פורום אוצר החכמה

התפרסם הבוקר ביתד נאמן:

לימוד לשם לימוד
נקודה למחשבה
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

ישנם הרבה נקודות אור בתוך הכאוס המקיף אותנו בעקבות וירוס הקורונה.

בציבור הכללי מדברים הרבה על אי התועלת ב'למידה מרחוק' ועל כך שאחוז ההקשבה של התלמידים לשיעורים שכאלה, אינו גבוה במיוחד. אצלנו, ואני מביט מסביבי בכל פינה ורואה, מדובר בסיפור הצלחה מסחרר.

רוב מוחלט של מוסדות הלימוד התורתיים אינם מלמדים דרך תוכנות מחשב ויזואליות, כמובן, אלא מקליטים שיעורים דרך קוי טלפון. מלמדים, מורות וגננות, רמי"ם ומגידי שיעורים, כולם עסוקים בימים אלו בהקלטת שיעורים. גם כאשר חלק ניכר מהישיבות לצעירים נפתחו במתכונת לימוד מצומצמת, עדיין מקליטים שיעורים, לתועלת הבחורים שנשארו בבית בגלל שהם או מישהו מבני משפחתם נמצא בקבוצת סיכון. וכן, אחוזי ההאזנה לשיעורים מגיע לכמעט 100%. כל הגילאים, ילדי מוסדות החינוך ובני הישיבות, מקשיבים לשיעורים, כל הזמן.

אצלנו, בישיבה לצעירים 'משאת המלך', נפתח קו של שיעורי עיון ובקיאות, שיחות וועדים. בכל יום התקשרו כל הצוות הלימודי לבחורים ו'דיברו איתם בלימוד'. שלחנו שאלות יומיות על השיעורים והבחורים שלחו תשובות מפורטות בזה אחר זה. נערך מבחן בסוף השבוע, וכמעט כולם ענו על הכל. שוחחתי פעמים רבות עם הבחורים על השיעור בקו וכולם גילו בקיאות, שפשוט התרגשתי ממנה. כולם הקשיבו. בערב התקשרו בחורים ושאלו שאלות על 'סדר הכנה'. "רגע, תן לי בבקשה לגמור את פיסת החביתה"...., צחקתי, "אני אוכל כעת ארוחת ערב"... ושלשה בחורים צחקו בטוב לב.

"מי על הקו?", שאלתי בתדהמה, "אמרת שזה חיים. אז מי עוד צוחק?"

"הרב", ענו שלשה בחורים במקהלה עליזה, "אנחנו ב'שיחת ועידה'... לומדים חברותא בשלישייה"...

בבית נשמע קול התורה בסדר א', סדר ב', סדר ג' וגם בשעות מאוחרות בלילה, כשהבחורים מהישיבות הגדולות יושבים בסלון ובמרפסת עם סטנדרים ולומדים, עם מגוון של חברותות טלפוניות ומתקשרים 'לדבר בלימוד' עם הרמי"ם. אחד ה'משיבים' בישיבה בה לומד בני, סיפר לו שהטלפון לא מפסיק לצלצל בכל שעות היום והערב. "בחורים מתקשרים כל הזמן לדבר על הסוגיות", אמר בהתלהבות. וכמובן, אין דבר ששימח יותר את בני הבכור, כאשר ה'ראש קיבוץ' בכבודו ובעצמו התקשר אליו, לשיחה בת חצי שעה, 'לדבר בלימוד' על הסוגיה...

ר"מ בבקיאות בישיבה לצעירים 'תורת חסד' באלעד סיפר לי: "האחראי על המערך הטלפוני של הישיבה סיפר לי שיש להם רישום מדויק של השיחות הנכנסות. מדובר בכמעט 100% הקשבה. אורכו של השיעור שלי הוא 45 דקות, אך האחראי סיפר לי שרוב הבחורים מקשיבים לשיעור במשך זמן ממוצע של שעה וחצי. העברת השיעור דרך הקו מאפשרת להם להאזין לקטע, לעצור את ההאזנה ולכתוב במחברת מה שנאמר, שוב להמשיך להאזין, לעצור ושוב לכתוב את הדברים. הבחורים לא מקשיבים רק כדי 'לצאת ידי חובה'. הם יושבים ומעלים את הדברים על הכתב. אף אחד לא הכריח אותם 'לכתוב את המפרשים', אך הם פשוט רוצים ללמוד, להחכים ולדעת".

ראיתי כמה וכמה תיבות מייל כשרות של כמה וכמה ישיבות גדולות. עשרות בחורים מתכתבים על הסוגיות, שולחים זה לזה 'מראי מקומות' ומתפלפלים, מקשים ומתרצים ברוח טובה, עסוקים ראשם ורובם בשטייגען. גם בכולל פתחו קוי שיעורים ושליחת מבחנים, וכולם עונים, מתקשרים, לומדים שעות רבות בכל יום, טועמים מצוף התורה הקדושה.

