צירפתי תיאור של הלוויה מתוך הפרדס לא.
ברשימות מהגרח"ש לייבוביץ מובא
הגרי"ז היה פעם בלוויה, והספיד שם הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, והגרי"ז שאל את הגרמ"ש שפירא זצ"ל מה הוא דיבר בהספדו, ואמר לו שהקשה על רש"י בפרשת השבוע [האזינו] שכתב לפרש את לשון הכתוב 'בעצם היום הזה', דהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישים בו אין אנו מניחין את משה למות, וקשה איך היו יכולים למנוע אותו שלא ימות, שהרי בעל כרחך אתה חי ובעל כרחך אתה מת, ואם נגזר עליו שימות ממילא הוא ימות, וביאר, דהיו יכולים למנוע את מיתתו ע"י תפילה, והאריך בזה כמה גדול כוחה של תפילה שעי"ז היו יכולים למנוע את משה ממיתה. וכששמע כן הגרי"ז אמר בזה ביאור אחר, דכיון שאמר לו הקב"ה למשה 'ומות בהר הזה', ממילא כל הדין מיתה שלו הוא רק בהר הזה ולא במקום אחר, ולכך אם היו מעכבים אותו מלעלות להר לא היה לו מיתה.
– לאחר מכן בליל הושענא רבה כשהגיע הגר"ח שמואלביץ לומר שיחה בישיבת קמניץ כמו שהיה נוהג בכל שנה, חזר שם שוב על הפשט שלו, והוסיף שהוא יודע שיש כאלו שיש להם השגה על הדברים ומבארים בדרך אחרת, אמנם כך צריך ללמוד בסדר קדשים, אבל בדבר הזה צריך ללמוד כמו שאני אומר
לוייה זו כנראה היתה לווית הגרי"ז סמיאטיצקי, וכמו שהביא הגרמ"מ שולנזינגר במכתבו (פנינים ואגרות ז (סימא בביתא) סימן כז):
והנה כפי הנראה ידוע כל הענין לכת”ר מהספרים, ואני עני עובדא ידענא וזוכר אני את כל הענין מתשרי שנת תשי”ח או תשי”ט כשהתקיימה אז בירושלים הלויתו של הגאון ר’ זיידל סמיאטיצקי זצ”ל והספידו כבוד הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ”ל, וכבוד מרן רשכבה”ג הגרי”ז זיע”א השתתף בהלויתו, ואז בהספדו אמר הגרח”ש זצ”ל את הרעיון שלו, המובא במכתבי ידידי שליט”א, ושאל מרן הגרי”ז זצוק”ל מה אמר בהספד, ואמרו לו, ואז הגיב ואמר שאינו נכון, אלא הכוונה כפשוטו שלא יניחוהו להכנס למערה וכמש”כ ברש”י עצמו בסוף דבריו "אמר הקב”ה הריני מכניסו בחצי היום" וכו’, וההמשך כתוב בילקוט שמעוני שם "הריני מכניסו בחצי היום למערה וכל מי שיש בו כח למחות יבוא וימחה" וכו'
האם נדפס הספידו של הגר"ח שמואלביץ על ר' זיידל באיזה מקום?
(אני יודע שכבר נדפס כעין רעיון זה בספר שיחות מוסר (מאמר מ' ועוד), אולם אני מחפש מה בדיוק אמר בהספידו על ר' זיידל)