עמוד 1 מתוך 1

וזכרת כי עבד היית - מקור למצות זכירת יצי"מ, גירסא חדשה בגמ'

פורסם: א' אוגוסט 14, 2011 3:06 pm
על ידי נוטר הכרמים
באוה"ח הק' בפרשה הקודמת עה"פ (ה,טו) וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלקיך משם וגו', וז"ל: וזכרת וגו' הם דברי משה, והכונה כי יום השבת יש בו ג"כ הערה להאדם לזכור יצי"מ, כשהוא שובת בלא שעבוד, ירגיש כי ה' המניח לעמו מכל צריהם, ויתן לבו לקבל גזירות המוציא מעבדות, ורבותינו ז"ל אמרו (פסחים קיז,ב) מכאן שצריך להזכיר בקידוש היום יציאת מצרים.

והנה בפסחים שם איתא: א"ר אחא בר יעקב, וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום, כתיב הכא למען תזכור את יום, וכתיב התם זכור את יום השבת לקדשו. הרי מבואר דילפינן לחיוב זכירת יצי"מ מגז"ש אחרינא ולא מהאי קרא דנן. ובאמת המהרש"א שם הקשה דבשבת גופיה כתיב בדברות שניות וזכרת כי עבד היית, וכתב דאפ"ל דזכירת יצי"מ קאמר דנילף מגז"ש להזכיר בקידוש, אבל בדברות שניות לא כתיב רק זכירת יצי"מ. והוסיף שמדברי תוס' שם (בד"ה למען תזכור) נראה דיצי"מ היינו נמי עבודת מצרים. [והיינו מש"כ שם: ושמעתי מהר"מ שיש במדרש לפי שמצרים עבדו בהם בישראל בפרך, ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת, וכנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאותם ל"ט מלאכות].

אמנם, באמת בפי' מהר"י פערלא על סה"מ לרס"ג מ"ע לג הביא לשון הרי"צ גיאות בספר מאה שערים: וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום דכתיב שמור את יום השבת וזכרת כי עבד היית במצרים, והעיר שאין זה כגירסא שלפנינו, וכתב שצ"ל שכן היה לפניו הגירסא בגמ'.

והנה לנו שני כתובים הבאים כאחד ללמד על גירסא כזו בגמ'!

ורבותא טפי שמעינן בדברי הסמ"ג (מ"ע כט) שכתב, וז"ל: ושני מקראות יש, בדברות הראשונות זכור ובדברות האחרונות וזכרת, להטעינו שתי זכירות אחת בתפילה ואחת על הכוס, בין בכניסתו בין ביציאתו, ואני אומר כי שתי הזכירות אחת בכניסתו היא זכור ואחת ביציאתו היא וזכרת שנכתב בפרשת שמור, שאומר במדרש שנאמר על יציאת שבת כמו שנבאר בפנים.

ולא נתבררה כונתו היכן הוא המדרש המדובר??, והיכא רמיזא בהאי זכירה דדברות שניות ענין הזכירה ביציאת השבת?

Re: וזכרת כי עבד היית - מקור למצות זכירת יצי"מ, גירסא חדשה ב

פורסם: א' אוגוסט 14, 2011 5:55 pm
על ידי יצג
בנוגע לסמ"ג, הנה מהדורת ר"א שלזינגר (מי קמא):
ושני מקראות יש...בין ביציאתו (ע"פ ה"ג דף יב, ד). ואני אומר כי שתי הזכירות אחת בכניסתו היא זכור ואחת ביציאתו היא וזכרת שנכתב בפרשת שמור שאומר במדרש (מכילתא) שנאמר על יציאת שבת כמו שנבאר לפנים (בסוף המצוה).
ובסוף המצוה כתוב:
ושמעתי כי יש במדרש זכור בים ושמור ביבשה, פירוש בים אין שם צל בתים ואילנות ונראה שהוא יום גדול אף כשהוא סמוך לחשיכה וביבשה בעיר אף כשהוא יום גדול דומה שהוא סמוך לחשיכה לכך אמר זכריהו בים וכיוצא בה בעיר היושבת בראשי ההרים בכניסתו להקדים לקבל שבת מבעוד יום, ושמור כלומר המתן בעיר ביבשה ביציאתו תאחר עד שתחשך, שמור לשון המתנה כמו שומרת יבם. וכן ראיתי במכילתא זכור מלפניו ושמור מלאחריו מכאן שמוסיפין מחול על הקודש:
עי' מ"מ שביתת עשור פ"א ה"ו, סמ"ג עשה לב, אור"ח רסא סעי' ב, רצג סעי' א.

והדברים מתבארים מעצמם. הסמ"ג מעתיק ממקור אחר (אולי היה לפניו כן בבה"ג, אולם לא מצאתי כן בבה"ג שלפנינו) שיש ב' זכירות, א' בדברות ראשונות בכניסתו וא' באחרונות ביציאתו. ובא הסמ"ג ומפרש ("ואני אומר") את המקור שציטט, שהזכירה השניה היא הפסוק "וזכרת" שכתוב בדברות האחרונות ("בפרשת שמור"), ומסתמך על המדרש והמכילתא שהביא בסוף המצוה שפירשו "שמור" מלשון המתנה ביציאתו, הרי שפרשה זו מוסבת על יציאת השבת.

Re: וזכרת כי עבד היית - מקור למצות זכירת יצי"מ, גירסא חדשה ב

פורסם: א' אוגוסט 14, 2011 6:12 pm
על ידי נוטר הכרמים
ייש"כ ר' יצג, מאיר עיני חכמים.

Re: וזכרת כי עבד היית - מקור למצות זכירת יצי"מ, גירסא חדשה ב

פורסם: ב' אוגוסט 15, 2011 12:46 am
על ידי חכם באשי
יצג,
בנוגע למדרש "זכור בים ושמור ביבשה", עיין באלפא ביתא תנייתא, לר"ש אשכנזי, בערכו.