פורום אוצר החכמה

לפי פשוטו של מקרא כי לא לנצח ישכח אביון תקות עניים תאבד לעד, נמשך תיבת לא גם על סוף הפסוק אמנם יש ווארט שהקב"ה לא ישכח האביון אבל תקותו הדרך לישועתו תאבד לעד.
זה מוזכר כך
בילקוט הגרשוני בשם ההפלאה ובשבט מישור פר' בשלח בשם ההפלאה
בחי' תורה תשט"ז פרשת נשא בשם הבינה לעתים, וכן בספר נחלי צבי (ח"ד מזמור צ"ד) בשם הבינה לעתים
בס' לבושי יו"ט פר' בשלח בשם ספר שבט מישראל
בספר באר שרים פר' בהר מציין לדבריו בפר' מקץ שמביאו בשם הבינה לעתים [לא נמצא באוצר חלקו על סדר בראשית] וכן מציין שם לספר עטרת פז פר' בשלח בשם ר"ד פרוסטיץ ו

והפלא בכל זה כי לא נמצא בשום מקום שציינו להם לא בספרי ההפלאה ולא בבינה לעתים וספר עטרת פז עה"ת לא מצאתי באוצר אם מידהוא יכול למצוא מקור לפירוש זה אשמח

בסתר המדריגה כתב:ספר עטרת פז עה"ת לא מצאתי באוצר

ישנו ('עטרת פ"ז'), והשמועה נמצאת שם.

יישר כחכם ומה שנכון נכון,
כשעיינתי שם לא נתברר לי אם ר"ד פרוסניץ אמר כן מפי השמועה או שכל הענין נכתב ע"י המחבר מפי השמועה על זקינו הנ"ל
כמו כן יש להוסיף לציין לספר עטרת משה על פורים שמביא כן בשם ר"א שאג, ולא נמצא בדרשות הרא"ש