בפגישה שערכנו לקראת ההערכות ל'זמן קיץ', שהועבר בתחילת ה'זמן' במתכונת של קו טלפון, אמר המשגיח הרה"ג רבי שמעון גלינסקי שליט"א דבר נכון מאד. "עם כל הרצון הטוב של כל גדולי ישראל שהורו, רבני הישיבה שיקליטו שיעורים וההורים שינסו לסייע- זוהי שעת המבחן וכח הרצון של כל בחור ובחור בפני עצמו, באופן אישי ויחידני לגמרי. אנחנו נוכל להמריץ, לסייע, לעודד ואולי גם להעניק תמלוגים ותשורות נאות. אבל מי שיחליט, בסופו של דבר, מתי לקום, כמה ואיך להקשיב לשיעורים, ללמוד עם חברותא טלפונית ולהוסיף עוד ועוד שעות בלימוד עיוני ובקיאותי, וגם בלימוד המוסר, יהיה בן הישיבה עצמו".

והנה, אם יורשה לי להעיד, בני הישיבות הקדושות, אברכי הכוללים, וגם ילדי מוסדות החינוך הנפלאים שלנו, הוכיחו כי ניתן "לסמוך עליהם בשעת הדחק". גם בעידן הקורונה המבלבל כל- כך, הם נקראו אל הדגל ועמדו בו בהצלחה מסחררת.

מדוע? מהו סוד ההצלחה שלנו, להבדיל מהחברה הכללית, שכבר הודיעה על 'פשיטת רגל של הלמידה מרחוק'?
הנה משפט של עיתונאי לא חרדי אחד, שהסביר שבעוד שהחברה הכללית רוצה שהתלמידים ישובו ללימודים כדי לחדש את הפעילות במשק, הרי שהחברה החרדית רוצה בחידוש הלימוד בשביל הלימוד עצמו, וכלשונו: "הרבנים חוששים מביטול תורה".

זהו בעצם סוד ההבדל התהומי.

מי ומה יגרום לילד ללמוד דרך 'למידה מרחוק', כשאף אחד לא מכריח אותו לעשות זאת? אף אחד ואף דבר. אך כשנערים, גם ילדים, המכירים בערך האדיר של לימוד לשם לימוד, בכך שבכל מילה של תורה הוא מקיים את רצון השי"ת, מחזיק את העולם כולו ועושה נחת רוח ליוצרו, הם פשוט ישבו וילמדו. ואם הקו מתנתק בגלל 'רשת תפוסה', הוא ישוב ויתקשר פעם ועוד פעם, ואם לא- הוא ייקח את הגמרא, החומש או הנביא, וילמד. לימוד התורה שלנו ושל בנינו לא נועד לצרכים חיצוניים, אלא לתכלית לימוד התוה"ק עצמה. בן ישיבה, אברך כולל ואפילו ילד בוגר בחיידר, שלא ילמד תורה כדבעי- ירגיש שעשה עוול גדול לעצמו, הוא ביטל תורה. לכן כולם לומדים, גם בבית, בחצר ובמרפסת, כשמסביב מהדסים הקטנטנים והכל בוקה ומבולקה.

--- "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ".

&&&&
מי האמין שאשב בחדר סגור, אקליט חצי מהשיעור בקו, ואז הקו יקרוס. אקליט שוב, ובדקה ה-39 הסוללה תסתיים ואצטרך להקליט את השיעור בפעם השלישית?...
אכן, זה קרה. יחד עם אין ספור תקלות נוספות, שעות על גבי שעות וצורך להקליט את השיעור גם בפעם הרביעית- באותה חיות וחדווה של הפעם הראשונה.

זה הזמן להודות לצוות הלמידה האדיר של התתי"ם ובתי הספר, הישיבות והסמינרים, הרמי"ם, המלמדים, המורות והגננות. אלו שעלו על יצועם בשעות לא שעות או השכימו קום, יחד עם ציפורי השחר, להקליט ולהעביר שיעורים. בעוד שבמערך הקוים של הישיבות והתתי"ם, היה קל יחסית להקליט שיעורים או למסור אותם ב'שידור חי', הרי שבחלק ממוסדות החינוך השתמשו בתוכנות מחשב ויזואליות מסובכות, כאלו שלמורות לא היה לפני כן שום מושג בהן. מורות וגננות בכל רחבי הארץ עמלו במשך עשרות עשרות שעות לתפעל מערכות שונות מהבית, בלי לוותר על 'משרת האם' שלהן, כשכל הילדים בבית, קופצניים ושובבים, לפעמים חסרי מעש ותמיד מבקשים שאמא תעזור, תביא, תיקח, תפריד או תנחם אותם מהמריבה האחרונה...

בכל הדורות חששו המורות ממפקחים וסמינריסטיות הבאות לצפות ולהקשיב בשיעוריהן, והנה כל שבועות אלו היוו הזדמנות פז לכל ההורים להאזין לשיעורי הצוות הלימודי של בניהם ובנותיהם. אלו שבועות בהם יכולנו להקשיב לשיעורי המלמדים והרמי"ם ולהתמוגג מההסברה העשירה והנעימה, מהידע, מהחמימות, המסירות, האיכפתיות להבהיר דברים מוקשים שוב ושוב ולהעביר את החומר הנלמד בשפה נינוחה ובהירה.

אז תודה לכם, צוות חינוכי תורתי נהדר.

?!
נראה לי די תלוש מהמציאות, ומתאר את הרצוי ולא את המצוי.

ספראי,
עוד הצלחה כזו - ואבדנו!

