ראיתי בגליון "מליצי יושר" (פרשת האזינו), וז"ל: מנהגו של בעל החזון יחזקאל זצ"ל היה להאריך הרבה בכורעים ביום הכפורים.
ופעם הסביר הנהגה זו, ואמר: באותו שעה אני בוכה ומתפלל להקב"ה על הגיטין שלי שיהיו כשרים, ועל המצות שאני עושה שתהיינה כשרות, ע"כ.
דבר פלא הוא. לא שמעתי דבר כזה מעולם.
אולי יש למישהו מקור לזה.