיכה, וכך גם כל שאר המתפללים, ואם לא - אז עדיף תפילה ביחידות ע"פ זה.

זאב ערבות כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:

עושה חדשות כתב:גם אני שמעתי כן בשם כמה מבעלי ההוראה המפורסמים בב"ב שיש זילותא בתפילה עם מסיכה. (ושמא אמרו כן רק קודם שהורגלו ללכת כך בפרהסיא). אבל לא זכיתי להבין, האם כוונתם ג"כ לחייב להסיר קודם התפילה רטייה על העין תחבושת על היד פלסטר על המצח וכל כיוצא בזה.

זה שונה לגמרי,
הרי הנגיף איננו עובר סתם באוויר,
הוא עובר על ידי רוק, שנוצר ע"י דיבור וכדו'.
לפיכך, בתפלת שמו"ע, שאין מדברים אחד עם השני, פא"פ, ושומרים מרחק, והתפלה היא בלחש ואין רוק, אין סכנה, וממילא א"צ לחבוש מסיכה.

ולכאורה מי שמכניס את עצמו למקום שחייב לחבוש מסיכה, כגון במקום צפוף, הרי הוא מביא עצמו לידי אונס בצורה שאינה ראויה לעמוד כך בתפלה.
ואם כן י"ל שעדיף שיתפלל ביחידות, ויקיים את צורת התפלה כהלכה לפני מלך, שזה קודם לכאו' לדין הנוסף של תפלה בציבור.
[וכך שמעתי מת"ח א' דפשיטא דעדיף להתפלל ביחידות ללא מסיכה מאשר בציבור עם מסיכה, וצ"ע]

עמדתי בחנות ספרים לבוש מסיכה, ובמרחק שני מטר ממני עמד אדם אחר ללא ועיין בספרים ופתאום התעטש פעמיים במלא העצמה ובפה פתוח בלי לכסות את הפה אפילו בידיו. שאלתי אותו מדוע אינו לבוש מסיכה וענה שזה בא לו פתאום!
זו הבעיה באי לבישת מסיכה, איש אינו יכול לומר בוודאות שלו זה לא יקרה אפילו באמצע תפילת שמונה עשרה ואז מה יעשו כל העומדים לידו כשאינם יכולים להתרחק ממנו? והאם אין כאלו שאפילו בשמונה עשרה חותכים את המלים ויוצא רוק מפיהם? בקיצור, הדרך היעילה היחידה לוודות שיש מינימום נגיפי קורונה באוויר היא ע"י מסיכות, ואפילו חתיכת בד כגון מטפחת יכולה לעזור, אמנם לא ביעילות מירבית אך יותר טוב מכלום. כעת שכולם מודעים לסכנות שבוירוס והדרך להפחית את התפשטותו, לא מובן מדוע עדיין יש כאלו שמתעקשים לא ללבוש כשנמצאים בין אנשים וסומכים על סיסמאות כגון תורא מגנא ומצלא ושומר פתאים ה'. ראשית, אמנם תורה מגנא ומצלא, אך האם כל אחד מאתנו מובטח בכך - עובדה שיש נפגעים גם בין לומדי תורה, ומי ערב לנו שאנו מאותם פתאים שה' שומר עליהם? הלא יש גם פסוק ונשמרתם.
יצא כעת נתון סטטיסטי, שכל אותם מדינות שבהם החלו לחבוש מסיכות ממש עם היוודע הוירוס, אחוז הנפגעים היה נמוך ביותר כגון טיוון ודרום קוריאה.

דפח"ח.

נ.ב. אם כל עם ישראל היה מקפיד כדבעי - היינו כבר מגיעים למצב של ניו-זילנד וכדומה.
"כי לא נתנה תורה לאשר אין דעת לו, והמלאך בין אדם ובין א-להיו הוא שכלו." (ראב"ע, ההקדמה לפירוש התורה).
נ.ב.ב. תמיד יש לבדוק, במקרים כאלו, האם "איבעיא להו שפיכות דמים הוא דזל אבל טהרת כלים כדקיימא קיימא או דילמא שפיכות דמים כדקיימא קיימא אבל טהרת כלים היא דחמירא" (יומא כג:). וצ"ע.