יבנה כתב:?!
נראה לי די תלוש מהמציאות, ומתאר את הרצוי ולא את המצוי.

לצערי הרב - גא"מ.

.

יבנה כתב:?!
נראה לי די תלוש מהמציאות, ומתאר את הרצוי ולא את המצוי.

אלא למה עוד ציפית? הלא הקדימו בצורה הכי מפורשת שיש:

ש. ספראי כתב:התפרסם הבוקר ביתד נאמן:

מספיק עם השליליות.

אני מסכים שלהגיד שיש כמעט 100% הקשבה וכו' מופרז ומוגזם.

אבל גם אני מכיר מקרוב כמה ישיבות, וההצלחה ב'למידה מרחוק' היתה מעל ומעבר למה שצפו. התחוללה לעיננו קידוש ה' נפלאה הן מצד המלמדים והן מצד התלמידים. בימים אלו נתחזקנו מאד בתורת הרשב"י ש'לא תשכח מפי זרעו', ועמוד התורה נצחי. הרב ספראי הפליא לעשות בכתבה נפלאה ומרגש, כה לחי!

ולחברים היקרים המנויים בעיתון אחר אני קורא: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.

.

מבלי להיכנס לויכוח על העובדות המתוארות,
הכתבה מתמקדת במישור ההקשבה לשיעורים נטו.
סביר להניח שיחד עם הקושי העצום לנהל לימוד רציני משותף בחברותא דרך הטלפון,
ישנו צימאון גדול יותר והרגשת חסר לשמיעת שיעור רציף ומסודר.

כך שכאשר מדברים על למידה מרחוק במבט כולל יותר,
צריך לקחת את זה בחשבון.
בישיבה גבוהה ואפילו בישיבה לצעירים, האחוז של השיעורים מבחינת הזמן הוא מאוד קטן.

חיוב ושלילה, כמו גם אופטימיות ופסימיות,
הינם לפעמים תכונות בסיסיות, ולפעמים כל מיני נתונים ואינטרסים מטים את ההתמקדות.
בכל מקרה הטחת התויות הללו מונעת כל דיון ענייני וכנה.

ש. ספראי כתב:...וכן, אחוזי ההאזנה לשיעורים מגיע לכמעט 100%. כל הגילאים, ילדי מוסדות החינוך ובני הישיבות, מקשיבים לשיעורים, כל הזמן...

הרב ספראי, נשנקתי מצחוק ומדמע כאחד. בזכות הטורים הללו הפסקתי לקרוא את העיתון בארוחת הבוקר עקב סכנת שמא יקדים וגו'. בכל מקרה אתה כותב יפה מאוד ויישר כחך.

כמי שאחראי של המערכת ביש' הק' בה אני שרוי אני יכול להעיד כהרב גנוט. (הנתונים נרשמים במחשב לספקנים) ואנו רואים במוחש את ההבטחה האלוקית כי לא תשכח מפי זרעו, אלפי אלפים של שעות תורה ומוסר, תורה לא תשתכח מישראל. לא יאומן כי יסופר!
המצב נתן להרבה בחורים 'רדומים' מוטיבציה, בחורים מקיבוץ שומעים שיעורים מהרמי''ם (מה שהתביישו לעשות בלייב..)
הרבה התרגלו ללמוד בבית ובהפרעות, דרך הטלפון ולשמוע שיעורים מוקלטים, דבר שהוא תועלת עצומה לחיים! ועוד כהנה וכהנה
אגב, אתמול שמעתי - ולא האמנתי - על קבוצה גדולה של בחורים מישיבת קרית מלאכי של הרב עמית שעשו מרצונם בידוד בישיבה (יחד עם אחד מאנשי הצוות ומשפ') מפרוץ הקורונה ועד לפני זמן מועט (כולל כמובן ליל הסדר, וכל חג הפסח) היוכל איש לתאר שגב נשמות ישראל קדושים??
מי כעמך ישראל!
אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלוקיו!

מספיק לראות כל דבר שלילי, צריך לראות טוב! לראות נכונה ונכוחה את המציאות הטובה!!

ווי דחסרא גברא רבה ה''ה מו''ר ר' לייב זצוק''ל שידע לראות אך טוב, פשוט לא ראה רע! וחי מאושר מתענג על ה' וזיו שכינתו, מראיית הטובה וברכה של חסדי ה' עלינו, גם במצבים הקשים. לא התלונן, לא נרגן. אך טוב!!

שייף נפיק כתב:מספיק לראות כל דבר שלילי, צריך לראות טוב! לראות נכונה ונכוחה את המציאות הטובה!!

ווי דחסרא גברא רבה ה''ה מו''ר ר' לייב זצוק''ל שידע לראות אך טוב, פשוט לא ראה רע! וחי מאושר מתענג על ה' וזיו שכינתו, מראיית הטובה וברכה של חסדי ה' עלינו, גם במצבים הקשים. לא התלונן, לא נרגן. אך טוב!!

אך תמימות היא לחשוב שהדגשת והפרזת נתונים מסוימים, באה רק להודות ולהלל, לראות טובה וברכה ולהתענג על ד',
הרבה פעמים היא באה לקדם ולשרת התנהלות / אג'נדה מאוד מסוימת, וזה בסדר גמור.
הרי באותם מקומות אתה יכול לגלות פתאום פחות ראיית טוב וחיובי,
בכל הנוגע להנהגת קבוצות אחרות.

