פורום אוצר החכמה

אני מחפש איפוא מובאים הדברים הללו בספרי הה"ק מקאמארנא, או במעתיקי שמועתו
למה לא הותר לבע"ק לטבול ביוה"כ, ולכהן גדול הותר הטבילה, משום שהכהן גדול לבש בגדי זהב שהי' בהם שעטנז, ואע"פ שכלאים בבגדי כהונה הותר, סוכ"ס יש איזה פגם שיוכל לעכב כפרתן של ישראל

ומדוע "הותר" לו שחיטת הקרבנות ?
ומדוע "הותר" לו הקטרת הקטורת ? (שעשה בבגדי לבן)

אוצרניק כתב:ומדוע "הותר" לו שחיטת הקרבנות ?
ומדוע "הותר" לו הקטרת הקטורת ? (שעשה בבגדי לבן)

שאלתי מקור הדברים או השמועה, תוכל לעזור לי בזה?
כשאמצא את הדברים בפנים, אולי אמצא תירוץ עבורך
[בפשטות, עבודת הקרבנות בביהמ"ק הותרה בכל שבת לאו דוקא ביוה"כ, וכל שאר העינויים לא הותר לכה"ג]

אראל כתב:אני מחפש איפוא מובאים הדברים הללו בספרי הה"ק מקאמארנא, או במעתיקי שמועתו
למה לא הותר לבע"ק לטבול ביוה"כ, ולכהן גדול הותר הטבילה, משום שהכהן גדול לבש בגדי זהב שהי' בהם שעטנז, ואע"פ שכלאים בבגדי כהונה הותר, סוכ"ס יש איזה פגם שיוכל לעכב כפרתן של ישראל

הלוא דעתו היא להתיר לבע"ק לטבול בצנעה?

לא הבנתי
תלמוד בבלי מסכת יומא דף פח עמוד א
דתניא: כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביום הכפורים. נדה ויולדת טובלות כדרכן בלילי יום הכפורים. בעל קרי טובל והולך עד המנחה. רבי יוסי אומר: כל היום כולו. ורמינהו: הזב והזבה המצורע והמצורעת ובועל נדה וטמא מת - טובלין כדרכן ביום הכפורים. נדה ויולדת טובלות כדרכן בלילי יום הכפורים. בעל קרי טובל והולך כל היום כולו. רבי יוסי אומר: מן המנחה ולמעלה אין יכול לטבול.

כשהיה בית המקדש קיים - אז (לשיטת רש"י ותוס' שכל הנכנס לעזרה חייב טבילה אע"פ שאינו עובד) כל (או כמעט כל) יהודי טהור בירושלים טבל ביום הכיפורים כדי להיכנס לעזרה לראות את עבודת הכהן הגדול.

עץ הזית כתב:כשהיה בית המקדש קיים - אז (לשיטת רש"י ותוס' שכל הנכנס לעזרה חייב טבילה אע"פ שאינו עובד) כל (או כמעט כל) יהודי טהור בירושלים טבל ביום הכיפורים כדי להיכנס לעזרה לראות את עבודת הכהן הגדול.

מקור?

לא יתכן כלל כיוון שלד' הרה"ק מקאמארנא בע"ק חיב לטבול ביוה"כ כמבואר באריכות בכ"מ מכתביו ולכן השאלה למה לכה"ג יש לטבול ולבע"ק אסור אינה רלוונטית לשיטה זו

אראל כתב:

עץ הזית כתב:כשהיה בית המקדש קיים - אז (לשיטת רש"י ותוס' שכל הנכנס לעזרה חייב טבילה אע"פ שאינו עובד) כל (או כמעט כל) יהודי טהור בירושלים טבל ביום הכיפורים כדי להיכנס לעזרה לראות את עבודת הכהן הגדול.

מקור?

מקור למה?
לזה שהיו ישראל באים לראות את העבודה? כמדומני שמפורש בכ"מ.
לזה שחייבים טבילה? משנה היא במסכת יומא.
לזה שמי שמחויב טבילה מותר לו לטבול ביום כיפור? הובא לעיל.

