וזכרת כי עבד היית - מקור למצות זכירת יצי"מ, גירסא חדשה בגמ'
פורסם: א' אוגוסט 14, 2011 3:06 pm
באוה"ח הק' בפרשה הקודמת עה"פ (ה,טו) וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלקיך משם וגו', וז"ל: וזכרת וגו' הם דברי משה, והכונה כי יום השבת יש בו ג"כ הערה להאדם לזכור יצי"מ, כשהוא שובת בלא שעבוד, ירגיש כי ה' המניח לעמו מכל צריהם, ויתן לבו לקבל גזירות המוציא מעבדות, ורבותינו ז"ל אמרו (פסחים קיז,ב) מכאן שצריך להזכיר בקידוש היום יציאת מצרים.
והנה בפסחים שם איתא: א"ר אחא בר יעקב, וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום, כתיב הכא למען תזכור את יום, וכתיב התם זכור את יום השבת לקדשו. הרי מבואר דילפינן לחיוב זכירת יצי"מ מגז"ש אחרינא ולא מהאי קרא דנן. ובאמת המהרש"א שם הקשה דבשבת גופיה כתיב בדברות שניות וזכרת כי עבד היית, וכתב דאפ"ל דזכירת יצי"מ קאמר דנילף מגז"ש להזכיר בקידוש, אבל בדברות שניות לא כתיב רק זכירת יצי"מ. והוסיף שמדברי תוס' שם (בד"ה למען תזכור) נראה דיצי"מ היינו נמי עבודת מצרים. [והיינו מש"כ שם: ושמעתי מהר"מ שיש במדרש לפי שמצרים עבדו בהם בישראל בפרך, ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת, וכנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאותם ל"ט מלאכות].
אמנם, באמת בפי' מהר"י פערלא על סה"מ לרס"ג מ"ע לג הביא לשון הרי"צ גיאות בספר מאה שערים: וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום דכתיב שמור את יום השבת וזכרת כי עבד היית במצרים, והעיר שאין זה כגירסא שלפנינו, וכתב שצ"ל שכן היה לפניו הגירסא בגמ'.
והנה לנו שני כתובים הבאים כאחד ללמד על גירסא כזו בגמ'!
ורבותא טפי שמעינן בדברי הסמ"ג (מ"ע כט) שכתב, וז"ל: ושני מקראות יש, בדברות הראשונות זכור ובדברות האחרונות וזכרת, להטעינו שתי זכירות אחת בתפילה ואחת על הכוס, בין בכניסתו בין ביציאתו, ואני אומר כי שתי הזכירות אחת בכניסתו היא זכור ואחת ביציאתו היא וזכרת שנכתב בפרשת שמור, שאומר במדרש שנאמר על יציאת שבת כמו שנבאר בפנים.
ולא נתבררה כונתו היכן הוא המדרש המדובר??, והיכא רמיזא בהאי זכירה דדברות שניות ענין הזכירה ביציאת השבת?
והנה בפסחים שם איתא: א"ר אחא בר יעקב, וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום, כתיב הכא למען תזכור את יום, וכתיב התם זכור את יום השבת לקדשו. הרי מבואר דילפינן לחיוב זכירת יצי"מ מגז"ש אחרינא ולא מהאי קרא דנן. ובאמת המהרש"א שם הקשה דבשבת גופיה כתיב בדברות שניות וזכרת כי עבד היית, וכתב דאפ"ל דזכירת יצי"מ קאמר דנילף מגז"ש להזכיר בקידוש, אבל בדברות שניות לא כתיב רק זכירת יצי"מ. והוסיף שמדברי תוס' שם (בד"ה למען תזכור) נראה דיצי"מ היינו נמי עבודת מצרים. [והיינו מש"כ שם: ושמעתי מהר"מ שיש במדרש לפי שמצרים עבדו בהם בישראל בפרך, ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת, וכנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאותם ל"ט מלאכות].
אמנם, באמת בפי' מהר"י פערלא על סה"מ לרס"ג מ"ע לג הביא לשון הרי"צ גיאות בספר מאה שערים: וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום דכתיב שמור את יום השבת וזכרת כי עבד היית במצרים, והעיר שאין זה כגירסא שלפנינו, וכתב שצ"ל שכן היה לפניו הגירסא בגמ'.
והנה לנו שני כתובים הבאים כאחד ללמד על גירסא כזו בגמ'!
ורבותא טפי שמעינן בדברי הסמ"ג (מ"ע כט) שכתב, וז"ל: ושני מקראות יש, בדברות הראשונות זכור ובדברות האחרונות וזכרת, להטעינו שתי זכירות אחת בתפילה ואחת על הכוס, בין בכניסתו בין ביציאתו, ואני אומר כי שתי הזכירות אחת בכניסתו היא זכור ואחת ביציאתו היא וזכרת שנכתב בפרשת שמור, שאומר במדרש שנאמר על יציאת שבת כמו שנבאר בפנים.
ולא נתבררה כונתו היכן הוא המדרש המדובר??, והיכא רמיזא בהאי זכירה דדברות שניות ענין הזכירה ביציאת השבת?