מחשבות בעקבות המצב

[שבע]

אין ספק שלצד מדת הדין המתוחה בעולם ה''י
יש כאן לאידך גיסא עת רצון שלא נראה כמוהו

וזאת, כאשר נתבונן
שבשעה זו אין כמעט גילויים של ''מרידה בכבוד שמים''
מבחינה ציבורית!

כל העולם כולו שובת:

לא תיאטרונים
ולא מועדונים

לא מקומות בילוי
ולא מקומות כילוי

לא רחצה
ולא נאצה

אם כל יחיד מהאומות
ואף מאחינו התועים
עלול לחטוא בצינעא

אבל פרהסיא אין כאן!!!

אין אפילו עשרה אנשים
שמתאספים עבור ''קשר בוגדים''

אמנם, שוב מתגלית במלוא עוזה
הטומאה הווירטואלית
שעדיין פעילה

אך מגדר דמיון לא יצאה
קו תוהו ואבני בוהו
ותו לא!

ושבתה הארץ שבת לה'
ונשגב ה' לבדו ביום ההוא
והאלילים כליל יחלוף

במהרה בימינו
אמן!

[מקדש מלך]

יישר כח

[לענין]

לפעמים העונש שהקב"ה נותן, הוא על ידי שנמנע מהאדם להתפלל על הצרה. וכגון, מי שהושם במעצר בבית כלא במקום מטונף שאינו יכול להתפלל.
איני עוקב כ"כ אחרי החדשות, אך דומה אני שאם תפול הממשלה לידי צרינו ואויבינו - הרי שלפנינו צרה עצומה ונוראה - אי שחרור בני הישיבות מהצבא רח"ל.
וגזירת המגיפה הקשה והנוראה - 'שואבת' אליה את כוחות התפילה והתחנונים, באופן שקשה ליתן את הדעת להתפלל על הנ"ל.
השם ירחם.

[דרומי]

פסימיות מוגזמת... ובכמה פרטים.

[צביב]

כבר כתבו כאן
שעכשיו על שלשה דברים להתפלל,
על הזקנים שיאריכו ימים בבריאות.
על המבוגרים שימצאו פרנסתם,
על הצעירים שלא יתרחקו מהתורה,
( וכל הנ''ל שייך לכל אחד משלשת הגילים, אבל ניכר עכשיו במיוחד כך)

( האם לעיין מה יותר קשה,
או להתפלל על כל אחד בעצמו
או לכוללם יחד בבקשת רחמים רבים)

[שבע]

קבלתי במייל:

חורבן הגלובליזציה
אין ספק שכאשר עוסקים בפיתוח המדע ומגלים עוד רפואה ועוד טכנולוגיות משופרות וחכמות שביכולתן לעזור לחברה לשפר את איכות החיים, זהו דבר מבורך. החסרון אינו במדע המתפתח, אלא באדם, שעם התפתחות המדע, מפתח יותר ויותר גישה של "כוחי ועוצם ידי". ושלא לדבר על כך שאין הודאה לבורא עולם על שהעניק אוצרות טבע שבני האדם רק מגלים אך לא בוראים, ומובן שאין הידיעה שכל שנברא בעולם הינו אך ורק לתכלית של "הכל לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".

הוי אומר, אין בעיה במדע אלא בהערצה לגאווה האנושית שמשדרת "נסתדר גם ללא מי שעשה, עושה ויעשה לכל המעשים" (עפ"ל).

ואכן, בתקופה הזו של ההיסטוריה הגענו למצב בו העולם גאה בגלובליזציה שהפכה את העולם לכפר קטן שבו מתגוררים מיליארדי בני אדם. העולם כולו שפה אחת ודברים אחדים, וכולם מעבירים טכנולוגיה, רפואה, מידע, חכמה, חפצים ועוד ממקום למקום. כל היבשות הן כפר אחד גדול, וביסודו, זהו עניין נהדר. אלא שבמקום שתתווסף הבנה כמה גדול הוא העולם, וממילא כמה גדול הוא הבורא, הגיעו הברואים לקנאה, שנאה, תחרות, תאווה עין רעה, מידות רעות ורצון להשמיד ולהרוג, לצד התחושה שאנחנו העולם כולו - תמיד נוכל להתמודד עם בעיות שיצוצו.

וכאן הזמן לחזור לפרשת האזינו (דברים לב ועל פי רש"י שם): "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור וגו' בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים". וכלומר שבעת שהקב"ה הפריד את בני האדם בדור הפלגה, כאשר בלבל את שפתם והפיצם בעולם, ואו אז "יצב גבולות עמים" - שם גבול בין עם לעם. והיינו שהקב"ה כבר גילה בתורתו שבגלל התאגדות העמים (גלובליזציה) וההרגשה של "כוחי ועוצם ידי", הוא מתערב בבריאה ומפריד בין האומות. זהו הציווי בשירת האזינו – "זכור ימות עולם!".

כי כל הגלובליזציה צריכה להיות שימושית לעבודת ה', ותו לא. וכדרך שמבאר הרב הירש את הפסוק "ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ" (בראשית א, כו), שהאדם נברא לכבוש ולגלות את מסתורי הטבע למען עבודת השם.

