הודעהעל ידי נאשער » ג' נובמבר 01, 2011 12:21 am
אכן זהו כוונתו כפי שמפורש בקטע דלהלן:
בני יששכר מאמרי חודש כסלו - טבת מאמר ב - אור תורה
כא) הנה העדתי לך שלשה עדים נאמנים אשר הארת אור חנוכה הוא מבחינת אור הגנוז, הלא המה הרב עיר וקדיש בעל הרוקח ז"ל אשר דבריו מקובלים מאליהו ז"ל, וכן מדברי הרב הגאון מהר"ל מפראג (יובאו דבריו אי"ה לקמן [מאמר ד' אות פ"ו]) ידוע דבריו נאמרו ברוח הקודש והיה משתמש בספר יצירה, והרב הקדוש אשר היה סמוך לדורותינו מפורסם ברוח קדשו הרב מהר"פ זצוק"ל מקארעץ, על כן היא מצוה שנרמזת בתורה (שנגנז בה האור) בגניזה, וכן בזוה"ק לא תמצא מדברים מעניני נר חנוכה (רק פעם אחד [ח"א רל"ח ע"ב] מוזכר שם נר חנוכה דרך העברה בעלמא וכן בתיקו"ז [כ"ט ע"א] אי"ה אביא דבריהם להלן [אות כ"ד]), והוא מטעם הנ"ל שהוא מן בחינת אור הגנוז, וקראו לימים האלה חנוכה שהוא חינוך לגאולה העתידה שיתגלה האור הגנוז, וכל ימי עניינו ומרודינו משנפסקה הנבואה האיר הש"י לנו הארת אור הגנוז בתורה על ידי מצות נר חנוכה, וכבר ידעת שהאור הגנוז מביטין בו מסוף העולם ועד סופו [חגיגה יב א], והארת נר חנוכה היא הארה מן האור ההוא במעט קט, ועל ידה אנחנו יכולין להביט בתורה אשר האור גנוז בה, הבן, והנה לבעבור זה הדורות שהן סמוכין לגאולה התחילו חכמי הדור לדבר מעניני המצוה הזאת מה שלא שיערו הראשונים, והוא סוד כמוס.