פורום אוצר החכמה

כתב חד מקמאי:
"ויבן יי אלהים את הצלע", ממקום צנוע; ועוד, כדי שתהא קשה כעצם, לסבול צער הריון וגידול בנים וממשלת הבעל.
ולא מצאתי מקור לדבר, אלא רק לדימוי האשה לעצם בנוגע לקושי לפייסה. ראה אבות דר"נ, נו"ב, פרק ט, עמ' 24: "'עצם מעצמי' (בראשית ב כג). מפני מה, האשה קשה להתפייס והאיש נח להתפייס? אלא שהאשה נבראת מן העצם, והאיש נברא מן האדמה".
אודה למי שיאיר את עיני!

צרור המור (מהדורת תשס"ג עמוד לא): ואמר ויבן ה' אלהים את הצלע ולא אמר ויעש, לרמוז שעשאה כבניין חזק לקבל הולד ולהיות מרשתת לבעלה בחזקה ולכן היא קשה כסלע ועזה כעצם לפני שנבראת מן הצלע ועשאה ה' כבניין חזק, ומה שאבדה מן השכל קנתה מן הקושי וזהו ויבן. ע"כ.
המשפט 'ומה שאבדה מן השכל קנתה מן הקושי'. איני יודע כוונתו.

יישר כוח ענק!
ציינת לפי מהדורתו המשובחת של הרב ויכלדר (שהדפסה שניה שלו היא משנת תשסג)

בסוף דבריו: "ומה שאבדה מן השכל קנתה מן הקושי", כוונתו: מה שהאשה נחסרה מן השכל, ששכלה מופחת (כמוסכם אצל הקדמונים), השלימה בקושיה וחוזקה.

וצ''ע שבשעת בריאתה עדיין לא התחייבה בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך, אלא רק לאחר החטא.

שמש כתב:וצ''ע שבשעת בריאתה עדיין לא התחייבה בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך, אלא רק לאחר החטא.

תמהו כך במדרשות בנוגע לעניינים אחרים, והשיבו: בעלילה אתה בא לבני אדם.

מה שנכון נכון כתב:

רציני כתב: ולהיות מרשתת לבעלה

צ"ל משרתת.

יפה דרש
מרשתת
צריכה להיות משרתת