נוטר הכרמים כתב:התפללתי בשבת קודש בבית הכנסת הגדול 'אהל יוסף' בשכונת רמות פולין בירושלים.

הזהירות מן הנגיף נכחה בכל. הרבה מאוד חובשי מסכות, מחיצות מניילון חצו את בית המדרש לכל ארכו לכמה מחלקות,
אך גם הסובלנות והכבוד ההדדי נכחו.

השפיות והענקת הכבוד לכל מתפלל באשר הוא, לחיות ולנהוג על פי אמונתו והוראת רבותיו,

לא הבנתי. רבותיך הורו לך להדביק אותי בקורונה? (לשון אחר: להתפלל בלי מסיכה, ועוד איתי באותו בית הכנסת)
אמורה להיות למישהו סובלנות כלפי זה?


ידידי, במוצ''ש כבר היו אלף וארבע מאות נדבקים (= בהמשך חולים קשה= בהמשך מונשמים= בהמשך נפטרים. ה' ישמור באיזו כמות. ל''ע ול''ע) הטרם התפכחתם? למה מחכים? שנספור גופות (רח''ל)?

ישנו מקום מיוחד עם הקפדה מיוחדת, עם בקשות מנומסות שאיש שלא מקפיד על ההוראות במילואם לא ייגש,
ישנו עוד חלק בבית המדרש, שם התפללו אלו שמורידים את המסכה בתפילה או שלא מקפידים בכלל וכו', וחלק נוסף - מעורבב.

זה מזכיר לי את אותם שעושים בחתונות שלהם שלושה אגפים, אגף מרכזי- מעורב, ובנוסף אגף נשים ואגף גברים (לחרדים של המשפחה).

איתן כתב:אצלי אפילו היה צד שגם ביחידות עדיף להתפלל עם מסיכה - מפני שכך הוא דרך לעמוד לפני הגדולים.

אם היית צריך לעמוד ביחידות בפני מלך שהוא מתוך "המשפחה הגרעינית" שלך (כגון בניו של ראש הממשלה בפני אביהם וכל כיו"ב) - לא היית שם מסכה, וזה פשוט.

דרופתקי דאורייתא כתב:

עזריאל ברגר כתב:אמנם אסור להסתכל בפני אדם רשע, אבל "אתה למד להבין ולהורות".
צירפתי תמונה של שני ראשי הממשלה מדברים ביניהם, ושניהם עם מסכות.

img957362.jpg

נו באמת, ברור שהם לובשים מסיכות בשעת עבודה. גם אנחנו.
הנידון בפגישה 'רשמית' וחשובה. משם יש להקיש, לאחר אא"ה, לתפלה.
ויש הרבה תמונות שלהם ללא מסיכות בפגישות חשובות וכדו'.

הם מורידים את המסיכות בשביל להצטלם. אבל כשהם משוחחים ביניהם הם עם מסיכות.

עזריאל ברגר כתב:

איתן כתב:אצלי אפילו היה צד שגם ביחידות עדיף להתפלל עם מסיכה - מפני שכך הוא דרך לעמוד לפני הגדולים.

אם היית צריך לעמוד ביחידות בפני מלך שהוא מתוך "המשפחה הגרעינית" שלך (כגון בניו של ראש הממשלה בפני אביהם וכל כיו"ב) - לא היית שם מסכה, וזה פשוט.

רבים רבים מבנ"י, גם בניהם של 'מאן מלכי רבנן', מדברים כבר כמה חודשים עם אביהם אך ורק כשמסיכה חבושה לפניהם.