אינני נביא או סוקר. אני רואה מה קורה מסביבי. לא מה קורה בכל קצוות תבל.
המציאות שאני מכיר הוא אחוז האזנה של 100 אחוז ואנחנו בודקים את זה כמעט מידי יום, דרך שאלות טלפוניות ומבחנים.

ביום שישי האחרון שלח לי בחור מבחן במייל והיו חסרים שם כמה 'מפרשים'.
הפנתי את הבחור לשיעור ששלחתי במייל ביום שלישי והוא ענה במייל: ביום שלישי לא נשלח שיעור...
והוא צדק. הנגן שהקליט נכבה באמצע, והקו שהקליט- קרס...
(הישיבה כבר פעילה במתכונת של כמה שעות ביום, והשיעור מוקלט ונשלח במייל לאלו שהוריהם בקבוצת סיכון).

גם אצלי בבית כולם לומדים, מקשיבים לקוים וכמובן ההורים דואגים לכך (הרבה תלוי במוטיבציה ובעידוד של ההורים).

המציאות היא שישנם בחורים לא מעטים שדווקא ההקשבה דרך הטלפון, האפשרות לחזור קדימה ואחורה ולעצור ולכתוב, והתחושה שאתה עצמאי- העלתה להם מאד את המורל ללמוד ולהקשיב. בפרט שאין לחץ לימודים ויום לימודים ארוך מאד.

אלו שצחקו וגיחכו פה לעיל: תעשו חושבים, כמה אתם עצמכם השקעתם/עודדתם/המרצתם שילדיכם יקשיבו? כמה שעות ישבתם איתם/איתן על השיעורים? קניתם להם משהו מפנק כדי להמריץ ולשבח?


ר"מ אחד אמר לי היום שגם אצלם בישיבה מדובר בכמעט 100% האזנה קבועה, אך לדבריו: "הבחורים עדיין מתלהבים מהדבר החדש הזה. זה לא יחזיק זמן רב".
אך אין נפ"מ, בין כה שבים, לפחות ברוב הישי"ק, ללימודים.

וכמובן, צריך לא לשעמם. לרענן עם אתגרים, שאלות וסיפורים וכו'. בל"ג בעומר שלחתי שיעור מוסרט בקישור, והסנסציה הצליחה מאד. (לאלו שיש מייל).

אגב, אינני מקדם בד"כ אג'נדות. העיתון לא אומר לך מה לכתוב אף פעם. (אם כי כולם יודעים איזה מאמר ייפסל ואיזה יאושר). אבל יש אנשים שרואים תמיד את חצי הכוס המלאה. במקרה הזה חושבני שאת כל הכוס המלאה.

נוטר הכרמים כתב:

שייף נפיק כתב:מספיק לראות כל דבר שלילי, צריך לראות טוב! לראות נכונה ונכוחה את המציאות הטובה!!

ווי דחסרא גברא רבה ה''ה מו''ר ר' לייב זצוק''ל שידע לראות אך טוב, פשוט לא ראה רע! וחי מאושר מתענג על ה' וזיו שכינתו, מראיית הטובה וברכה של חסדי ה' עלינו, גם במצבים הקשים. לא התלונן, לא נרגן. אך טוב!!

אך תמימות היא לחשוב שהדגשת והפרזת נתונים מסוימים, באה רק להודות ולהלל, לראות טובה וברכה ולהתענג על ד',
הרבה פעמים היא באה לקדם ולשרת התנהלות / אג'נדה מאוד מסוימת, וזה בסדר גמור.
הרי באותם מקומות אתה יכול לגלות פתאום פחות ראיית טוב וחיובי,
בכל הנוגע להנהגת קבוצות אחרות.

ידידנו כת''ר הנוטר!
הלא אתה כתבת ''בכל מקרה הטחת התויות הללו מונעת כל דיון ענייני וכנה''?!?!
ובכלל, לא לקחת חופש מכל עניני ההשקפה דכאן כהבטחתך??
אני לא חסיד מתמידים, ואפילו הוראת קבע למכון בן מלך אין לי..
ר' לייב חינך ומסר לנו עשרות אם לא מאות שיעורים שלא ע''מ לקבל פרס וכבוד וודאי לא היה לו מזה כידוע ליודעים.. ומה לך כי נטפלת?? תמהני על מעכת''ר???

אכן לקחתי חופשה ולכן אינני מביע את תחושותי על מכלול ההיבטים שיש בנושא הזה של הלמידה מרחוק.
רק הערתי לך שכתבה מהסוג הזה בעיתון איננה הנהגה ברדיצ'ובית בדווקא, לראות טוב, ללמד זכות. אלא יש כאן עוד מניעים. מה רע?

