פורום אוצר החכמה

ב"סערת אליהו" (לר' אברהם בן הגר"א) עמ' 44 בשם מדרש בקהלת (ז,כח): "אדם אחד מאלף - זה מעשה העגל, שאחד מאלף חטא, וכו'".


ואשמח שתאירו עיניי למקור הדברים במדרש, כי טרם מצאתים.

מסתמא אין כוונתך לענין הנשים אלא לענין האחד מאלף.
היחוס לגר"א נראה מוטעה, כי מקור החידוש מספרים אחרים כמצו"ב.
ובאמת בקרבן שבת נראה שחלק זה אינו מפורש במדרש, אלא בנוי על פיו.

יישר כח!

הרב מה שנכון,
ייש"כ שהארת שהדברים שהובאו בשם הגר"א, מקורם בזרע ברך ראשון ובקרבן שבת, שקדמוהו.
להשלמת הדברים אקדים: עיינתי שוב במקורות, אך עדיין אין בזה די שייחשב למקור הדברים במדרש [אף הקרבן שבת כתב "ארז"ל"...]. שהרי ה"מדרש פליאה" שמובא בתחילת הדברים ('כשלשת אלפי איש - הה"ד חמישה בקר ישלם תחת השור') - פשוט שאין לו כל 'מקור', וכידוע.
אלא מאי? המקור הוא מזה שה'מדרש' אומר עה"פ בקהלת (ז,כח) "אחד מאלף מצאתי ואשה בכל לא מצאתי" - אחד מאלף זה מעשה העגל, ואשה בכל "אלה" - בחטא של "אלה אלוקיך ישראל", חטא העגל - לא מצאתי, כי נשים כשרות היו ולא חטאו בעגל.
הבעייה היא שלא מצאתי לע"ע מדרש כזה. אין מדרש האומר שאחד מאלף מבנ"י חטאו בעגל, ואף אין מדרש האומר ש"אשה בכל אלה לא מצאתי" קאי על חטא העגל. כל מה שיש זה המדרש בויקרא רבה ב,א: "ד"א "אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי" - זה משה, "וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי" - אלו נשי דור המדבר. ר' אומר: נשי דור המדבר כשירות היו, כיון ששמעו שהן אסורות לבעליהן - מיד נעלו דלתותיהן". גם כאן אין התייחסות לחטא העגל [כלומר: יש אמנם כו"כ מדרשים שנשות ישראל כשרות היו ולא חטאו בעגל, אך בלי שום קשר לפסוק זה בקהלת, ולכן זה לא 'מועיל' לדרשה הנ"ל].
ממה שמצאתי, כנראה שהמקור לקישור זה הוא בפי' "מתנות כהונה", שמפרש בויק"ר שם שהכוונה לחטא של אלה אלוקיך ישראל (ומפרש לפ"ז גם המשך העניינים עם "אסורות לבעליהן", עיי"ש). ומשם כנראה כיוונו לכך שכך כתוב "במדרש", היינו - לפי' המתנות כהונה. ועפ"ז הוסיפו בזרע ברך וכו' הנ"ל, שאם החלק השני של הפסוק בקהלת עוסק בנשי ישראל שלא חטאו בעגל, הרי שאפ"ל שהחלק הראשון של הפסוק "אדם אחד מאלף מצאתי" עוסק במספר הגברים שחטאו בעגל - "אחד מאלף" [ועפ"ז פי' הטעם שמתו שלשת אלפי איש בעגל, משום חמשה בקר ישלם תחת השור]. אלא שצע"ק לקשר זה עם דברי ויק"ר הנ"ל, שכ' להדיא ש"אדם אחד מאלף מצאתי - זה משה", ההיפך המוחלט מחוטאי העגל.