חזקיהו המלך (ברכות י') נוכח לראות שבמקום לנצל את המחלה לחזרה בתשובה ואת ספר הרפואות לרפואה, הסיק הציבור שאין צורך לחזור בתשובה, כי אפשר להסתדר עם ספר הרפואות לבד. לכן גנז חזקיהו המלך את ספר הרפואות, לפי שאין ערך לריפוי ללא המשמעות.

וכך, כאשר האנושות הגיעה, כביכול, לאחת מנקודות השיא – הגלובליזציה, אך התברר שזו אינה מנוצלת לטובה, או אז נקודת החוזק הזו - במקום להיות מקור ישועה ותקווה, הופכת בשלב הזה של ההיסטוריה להיות מקור הבהלה, הפחד והחרדה, והמדינות אצות רצות להתבודד ולהפריד ביניהן ככל האפשר, וכלשון הפסוק: "בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים".

צמיחה מתוך החורבן
כאן המקום לצטט את דברי הגרא"א דסלר ("מכתב מאליהו" ג', 205): "מלכות משיח צומחת ומתגלה מתוך מלכות אדום, שעל ידי חורבנה של מלכות אדום עולה ומתגלה מלכות משיח. וחורבנה של אדום יבוא רק על ידי חורבן העולם הזה. כאשר מביא הקב”ה את העולם למצב שיסודות חיי העולם הזה יתמוטטו כשהאדם יראה שכל התרברבותו אודות כיבוש העולם רק תביא אותו לאבדון".

וכידוע, הגלות האחרונה זו גלות אדום, ומשיח יושב על פתחה של רומי (סנהדרין צח). ומדוע? מה יש בפתחה של רומי?

התשובה היא: חורבן! לקראת ביאת משיח התרבות של אדום, של רומי, של חומריות, תתבטל. אנשים שחרדים על הקיום, לא חושבים על תאוות, קנאה וכבוד, אלא על החיים עצמם. ומתוך ההעדר הזה יגיע משיח, כי רק מתוך ההעדר של העולם הזה אפשר לקבל מושגים על עולם רוחני, עולם של מלכות משיח.

כאשר יבוא חורבנן של רומי ואדום, כאשר תתרסק גלות האושר, עשירות, תאווה וכבוד, בשעה שכולם חרדים לחייהם, או אז נוכל לפתוח חומש ולשיר את שירת האזינו: "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור וגו' בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים וגו'".

כי אז נזכה לראות שהקב"ה בחר ביעקב חבל נחלתו, ולחזות בהתקיימות הנבואה "והיתה לה' המלוכה. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

[הרואה]

דברים ברוח זו ביתד של יום שלישי

[מחולת המחנים]

כמדומה שצרה כזו על הכלל לא היתה מאז ימי המלחמה הנוראה.
גם במצב הזה ניתן לראות את האור כאשר כל כלל ישראל בכל מקומות מושבותיהם מתאחדים בתפילה להקב"ה, שומר ישראל שמור שארית ישראל.

[איש_ספר]

כמדומה שצרה כזו על הכלל לא היתה מאז ימי המלחמה הנוראה.

ידידי ואהובי הרב מחולת. תשתה מים והרבה. זה מועיל גם לקרונה ובעיקר לחרדה.
מבין ריסי עינך ניכר שנולדת אחרי "תקופת ההמתנה" ואחרי מלחמת יוה"כ, ועוד ועוד. המצב אז היה קשה הרבה הרבה יותר.
ואם כוונתך על העולם כולו, הרי שמגפות כמו אבולה וסארס היו איום גדול הרבה יותר.

[זאב ערבות]

בקשר למלחמת יוה"כ האיום הקיומי ליושבי הארץ היה גדול יותר, אך כיוון שהיה שקט תקשורתי וכל מה שנאמר בחדשות זה כוחותינו שולטים במצב ללא ספירת קורבנות ופצועים כל שניה לכן לא היתה פאניקה כמו עכשיו. פשוט חוסר ודאות ופחד אבל איני זוכר פאניקה,

[שמש]

כמדומה שצרה כזו על הכלל לא היתה מאז ימי המלחמה הנוראה.
גם במצב הזה ניתן לראות את האור כאשר כל כלל ישראל בכל מקומות מושבותיהם מתאחדים בתפילה להקב"ה, שומר ישראל שמור שארית ישראל.

היו גם כמה מליצות ברוח זו בעיתונים וכד', היה א' הרבנים שצוטט כאומר שזה האסון הגדול ביותר מאז המבול!..). באמת יש לתהות על הידע ההיסטורי של דוברים כאלו ובפרט שזה נראה שזו הסתכלות מקובלת בציבור החרדי יותר ממקו''א, כולל כאלה שבתחילה זלזלו בכל העניין ואח''כ נתפסו לחרדה כמעט קיומית.
לכאורה הנזק הגדול של הקורונה ברמת המאקרו עלול להיות דווקא הנזק הכלכלי (ג''כ לא בהכרח משהו שכל א' ירגיש באופן אישי, ודאי לא לטווח ארוך, וגם בזה היו כבר משברים גדולים יותר) ולא איזו תמותה המונית ח''ו. כמובן שבשביל הצלת חיים אפי' של יחידים סופגים את הנזק הכלכלי העצום אבל ממש אין סיבה לחרדה קיומית כפי ששומעים לאחרונה מכמה גורמים.