עזריאל ברגר כתב:

אראל כתב:

עץ הזית כתב:כשהיה בית המקדש קיים - אז (לשיטת רש"י ותוס' שכל הנכנס לעזרה חייב טבילה אע"פ שאינו עובד) כל (או כמעט כל) יהודי טהור בירושלים טבל ביום הכיפורים כדי להיכנס לעזרה לראות את עבודת הכהן הגדול.

מקור?

מקור למה?
לזה שהיו ישראל באים לראות את העבודה? כמדומני שמפורש בכ"מ.
לזה שחייבים טבילה? משנה היא במסכת יומא.
לזה שמי שמחויב טבילה מותר לו לטבול ביום כיפור? הובא לעיל.

עשית דמיון מבעל קרי הטובל לקריו להנכנס למקדש שצריך טבילה [לא מדאורייתא],
על זה שאלתי לך מנא לך שהותר טבילה סתם כדי ליכנס למקדש ביוה"כ, ואם כדי לראות העבודה, בודאי שמכמה מקומות מוכיח שהי' בזה ענין, אבל מנלך להתיר טבילה לזה, דהא אפשר לטבול קודם יוה"כ וליכנס בטהרה לראות העבודה?
ועוד, איזה סמוכין הוא זה לכהן גדול, אשר כבר יושב במקדש זה שבעת הימים ולא יצא כלל מן המקדש, ונשמר כל הלילה מטומאת קרי, ובודאי שלא הי' שייך אצלו חיוב טבילה מטעם 'נכנס למקדש', כי מי שכבר היה במקדש לפני יוה"כ והוא עדיין שם כדי לראות עבודת הכהן, בודאי שלא הותר לו טבילה

אראל כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אראל כתב:

עץ הזית כתב:כשהיה בית המקדש קיים - אז (לשיטת רש"י ותוס' שכל הנכנס לעזרה חייב טבילה אע"פ שאינו עובד) כל (או כמעט כל) יהודי טהור בירושלים טבל ביום הכיפורים כדי להיכנס לעזרה לראות את עבודת הכהן הגדול.

מקור?

מקור למה?
לזה שהיו ישראל באים לראות את העבודה? כמדומני שמפורש בכ"מ.
לזה שחייבים טבילה? משנה היא במסכת יומא.
לזה שמי שמחויב טבילה מותר לו לטבול ביום כיפור? הובא לעיל.

עשית דמיון מבעל קרי הטובל לקריו להנכנס למקדש שצריך טבילה [לא מדאורייתא],
על זה שאלתי לך מנא לך שהותר טבילה סתם כדי ליכנס למקדש ביוה"כ, ואם כדי לראות העבודה, בודאי שמכמה מקומות מוכיח שהי' בזה ענין, אבל מנלך להתיר טבילה לזה, דהא אפשר לטבול קודם יוה"כ וליכנס בטהרה לראות העבודה?
ועוד, איזה סמוכין הוא זה לכהן גדול, אשר כבר יושב במקדש זה שבעת הימים ולא יצא כלל מן המקדש, ונשמר כל הלילה מטומאת קרי, ובודאי שלא הי' שייך אצלו חיוב טבילה מטעם 'נכנס למקדש', כי מי שכבר היה במקדש לפני יוה"כ והוא עדיין שם כדי לראות עבודת הכהן, בודאי שלא הותר לו טבילה

א. ההלכה היא שכל חייבי טבילות טובלין ביוה"כ, ללא יוצא מן הכלל (ומה שאין נשי דידן טובלות ביוה"כ - משום שאין בזה תועלת הלכתית. ולגבי בעל קרי - אה"נ שיש בזה מחלוקת בדורותינו האם התועלת הזאת משמעותית כדי להתיר טבילה ביוה"כ), וללא חילוק אם טבילתם מן התורה (כגון 4 טבילות אחרונות של הכהן הגדול ביוה"כ) או מדרבנן (כגון טבילתו הראשונה).
ב. אפילו הכהן הגדול שנשמר ז' ימים מטומאה וכו', והיה ער כל הלילה - הוצרך טבילה ביוה"כ בבוקר. וכ"ש שאר העם.
ג. כל המסיך את רגליו טעון טבילה (כדתנן שם), וזה לא הגיוני לומר שכל אלו שבאו לראות את עבודת הכהן הגדול - לא נפנו לצרכיהם כל הלילה של יוה"כ (לאחר שמילאו כרסם כל היום בסעודות עיוה"כ)...

