רש"י בפרשת וישלח מביא מדרש עה"פ (לב, טז) גמלים מיניקות שלשים - ובניהם עמהם. "ומדרש אגדה ובניהם בנאיהם, זכר כנגד נקבה".
וישנו ביאור ידוע לפרש מנ"ל להמדרש לדרוש כן ופי' ע"פ הגמ' בב"ב עח: דקי"ל דהמוכר לחבירו בהמה וא"ל בהמה מניקה אני מוכר לך כוונתו שיהנה מהחלב אבל אם היא טמאה מכר הולד ולז"א בהמה מינקת אני מוכר לך דאי לא מה איכפת אם היא מינקת. וא"כ באומרו גמלים מניקות ידענו כי ולדותיהן עמהן ואם כן אמאי הוצרך לומר ובניהם אלא ודאי פירושו בנאיהם.
וראיתי מביאים פירוש זו בשם הנודע ביהודה, ויגעתי ולא מצאתי הד"ת בכל ספרי הנודב"י. ובכן אשמח מאוד אם מישהו יכול למצוא המראה מקום לזה