[נוטר הכרמים]

אנסה להביע את ההרגשה שלי.

מבחינת האיום ב'חפצא', בינתיים זה לא נראה האיום הקיומי הגדול ביותר שהיה מאז השואה, ורחוק מאוד מכך. אפילו האיום של מלחמת המפרץ היה גדול יותר.
ומבחינת היקפי הטרגדיות במציאות, ה"י, כבר שכחנו את הפיגועים הגדולים ואת הטילים וכו', ולא צריך לחזור לימי המלחמות הגדולות. (בשלום הגליל הייתי פעוט).

אולם מאידך, אין ספק שמבחינת הטלטלה והאנדרלמוסיה העולמית האדירה והשיבוש של שיגרת החיים מקצה אל קצה, כשאיננו יודעים מתי הסוף,
זה סוג של 'מבול'.

אעתיק לכאן כמה שורות שכתב מישהו:

כשהקב"ה "הופך את העולם" ומשבש כל מה שמוכר לנו הוא רוצה להעביר לנו מסר ועל כן יש לשבת ולהתבונן מה הקב"ה רוצה מאיתנו, אז זה ודאי שיש להתחזק בכל המצוות ובפרט בתורה השקולה כנגד כולם ובהלכות שצריכים חיזוק וכדברי גדולי ישראל, אבל עדיין יש להתבונן מה הקב"ה רוצה בצורה בה הוא שלח את המסר.

ואם כן אם נשב ונתבונן מה הדבר שהכי השתנה - זה הנושא שאיש לא יכול לתכנן את עצמו לשבוע הבא, למרות שאנחנו (כן!!! אנחנו!!! לא מדבר לא על החילונים ולא על הגויים!!!) רגילים לתכנן את החיים שלנו קדימה, ולמרות שכולנו מאמינים עדיין עוברת לפעמים המחשבה מה כבר יכול להיות, מה כבר יכול לשבש היום עם כל הטכנולוגיה המתפתחת, הרפואה, רכבים, מטוסים וכו' וכו'.

והנה הגיע הקב"ה והראה לנו מי בעל הבית בעולם, בא רבש"ע והראה לנו שהוא לא צריך הרבה בשביל לעצור את העולם (שים לב! מה שעצר את העולם זה הפחד מווירוס עם 96% שמחלימים ממנו לגמרי תוך שבועיים!!!, לך תספר את זה לסבא רבה שלך שהתמודד עם דלקת ראות ושחפת וקדחת ועוד) עד כדי כך שהגענו למצב שהדברים הכי פשוטים - ליל הסדר אצל ההורים, ביקור אצל הסבא בן ה80, חתונות, להיות בבית חולים בזמן הלידה - ועוד, התבטלו או יכולים להתבטל בכל רגע נתון.
ואם כך זה הנקודה שהקב"ה רוצה להראות לנו, שהוא עושה ויעשה לכל המעשים וכל מה שקורה בעולם - גם כשהכל כשורה, הוא מאיתו יתברך ואין לנו שום שליטה ויכולת לעשות משהו לולא רצונו יתברך.

[שמש]

פשוט מאוד. הוירוס הזה אמנם מסוכן לכ4% ומסוכן ממש אף לפחות מכך (כאמור קשישים וחולים כרוניים בעיקר) אבל כיוון שהעולם כולו הפך לכפר גלובלי שהכל יודעים מה נעשה בקצהו השני, וכיוון שבני האדם ב''ה חשים חובה מוסרית בריאה לדאוג למיעוט הקטן שזה מסוכן עבורו וכיוון שהטיפול בכמות גדולה של אנשים במקביל עלול למוטט מערכות בריאות (מה שיגרום ליותר אנשים להסתכן וגם לנזק כלכלי עוד יותר גדול) נוקט כל העולם באמצעים קיצוניים יחסית כדי למנוע סכנה שכזו. זו הסיבה ל'טלטלה והאנדרלמוסיה העולמית האדירה והשיבוש של שיגרת החיים'. פשוט באירועים דומים קודמים לא היה אינטרנט.. מה ה' רוצה מאיתנו? זו שאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו בכל עת וגם להשיב לעצמו...

[לבי במערב]

ת"ל, שה'טלטלה והאנדרלמוסיה העולמית האדירה והשיבוש של שיגרת החיים' אינם מחמת מלחמה עולמית היל"ת, אלא מתוך דאגה כלל-אנושית לזקנים ולחלושים.

בכ"מ, עצם העובדה שכך הוא - ה"ז מפני שכן עלה ברצונו ית'. ולכשתמצי לומר, היינו טעמא - כיון שהעולם הפך ל'כפר גלובאלי', נוצרה תחושה כי ה'אנושות' תוכל, רח"ל, להתמודד עם הכל. 'עזב ה' את הארץ'...
וב"ה, שגם ה'תזכורת' שקבלנו היא מעודנת בהרבה (בהשוואה לעבר). וג"ז כבר די והותר, ומכאן ואילך אך טוב וחסד ירדפו לכל בית ישראל בכל מקומות מושבותיהם, ועי"ז - גם (להבדיל אא"ה) לכל אומות העולם.