ג. בית המקדש היה ננעל בלילה, ולא יכלו האנשים להיות בו כל הלילה, ובמילא בבוקר הרי הם טעונים טבילה כדין "נכנס לעזרה".

עזריאל ברגר כתב:ג. בית המקדש היה ננעל בלילה, ולא יכלו האנשים להיות בו כל הלילה, ובמילא בבוקר הרי הם טעונים טבילה כדין "נכנס לעזרה".

רק שערי העזרה היו ננעלים
והיו יכולים לשהות בהר הבית או בעזרת נשים, ולא כתוב בשום מקום שגירשו אנשים משטח הר הבית ומעזר"נ משך הלילה, ועוד שעבודת כהן גדול היו יכולים לראות אף לעומדים בחוץ

לגוף השאלה
עברתי שוב על המקור: - אני עוסק כעת להקליד מרשימותיו של רב ות"ח אחד, בתו"ד מצטט לשונות ומסורות מתורת הה"ק מקאמארנא וממעתיקי שמועתיו, הנוסחא שהוא מוסר הוא כך: שהה"ק מקאמארנא 'שאל בשמים, למה לבעל קרי לא הותר לטבול ביוה"כ ולהכהן גדול כן הותר, וע"ז בא התשובה לפי שלבש כלאים, ועל אף שהותר כלאים בבגדי כהונה, היה מקום להשטן להתאחז ולקטרג בגלל לבוש כלאים, אף בלובש בדרך היתר'
אני מחפש המקור היכן הדברים כתובים,
[יתכן שנוסח השאלה מאי שנא מבע"ק לא מדוייק, כי באמת אף לבע"ק מותר לו לטבול, ועוד שהרי הכהן גדול נצטוה על כך בתורה בפרשת אחרי, ורחץ במים את בשרו ולבשם!
נקודת החידוש כאן, הוא שאף שהותר כלאים בבגדי כהונה, עדיין הי' סרך קטרוג השטן, ונלמד מכאן חומר פגם לבישת כלאים,
אוסיף עוד, המצטט שם אומר, שבהגהות? מציין לדברי היערות דבש, שהלובש כלאים מעורר קטרוגים]

לפחות שתיים מחמש הטבילות (אולי שלוש עם הראשונה) הם בלי שהוא לבש כלאיים אחרי הפעם הקודמת שהוא טבל.

עץ הזית כתב:לפחות שתיים מחמש הטבילות (אולי שלוש עם הראשונה) הם בלי שהוא לבש כלאיים אחרי הפעם הקודמת שהוא טבל.

יתכן ביאור הדברים, שדייקא חמש טבילות הם המעבירין פגם כלאים והקטרוג, אף שהלבישה היה מכבר קודם שלבש בגדי לבן וטבל

בפירוש על המשניות מעשה אורג מהרה"ק מקאמארנא (ברכות ג, ד), וכן בפירושו זוהר חי (הקדמת הזוהר דף א, ב; ח"א דף ז, ב בדפי הדפוס הישן) כותב בפירוש שגם ביוה"כ יש לבע"ק לטבול. וכ"כ בספר מנהגי קאמארנא.

תכליס איפה המקור?

תלי"ת איתרתי את מקור הדברים!
ואני מבקש סליחת החו"ר פה, שלא ציטטתי את הדברים בדיוקם הנכונה....
מובא בספר 'אלף כתב' להגר"י ווייס זצ"ל, ומשם הועתק לספר 'שלשלת הקודש,
[מובן שלא מצאתי... שכן שני הספרים לא נמצאים באוצה"ח...., ספר 'שלשלת הקודש קאמארנא' נמצא רק באוצרות התורה בלבד]
ואכן, הדברים נמסרו בעיקום....., הנוסחא לא היה בכלל למה בעל קרי אסור לטבול...., אלא סתם, למה לישראל אסור הטבילה ולכהן הותר...., והכל על מקומו יבא בשלום...

שימחתנו. אמנם עדיין הדברים חתומים מה השיבוהו.