איזהו דבר עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר
והנה לכאו' ברור שאם מתים ג' מתים בג' ימים בעיר של מעט יותר מחמש מאות רגלי הוא צרה גדולה מאד, וכגון בעיר של שש מאות רגלי, אם נניח שיחד עם הנשים קטנים וזקנים יש בה 2400 נפש, הרי אם יימשך מצב זה הרי בתוך 6 שנים ימותו כולם, ואין לך צרה גדולה מזו, - וא"כ לכאו' צ"ל שהשיעור שנאמר במשנה הוא משום שבפחות משיעור זה תולים שמקרה בעלמא הוא, [וכמ"ש רש"י כ"א ב' לגבי מתו ביום אחד דאקראי בעלמא הוא], - אך א"כ כ"ז בעיר של שש מאות וכדו' שיתכן שמקרה הוא, אבל אם במספרים גדולים יותר לא שייך לומר כן וכגון בעיר גדולה פי מאה, שיש בה ששים אלף רגלי [שהם 240,000 נפש] אם ימותו בכל יום מאה איש למשך כמה ימים בודאי א"א לומר שמקרה הוא [כמדומני שהיום בעיר כזו כמו ב"ב מתים בכל יום מתים ספורים בלבד].
אבל ברמב"ם (תעניות פ"ב הל"ה) וממנו בטוש"ע (תקע"ו ב')
איזה הוא דבר עיר שיש בה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר ... היו בה אלף ויצאו ממנה ששה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר ... וכן לפי חשבון זה
ומבואר שלא כמש"כ [ויתכן שמקורם מהגמ' כ"א א' או מהירו' שם], ולא זכיתי להבין הטעם
-----
ולגבי הנידון האקטואלי, מתענין ומתריעים גם אם אין ג' מתים מעיר של חמש מאות רגלי, ומן הטעם הכתוב ברמב"ם (הלי"ג) ובשו"ע (סעי' ה')
וכן מתענין על החולאים, כיצד, הרי שירד חולי אחד לאנשים הרבה באותה העיר כגון אסכרה או חרחור וכיוצא בהם והיו מתים מאותו חולי, הרי"ז צרת צבור וגוזרין עליה תענית ומתריעין כו'. הגה: ובאלו חולאים אינן צריכין שימותו בשלשה ימים זה אחר זה, כמו בדבר שהוא בא מכח שינוי אויר, אלא מתענים ומתריעים על אלו החלאים מיד.
ועי' במ"ב שם דדווקא כשירד חולי זה להרבה אנשים אף שלא מת עדיין רק אחד מהן. - ומסתבר לי דהיינו לכה"פ כשירד חולי זה לשלש אנשים בשלשה ימים אבל בפחות מכך לא, - ולפי"ז היום עדיין איננו במצב שמתענים ומתריעים, אא"כ נאמר דלא כהרמב"ם הנ"ל