פורום אוצר החכמה

הקדושת לוי היה נוהג בכל יום קודם שנכנס להתפלל לראות את שפלות עצמו, עד כדי כך שהיה מכניס לעצמו שהנו שפל יותר מכל אלו שנמצאים בבית הכנסת.
יום אחד הגיע יהודי שפל מאוד לביהכנ"ס, שעבר לפני כן עבירה חמורה מאוד [?].
זמן רב חיפש הקדוש"ל במה הוא פחות טוב מאותו יהודי, ולא מצא.
נכנס לחדרו לזמן רב, עד שאורו עיניו...
אם אני הייתי עובר כזו עבירה - חשב רבי לוי יצחק - לא הייתי מגיע אח"כ להתפלל, אבל יהודי זה, אפי' שהתרחק כ"כ והגיע לכזו שפלות, עם כל זה, הוא עדיין לא התיאש מעצמו, והגיע להתפלל, הרי טוב הוא ממני...
עד כאן המעשה.
מישהו יכול לעזור לי במציאת מקורו הנאמן? [אולי עם שינוי פרטים, או על רבי אחר?]

סיפור זה מסופר על כמה מגדולי וקדושי תנועת החסידות זיעועכי"א

הסיפור מסופר גם על הרה"ק הרמ"ל מסאסוב זיע"א שלא היה מקדש על היין בליל ש"ק עד כדי כך שהיה בטוח בעצמו שהנו שפל יותר מכל אלו שנמצאים אצל השולחן
שבוע א' הגיע אברך שלפני כן עבר על עבירה חמורה מאוד, והרמ"ל לא רצה להתחיל קידוש ....
הסוף היה שחשב לעצמו שאם הוא היה עובר עבירה כזו בעצמו לא היה מגיע אח"כ אל עריכת השוה"ט של הרבי ..

נצטרך לחכות עד דר' יהושע מונדשיין יקדיש מדור ב"סיפורים וגלגוליהם" לסיפור זה !!

ובכגון דא מתאימים לדעתי מה שהביאו בשם המנח"א ממונקאטש זי"ע, על סיפורים המובאים על הבעש"ט, שיש לדעת אף אם לא קרה במציאות, היה יכול להיות כל הדברים המובאים עליו

רב תודות לכולכם, אך חשוב לי לדעת מקור נאמן לסיפור זה, לא חשוב לי עם מי היה המעשה.
אני צריך את זה עבור שיעור מסויים, שחשוב בו מאוד הדיוק.