[יואל שילה]

אינני יודע אם העלו כאן את שני המאמרים המצויינים הללו, שניהם לא מפרי עטי.

[פלוריש]

לפעמים העונש שהקב"ה נותן, הוא על ידי שנמנע מהאדם להתפלל על הצרה. וכגון, מי שהושם במעצר בבית כלא במקום מטונף שאינו יכול להתפלל.
איני עוקב כ"כ אחרי החדשות, אך דומה אני שאם תפול הממשלה לידי צרינו ואויבינו - הרי שלפנינו צרה עצומה ונוראה - אי שחרור בני הישיבות מהצבא רח"ל.
וגזירת המגיפה הקשה והנוראה - 'שואבת' אליה את כוחות התפילה והתחנונים, באופן שקשה ליתן את הדעת להתפלל על הנ"ל.
השם ירחם.

חוששני שאתה צודק, בחסות בהלת הקורונה ישנם שמנסים לעשות צרות גדולות יותר (וגם יותר גדולות מגיוס בני הישיבות)

[זאב ערבות]

הקפצה מאשכול מידע שימושי

שמעתי שבישיבת תפרח וחדרה הוחלט להמשיך את הזמן למי שרוצה, לאחר שעברו שבועיים מפורים, אז הסתובבו הבחורים מחוץ לכותלי הישיבה והיו חשופים לנגיף, ולא התגלה בחור חולה.
אלו ישיבות רציניות שיכולות לשמור על הבחורים סגורים בכותלי הישיבה, וגם במקרה הגרוע תתפשט המחלה בקרב בחורי הישיבה, ולאלו זו לא סכנה. בישיבות הללו הבחורים ממושמעים להוראות הנהלת הישיבה, בין בפן הרוחני ובין בפן הגשמי.

דברי מתיחסים להודעתו של הרב ישא ברכה בלבד ולא לחוג מסויים זה או אחר (אם נרצה לפשפש - בכל חוג נמצא משהו לקטרג עליו ואין מקטרגים בשעת הסכנה) אלא רק לאור דבריו למי שיטען טענות כאלו. מה יהיה במצבים מסויימים לו ההנהגה של המדינה תהיה בידי החרדים, אז גם כאן נניח במצב שלפנינו, מה לדעתכם יהיו ההוראות והנחיות? ואת הדברים איני כותב לגחך או לקטרג אלא למחשבה בלבד. שר הבריאות ליצמן למשל הוכיח את עצמו כבעל הנהגה מעולה ואפילו הציבור החילוני משבח אותו. אז בממשלה חרדית מן הסתם הוא יורה על בידוד וכו' האם אותן ישיבות יקשיבו להוראות או שהן יחליטו על דעתם שהם יודעים יותר טוב ולא ישביתו את הלימודים?
כלומר כל עוד זו ממשלה חילונית ניתן ללמד איזה לימוד זכות על התנהגות חסרת אחריות זו להם ולציבור, אך מנין להם הכח "להבטיח" שלא ידבקו ולא ידביקו? ועוד, מנין להם שאין לבחורים סכנה? כבר שמענו על צעירים שנדבקו ונפטרו.

[זאב ערבות]

הבחורים חשבו שלא ניכר במעשי המשטרה שרוב מעשיהם לחיזוק התורה,
ולכן הבינו שגם פיזור הלומדים מטעם זה ולכן סרבו לשמוע להם.
ולכן אין מניעה שההנהגה תהיה ע''י שומרי תורה.
( תקנתי לשאלת ה' זאב ערבות )

מה זה משנה מה הבחורים חשבו? האם הולכים לפי דעת הבחורים והבנתם? ממתי שואלים בדיני נפשות את דעת הבחורים?

[שמש]

לפעמים העונש שהקב"ה נותן, הוא על ידי שנמנע מהאדם להתפלל על הצרה. וכגון, מי שהושם במעצר בבית כלא במקום מטונף שאינו יכול להתפלל.
איני עוקב כ"כ אחרי החדשות, אך דומה אני שאם תפול הממשלה לידי צרינו ואויבינו - הרי שלפנינו צרה עצומה ונוראה - אי שחרור בני הישיבות מהצבא רח"ל.
וגזירת המגיפה הקשה והנוראה - 'שואבת' אליה את כוחות התפילה והתחנונים, באופן שקשה ליתן את הדעת להתפלל על הנ"ל.
השם ירחם.

חוששני שאתה צודק, בחסות בהלת הקורונה ישנם שמנסים לעשות צרות גדולות יותר (וגם יותר גדולות מגיוס בני הישיבות)

נראה שנכשלו בזה, ב''ה.

