פורום אוצר החכמה

יהודה בן יעקב כתב:בתקווה שגם אם יחליטו לנעול [גם אני מצדד בזה, אך לא מביע דעה מוחלטת], יעבירו את האשכולות התורניים ל'בית המדרש'.
כגון: שאלות הלכתיות בימי הקורונה, דיני צירוף למנין שמקצתם רואים אלו את אלו.

איש_ספר כתב:לתשומת לב מדובר על נעילה לא על מחיקה. כך שכל התוכן נשמר. מלבד ההודעות מהסוג השלישי הטעונות מחיקה.

"מחשבות על המצב" במקרים רבים מדי זו עמדה של הטפת מוסר וביקורת על הזולת.

תוכן כתב:לא לנעול. אנשים צריכים להתבטא, בפרט בתקופה הזאת. מי שלא נעים לו, אין צריך להכנס לשם.

סגי נהור כתב:להציב בראש הפורום אזהרה חמורה, ולהשאיר פתוח עם פיקוח.
לצערנו בדרך הטבע האירוע עוד רחוק מסיומו.

אוהב אוצר כתב:איני רוצה להכביד על ההנהלה, אבל כדאי אולי לעשות משהו ביניים דהיינו שיהיה עם פיקוח הדוק: רק נושאים ונידונים הלכתיים שהיו יכולים להיות באופן מכובד ועינייני בכל מקרה 'בבית המדרש' [תרתי משמע], או נושא שיכול להועיל לציבור - מעבר לזה- באמת יכול להיות שכבר היו דיבורים מיותרים ממש ולא נצרכים [ואולי גם לא מכובדים כלפי ת"ח ואני מעיר לעצמי בכדי לכפר]
ואם זה לא אפשרי מכל סיבה - אז ודאי עדיף לנעול.

לבי במערב כתב:לפענ"ד, אינו נכון כלל; ושלושת הנ"ל נצרכים המה ביותר, ולו מפני שאינם בנמצא (כדבעי) בשום מק"א.

ועוד זאת, שמפני ספק פקו"נ, אא"פ להסתמך על פרסום ההנחיות באתרים אחרים - שהרי רובא דעלמא אינו חפץ להכנס למקום לצים הלז, הגורר עמו ביטול תורה בל ישוער.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:האשכול הראשון העולה היא הנתונים של המגזר החרדי כאן. למה? איך זה נכנס לפורום כזה?

השני הוא מכתב הרבנים כאן. האם אתר חדשות יש כאן? למה התירו את זה? צריכים למחוק את האשכול הזה ולהשאיר את הדברים למקומם, באתרי הנייעס וכדו'.

והנה השלישי ברשימה מידע שימושי בענין הקורונה כאן. גם צריכים למחוק, זה לא אתר עבור מידע שימושי, גם אם המידע היא נחוצה מאד.

כן, צריכים להתבטא. עבור זה יש אתרים אחרים, וגם הטלפון שאפשר לשוחח עם האח, הגיס, החבר ועם עצמך.

לדידי עזר המידע ההלכתי, השאלות והתשובות שהועלו מהרבה גדולי ישראל, וגם המראה מקומות והאופקים שהם הביאו. וחבל מאד שיש כאן כל אלו החדשות שבין החצירות, דעות בענין הנהגת הציבור, סיפורים בין אחד להחבר שלו, וענייני 'השקפה' שפירושו 'נקי מחשש תורה'.

יבנה כתב:כשמסתכלים בעמוד הראשי של פורום קורונה, רוב הנושאים הם תורניים כגון צירוף למנין, קריאת התורה כו'. וחלקם שימושיים, כגון מידע כו' למי שאין לו גישה לכל ההנחיות המתחדשות בכל יום. או שמות לתפילה. וכן עצות איך להתמודד עם לימוד הילדים וזמן קיץ כו'. או ליידע את הציבור על הסכנה שיש בדבר, שחלק לא קלטו שעניינו הצלת נפשות.
יש גם את החלק ההשקפתי שחלקם חשובים, כגון לשמור על שפיות בהלכה גם בעידן זה, או איך להתייחס להוראת שלטון שעניינם פיקו"נ כשאיננו מסכימים לערכים שלהם, או איך הציבור אמור לקבל החלטות.
כל אלו קיימים כיוצ"ב בפורומים הרגילים, ולא זו הבעיה. [מלבד "תעלה חיוך לרגע" שאין כיוצ"ב].
הבעיה הוא בעיקר כשיש את הנושא של הפילוג הליטאי שאצל כמה זה יוצא מכלל דיון ענייני, או ויכוחי אראל עם זאב שכולו אישי, שבהם אכן יש צורך לטפל.
וכן יש אנשים מסויימים משועממים, שאכן מורידים את הרמה.