פרנקל תאומים כתב:ידידי, במוצ''ש כבר היו אלף וארבע מאות נדבקים (= בהמשך חולים קשה= בהמשך מונשמים= בהמשך נפטרים. ה' ישמור באיזו כמות. ל''ע ול''ע) הטרם התפכחתם? למה מחכים? שנספור גופות (רח''ל)?

בלי לזלזל ח"ו בכי הוא זה
המתים הרוחניים הרבים, אמורים להפריע ולהטריד הרבה הרבה יותר מחשש פיקו"נ גשמי רחוק לאוכלוסייה בסיכון.
יש הרבה יותר נדבקים בנגיף רוחני מסוכן, (= בהמשך חולים קשה= בהמשך מונשמים= בהמשך נפטרים. ה' ישמור באיזו כמות. ל''ע ול''ע) הטרם התפכחתם? למה מחכים? שנספור נפשות (רח''ל)?

שש ושמח כתב:

צורב מתחיל כתב:

שש ושמח כתב:

עני בן פחמא כתב:הדיון פה תמוה לחלוטין אחה"מ מכל השמועות שמסתובבות כאן, פשוט וברור שכיום כך הדרך לעמוד לפני גדולים, ...

דפח"ח.
ויש להוסיף שאי לבישת מסכה בשעת התפלה, בהנחה שיש בזה צורך בזה מצד הל' שמירת הנפש, הרי שיש בזה גם פגם בצורת התפלה, כי איך יעמוד העבד לפני רבו בתפלה תוך כדי שהוא עובר על מצוותו? וכן לאידך גיסא, גם אם אין חיוב ללבוש מסכה הרי ודאי יש בזה הידור במצות שמירת נפשו ונפש סובביו, ואין כבוד גדול לתפלה מאשר כשהיא מתוך קיום מצוה או הידור מצוה.

אם הנידון הוא מה יותר מהודר, לכאורה יש מקום לדבריך.
אבל אם הנידון הוא מהו עיקר הדין, כלומר מה הקב"ה רוצה במצב הזה, א"כ אין מקום לדבריך.

טעות. אין שום הבדל.

אולי לא הסברתי את עצמי כראוי, ולכן אני גם לא מבין אותך.
אם הנידון הוא מה יותר מהודר, ש"מ מעיקר הדין אין בעיה ללבוש מסכה, א"כ יתכן שיש מעלה בצורת התפילה כשהיא נעשית באופן של שמירת הנפש.
אבל אם הנידון הוא אם מותר להתפלל כך, מה שייך לומר שיש בזה מעלה, הרי זה גופא הטענה מכנגד שאסור לדבר כך עם המלך.

(ואגב, סבורני שמי שאין לו הכרעה בזה חייב מספק ללבוש מסכה).

כעת, אם תוכל באר לי את טעותי.

צורב מתחיל כתב:אם הנידון הוא מה יותר מהודר, ש"מ מעיקר הדין אין בעיה ללבוש מסכה, א"כ יתכן שיש מעלה בצורת התפילה כשהיא נעשית באופן של שמירת הנפש.
אבל אם הנידון הוא אם מותר להתפלל כך, מה שייך לומר שיש בזה מעלה, הרי זה גופא הטענה מכנגד שאסור לדבר כך עם המלך.

גם אם נאמר שאם לא היה ענין תורני בלבישת מסכה היה אסור מעיקר הדין ללבוש בשמו"ע, עדיין ברור שמאחר ויש בזה חיוב/הידור תורני וזהו רצון השי"ת ממילא אין בזה שום חסרון כבוד לתפלה, אלא אדרבא זהו כבוד התפלה שתהא מתוך הכנעת רצונו לרצון ה', ואין כאן "דחויה" אלא "הותרה". זכר לדבר מה שאמרו חז"ל שבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם, וידועים דברי החת"ס שלמד מזה לאתרוג.

חרסון כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איתן כתב:אצלי אפילו היה צד שגם ביחידות עדיף להתפלל עם מסיכה - מפני שכך הוא דרך לעמוד לפני הגדולים.

