פורום אוצר החכמה

צופה_ומביט כתב:אא"ט בערוך ערך הלולא שנקראת החופה כך כי מזמרים בה שירים ובהם מהללים את החתן והכלה.

הלולא (עירובין נד) חטוף ואישתי דעלמא דאזלינן מניה כהלולא דמי, פי' חופה, והענין שהיו משוררים בעת החופה הלולים לשבח החתנים, וזה פי' ובתולותיו לא הוללו לא הגיעו לחופה לדעת קמחי.

הוללו - ענין שמחת חופה , וכן קראו (סנה' קט , ב) בית החֻפה 'בי הלולא'; ונקרא כן , לפי שמהללים בשירים החתן והכלה.

גביר כתב:בפרקי דרבי אליעזר טז -
החתן דומה למלך מה המלך הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה כך חתן הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה
הובא כבר ע"י פותח האשכול בהודעת הפתיחה.

ואמר לי פעם חתן אחד שיש לפרש זאת לפי רש"י שמות טו א 'מלך ב"ו שמקלסין אותו ואין בו' [ויעוין גם בילק"ש ריש שמות - לך בשר ודם נכנס למדינה והן מקלסין אותו שהוא גבור ואינו אלא חלש. מקלסין אותו שהוא רחמן ואינו אלא אכזרי]
אולי למלך זה משנה, לחשבון נפשו ושלא תזוח דעתו ולא ירום לבבו, אבל מצד הציבור הם מתכוונים ברצינות. כלומר: מושל בכוח אכן משבחים אותו בפניו רק מרוב פחד, ומקללים אותו בלבם. אבל מלך מקלסין אותו [ומה הוא צריך את זה?] כי יסוד המלכות הוא קבלתו ברצון על ידי העם. והם מעלימים עין ממה שאין בו ומגדילים את ערכו בעיניהם, שהרי באמת לכך בחרו דוקא אותו כמלך, כי הוא הטוב שבהם להנהגה.
ואם באנו להלכות נישואין, ולדברי אותו פלוני ותגובתי עליהם, לא צריך ללכת רחוק: הרי זו דעת בית הלל שלכל כלה אומרים כלה נאה וחסודה, ולא כלה כמות שהיא כדעת ב"ש. ומטעם הלוקח מקח מן השוק ישבחנה בעיניו, שהרי בחר בו ולקחו. ודוק.

צופה_ומביט כתב:

צופה_ומביט כתב:אא"ט בערוך ערך הלולא שנקראת החופה כך כי מזמרים בה שירים ובהם מהללים את החתן והכלה.

בדקתי עכשיו, וכתוב שם בפירוש רק החתן. אמנם הפסוק שמביא קאי על הכלה [ויש ליישב].

הלולא (עירובין נד) חטוף ואישתי דעלמא דאזלינן מניה כהלולא דמי, פי' חופה, והענין שהיו משוררים בעת החופה הלולים לשבח החתנים, וזה פי' ובתולותיו לא הוללו לא הגיעו לחופה לדעת קמחי.

וברד"ק שם להדיא:

הוללו - ענין שמחת חופה , וכן קראו (סנה' קט , ב) בית החֻפה 'בי הלולא'; ונקרא כן , לפי שמהללים בשירים החתן והכלה.