[מהר שלל חש בז]

שלח לי חבר

יצאתי היום לנשום אויר בטווח מאה מטר קרוב לבית ובס"ד שמעתי כמה שיטות ודעות מה זאת עשה השם לנו ובשל מי הסער הזה ומרוב עוונות ששמעתי רח"ל אמרתי לנפשי ברוך ה' שלא הסיר חסדו מאיתנו ולא כחטאינו גמל עלינו.

"הכל בגלל הפיאות הארוכות" אמרה השכנה עם המטפחת בשם כמה מגדולי ישראל זצ"ל
"הכל בגלל שלא מכבדים את הקשישים" אמר השכן הקשיש
"הכל בגלל שלא לומדים מוסר" אמר הבעל מוסר
"בגלל הגערערס" אמר השאוליסט
"בגלל שדיברו נגד ביסמדרש הגרא" אמר החברונער הצעיר
"בגלל הסמארטפוינים" אמר מי שאין לו
"בגלל שמפלים את המודרנים לרעה" אמר מי שיש לו
"בגלל שלא לומדים אליבא דהילכתא" אמר החזונאישניק
"בגלל שחסר בעמל התורה בעיון" אמר מי שלא אוהב ללמוד דף היומי
"בגלל הרדיפעס" אמר העצניק
"בגלל שהעצניקים לא הצביעו בבחירות" אמר שונא העצניקים
"בגלל שיש רשמים בישיבות" אמר הראש ישיבה שאין לו כסף לשלם להם
"בגלל שלא דואגים לבחורים הנושרים" אמר מי שמתפרנס מהם
"בגלל שעולים להר הבית" אמר השמרן
"בגלל שלא עולים" אמר המהפכן
"בגלל שלא לובשים תכלת" אמר בעל התכלת
"בגלל המחמירים" אמר המיקל
"בגלל המקילים" אמר המחמיר

ורק אני יודע את האמת
בשלי הסער הזה
הכל בגלל שאני לא מקיים כראוי את מצות הוכח תוכיח
לעשות מחאה כראוי בכל השכנים הרעים שלי
על כל עוונותיהם המזעזעים

[אבני גזית]

שפתיים יישק

[יוסף חיים אוהב ציון]

שלח לי חבר

יצאתי היום לנשום אויר בטווח מאה מטר קרוב לבית ובס"ד שמעתי כמה שיטות ודעות מה זאת עשה השם לנו ובשל מי הסער הזה ומרוב עוונות ששמעתי רח"ל אמרתי

ליצנות אחת............

[יוסף חיים אוהב ציון]

וכי הצניעות זו לא סיבה?

[חיים סגל]

אולי אתה מבין, אבל יש כאלו שלא מבינים וצריך להסביר להם בדרך צחות - שכשבאה צרה לעולם, כל אחד צריך לעשות חשבון הנפש מה הוא צריך לתקן
זה הכל!

[יוסף חיים אוהב ציון]

אולי אתה מבין, אבל יש כאלו שלא מבינים וצריך להסביר להם בדרך צחות - שכשבאה צרה לעולם, כל אחד צריך לעשות חשבון הנפש מה הוא צריך לתקן
זה הכל!

כל מה שהוא כתב זה לשון הרע גמור מדאורייתא גם בהומור יש לה"ר.

[זאב ערבות]

כבוד הרב יח"א ציון, תכתוב לנו אתה דברי התעוררות לעשות חשבון נפש בלי לשון הרע וליצנות, אך בבקשה תכתוב לענין שכל אחד יבין במה מדובר ובמה יש לו לפשפש.

[דרומי]

מאמר מחכים מאת ר' מרדכי רוט שי'

את האמת שצריך לצעוק: "הצילו", "געוואלד". ולא בגלל הקורונה אלא בשל מה שהיא גורמת.

השבוע קיבלתי טלפון מיהודי, שהתחלתי איתו תהליך לפני כחודש, וכך הוא אמר לי: "אני יצאתי מהבית וכרגע נמצא בפארק הלאומי, אני לא יכול יותר להיות בבית והלוואי כן יהיה רצון שיהיה לי קורונה. הלוואי, הלוואי".
"חס וחלילה", אמרתי לו באינסטינקט ראשוני.

והוא אמר: "לא, לא, הלוואי שיהיה לי קורונה. למות אני בעזרת ד' לא אמות מזה אני רק בן 30. אני, אשתי והילדים", המשיך האיש לספר, "נמצאים בבית כל היום ואני ואשתי רבים כל היום. הילדים שלי כבר מטפסים על הקירות אין להם לימודים בחיידר כבר שבועיים והמצב הכספי שלי קשה עכשיו". ושוב הוא אומר בזעם: "הלוואי שאני אדבק, ישלחו אותי לבידוד ויהיה לי שקט שבועיים שלוש.

אני לא יכול להמשיך כך, אשתי עצמאית והיא לא יכולה לקבל עכשיו מטופלות כי אף אחת לא מגיעה בגלל הקורונה, ואני יצאתי לחל"ת אז גם המצב הכלכלי שלנו לחוץ. ובל נשכח שגם ערב פסח כעת. אני אישית, יום שלם עם אשתי בארבע אמות כל היום - גדול עליי, אין לי אוויר וגם הילדים קופצים ומקטרים ללא הפסקה בבית, ולפעמים סתם רבים אחד עם השני, כך שמנוחה אין לי לשנייה. אשתי לא מכניסה אף אדם זר הביתה מחשש שאולי יש לו קורונה והוא ידביק את כולם, אז גם אינני רואה פרצופים חדשים".

