משנת אלו דברים אחר ברכת התורה

[תורה מפוארת]

ידועים דברי הפוסקים [ולא נמנם כי רבים הם], שאחר ברכת התורה אומרים מקרא משנה וגמרא הם: פסוקי ברכת כהנים, משנת אלו דברים שאין להם שיעור, ואלו דברים שאדם וכו'.
נפשי בשאלתי אחר שראיתי שרבים מצוטטים שהטעם שבחרו בג' אלו דווקא הם כי אין בהם מחלוקת, היכן מקור הדברים [בסידור המפורש כתב שהוא מהמנהיג ולא מצאתיו], ושמא יש לכך טעם אחר.
אני מחפש מקורות או טעמים קדומים אחרים, ולא טעמים מבני דורנו.

[שמואל שלומוביץ]

אפשר לבקש טעמים קדומים, אבל לכאו' רובם יהיו אחר תקופת הראשונים כי הקדמונים היו אומרים אחר ברכת התורה פרשת התמיד ומשנת איזהו מקומן. ולא אמירות אלו.

[חד ברנש]

אולי במאמר המצורף תמצא מענה לשאלתך.

גבאי א$, משנת אלו דברים שאין להם שיעור וגירסאותיה.pdf

(1.01 MiB) הורד 194 פעמים

[איש_ספר]

אפשר לבקש טעמים קדומים, אבל לכאו' רובם יהיו אחר תקופת הראשונים כי הקדמונים היו אומרים אחר ברכת התורה פרשת התמיד ומשנת איזהו מקומן. ולא אמירות אלו.

או, בנות ישראל החמירו ע"ע וכו'. (איטליה ותימן ועוד).

[אלון בן שמרי]

אולי אתה מתכוון לזה:
בית יוסף אורח חיים סימן נ
וכתב הרא"ה (חי' ברכות לב.) שתיקנו לשנות פרק איזהו מקומן לפי שאין בכל אותו פרק מחלוקת והיא משנה ברורה למשה מסיני עכ"ל:
ודבריו הם לשיטתו שכ' בברכות יא:
"אמר רב הונא למקרא צריך לברך למשנה אין צריך לברך. פי', דעיקר תורה תורה שבכתב ועליה צריך לברך.
ור' אלעזר אמר למשנה צריך לברך. פי', שהוא עיקר תורה שבעל פה והכל הסכימו עליה.
למדרש אין צריך לברך. פי', לפי שהוא במחלוקת ושלא בהסכמת הכל.

[שמואל שלומוביץ]

אפשר לבקש טעמים קדומים, אבל לכאו' רובם יהיו אחר תקופת הראשונים כי הקדמונים היו אומרים אחר ברכת התורה פרשת התמיד ומשנת איזהו מקומן. ולא אמירות אלו.

או, בנות ישראל החמירו ע"ע וכו'. (איטליה ותימן ועוד).

אמנם מהקובץ שהעלה הנה ח"ב (מאמרו של אהרן גבאי) אני למד שטעיתי כי גם משנת אלו דברים הייתה נוהגת באיזה נוסחאות בימים קדמונים ומהם כנראה גם בסידור רס"ג.

[באמונתו]

גם ברכת כוהנים אחר ברה"ת, כבר מופיע במחזור ויטרי הקדום, מתקופת רש"י, מלבד משנת אלו דברים, אשר ג"כ כתוב שם.
בספר המנהיג - דיני תפילה עמוד מח:

אשר בחר בנו, יאר וישא, כך מנהג צרפ' וכמה מקומות בספרד [לפני] פרשת צו. וקיבלתי מרבותיי בצרפ' מפני שיש בברכת כהני' ס' אותיות, כנגד ס' מסכתות שבתלמוד, וכדי להזכיר ברכתן של ישראל לפני התמידין. אב"ן.

[כדכד]

אפשר לבקש טעמים קדומים, אבל לכאו' רובם יהיו אחר תקופת הראשונים כי הקדמונים היו אומרים אחר ברכת התורה פרשת התמיד ומשנת איזהו מקומן. ולא אמירות אלו.

הרמב"ם אומר לומר פ' ברכת כהנים או פ' התמיד

[הרועה]

הרמב"ם אומר לומר פ' ברכת כהנים או פ' התמיד

https://orot.ac.il/%D7%A2%D7%99%D7%95%D ... 7%A8%D7%94

[באמונתו]

רמב"ם - תפילה וברכת כהנים ז':י"א:

בכל יום חייב אדם לברך שלש ברכות אלו ואחר כך קורא מעט מדברי תורה. ונהגו העם לקרות ברכת כהנים, ויש מקומות שקורין "צו את בני ישראל" (במדבר כ"ח:ב'), ויש מקומות שקורין שתיהם. וקורין פרקים או הלכות מן המשנה או מן הבריתות:

שם - סדר תפילות א':א':

נהגו העם לקרות בכל יום בשחר, אחר שקורין פרשת צו וברכת כהנים, קוראין משנה זו, אלו דברים שאין להן שיעור, הפאה והביכורים והריאיון וגמילות חסדים, אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו, ותלמוד תורה כנגד כולם. אמר ר' זירא בנות ישראל הם החמירו על עצמן שאפילו רואות דם טיפה כחרדל יושבות עליה שבעת ימים נקיים. תנא דבי אליהו כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר "הליכות עולם לו" (חבקוק ג':ו'), אל תקרא הליכות אלא הלכות. אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינה תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר "וכל בניך לימודי י"י ורב שלום בניך" (ישעיהו נ"ד:י"ג).

[תורה מפוארת]

לסיכומו של ענין:
א. נראה כי הרעיון שאומרים אלו דברים כי זה משנה ברורה ללא שום חולק, זה השתרבב מאמירת איזהו מקומן. ובכלל כך מראה גם ממה שאומרים קרבנות שזה מקרא, איזהו מקומן - משנה, ברייתא דר"י - גמרא.

ב. רק על ברכת כהנים יש מקורות קדומים על אמירתם, מסידור הרמב"ם המנהיג ועוד, אך אלו דברים זה הוספה הגיע מהרעיון שאמרו לומר איזהו מקומן, ומי שאומר איזה מקומן לכאורה א"צ לומר גם אלו דברים, לא?

[באמונתו]

לסיכומו של ענין:
א. נראה כי הרעיון שאומרים אלו דברים כי זה משנה ברורה ללא שום חולק, זה השתרבב מאמירת איזהו מקומן. ובכלל כך מראה גם ממה שאומרים קרבנות שזה מקרא, איזהו מקומן - משנה, ברייתא דר"י - גמרא.

ב. רק על ברכת כהנים יש מקורות קדומים על אמירתם, מסידור הרמב"ם המנהיג ועוד, אך אלו דברים זה הוספה(??!!) הגיע מהרעיון שאמרו לומר איזהו מקומן, ומי שאומר איזה מקומן לכאורה א"צ לומר גם אלו דברים, לא?

קרא בבקשה הודעות קודמות.