אבקש את סליחתך.
היה נראה לי ברור מלשונך שאתה מדבר על ר' לייב.
סליחה ברבים.
(מכל מקרה בלי קשר ליתד אני מסכים עם הדברים, וחושב כי מחובתו של עיתון ליטוע רוח טובה, רוח חיזוק והתעלות, ולא רק נרגנות ובעיות, שכל העיתונים המוסדיים נגועים בהם. לפיכך מה טוב בעיני שעיתון כותב טוב על למידה מרחוק ומרומם את רוחם של בנ''א. מה טוב)

גם אם הרב הכותב שליט"א תיאר את המציאות הנכפית עלינו הרבה יותר יפה מכפי שהיא, [וזה לא משום בקשת עורך עיתון כלשהו, וכרמזי המלעיזים הקבועים, אלא משום עינו הטובה המתגלה בפורום פעם אחר פעם,]
אבל א"א להתעלם מדבריו הכ"כ נכונים, ראינו ורואים אנו המוני בני עליה, שדווקא בימים אלו התגלה שגב מעלתם, בלי אוירה מסביב, בלי לחץ חברתי, בלי ניתוק מהבית ומהחיים, תפסו טלפון ואוזניות, ופתחו לעצמם בית מדרש, יום אחר יום, ובלי שאף אחד הכריח אותם, ממש מעצמם למדו תורה,
והאמת ככה זה בהרבה התמודדויות וקשיים שדווקא אז מתגלה עומקים עמוקים אם זה בקשר בין האדם לקונו ואם זה בין אדם לחבירו או ביתו, וגם אם לא היינו בוחרים בזה, חבל לפספס ולראות את הדברים הטובים שנוצרו בגלל זה,

מאור עינים,

מלעיזים. יצאתי בזול.

מה דעתך, אולי תגלה פעם טובת עין כלפיי?
יצאתי מכלל 'עמיתך' לפי דעתך.

סבורני שמספיקים חודשיים תמימים (!) של התכנסות פנימית בבית כדי לקלף קצת
את האוירה הציבורית ואת התעמולה הבלתי פוסקת,
כאילו מצות אהבת ישראל אמורה דווקא ביחס לחילוניים ה'שוגגים',
ולא ביחס לתינוקות שנשבו ממש ב'מזיד' בקבוצות אחרות בציבור החרדי.

אם לא עכשיו - אימתי??

הרב "נוטר הכרמים"
דווקא הרבה עין טובה יש לי עליך, ונהנה הרבה פעמים מדברי תורתך,
אבל מה לעשות שמתחילת המגיפה אין יום שאתה לא רומז על הרדיפות ההלשנות או על החיכוכים כביכול בין גדולי התורה, וכו' וכו',
מצד אחד אתה רוצה שיבינו אותך ואת הציבור שאתה נמנה עליו, ומצד שני אתה לא מניח לצד השני פינה להתגדר בה,
תעיין בכל הפורומים ותראה כמה אנשים [ואנוכי הק' בתוכם ]התאפקו לא להגיב, והניחו קולמסם בשעה קשה שכזו שעם ישראל זקוק לישועה,
אבל יש פעמים שכבר א"א לשתוק
בן אדם שאתה מכיר כותב כדרכו, מסר חיובי על התקופה שנאלצנו לחיות בה, ואתה יישר דן אותו ברותחין שהכל זה בשביל להגן על הדרך של כתב עיתון כזה וכו',
קשה לשתוק

מאור עינים כתב:הרב "נוטר הכרמים"
דווקא הרבה עין טובה יש לי עליך, ונהנה הרבה פעמים מדברי תורתך,
אבל מה לעשות שמתחילת המגיפה אין יום שאתה לא רומז על הרדיפות ההלשנות או על החיכוכים כביכול בין גדולי התורה, וכו' וכו',
מצד אחד אתה רוצה שיבינו אותך ואת הציבור שאתה נמנה עליו, ומצד שני אתה לא מניח לצד השני פינה להתגדר בה,
תעיין בכל הפורומים ותראה כמה אנשים [ואנוכי הק' בתוכם ]התאפקו לא להגיב, והניחו קולמסם בשעה קשה שכזו שעם ישראל זקוק לישועה,
אבל יש פעמים שכבר א"א לשתוק
בן אדם שאתה מכיר כותב כדרכו, מסר חיובי על התקופה שנאלצנו לחיות בה, ואתה יישר דן אותו ברותחין שהכל זה בשביל להגן על הדרך של כתב עיתון כזה וכו',
קשה לשתוק

ואולי אתה רגיש במיוחד שכל מילה 'מקפיצה' אותך, וכל רמז כל שהוא מכניס אותך לרותחין? זה נקרא לדון ברותחין?
סך הכל רמזתי, שיש כאן מצב נתון מסוים, שמתגלעים בו חילוקי דעות שונים, וכשם שאתה וחבריך בטוחים שאני בא מכיוון מסוים, וזה המניע לתגובותיי ודעותיי,
כך מותר לי לחשוב שאג'נדה מסוימת מהווה גורם משפיע על הכתיבה המוקצנת שלו. מאי שנא?

וגם שאר דבריך אינם מדויקים כלל,
בכלל לא התאפקו מלהגיב, ובגלל זה אני כבר ימים ארוכים לא כותב בנושאים הללו, למרות שיש לי הרבה מה להתבטא.

ואגב, אם כדבריך, שעין טובה יש לך, ציין לי תגובה חיובית אחת שלך לדברים שהעליתי...

וע"ז נאמר 'קשוט עצמך תחילה'.