אם היית צריך לעמוד ביחידות בפני מלך שהוא מתוך "המשפחה הגרעינית" שלך (כגון בניו של ראש הממשלה בפני אביהם וכל כיו"ב) - לא היית שם מסכה, וזה פשוט.

רבים רבים מבנ"י, גם בניהם של 'מאן מלכי רבנן', מדברים כבר כמה חודשים עם אביהם אך ורק כשמסיכה חבושה לפניהם.

כתבתי בניו של ראש הממשלה - היינו שני בניו הזכרים, המתגוררים עמו באותו בית, משא"כ בתו הנשואה - היא בוודאי צריכה לעטות מסכה בפני אביה (ע"פ ההוראות).
אז אם אתה מרגיש צורך לעטות מסכה בפני אבינו שבשמים - חוששני פן שכחת שהוא מתגורר עמך באותו הבית...

לכאורה כל השאלה של לבישת מסכה בתפילה היא למאריכים יותר מ-15 דקות בשמו"ע.

גימפעל כתב:לכאורה כל השאלה של לבישת מסכה בתפילה היא למאריכים יותר מ-15 דקות בשמו"ע.

15 דקות זה הלכה למשה לסיני? כל שיעורי חכמים כך הם?
15 דקות יכול להידבק ולהדביק, פחות מכך אין חוששים כלל?

פרנקל תאומים כתב:

נוטר הכרמים כתב:התפללתי בשבת קודש בבית הכנסת הגדול 'אהל יוסף' בשכונת רמות פולין בירושלים.

הזהירות מן הנגיף נכחה בכל. הרבה מאוד חובשי מסכות, מחיצות מניילון חצו את בית המדרש לכל ארכו לכמה מחלקות,
אך גם הסובלנות והכבוד ההדדי נכחו.

השפיות והענקת הכבוד לכל מתפלל באשר הוא, לחיות ולנהוג על פי אמונתו והוראת רבותיו,

לא הבנתי. רבותיך הורו לך להדביק אותי בקורונה? (לשון אחר: להתפלל בלי מסיכה, ועוד איתי באותו בית הכנסת)
אמורה להיות למישהו סובלנות כלפי זה?


ידידי, במוצ''ש כבר היו אלף וארבע מאות נדבקים (= בהמשך חולים קשה= בהמשך מונשמים= בהמשך נפטרים. ה' ישמור באיזו כמות. ל''ע ול''ע) הטרם התפכחתם? למה מחכים? שנספור גופות (רח''ל)?

ישנו מקום מיוחד עם הקפדה מיוחדת, עם בקשות מנומסות שאיש שלא מקפיד על ההוראות במילואם לא ייגש,
ישנו עוד חלק בבית המדרש, שם התפללו אלו שמורידים את המסכה בתפילה או שלא מקפידים בכלל וכו', וחלק נוסף - מעורבב.

זה מזכיר לי את אותם שעושים בחתונות שלהם שלושה אגפים, אגף מרכזי- מעורב, ובנוסף אגף נשים ואגף גברים (לחרדים של המשפחה).

היו זמנים שחשבתי שאתה נטפל להודעותיי ומגיב עליהם בתוקפנות, כי גם הודעותיי יש בהם מן המרקחת הזאת.
לאחרונה אני מתרשם מאוד לא כך.
רק להזכירך, שיש גם 'לא יפתח אדם פיו לשטן', גם אם יש לך איזה אינטרס בתחזיות שחורות ל"ע.
רבותיי לא הורו לי להתפלל אתך ביחד, ואכן אני מתפלל בקהילה שלנו בד"כ שלש תפילות ביום חול, ובודאי גם בשבת.
הנאה והיאה בבית הכנסת הנזכר שהוא לא בתפיסת או מוחזקות אי מי ממרנן ורבנן מסוימים ובאי כוחם, ומאכלס בתוכו מכל הזרמים של יראי ד',
אחד משני הרבנים הרשמיים של בית הכנסת לא עוטה מסכה כלל, מדובר בהגרח"י כהן, הממונה על ועד הכשרות של העדה החרדית ממנה כולנו אוכלים.
השני לרגל גילו ומצבו הבריאותי, הגר"ז שוב, נשמר יותר, עוטה ומוריד לסירוגין.
תסתכל מעט סביבך, לדידך, בחורי בית מתתיהו, הם 'רוצחים'?
אני רק מנסה לדמיין מה היה קורה אם היו מתגלים מאה שמונים בחורים בישיבת חדרה,
איך היתה ההתלהמות.