אף פעם לא נתקלתי בכזה דבר - תקופה בה אני מקבל כזה מבול של טלפונים פשוט אנשים יוצאים מאיזון.
אנשים נמצאים בחרדות בגלל הקורונה. בנוסף ללחץ הקבוע של ערב פסח. מצב כלכלי קשה. אנשים נמצאים ימים שלמים עם האישה והילדים. כל אלו גורמים להתפרצויות של מריבות בין זוגות, מריבות עם הילדים, וכעס ופחד עם עצמינו.

האמת שהמצב העכשווי זהו ניסיון מאוד קשה. להגיד שזה קל להתגבר ולהישאר רגועים בבית ולהתנהג יפה לאישה ולילדים שלנו, יהיה שקר, כי יש פה הרבה מאוד טריגרים שגורמים לקשיים לפרוץ החוצה. הרבה דְלֵקות נסתרות פורצות עכשיו החוצה ובפרט מי שעכשיו המערכת הנפשית שלו חלשה, מערכת הזוגיות שלו חלשה, מערכת הקשר שלו עם הילדים חלשה.

אבל למרות הקושי הגדול הקיים ובעזרת השם יתברך בסוף הוא יעבור, השאלה היא עם כמה צלקות נפשיות, זוגיות וחינוכיות עם הילדים נצא בסוף?!

האם המצב הלא פשוט העכשווי ישבור אותנו זוגית ואת הקשר שלנו עם הילדים? האם המצב יגרום לנו לצלקות שיהיה אחרי זמן קשה לעכל חזרה?!

דווקא מתוך הקושי הקיים אנחנו יכולים לצאת מחוזקים יותר, מאמינים יותר. לזכות לכך שהקשר הזוגי שלנו משתפר, הקשר שלנו עם הילדים שלנו משתפר, הקשר שלנו עם עצמינו משתפר.

בשעת לחץ איך אנחנו מגיבים?! ואיך הקשר שלנו עם בורא עולם עומד בשעת מבחן וקושי!
או שחס וחלילה המצב הזה יכול לגרום לנו לרדת השם ישמור מטה מטה למקומות שאני לא רוצה לפרט.

מעל לעשרה אנשים כבר סיפרו לי בימים האחרונים שהם פשוט עזבו את הבית. אני שומע על מריבות עם הילדים, עם האישה, עם הבעל.
ובפרט אנשים שהזוגיות שלהם במשך החיים לא הכי מוצלחת בלשון המעטה, אז כאשר מגיע מצב של לחץ כמו עכשיו: הפחד מלהידבק בקורונה, הילדים בבית כל הזמן, המצב הכללי ושנמצאים כל הזמן יחד עם האישה זה פשוט יוצר חיכוכים וזה מתכון ח"ו לשריפה.

•

אנסה להציע כאן מספר צעדים פשוטים שיעזרו לנו בעזרתו יתברך לעבור את התקופה הזו בנחת ושלווה.

א. לעמוד מול המראה עם חיוך גדול בכל בוקר ולהגיד לעצמינו שוב ושוב שנכון שזה מצב לא הכי קל וזה באמת ניסיון קשה, אבל להגיד לעצמינו אני לא אתן בשום פנים ואופן בעזרת השם יתברך למצב העכשווי לשבור את הזוגיות שלי, לשבור את הקשר שלי עם הילדים, לשבור את הנפש, וחס וחלילה לשבור את האמונה שלי בבורא כל העולמים. אני אתן מלחמה בעזר השם ואני אלחם בינתיים רק היום. מחר, נראה מה יהיה מחר. היום אני מקבל על עצמי להיות חזק, להתייחס יפה לבן הזוג שלי, להיות רגיש לאחר, לא להתפרץ על הילדים שלי. לשנן שוב ושוב שיש מלך לעולם שהוא ברא את הכול והוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים ומאיתו לא תצא הרעה וכל מה שהוא עושה הכול לטובה.

אני לא מקבל על עצמי את כל התקופה להיות חזק וכל בוקר אני אתחזק מחדש ואני מקבל על עצמי רק באותו יום להיות חזק עם עצמי, עם בן הזוג שלי והילדים.

וגם אם נפלתי, צעקתי והתרגזתי העיקר זה להמשיך הלאה, לדעת לעצור את המריבה, את הכעס, לעשות סטופ ולהמשיך הלאה.
זה המבחן שלנו כמה הזוגיות שלנו איתנה! כמה הקשר שלי עם הילדים איתן! כמה אני שולט ברוחי! כמה אני אכפתי ואוהב את בן הזוג שלי!
ב. בגלל הרגישות הרבה שנמצאים הרבה ביחד זה מתכון למריבות לכן אני ממליץ שכל אחד מבני הזוג ימצא לעצמו, עד כמה שהדבר אפשרי כחצי שעה בבוקר וכחצי שעה בערב, זמן לעצמו שישב בחדר סגור בשביל שכל אחד יהיה לו שקט קצת עם עצמו ויהיה לו זמן להיות בתוך המערה שלו קצת. למצוא זמן שקט עם עצמינו.