אין לי מושג לאיזה אג'נדה הייתי אמור לכוין.
תחשבו בהגיון: אני הרי תלמיד מובהק של הגרח"ק, שסבור שצריך לפתוח את כל הישיבות כרגיל מימים ימימה ולא להסתפק בלמידה מרחוק, טובה ככל שתהיה. אז לאיזה אג'נדה בדיוק עזרתי?

אני חוזר שוב ושוב ושוב: אני כותב ביתד כל שבוע כבר כמה שנים.
מעולם (חוץ מפעמיים, ביום פטירת הגרע יוסף, שהיה לחץ של זמן והיו חייבים טור מהיר, ועוד פעם שנפטר הרב פולק כמדומני בסלבודקא, ומישהו במערכת חשב בטעות שאני בוגר סלבודקא), לא קיבלתי שום הוראה ושום הנחייה מה לכתוב.
אם הטור לא מתאים- הוא נפסל ע"י הועדה הרוחנית, וגם אז- אני יכול להחליף את הטור במה שאני רוצה.
לפני תקופה כתב גם חיים ולדר את אותם הדברים בדויק, ואני מאמין לו, כי זה מה שקורה איתי.
יש הנחיות כלליות מה ואיך כותבים בעמוד מערכת, ומה אפשר לכתוב בעמודים אחרים. יש כמובן את רוח העיתון הנודעת, אבל הכותבים לא אמורים ולא נדרשים לקדם שום אג'נדות.
כמובן שאם מעט שכל בקדקדך- לא תכתוב על נושאים מסויימים ותדע לבד מה רוצים ממך ומה לא יפרסמו ביתד ויפרסמו בבמות אחרות. אבל זהו.

מעניין שכל מי שכותב באופן חיובי על ההצלחה של הלמידה מרחוק, מציין שההתרשמות שלו היא מתלמידיו בישיבה שבה הוא מלמד, או לחילופין ששמע ממישהוא אחר מנסיונו עם תלמידיו, ואילו הממעטים בהמידת ההצלחה זה מהתרשמותם האישית, שבימים אלו זה בעיקר מבני המשפ' הקרובה, נדמה לי שבמצב כזה אלו שאומרים שההצלחה היא עצומה יש להם פי כמה וכמה ידע.

אני על עצמי ידעתי
לאחר כמה שבועות שבהם לא היתה שום תועלת בשיעורים בטלפון לילדים, שאלתי את גיסי מה קורה אצלו, התשובה שקבלתי היתה שהיום זו הפעם הראשונה שהילד ידע לומר מה היה הנושא.
למעשה אני משמש כרב'ה במשרה מלאה כל בוקר כמה שיעורים.

לעניין נושא האשכל ההתרשמות שלי שאתה צודק, ואכן ישנה הצלחה.
אבל מה אתה תמה למה קובלים על אג'נדות ביתד, הרי אתה כותב בעצמך:

ש. ספראי כתב:יש כמובן את רוח העיתון הנודעת,

ש. ספראי כתב:כמובן שאם מעט שכל בקדקדך- לא תכתוב על נושאים מסויימים ותדע לבד מה רוצים ממך

רוח העיתון הנודעת היא שצריך להשמיץ בכל הזדמנות את "הפירות הבאושים" של "החינוך החילוני הקלוקל" ולפאר ולרומם את החינוך החרדי ולהתעלם מבעיותיו.

ש. ספראי כתב:אין לי מושג לאיזה אג'נדה הייתי אמור לכוין.
תחשבו בהגיון: אני הרי תלמיד מובהק של הגרח"ק, שסבור שצריך לפתוח את כל הישיבות כרגיל מימים ימימה ולא להסתפק בלמידה מרחוק, טובה ככל שתהיה. אז לאיזה אג'נדה בדיוק עזרתי?

אני חוזר שוב ושוב ושוב: אני כותב ביתד כל שבוע כבר כמה שנים.
מעולם (חוץ מפעמיים, ביום פטירת הגרע יוסף, שהיה לחץ של זמן והיו חייבים טור מהיר, ועוד פעם שנפטר הרב פולק כמדומני בסלבודקא, ומישהו במערכת חשב בטעות שאני בוגר סלבודקא), לא קיבלתי שום הוראה ושום הנחייה מה לכתוב.
אם הטור לא מתאים- הוא נפסל ע"י הועדה הרוחנית, וגם אז- אני יכול להחליף את הטור במה שאני רוצה.
לפני תקופה כתב גם חיים ולדר את אותם הדברים בדויק, ואני מאמין לו, כי זה מה שקורה איתי.
יש הנחיות כלליות מה ואיך כותבים בעמוד מערכת, ומה אפשר לכתוב בעמודים אחרים. יש כמובן את רוח העיתון הנודעת, אבל הכותבים לא אמורים ולא נדרשים לקדם שום אג'נדות.
כמובן שאם מעט שכל בקדקדך- לא תכתוב על נושאים מסויימים ותדע לבד מה רוצים ממך ומה לא יפרסמו ביתד ויפרסמו בבמות אחרות. אבל זהו.

הכל בסדר, ידידינו הרב ספראי. יש לך חטא חמור ובלתי נסלח שאתה מעלה את מאמריך המתוקים והמשמחים בעיתון מסויים, הא ותול''מ.
ירבו כותבים כמוך ביהדות החרדית, בכל עיתוניה ובכל מגזריה ותתי מגזריה.