נוטר הכרמים כתב:

פרנקל תאומים כתב:

נוטר הכרמים כתב:התפללתי בשבת קודש בבית הכנסת הגדול 'אהל יוסף' בשכונת רמות פולין בירושלים. הזהירות מן הנגיף נכחה בכל. הרבה מאוד חובשי מסכות, מחיצות מניילון חצו את בית המדרש לכל ארכו לכמה מחלקות,
אך גם הסובלנות והכבוד ההדדי נכחו.
השפיות והענקת הכבוד לכל מתפלל באשר הוא, לחיות ולנהוג על פי אמונתו והוראת רבותיו,

לא הבנתי. רבותיך הורו לך להדביק אותי בקורונה? (לשון אחר: להתפלל בלי מסיכה, ועוד איתי באותו בית הכנסת)
אמורה להיות למישהו סובלנות כלפי זה?

ידידי, במוצ''ש כבר היו אלף וארבע מאות נדבקים (= בהמשך חולים קשה= בהמשך מונשמים= בהמשך נפטרים. ה' ישמור באיזו כמות. ל''ע ול''ע) הטרם התפכחתם? למה מחכים? שנספור גופות (רח''ל)?

ישנו מקום מיוחד עם הקפדה מיוחדת, עם בקשות מנומסות שאיש שלא מקפיד על ההוראות במילואם לא ייגש,
ישנו עוד חלק בבית המדרש, שם התפללו אלו שמורידים את המסכה בתפילה או שלא מקפידים בכלל וכו', וחלק נוסף - מעורבב.

זה מזכיר לי את אותם שעושים בחתונות שלהם שלושה אגפים, אגף מרכזי- מעורב, ובנוסף אגף נשים ואגף גברים (לחרדים של המשפחה).

היו זמנים שחשבתי שאתה נטפל להודעותיי ומגיב עליהם בתוקפנות, כי גם הודעותיי יש בהם מן המרקחת הזאת.
לאחרונה אני מתרשם מאוד לא כך.

דווקא אני תמיד הרגשתי שאתה הוא שנדבק להגיב תמיד על הודעותיי ("נטפל" כלשונך הזהב).
נו מילא, לא נתקוטט על זה.

רק להזכירך, שיש גם 'לא יפתח אדם פיו לשטן', גם אם יש לך איזה אינטרס בתחזיות שחורות ל"ע.
רבותיי לא הורו לי להתפלל אתך ביחד, ואכן אני מתפלל בקהילה שלנו בד"כ שלש תפילות ביום חול, ובודאי גם בשבת.
הנאה והיאה בבית הכנסת הנזכר שהוא לא בתפיסת או מוחזקות אי מי ממרנן ורבנן מסוימים ובאי כוחם, ומאכלס בתוכו מכל הזרמים של יראי ד',
אחד משני הרבנים הרשמיים של בית הכנסת לא עוטה מסכה כלל, מדובר בהגרח"י כהן, הממונה על ועד הכשרות של העדה החרדית ממנה כולנו אוכלים.
השני לרגל גילו ומצבו הבריאותי, הגר"ז שוב, נשמר יותר, עוטה ומוריד לסירוגין.
תסתכל מעט סביבך, לדידך, בחורי בית מתתיהו, הם 'רוצחים'?
אני רק מנסה לדמיין מה היה קורה אם היו מתגלים מאה שמונים בחורים בישיבת חדרה,
איך היתה ההתלהמות.

