פורום אוצר החכמה

מצינו בספרים שבחישוב גימטריא של מלה לפעמים מכפילים את ערך אותיותיה.

הדוגמא הידועה היא המלה 'היטב' שבכתוב 'באר היטב' שממנו לומדים 70 לשון, והרמז לזה הוא שאת תיבת 'היטב' יש לחשב כך: ה - הי - היט - היטב (5 - 15 - 24 - 26) ואז מתקבל המספר 70.

עוד דרך לימוד אחרת ראיתי פעם באיזה ספר, שמכפילים האותיות אחת על חברתה, וכגון תיבת 'יון' - מכפילים את הי' על הו' ויוצא 60, ואז מכפילים את ה-60 על האות נ' ויוצא 3000.

מה המקור הראשון של דרכי חשבון אלו? ומה הרעיון שבהם?

לגבי הראשון זה נקרא "לכתוב באחורים". הדוגמא המוכרת בפי העם היא "נ נח נחמ נחמן"...
הובא בליקוטי מוהר"ן (ח"א) תורה ו' לגבי "הסתרת שם אהי"ה", עיי"ש ובמפרשיו ואולי תמצא מראי מקומות קדומים יותר.

אני לא מחפש רק מקור, אלא גם איזה הגדרה וטעם למה עושים כן

לגבי ענין שם אהי"ה המוזכר שם וכו' - שמעתי ממו"ח (בשיעוריו על ליקוטי מוהר"ן) שזה כמו מי שמנסה להתחיל וכותב א, ואז נסוג אחור (בבהלה או בושה וכדו') ומתחיל מההתחלה, וכותב אה, וכן הלאה.

יפה!

אני מחפש מקור כתוב לרעיון כזה או דומה לו.

דרומי כתב:יפה!

אני מחפש מקור כתוב לרעיון כזה או דומה לו.

שאלתי את מו"ח, והפנה אותי ללקו"מ...

בלקוטי מוהר"ן שם בגוף הדברים:

כי זה בחינת הסתרת והחזרת פני אהיה, גימטריא דם.

ובהערה (כנראה מרבי נתן, כי התורה עצמה היא מלשונו של רבי נחמן):

פרוש: כי אחורי שם אהיה הוא בגימטריא דם, כמובא. הינו כשכותבין השם באחורים, דהינו א, אה, אהי, אהיה, שחוזרין בכל פעם לאחור, הוא בגימטריא דם, וזהו בחינת החזרת והסתרת פני אהי"ה, שעולה דם:

וכפי שכתבתי, מציע לעיין בספרים שנכתבו לבאר את לקו"מ, שייתכן שהרחיבו בזה.
באופן כללי, מו"ח מאוד מחזיק מביאורו של הרב עטיה על לקו"מ, כמדומני נקרא בשם "עוטה אור", ומתאים לו להרחיב בענינים כאלו.

דרומי כתב:מצינו בספרים שבחישוב גימטריא של מלה לפעמים מכפילים את ערך אותיותיה.
הדוגמא הידועה היא המלה 'היטב' שבכתוב 'באר היטב' שממנו לומדים 70 לשון, והרמז לזה הוא שאת תיבת 'היטב' יש לחשב כך: ה - הי - היט - היטב (5 - 15 - 24 - 26) ואז מתקבל המספר 70.

נראה לי שלסוג גימטריא זו קוראים: גימטריא בריבוע.
כנראה הרמ"ק בספר הפרדס (בשער שהוקדש לדרכי הגימטריאות) הזכיר שיטה זו.
עדכון: דברי רמ"ק, הם שם, שער ל פרק ח.

עזריאל ברגר כתב:לגבי ענין שם אהי"ה המוזכר שם וכו' - שמעתי ממו"ח (בשיעוריו על ליקוטי מוהר"ן) שזה כמו מי שמנסה להתחיל וכותב א, ואז נסוג אחור (בבהלה או בושה וכדו') ומתחיל מההתחלה, וכותב אה, וכן הלאה.

כונתו ללקוטי מוהר"ן סי' סב עיין שם

.

הרב חד ברנש, עיינתי בפרדס שם ולא מצאתי.

אכן, חשבון זה נקרא 'ריבוע', וכן 'מספר אחורי'.

יודגש: אני לא מחפש דוגמאות לחשבונות כאלה, יש באמתחתי הרבה כאלה.

ואגב, לא צריך להיות מקובל בשביל זה, זה מפורש בשפתי חכמים על רש"י דברים א, ה.

השאלה שלי היא מה המקור הראשון לכך שמחשבים כך, ומה הרעיון בצורת חישוב זו?

שבע כתב:

עזריאל ברגר כתב:לגבי ענין שם אהי"ה המוזכר שם וכו' - שמעתי ממו"ח (בשיעוריו על ליקוטי מוהר"ן) שזה כמו מי שמנסה להתחיל וכותב א, ואז נסוג אחור (בבהלה או בושה וכדו') ומתחיל מההתחלה, וכותב אה, וכן הלאה.

כונתו ללקוטי מוהר"ן סי' סב עיין שם

אכן שם סעיף ה מאריך בזה יותר מבתורה ו.

חכ"א שליט"א שיתפני בכמה מאוצרותיו בעניני גימטריות וכו', ואכן החכמתי בכמה פרטים ויישר חיליה, אולם למרבה הפלא עדיין לא מצאתי שום מקור המדבר על סוגי ההכפלות שהבאתי כאן מה מקורם וענינם.

יש להעיר עוד, כי בכתבי האריז"ל וממשיכי דרכו הכפלות אלו מצויות לרוב, אבל כמדומה שבספרי חכמי אשכנז ובעלי התוספות וכו' לא מצאנו שישתמשו בשיטה זו, וגם בספר הפרדס של הרמ"ק כשמפרט סוגי גימטריות וכו' לא ראיתי שיזכיר סוג זה. ומעניין איפוא שוב מתי ואיך נתחדשו הכפלות אלו ומה התוכן בזה.

כתב לי חכ"א שליט"א בענין זה ואני מצרף את דבריו (לא הספקתי לבדוק המראי מקומות בפנים), ויעמדו הדברים לזכות רפואתו השלימה של הכותב - נפתלי צבי בן לאה בלומא - בתושח"י אכי"ר.