לבי במערב כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב: . . ואם יש צורך לאתר חרדי ללא ביטול תורה, עם מידע שימושי, יש למישהו לפתוח כזה, ולא להשתמש בביהמ"ד . .

ושמא שייך להא. וצע"ג.

דף על הדף ברכות טו
בגמ': וא"ר טבי א"ר יאשיה מאי דכתיב וכו' וכי מה ענין שאול אצל רחם וכו'.
בספר אמרי נועם מביא מהגר"א זצ"ל שהקשה, דלכאורה מאי קשה ליה, הלא כמה דברים דקא חשיב בפסוק זה (משלי ל) שאינם דומין זה לזה כלל אלא בכלל הם. שלש הנה לא תשבענה וכו'. וביאר שם, דכוונת קושית הגמ' היא, משום דקחשיב שם ארבע יסודות. שאול זו עפר. ואח"כ חשב באותו פסוק רוח מים אש [ועוצר רחם. ארץ לא שבעה מים. ואש לא אמרה הון] והשתא הכי קפריך, למה לא קחשיב את הארבע יסודות כסדר, וזה שאמר וכי מה ענין שאול אצל רחם ופי' (דעוצר רחם הוא נגד הרוח [לפי שבאדם הנפש שנקרא רוח] כמ"ש תצא רוחו ישוב לאדמתו וא"כ היה לו לחשוב לעוצר רחם אחר ארץ לא שבעה מים אחר יסוד המים). [ועוד שהיה לו להסמיך שאול אצל ארץ לא שבעה שהם שניהם ענין אחד שאול ארץ, ולא היה לו להפסיק בעוצר רחם בין שאול לארץ וזה שאמר מה ענין שאול אצל כו'] עכ"ד.
ומבואר שא' שאל שאלה זו את הגאון בעל בית הלוי זצ"ל והוא השיבו שהדבר פשוט עפ"י עומק חכמת דקדוק לשון הקדש, דכשבעינן לחבר שלשה דברים, יש שני דרכים לזה, או לחבר את כולם בו"ו החיבור כמו ראובן ושמעון ולוי, או לכתוב הו"ו החיבור רק לפני האחרון, כמו ראובן שמעון ולוי, וכאן בקרא דילן הוא משונה מכל התורה כולה שנכתב שאול ועוצר רחם ארץ לא שבעה מים, כאילו אומר ראובן ושמעון לוי, וזה לא מצינו, אלא על כרחך שבא הקרא לחבר רק הראשון עם השני, והשלישי לחודי' קאים, דהיינו ראובן ושמעון מחוברים, לוי לחוד, ובפסוק דילן שאול ועצר רחם מחוברים, ארץ לא שבעה מים לחודי' קאים, וזהו מה שאמר ר' טבי אמר ר' יאשי' וכי מה ענין שאול אצל רחם, דרק שנים אלו שבפסוק מחוברים עכ"ד ודפח"ח.
ובספר "פניני רבינו הגרי"ז" (עמ' קנט) הוסיף בזה, דאותו מקשן שאל עוד את הגאון בעל בית הלוי זצ"ל: הלא אני הנני בעל דקדוק ולא הבנתי זאת, ומנא ליה למר? והשיבו הביה"ל זצ"ל עפ"י הביאור הידוע בפסוק "סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני", שהסדין מוכרת אבל החגור נותנת במתנה, ה"נ העמל בתורה טובא ניתנות לו שאר הידיעות במתנה, משא"כ הבא לקנות חגורות לבד משלם עבורן תמורתן בשלימות טבין ותקילין, הכ"נ העוסק בדקדוק לבד צריך להתייגע טובא וכולי האי ואולי, והא ראי' שלא ידע לעמוד על דבר פשוט כזה.