ג. לתרגל בכל יום תרגילי הרפיה, תרגילי נשימות, בשביל להירגע מהמצב - חמש דקות בוקר חמש דקות ערב.
אין צורך בתרגילים מסובכים.
אציע לכם משהוא פשוט וקצר, אין צורך ביותר מעשר דקות: כנסו לחדר, עמעמו את האור, שימו מוזיקה שקטה, שבו על כיסא בגב זקוף צמוד למשען הכיסא, שאפו אוויר עמוק ובאיטיות דרך האף ונשפו בניחותא דרך הפה.

ד. להפסיק באופן נחרץ לשמוע חדשות שוב ושוב מה שקורה בגלל הקורונה, תהיה מעודכן פעם ביום מה שצריך לדעת וזהו. החדשות שוב ושוב על המצב הקשה רק גורמים ליותר חרדות וליותר פחדים, ולחוסר שקט. מה יצא לנו שנשמע שוב ושוב את אותם החדשות.

ה. להכין מהלימון לימונדה. הרי כל הזמן אנשים נמצאים במירוץ מטורף של החיים בקושי יש זמן לראות את הילדים את האישה, עכשיו זה הזמן - פשוט חופשה כפויה שנוכל לשבת עם הילדים בניחותא, לשחק איתם משחקים, כמובן שגם לאכול הרבה גלידה.

ו. לא לשבור את כל הקרשים. למרות הקושי וההתמודדות הזוגית והכספית צריך להיזהר ממשפטים ומתגובות שאותם לא אומרים בחיים גם אם ממש ממש קשה, כי יש משפטים שאפשר להגיד לילדים שלנו לבני הזוג שלנו ואלו משפטים כואבים ופוגעים שקשה מאוד לאחר זמן להחזיר את הגלגל בנפשו של הנפגע. גם אם כעסנו ורבנו נדע שיש גבולות שבחיים אסור לעבור. לא לפגוע מילולית וכו'.

ז. אמונה - לשנן שוב ושוב שיש בורא לעולם והכול בהשגחה פרטית והכול לטובה, וזה הכי חשוב.
אמרתי ליהודי אחד: "מי שעכשיו במצב העכשווי לא חי באמונה פשוטה ואמונה תמימה שיש מלך לעולם וכל מה שהשם עושה לטובה והכול בהשגחה פרטית ואין עוד מלבדו אפס זולתו יהיה לו קשה לשרוד את המצב הזה". ולהגיד שוב ושוב מי שנותן לי חיים הוא נותן וייתן לי את הכסף הנצרך לי.

•

אני משתדל באופן אישי לשנן מספר פעמים ביום את הי"ג עיקרים של הרמב"ם.

אמר לי השבוע אדמו"ר גדול: "שאלוקים עושה עכשיו מיפוי מי באמת איתו, מי באמת מאמין זה מבחן של אמונה לא פשוט". האם אני יהודי חרדי רק חיצונית, כובע וחליפה, או שגם בפנימיותי אני חי עם השם יתברך. השם יתברך מראה לכל העולם שאין עוד מלבדו שאמת מלכינו ואפס זולתו. אין ביטחון כלכלי ונפשי רק שנהיה תלויים רק בו.

כמות הטלפונים שקיבלתי השבוע, ומה שדיברתי השבוע עם כמה רבנים יועצי נישואין - כולם אומרים לי שהמצב לא פשוט. אמר לי דיין גדול השבוע: "רק על מה שקורה עכשיו אצל זוגות בבית ועם הילדים, צריך לעשות על כך לבד עצרת תפילה".

כמו כולם ניסיתי קצת להתארגן לאגור מעט מזון לקראת ההסגר. אשתי שלחה אותי לקנות מוצרים במכולת השכונתית. והנה אני רואה לפניי אברך שאני מכיר אותו יושב ולומד אדם רציני ושקול מתווכח עם המוכרת שהוא חייב עוד תבנית ביצים, והיא אומרת לו: יש אפשרות לקחת רק תבנית אחת לכל משפחה. והוא ממש עומד ומתחנן על נפשו אני חייב עוד תבנית, כמו שבלי תבנית הביצים הזו הוא ימות מרעב. ואז הוא פשוט התחיל לצעוק: "מה כבר ביקשתי תבנית ביצים? בבקשה תני לי עוד אחת".

הלכתי והבאתי לו את שלי, דבר ראשון שיירגע. אני יכול לחיות גם שבועיים בלי ביצים לא יקרה לי שום דבר.

אתמול בלילה קיבלתי טלפון מיהודי שאני מטפל בו וכך הוא אומר לי בלחש: "מרדכי, תאמין לי עכשיו זה לא חרדות עכשיו זה אמיתי. סוף העולם מגיע אתה לא מריח את הריח של סוף העולם?!"

