פורום אוצר החכמה

ידועה התבטאותו של מרן החזו"א אודות הקוטביות שבין שלומי אמוני ישראל לאחינו התועים שמה שנקרא אצלם 'אהבה' אצלנו נקרא 'כרת'.
האם משפט זה מופיע באגרותיו או שהוא נמסר רק מפי השמועה?

ואגב, מתי כבר יעלו באוצר את הקו"א?

עד כמה שידוע לי בקוב"א לא נמצא, וכנראה מפי השמועה, ואגב מעניין שב'מעשה איש' (ח"א אמ' רל"א) מביא אימרה זו בנוסח דליל:
"השקפתו היתה כי אין מציאות של "דו קיום" בין נאמני התורה הק' לבין מדינה חילונית והא ראיה מה שמוגדר אצלינו בתורת "כרת" נקרא אצלם להיפך הציונות והיהדות הן צרות זו לזו".
יותר מזה לא מצאתי שם. ואילו בספר "הנהגות עין טובה" לר"ח רבי (עמ' 83 בהערה), הוסיף בזה משפט נוסף: "ומרן החזון איש זיע"א היה אומר מה שאצלם אהבה, אצלנו זה כרת, ומה שאצלם תאוה אצלינו זה אהבה"

ומעניינא לעניינא מעניין לציין מה שמובא במעשה איש (שם עמ' רכ"ג) דברים דומים שאמורים לעודד אותנו מעט בתוך ים השנאה שאנו מוקפים בה: "השנאה ששונאים החילוניים את אגו"י היא אוצרה" סח רבינו לר"מ שנפלד ז"ל, "לכל דבר יש מדה משלו, האריג נמדד באמה מדת הלח בליטרים, היבש בקילוגרמים, ואילו היהדות נמדדה מקדמת דנא בשנאה ששונאים אותה הרחוקים ממנה"...

וע"פ דרכו של החזו"א ניתן להליץ: "השנאה ששונאים אותנו החילונים היא אצלינו אהבה..." (ובכלל זה מה שאנו מצווים כמובן לקרבם בעבותות אהבה...)

מאירי, ייש"כ.
אכן ראיתי שאימרה זו מצוטטת בספרים בכמה נוסחאות קלות וחמורות, ולכן ברצוני להתחקות אחר המקור הראשוני והמדוייק יותר.

המקור (הידוע לי) הוא בפאר הדור ח"ד, שם מובאים הדברים מפי ר' שמעון סירוקה.

מקור נוסף בספר שערי אהרן או"ח, להגר"א רוטר, בכל חלק יש בראשו דברים ממרן החזו"א, רבים מהם שמע בעצמו או מכלי שני, באחד בחלקים מובא ענין זה ואינו תח"י כעת.

ואילו בספר "הנהגות עין טובה" לר"ח רבי (עמ' 83 בהערה), הוסיף בזה משפט נוסף: "ומרן החזון איש זיע"א היה אומר מה שאצלם אהבה, אצלנו זה כרת, ומה שאצלם תאוה אצלינו זה אהבה"

קל לחשוב ולהבין שזו תוספת מפרי הדמיון של אנשים.
אבל מישהו אוחז את המשמעות?!
אם זה נכון (ומסתמא לא...) שהחזו"א אמר את זה- זה שווה יותר מהרבה אגרות בעניין.