בוקר טוב.

אני מתנצל על ההיגררות שלי אתמול להגיב כאן.
לא היה בכך שום תועלת,
ושוב, גרימת עכירות ומיאוס לאוירה כאן.
זה נבע כנראה כתוצאה מהשהות הממושכת בבית.

שלשום נתקעתי בדרך הילוכי במהמורה, נפלתי ונחבלתי בכל חלקי גופי,
מחמת הכאבים העזים מהמכות היבשות נאלצתי להישאר בבית,
אודך ד' כי אנפת בי, והאירוע שיכול היה להסתיים בדברים חמורים יותר, הסתכם בזה.

אכן, רק מעלעול קצר בעיתונים החרדיים שערכתי עכשיו, ממש במקרה, גליתי עד כמה גם החדשות מותאמות ונבחרות בקפידה
בכפוף לקונספט. עיתון אחד מזהיר בכל עת מפני התפרצות גל שני, ר"ל. עיתון שני מבליט את הירידה הדרסטית בנדבקים.
עיתון שלישי מביא לידיעת קוראיו את הידיעה שבבני ברק ביממה או שנים האחרונות כבר אין נדבקים בכלל,
אך טורח להסביר שזה בעקבות מאמצי העל של העיריה.

וכך גם אנו, כמו 'עורכי הדיינים', מגויסים לברור את הנתונים והטיעונים התואמים את הקו וההתנהלות שלנו.
כדאי שנהיה מודעים לכך.
ניתן לראות זאת בכל אשכול שנפתח כאן, כאשר המתדיינים נוקטים דוגמאות קיצון כמו איצקוביץ, ולהיפך.
כאילו שלא ניתן להפריד ולקבוע שבתי כנסיות לחוד ושטיבלאך לחוד.
וכן על זה הדרך, ולכל הכיוונים.

ב"ה, שעדיין ניתן למצוא מכנה משותף בנושאים תורניים / ספרותיים שבדר"כ
אין לנו מחוייבות של ייצוג ותפיסת צד מסוים באופן גורף.

מכיון שכל אחד רואה לעצמו חובה לעדכן מה המצב האישי בביתו... אעשה כן גם אני.

ב"ה, יש לי בן אחד בישיבה, והוא כל היום רתוק לטלפון. קיבלנו חוב מנופח מעבר לכל מדה. ב-7 בבוקר יש לו חברותא עם אחד הרמ"ים למשך שעה רצופה. ב-8 וחצי הוא מתקשר לשיעור רשמי מטעם הישיבה שבו משתתפים עוד תלמידים. ב-11 שיעור נוסף, ארוך יותר. בערב יש לו כמה חברותות, ביניהם עם חברים מחו"ל.

לא האמנתי ולא פיללתי שעד כדי כך זה יצליח.

ואודה על האמת, שכאשר התקשרו אליי מהישיבה והציעו לי לצרף אותו למתווה הקפסולות, לא הרגשתי כ"כ צורך בזה, כי ב"ה הוא לומד חזק ועל הדרך גם עוזר הרבה עם הילדים הקטנים ממנו [העדפתי שאת הנסיון הראשוני יעשו על אחרים, ה' יעזור שהכל יצליח עצהיו"ט].

עם הילדים הקטנים יותר (בגילאי ביה"ס) זה לא הולך כ"כ בקלות, אבל גם הם נהנים למדי משיעורים בטלפון או ב'זום', וממלאים דפי עבודה וכו'.

אין לכל זה שום קשר לתפלתי ובקשתי כל הזמן שילכו כולם ללימודיהם הרגילים כמה שיותר מהר, מתוך בריאות וישועה בגו"ר.

זה לא למידה מרחוק,
אלא רחוק מלמידה.

גופי המקצוע אומרים שזו מנת קרב ולא ארוחה
במקרה שזה עוזר בכלל.

לי יש בן כשרוני ב"ה.
בל"ג בעומר המוזיקה היתה ברקע.
והוא החזיק את הטלפון ביד השמאלית, ושמע שיעור מהרבי שלו.
באוזן הימנית היתה תקועה אזניה, ושמע שיעור מוקלט בלימודי חול.
ובינתיים סידר פאזל בן 500 חתיכות.
והפה היה עסוק בלאכול צהרים.
היה רק חסר אופניים להעסיק גם את הרגלים.

כל עצמותי תאמרנה..

אוצרניק כתב:לי יש בן כשרוני ב"ה.
בל"ג בעומר המוזיקה היתה ברקע.
והוא החזיק את הטלפון ביד השמאלית, ושמע שיעור מהרבי שלו.
באוזן הימנית היתה תקועה אזניה, ושמע שיעור מוקלט בלימודי חול.
ובינתיים סידר פאזל בן 500 חתיכות.
והפה היה עסוק בלאכול צהרים.
היה רק חסר אופניים להעסיק גם את הרגלים.

כל עצמותי תאמרנה..

נו.. א קליינע ר' חיים עוזר..
עדיו לגדולות בעז''ה.

אני מתרשם כאן שזה בעיקר תלוי בגילאים.
אצל הבנים שלי [די קטנים] זה ממש לא מוצלח, עד לפני זמן תפקדתי כרבה וזה היה נפלא, אבר כבר לא היה לי כוח וזמן.

