חד ברנש כתב:חד מקמאי כותב:
שכך א'מרו רז"ל: כל המקיים פריה ורביה, כאילו קיים כל העולם כולו, שנ'אמר (בראשית ט ז): "ואתם פרו ורבו".
ולא הצלחתי למצוא מקורו.
אבל להלן בסמוך הוא כותב:
אד'ם הראשון א'חד היה, וממנו נעשה כל העולם, ואם כן, המבטל מפריה ורביה כאילו אבד עולם מלא.
וזה כנראה מבוסס על משנת סנהדרין, ד ה: "לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך, שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא".
ולכן יהיה נכון להבין, שהכותב הוציא את מאמרו הראשון מסופה של המשנה: "כל המקיים נפש אחת מישראל" וכו'.
כלשון חד מקמאי שהעתיק מע"כ, כתב גם רבינו הרוקח ז"ל בספרו 'ספר השם' (עמ' יח), וזה לשונו: "
כל המקיים פריה ורביה כראוי כאלו קיים עולם מלא כאשר אמרו רז"ל (סנהדרין לז ע"א)". [תוספת מראה מקום למסכת סנהדרין, הוא לכאורה הוספת המהדירים, ואין ראיה.]
וכעין זה כתב רבינו הרמב"ם ז"ל (הלכות אישות פט"ו הט"ז), וזה לשונו: "אע"פ שקיים אדם מצות פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח,
שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם". ובאחרונים הראו מקור מקומו של הרמב"ם למסכת סנהדרין הנ"ל.
וראה עוד בספר 'ערוגת הבשם' (ח"ג עמ' 104) [להגאון רבינו אברהם ב"ר עזריאל ז"ל מביהם, מתלמידי הרוקח ז"ל, ורבו של ה'אור זרוע' ז"ל]: "
פרו ורבו, גימטריא ת"ק, כמו מהלך עולם וכו',
על כן אמרו חכמים כל שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו איבד עולם מלא". וכן הובא בש"ך על התורה (פרשת נח, גימטריאות): "
פרו ורבו, בגימטריא חמש מאות, ללמדך שכל המקיים פריה ורביה כאילו קיים כל העולם שמהלכו חמש מאות".