השם ישמור ויציל את כל עם ישראל וישלח אמונה אור ואהבה בעולם.
שבת שלום. שבת שמחה ובריאה לכל עם ישראל היקרים.

לתגובות: [email protected].

[צביב]

שמעתי מ''המאור הק'''
בדורות קודמים היה כל זה,
סגירה - בגיטו, סגירת בתי כנסת, פיטורי יהודים מעבודה. קנסות גדולים למי שעובר על חוקי ממשלה,
והיו שחשבו שהכל בא מרשעת הגויים,
ועכשיו רואים שכל זה נעשה שלא ברשעות, אלא הכל משמים,
ויש להבין שגם בדורות קודמים הכל משמים.

[לענין]

שמעתי מ''המאור הק'''

ומנו?

[צביב]

חשבתי שמכיון שלא יכירוהו כאן ( שמו ר' מאור,) מספיק לציין כאן הכינוי הנ''ל, ( בפרטי אסביר יותר למי שיבקש)

( ועוד דרש על בי' ה' צור עולמים, צייר עולמים, ואיני זוכר בדיוק,
הענין שה' צייר עד היום עולם ''כמנהגו'' בסדרי כסף, עבודה נסיעות, בריאות, חברה, וכעת מצייר את הסדרים באופן אחר,
ויש להבין שבכל הזמנים, המציאות האמיתית היא שיש לעולם בורא ומנהיג, )

[בברכה המשולשת]

שמעתי מ''המאור הק'''
בדורות קודמים היה כל זה,
סגירה - בגיטו, סגירת בתי כנסת, פיטורי יהודים מעבודה. קנסות גדולים למי שעובר על חוקי ממשלה,
והיו שחשבו שהכל בא מרשעת הגויים,
ועכשיו רואים שכל זה נעשה שלא ברשעות, אלא הכל משמים,
ויש להבין שגם בדורות קודמים הכל משמים.

צר לי, אך לא הבנתי.
הגויים ימש"ו באמת רדפו את עמ"י והגיע להם כל עונש על זה
וזה לא סותר שהכל ממנו ית'.

[חבר פורום אוצר החכמה]

תמהני שכבודו מתייחס לדברים כלל. ויהי אחרי המגיפה אולי נתפנה לחשוב מה היה בדורות קודמים.

[מן הדרום]

דברים מראש ישיבת הר המור הגר"מ שטרנברג

[חיס]

מחלה מדבקת באה לעורר אהבה ועשיית צדקה עם הזולת ואז מתבטלת המחלה

[החושב]

תגידו, זה לא קשה לכם איך יכול להיות שמצד אחד כנרת מלאה ומצד שני יש מגיפה?

[דרומי]

הרב מאזוז שליט"א דיבר על כך בשיעורו

[החושב]

הרב מאזוז שליט"א דיבר על כך בשיעורו

מה אמר? מה הכיוון?

[דרומי]

ראה בזה סימן טוב

[מבית לוי]

ההיבט שזועק בימים אלו, הוא המצב בו כל אחד נתון בתוך כותלי ביתו "בד' אמות" לבדו עם משפחתו, ללא שטף החיים הזורם, ואין את החברה והסביבה הרגילה, וכאן מגיעה שעת המבחן שגם כשאין את כל המחויבויות של החברה, או בחורים שיש להם צוות ומשגיחים וכו' ואפי' מסגרות בין הזמנים וכו' אין כלום! יש רק את העולם הפנימי שלך מה באמת יש לך עצמך, (ולא מחמת אחרים או הרצון האנושי להתקדם עם כולם ובעיקר הדבר לבחורי הישיבות,) ונקודת הזמן הזו שלפנינו היא לחזק את הקנינים שיש לנו באמת לפתח אותם, אין את התירוצים של המסגרת וכו'
אין ספק שבנ"א צריכים מסגרת וכשיוצאים ממנה יש בלבול וחוסר יישוב הדעת, אך צריך לדעת גם מה אפשר לקחת מימים אלו.
לחזק את הפנימיות ולהעצים אותה מה שכ"כ חסר היום.

[מבית לוי]

ההיבט שזועק בימים אלו, הוא המצב בו כל אחד נתון בתוך כותלי ביתו "בד' אמות" לבדו עם משפחתו, ללא שטף החיים הזורם, ואין את החברה והסביבה הרגילה, וכאן מגיעה שעת המבחן שגם כשאין את כל המחויבויות של החברה, או בחורים שיש להם צוות ומשגיחים וכו' ואפי' מסגרות בין הזמנים וכו' אין כלום! יש רק את העולם הפנימי שלך מה באמת יש לך עצמך, (ולא מחמת אחרים או הרצון האנושי להתקדם עם כולם ובעיקר הדבר לבחורי הישיבות,) ונקודת הזמן הזו שלפנינו היא לחזק את הקנינים שיש לנו באמת לפתח אותם, אין את התירוצים של המסגרת וכו'
אין ספק שבנ"א צריכים מסגרת וכשיוצאים ממנה יש בלבול וחוסר יישוב הדעת, אך צריך לדעת גם מה אפשר לקחת מימים אלו.
לחזק את הפנימיות ולהעצים אותה מה שכ"כ חסר היום.