אם אכן היתה שם הפקרות, ואני מדגיש- אם היתה, אז אכן העניין חמור מאד מאד בעיניי. וממש לא אכפת לי מה הם מצביעים, זה לא הנושא.


יש עניין גדול "לא לפתוח פה לשטן", ידידי הטוב צודק מאד. אבל אם מרוב שלא פותחים לו פה, חיים בפנטזיה שמשכיחה את המציאות הריאלית ובאים מכך לסכן את כולנו בקטסטרופה נוראית שאחריתה מי ישורנו, אזי א''כ, לענ''ד, מצווה רבה לומר בקול גדול -
ידידיי, במוצ''ש כבר היו אלף וארבע מאות נדבקים (= בהמשך חולים קשה= בהמשך מונשמים= בהמשך נפטרים. ה' ישמור באיזו כמות. ל''ע ול''ע) הטרם התפכחתם? למה מחכים? שנספור גופות (רח''ל)?

לא לפתוח לו פה זה חשוב, אבל לא להביא אותו לכאן בידיים זה הרבה יותר חשוב.

ואין לי ח''ו שום בדל של אינטרס בניבוי שחורות, והלוואי שכל הסיפור הזה יגמר כאן ועכשיו בנס וכולנו נצהל בקול גדול.
גם בתחילת הקיץ כתבתי זאת- שאני מקווה מאד להתבדות, אבל בעולם של הקב''ה יש כללי טבע, שהם כולם ניסים אבל הם מתנהלים בסדר קבוע, למעט מקרים יוצאי דופן של ניסים גלויים. ולמרבה הצער, בינתיים, לא התבדיתי. ואין לך מושג כמה קיוויתי ורציתי להתבדות. תאמין או לא, יש גם חיים חוץ מהפוליטיקה. ובחיים- הקורונה משגעת ומפחידה את כולנו. ודווקא לכן, כואב הלב שישנם כאלה שהחליטו החלטה עקרונית ואסטרטגית, נגד כל היגיון, להפיץ את הקורונה על כולנו בהתנהגותם חסרת האחריות והאכפתיות.
קשה להאמין כן, כי הרי בחיי אדם עסקינן, אבל לדאבון הלב, זו המציאות. הלוואי שיחשבו מסלול מחדש כאן ועכשיו, לטובת כולנו, כולי האי ואולי, ושנוכל כולנו לומר בלב בטוח: ידינו לא שפכו את הדם הזה. כפר לעמך ישראל!

נוטר הכרמים כתב:התפללתי בשבת קודש בבית הכנסת הגדול 'אהל יוסף' בשכונת רמות פולין בירושלים.

הזהירות מן הנגיף נכחה בכל. הרבה מאוד חובשי מסכות, מחיצות מניילון חצו את בית המדרש לכל ארכו לכמה מחלקות,
אך גם הסובלנות והכבוד ההדי נכחו.

השפיות והענקת הכבוד לכל מתפלל באשר הוא, לחיות ולנהוג על פי אמונתו והוראת רבותיו, השוררים שם לאורך השנים האחרונות,
לא פסחו על תקופה מתוחה זו. ישנו מקום מיוחד עם הקפדה מיוחדת, עם בקשות מנומסות שאיש שלא מקפיד על ההוראות במילואם לא ייגש,
ישנו עוד חלק בבית המדרש, שם התפללו אלו שמורידים את המסכה בתפילה או שלא מקפידים בכלל וכו', וחלק נוסף - מעורבב.

לטעמי, כך נאה וכך יאה, ללא גבאי קורונה ופרנסים המטילים חיתתם, אך זו לא הנקודה. אם אמנם כל בית הכנסת דוגל בשפה אחת ודברים אחדים, לחיי.
אותי תפסו ההכלה והכבוד ההדדי לצד ההתחשבות בשמירת כל הקדוש והיקר, איש איש בדרכו.

