שמחה כל הזמן שאנחנו יהודים - מנא לן?

[עילאי]

מניין רואים בספרי המוסר שיש עניין להיות כל הזמן בשמחה גם לא בזמן מצווה (חוץ מספרי רבי נחמן - אלא משאר ספרי החסידות והמוסר)?
ושוב, עניין של להיות בשמחה תמיד.

[ישראליק]

מניין רואים בספרי המוסר שיש עניין להיות כל הזמן בשמחה גם לא בזמן מצווה (חוץ מספרי רבי נחמן - אלא משאר ספרי החסידות והמוסר)?
ושוב, עניין של להיות בשמחה תמיד.

יש ספר עב כרס על עניני שמחה שחיבר מישהו רב טברסקי שליט"א, תלמוד חכם גדול ויושב אהל, איני זוכר שם הספר, אבל הוא חיבר גם ספר "הברכה ומקומה", הספר ההוא הוא ליקוט נפלא מכל ספרי חסידות ומוסר על ענין השמחה אבל בקפדנות שלא ימצא בו אף שמץ של ספרי ברסלב ח"ו

(אגב, ידוע מש"כ בפרי צדיק על חג השבועות סימן יג)

[פולסברג]

viewtopic.php?t=38844#p728471

[כדכד]

לענ"ד הקישור לא ממש קשור.
ע' דברים כח, מז ותהלים ק', ב' לגבי שמחה בעבודת ה'.
מתוך הנחה שיהודי צריך כל הזמן לעבוד את השי"ת (ע' או"ח רל"א ועוד) ועבודת ה' צריכה להיות בשמחה הרי שצריך להיות בשמחה כל הזמן

[סגי נהור]

לענ"ד הקישור לא ממש קשור.
ע' דברים כח, מז ותהלים ק', ב' לגבי שמחה בעבודת ה'.
מתוך הנחה שיהודי צריך כל הזמן לעבוד את השי"ת (ע' או"ח רל"א ועוד) ועבודת ה' צריכה להיות בשמחה הרי שצריך להיות בשמחה כל הזמן

לו היית מעיין בקישור היית רואה שכדבריך מופיע (לעיל באשכול) שם. כך ששני חלקי הודעתך הם תרתי דסתרי...

[הרואה]

אשרינו מה טוב חלקנו וכו' אשרינו שאנחנו משכימים ערב ובוקר וכו'
זה דבר בסיסי לשמוח מכך שזכינו שהקב"ה בחר בישראל וקרבנו לעבודתו.
לא נראה לי שצריך לזה מקור מפורש.
דברי ר"נ מברסלב מחודשים מאד לשמוח במילי דשטותא דייקא.

[כדכד]

ע' נתיבות שלום ח"א יש שער שלם בענין השמחה

[עילאי]

ע' נתיבות שלום ח"א יש שער שלם בענין השמחה

אני רוצה מגדולי ומאורי החסידות בדורות הקודמים. לא מהדורות האחרונים.
ולכל שאר האמירות שנכתבו באשכול, אכן הם מופשטים ונדרשים. אבל ביקשתי מקור!

[דורשי יחודך]

שלא בתור תגובה לשאילת פותח האשכול אלא כיון שנוגע לעניין זה - ראה מה שהעליתי כעת באשכול על הג"ר משה שפירא זצ"ל.

[סגי נהור]

ע' נתיבות שלום ח"א יש שער שלם בענין השמחה

אני רוצה מגדולי ומאורי החסידות בדורות הקודמים. לא מהדורות האחרונים.

ראה צוואת הריב"ש סי' קלז.
נועם אלימלך ריש פרשת במדבר.
תניא ח"א פרק כו (ושאר הפרקים בהמשך לזה, עד סוף פל"ד).
ויש עוד הרבה בהרחקת העצבות.

[עילאי]

ע' נתיבות שלום ח"א יש שער שלם בענין השמחה

אני רוצה מגדולי ומאורי החסידות בדורות הקודמים. לא מהדורות האחרונים.

ראה צוואת הריב"ש סי' קלז.
נועם אלימלך ריש פרשת במדבר.
תניא ח"א פרק כו (ושאר הפרקים בהמשך לזה, עד סוף פל"ד).
ויש עוד הרבה בהרחקת העצבות.

היכן כתוב כי יש להיות בשמחה תמיד בכל עת ובכל זמן. לא לאפוקי מעצבות. אלא להיות בשמחה כי צריך להיות בשמחה בכל רגע ורגע.
סליחה על הדווקנות.

[סגי נהור]

היכן כתוב כי יש להיות בשמחה תמיד בכל עת ובכל זמן. לא לאפוקי מעצבות. אלא להיות בשמחה כי צריך להיות בשמחה בכל רגע ורגע.
סליחה על הדווקנות.

שלחתי מקורות על השמחה בכל עת, והוספתי שיש עוד הרבה בהרחקת העצבות.

[כדכד]

ע' נתיבות שלום ח"א יש שער שלם בענין השמחה

אני רוצה מגדולי ומאורי החסידות בדורות הקודמים. לא מהדורות האחרונים.
ולכל שאר האמירות שנכתבו באשכול, אכן הם מופשטים ונדרשים. אבל ביקשתי מקור!

אז תפתח את הספר שצינתי ותראה שם את המקורות שחיפשת

[בחפשי כותב]

ראה ב'אגרת' של הרה"ק רבינו אהרן הגדול מקארלין זי"ע שכתב: "שמחה של מצוה איזט דאך א מדריגה, קען מען ניט פארלאנגען אז יעדער יוד זאל זיין א בעל מדריגה וכו', פשוט א יוד וואס גייט ניט ארום מיט שמחה מיט דעם וואס ער איז א יוד, איז ער כפוי טובה דעם הימעל".

ובספה"ק 'דברי שמואל' (פרשת קרח, עמ' קלה) להרה"ק רבינו שמעלקא מניקלשבורג זי"ע, כתב: "עיקר השמחה המועיל, אשר בחר בנו מכל עם להיות לו עבדים, כמ"ש והבדילנו מן התועים וכו', ולזה צריכים אנחנו לשמוח בשמחה יתירה, ולהיישיר דעתנו ולבנו לו תמיד, כדי שנוכל לעבדו בשמחה ובטוב לבב".

וב'חתם סופר' (פרשת ויחי עה"פ וירא יוסף) כתב: "ואמרתי שזהו מצוה ראשונה שמקיים הנער מיד בכניסת שנת י"ד בצאת הכוכבים, הוא שש ושמח שזוכה לקבל עול מצות ה' אלקיו, והשמחה היא מ"ע דאורייתא, לעבדו בשמחה ובטוב לבב מרוב כל".

ובענין שמחה של מצוה שלא בשעת מצוה, ראה במסכת ברכות (דף ט ע"ב): "זימנא חדא סמך גאולה לתפלה ולא פסיק חוכא מפומיה כוליה יומא".