פורום אוצר החכמה

השל"ה הק' (*) כתב לומר את הפסוק: נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי (תהלים קיט, קה) - ז' פעמים שזה סגולה לזכרון בתורה.

בספר אור צדיקים למהר"ם פאפיראש (*) איתא דסגולה לזכרון לנשק את הספר לפני ואחרי הלימוד בו.

ללמוד תורה בשמחה זה סגולה לזכור את הלימוד.


מה המקורות המדויקים והאם יש בעוד ספרים

יעויין בס' זכר עשה בכל הנ"ל.

שמעתי אומרים בשם אחד מהצדיקים, כמדומני ר"א מבעלזא, שלחזור על הלימוד היא סגולה לזיכרון.

והכוונה בזה, שמלבד התועלת הטבעית בחזרה כדי לזכור את הדבר שחוזרים עליו, החזרה והשינון עצמו מהווים סגולה שתהיה לאדם סייעתא דשמיא לזכור גם בענינים אחרים לגמרי.

עוד נמצא במט"מ בשם ספר ישן נושן. ונמצא בכת"י ביהמ"ל 1896 (מתכ"י 10994F) דף 93ב-94א:
חלקי י"י אמרתי לשמור דבריך. חיליתי פניך בכל לב חניני כאמרתך. חׅשַבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך. חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצותיך. חבלי רשעים עודוני תורתך לא שכחתי. חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך. חסדך י"י מלאה הארץ חוקיך למדיני.
בקשה אחת. יזכור זאת הבקשה ח' מאלפא תמני' שמנה פעמים, ואחר יאמ' יהי רצון מלפני השם הגדול היוצא מזה המזמור בשמנה פעמים שאמרתי, שתפתח לבי בתורתך ותצוה למטטרו"ן שר הפנים ששמו סגנזא"ל לפי שכל גנזי החכמה מסורין בידו, ולרזיא"ל רבו שלאדם הראשון, וליופיא"ל רבו שלשם, ולצדקיא"ל רבו שלאברהם אבינו, ולרפא"ל רבו שליעקב אבינו, ולגבריא"ל רבו שליוסף, וללמתיא"ל רבו שלאליהו, שילמדיני תורתך, ויהי לבי כפתחו שלאולם להגות בתורתך, ויהיו דברי תורה מונחים בפי, כשלחן ערוך וכמעיין נובע, ותהיה תורתך שמורה בלבי שלא אשכח ואהיה כבור סיד שאינו מאבד טפה, ואשחיר ואעריב בדתך ככתו' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתו' בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל, כן יהי רצון מלפני אלהי אבינו שבשמים ונאמ' אמן.
כבודך י"י.

בשמות המלאכים יש קצת שינויים בין המובאות באחרונים.
וראה י' רצהבי, סגלות ורפואות לפתיחת הלב לתורה, מחניים, קכג (תשל), עמ' קמ-קמה.
כמו"כ יש כמה רפואות ע"י צמחים וכדו' לזכרון ולפתיחת הלב. נמצאות בכתי"י שונים.

מחשב מסלול כתב:בספר אור צדיקים למהר"ם פאפיראש (*) איתא דסגולה לזכרון לנשק את הספר לפני ואחרי הלימוד בו.

ראה אור צדיקים סימן כ"ב אות י"ז
https://tablet.otzar.org/#/book/5103/p/ ... /0/end/0/c

סגולה מאוד חשובה שנפלאתי עד מאוד למה אין עושים אותה? והיא מן הגאונים ובדוקה. עיין בטור או"ח רצט מסדר רע"ג. השבעות בשעת הבדלה.

זיז שדי כתב:סגולה מאוד חשובה שנפלאתי עד מאוד למה אין עושים אותה? והיא מן הגאונים ובדוקה. עיין בטור או"ח רצט מסדר רע"ג. השבעות בשעת הבדלה.

עיין כאן עמוד שמא
https://www.academia.edu/12080612/%D7%A ... 7%9C%D7%91
"בדוקה" מנא לך?
לכאורה משמע מלשון הטור שאומר ההשבעות בין הברכה לשתיה וצ"ע איך אינו הפסק?

כל המאמר שם שייך לאשכול.

כבר נהגו כן הרבה ואינו הפסק. ע"ע בהגדות ישנות פיוט ויהי בחצי הלילה.

זיז שדי כתב:כבר נהגו כן הרבה ואינו הפסק. ע"ע בהגדות ישנות פיוט ויהי בחצי הלילה.

נהגו הרבה, מה תשובה היא?
בהגדה הפסיקו אחרי בפה"ג???

כמדומני שכן, שוב אני נמצא במקום ללא שום ספר וכל מה שאני כותב הוא מזיכרון. (או שכחה)
כל שהוא מעניין וצורך הברכה והכוס אינו הפסק, ולא גרע מגביל לתורי לאחר המוציא. ואפילו בהבדלה גופא מסדר הרבה ברכות על הכוס משום כבוד הכוס והברכה אע"פ שאין לברכת העץ שום שייכות להבדלה. וה"נ כיון שהוא מכבוד הכוס שאומרים עליו השבעות ומסייע לזיכרון אינו הפסק. ועי"ל כיון שאין יכול לשתות בלא השבעות, שלא יאבד סגולתן, אינו מפסיק.

זיז שדי כתב:בהבדלה גופא מסדר הרבה ברכות על הכוס

כל סדר ברכות הבדלה תקנת חכמים (איני יודע מה ענין כבוד הכוס לכאן).
ב' הסברות להיתר ההשבעה - כבוד הכוס (?) וסגולה (עיין כעין זה במג"א תקפג סק"ב, ויש לחלק) - צ"ע לענ"ד.

במסתרים כתב:

זיז שדי כתב:בהבדלה גופא מסדר הרבה ברכות על הכוס

כל סדר ברכות הבדלה תקנת חכמים (איני יודע מה ענין כבוד הכוס לכאן).
ב' הסברות להיתר ההשבעה - כבוד הכוס (?) וסגולה (עיין כעין זה במג"א תקפג סק"ב, ויש לחלק) - צ"ע לענ"ד.

זה איננו נכון. מעיקר הדין אין נר או בשמים צריכים יין, ורק אם יש לו כוס מסדרן כולם על הכוס

זיז שדי כתב:זה איננו נכון. מעיקר הדין אין נר או בשמים צריכים יין, ורק אם יש לו כוס מסדרן כולם על הכוס

לא אמרתי מעיקר הדין או מעכבין.
די לי במה שהם מוזכרים בגמרא בסדר ההבדלה לידע שאין בהם חשש הפסק.