התקשר אלי עכשו, הרגע, אחד מראשי ענף הסלולרי במגזר, שקרא את המאמר והוא מאשש אותו. יהודי ממכרי, נאמן במאה אחוז.
לדבריו, משהו כמו 70% (!!) מהמגזר ניצל את חבילות השיחה שלו החודש בקוי למידה מרחוק. מדובר בד"כ בחבילות של 1000,3000, 5000 דקות לחודש.
הוא האריך בפרטים ומספרים וגם עובדות מקוממות וכו', אבל לא אוכל לפרסמם, כי הוא ביקש ממני.

תם מה הוא אומר כתב:

ש. ספראי כתב:מי האמין שאשב בחדר סגור, אקליט חצי מהשיעור בקו, ואז הקו יקרוס. אקליט שוב, ובדקה ה-39 הסוללה תסתיים ואצטרך להקליט את השיעור בפעם השלישית?...
אכן, זה קרה. יחד עם אין ספור תקלות נוספות, שעות על גבי שעות וצורך להקליט את השיעור גם בפעם הרביעית- באותה חיות וחדווה של הפעם הראשונה.

אם זה נפ"מ, ישנה אפשרות להקליט למכשיר הקלטה, נגן, מחשב וכדו', ולהעלות את השיעור לקו דרך האתר של ימות המשיח.

בצורה זו אפשר גם לעצור את ההקלטה באמצע לצורך עניינים דחופים (הרגעת ילדים בוכים וכדו'), מה שלא מתאפשר בהקלטה ישירה לתוך הקו.
וכן נהגתי אני הקטן.

מענין לענין באותו ענין.
אחרי שירי ההלל של העיתונות המפלגתית ללמידה מרחוק הגיעו גם שירי ההלל לקפסולות של הישיבות הקדושות.
נשמח אם מי מחברי הפורום יוכל להעיד אישית על ההצלחה/אי ההצלחה בענין הקפסולות.
אני אישית הזדמנתי אתמול לאחר חצות ליל לישיבה חשובה בה התחילו ללמוד במסגרת הקפסולות.
לצערי המחזה לא היה נראה מלבב במיוחד...
על פי עדות המאבטח המשטרה כבר הגיעה פעמיים במהלך שעות הלילה לאחר תלונות שהתקבלו מהשכנים על הקמת רעש בשעת ליל.

הרב ספראי, ברור שאליך יגיעו - בהכרת טובה - בעיקר נתונים המאששים את המאמר, כך דרכו של עולם, וזה בסדר.
בשביל לברר את המציאות לאשורה, דרוש סקר מקיף בהרבה.

רק רציתי להחמיא לך, שהמאמר שלך מכה גלים,
גיסתי שתחי' המשמשת כמורה קיבלה במייל עם כל המורות את המאמר, מאת המנהלת, מצו"ב כצורת פרסומו.

איש גבעות כתב:מענין לענין באותו ענין.
אחרי שירי ההלל של העיתונות המפלגתית ללמידה מרחוק הגיעו גם שירי ההלל לקפסולות של הישיבות הקדושות.
נשמח אם מי מחברי הפורום יוכל להעיד אישית על ההצלחה/אי ההצלחה בענין הקפסולות.
אני אישית הזדמנתי אתמול לאחר חצות ליל לישיבה חשובה בה התחילו ללמוד במסגרת הקפסולות.
לצערי המחזה לא היה נראה מלבב במיוחד...
על פי עדות המאבטח המשטרה כבר הגיעה פעמיים במהלך שעות הלילה לאחר תלונות שהתקבלו מהשכנים על הקמת רעש בשעת ליל.

סח לי אחר מרבני ישיבת.... המתנהלת ע"פ מתווה הקפסולות שהשבועיים הראשונים באופן חצי רשמי אינם מסדרי הישיבה, אין אכיפה על התנהלות הבחורים ושעות הלימוד שלהם, העיניים נשואות לאחרי השבועיים אז יתאחדו כולם בהיכל הישיבה ויפתח הזמן באופן רשמי ומעשי.

[עוד שמעתי כי לדברי הרש"ב סורוצקין הוא השקיע כ- 300 אל"ש רק עבור "פינוקים ונשנושים" לטובת שוכני הקפסולות שבישיבתו, להנעים את שהייתם במעין כלא מסוג זה].

איש גבעות כתב:מענין לענין באותו ענין.
אחרי שירי ההלל של העיתונות המפלגתית ללמידה מרחוק הגיעו גם שירי ההלל לקפסולות של הישיבות הקדושות.
נשמח אם מי מחברי הפורום יוכל להעיד אישית על ההצלחה/אי ההצלחה בענין הקפסולות.
אני אישית הזדמנתי אתמול לאחר חצות ליל לישיבה חשובה בה התחילו ללמוד במסגרת הקפסולות.
לצערי המחזה לא היה נראה מלבב במיוחד...
על פי עדות המאבטח המשטרה כבר הגיעה פעמיים במהלך שעות הלילה לאחר תלונות שהתקבלו מהשכנים על הקמת רעש בשעת ליל.

מצו"ב כמה תמונות מרנינות מישיבת "חמד" - מאור יצחק.