חושבני שאמנם הסיפור האמיתי הוא לא כעת, אלא לאורך כל התקופות רוויות המתח והפילוגים,
אותי זה לא מפסיק לרגש, ולנסוך בי מחשבות עידוד וחיזוק.

אני מחפש בית כנסת שבו יש אגף לאלו שמדברים באמצע התפילה ואגף לאלו שמתפללים במכנסיים קצרים ואגף לאלו שלובשים פראק ואגף מעורבב ואגף של אנשים בלי מסכות ובלי חולצה ואגף של אנשים בלי חולצה ועם מסכה ואגף וכו'
כל הנידון כאן הוא קרומקייט. מה גם שאלו שאינם מתחכמים (וכמו שלובשים כובע וחליפה בחום היום כך הם לובשים מסיכה גם כשלא נח) אזי אינם יכולים לכוון כשיש סביבם אנשים חצופים שאינם חובשים מסיכת פה ואף כראוי, ופשיטא שאסור להפריע לאחרים מלהתפלל גם אם אין בזה פיקוח נפש.
סליחה על הדברים הבוטים. אני פשוט נוטה להאמין לדברי הרופאים. מה גם שגדולי ישראל מורים לשמוע בקול הרופאים. ושומר פתאים ה'. והעיקר לדון לכף זכות.

דרופתקי דאורייתא כתב:

פרנקל תאומים כתב:ידידי, במוצ''ש כבר היו אלף וארבע מאות נדבקים (= בהמשך חולים קשה= בהמשך מונשמים= בהמשך נפטרים. ה' ישמור באיזו כמות. ל''ע ול''ע) הטרם התפכחתם? למה מחכים? שנספור גופות (רח''ל)?

בלי לזלזל ח"ו בכי הוא זה
המתים הרוחניים הרבים, אמורים להפריע ולהטריד הרבה הרבה יותר מחשש פיקו"נ גשמי רחוק לאוכלוסייה בסיכון.
יש הרבה יותר נדבקים בנגיף רוחני מסוכן, (= בהמשך חולים קשה= בהמשך מונשמים= בהמשך נפטרים. ה' ישמור באיזו כמות. ל''ע ול''ע) הטרם התפכחתם? למה מחכים? שנספור נפשות (רח''ל)?

לא הבנתי. אדרבה, אם יש לך כאלה נתונים בדוקים, קום ופעל ככל יכולתך לחזק את לב בני הישיבות. גם עתה בימי סכנת החיים, וגם בכל ימות השיגרה. רבים רבים מתגוללים ברחובות גם בימים כתיקונם, או "נמצאים" בישיבה וליבם בל עימם. קום פעל, קום ועשה, ויחולו על ראשך כל הברכות שבתורה.
בזה שתגרום להפצת המחלה לא תביא שום תועלת לאותם בחורים, אלא רק תגרום לסגירה הרמטית של כל מקומות התורה והתפילה.


ובכל מקרה, למען ה', מה הקשר בין כל זה ובין ההנהגה הגורפת המזעזעת של אי חבישת מסיכות מצילות חיים בבתי המדרשות והכנסיות???? נניח רגע למסכה בתפילת שמו''ע.. בשעות הלימוד הרבות בחברותות בביהמ''ד, גם אז יש דין של ''עומד בפני המלך''?? ובשאר זמן התפילה??
ואח''כ הם יזדעקו אם יכנו אותם ''רודפים'' או אם יזעיקו את המשטרה.


ואגב, "חשש פיקוח נפש רחוק"??!! ידידי, גם עכשיו אתה עדיין אומר את זה? אינך יכול להסתכל מטר קדימה??
(מצד שני, אם להסתכל אחורה לא מסתכלים: אל הנספים והחולים קשות הרבים שספגנו. אז איך אצפה שיסתכלו קדימה?)
למעלה מאלף חולים ידועים בכל יום, ומי יודע אם תוך כמה ימים כבר לא נדבר על אלפי חולים חדשים בכל יום, אתה באמת לא תופס מה זה אומר על מה שיתרחש בעוד חודשיים היל''ת? אתה לא זוכר שגם בתחילת הגל הראשון לא היה אפי' נפטר אחד? הנפטרים הרבים הגיעו הרבה אח''כ. לא תקפ''ץ.
מה יהיה? מה יהיה? מה יהיה?

פרנקל תאומים כתב:ובכל מקרה, למען ה', מה הקשר בין כל זה ובין ההנהגה הגורפת המזעזעת של אי חבישת מסיכות מצילות חיים בבתי המדרשות והכנסיות???? נניח רגע למסכה בתפילת שמו''ע.. בשעות הלימוד הרבות בחברותות בביהמ''ד, גם אז יש דין של ''עומד בפני המלך''?? ובשאר זמן התפילה??

אם יש בית מדרש, בית כנסת, שבו כולם חובשים מסיכות, ויש מי שעובר על הכללים, אתה צודק.
אבל במקומות שמלכתחילה אין מי שלובש מסיכות כלל, מה לך כי תלין עליהם, כל אחד מסכים ומתיר לסכן עצמו בידיים. (הרי כמו שא"א לומר לאדם שבביתו יחבוש מסיכה כדי שלא ידביק את ב"ב, כך גם אצל אחרים כל מי שאיתם בכולל ובישיבה).

ולגבי מה שאתה מרמז על תפלה, כתבתי בפירוש באשכול ההוא, שכוונתי אך ורק על תפלת העמידה בלבד. [אגב, מנין מגיע הביטוי "תפלת העמידה", זה משהו ספרדי בלבד?].

פרנקל תאומים כתב:ואגב, "חשש פיקוח נפש רחוק"??!! ידידי, גם עכשיו אתה עדיין אומר את זה? אינך יכול להסתכל מטר קדימה??
(מצד שני, אם להסתכל אחורה לא מסתכלים: אל הנספים והחולים קשות הרבים שספגנו. אז איך אצפה שיסתכלו קדימה?)
למעלה מאלף חולים ידועים בכל יום, ומי יודע אם תוך כמה ימים כבר לא נדבר על אלפי חולים חדשים בכל יום, אתה באמת לא תופס מה זה אומר על מה שיתרחש בעוד חודשיים היל''ת? אתה לא זוכר שגם בתחילת הגל הראשון לא היה אפי' נפטר אחד? הנפטרים הרבים הגיעו הרבה אח''כ. לא תקפ''ץ.
מה יהיה? מה יהיה? מה יהיה?

נכון להיום יש 330 חולים, רובם במצב קל. יש עוד כמה מאות 'נשאים' של הנגיף, אבל זה לא נקרא 'חולים'.

לפי הבדיקות יוצא שבא"י בלבד, למעלה מ200,000 איש עברו והיו 'חולים' בנגיף קורונה, ללא ידיעתם בכלל, רק למפרע התברר שהיו חולים ע"י בדיקות סירולוגיות.
הוי אומר שהאחוזים של התמותה (אם זה נכון בכלל לומר על כל המתים בא"י שמתו אכן מקורונה, מה שלא תמיד ברור בכלל) הם שואפים לאפס. ואצל אוכלוסיה ללא סיכון - קרי, ישיבות - זה כמעט מתחת לאפס.

אני צריך מביכה בתפילה לישוב הדעת,
כי אז איני חושש ממשטרה, שתפריע לבית הכנסת.
( וגם שחוקי בית הכנסת מחייבים זאת).

( בעצם שיא הנגיף כבר היה, ועבר בחסדי ה')

איתן כתב:

גימפעל כתב:לכאורה כל השאלה של לבישת מסכה בתפילה היא למאריכים יותר מ-15 דקות בשמו"ע.

15 דקות זה הלכה למשה לסיני? כל שיעורי חכמים כך הם?
15 דקות יכול להידבק ולהדביק, פחות מכך אין חוששים כלל?

זה הזמן ששהיית ליד נישא מחייב בבידוד (לפי הוראות משרד הבריאות).