הסט"א נתן לת"ח ללמוד כדי שתהיה לו השפעה על העם - מקור מהגרי"ס

[דרופתקי דאורייתא]

יש מעשה עם הגרי"ס שהתבטא על מאן דהוא, שהסט"א נתן לו ללמוד כך וכך שנים רבות, כדי שבעתיד עי"ז שקנה לו שם של ת"ח יהיה לו השפעה לרעה על הכלל.

או בנוסח אחר, והרעיון דומה -
היה שתקן גדול שנזהר בשמירת הלשון מאד, ובעת שפרצה מחלוקת התערב, והתערבותו במחלוקת הייתה לשם דבר, ש"פלוני הידוע כשתקן וזהיר בלשה"ר אפילו הוא הביע דעתו בתקיפות כנגד הצד השני".
ועל זה אמר הגרי"ס ככל הנ"ל.


אודה למציאת מקור הדברים

[יוסף חיים אוהב ציון]

עיין בס' קדוש ישראל עמ' רגע.

[איש ימיני]

עיין ביג' עיקרי האמונה של הרמב"ם.
לענ"ד הכוונה שהוברר שההשקעה הרוחנית שהושקעה במשך שנים נבעה מתוך מידות רעות ופניות. ולא חלילה יש איזה כח נפרדד שדוחף אנשים לעשות מצוות או עברות...

[דרומי]

כעין זה נאמר בשם כמה צדיקים בדורות שונים

ובאמת זו אמירה לא פשוטה שהרבה צ"ע כדי להבינה (אם באמת הדברים מדוייקים), אך פשוט לכאורה שאין הכוונה שהיה זה מצד פניות וכו' וכהתגובה הקודמת, כי אם כך זה מצוי לרוב ואין בזה שום חידוש

ויש להעיר גם מדברי הרמב"ם בהל' מלכים ספי"א (בקטע המצונזר): "ולא העמידו הקב"ה אלא לנסות בו רבים כו'"

[אבני גזית]

האמירה הזו נאמרה בעיקר אצל חוגי הקנאים, מאז ימי ייסוד אגודת ישראל ועד הדור האחרון במאבק סביב חוק הגיוס.

הנה קטע מדברי היכל הברכה מקאמרנא, עה"פ ראה אנכי

[כדכד]

בספורי חסידים של רב זוין מסופר על אחד ממתנגדי היהודי הקדוש שדיבר רעות על היהודי הקדוש לפני הרבי הקדוש מלובלין ואח"כ אמר הרבי הקדוש מלובלין שהשטן שמר הרבהשנים על יהודי זה שלא יחטא כדי שהוא, הרבי הקדוש מלובלין, יקבל מנו את הלשון הרע הזה

[דרופתקי דאורייתא]

האמירה הזו נאמרה בעיקר אצל חוגי הקנאים, מאז ימי ייסוד אגודת ישראל ועד הדור האחרון במאבק סביב חוק הגיוס.

הנה קטע מדברי היכל הברכה מקאמרנא, עה"פ ראה אנכי

אמירה זו מקורה עוד לפני יסוד אגו"י. כאמור.
שמא כוונתך שהשתמשו בה, כמו שהשתמשו בעוד הרבה מאמרי חז"ל וכדומה.

בדברי האדמו"ר מקאמרנא יש עוד כיו"ב, וגם בדברי הגרע"י שלזינגר, ועוד מתלמידי החת"ס עד"ז.

[דרופתקי דאורייתא]

בספורי חסידים של רב זוין מסופר על אחד ממתנגדי היהודי הקדוש שדיבר רעות על היהודי הקדוש לפני הרבי הקדוש מלובלין ואח"כ אמר הרבי הקדוש מלובלין שהשטן שמר הרבהשנים על יהודי זה שלא יחטא כדי שהוא, הרבי הקדוש מלובלין, יקבל מנו את הלשון הרע הזה

יש"כ
בהודעתי הראשונה ייחסתי נוסח זה (בטעות כנראה) להגרי"ס.

[דרופתקי דאורייתא]

כעין זה נאמר בשם כמה צדיקים בדורות שונים

ובאמת זו אמירה לא פשוטה שהרבה צ"ע כדי להבינה (אם באמת הדברים מדוייקים), אך פשוט לכאורה שאין הכוונה שהיה זה מצד פניות וכו' וכהתגובה הקודמת, כי אם כך זה מצוי לרוב ואין בזה שום חידוש

ויש להעיר גם מדברי הרמב"ם בהל' מלכים ספי"א (בקטע המצונזר): "ולא העמידו הקב"ה אלא לנסות בו רבים כו'"

רגילים להסביר שזה כדי להשאיר מקום לבחירה.
בדור שבו כולם ב"ה מחונכים לשמוע בקול הרבנים, מוכרח שתהיה אחיזה לסט"א להעמיד 'רב' כדי שתהיה 'בחירה'.
ובאמת עדיין הדברים צ"ע.

[דרופתקי דאורייתא]

עיין בס' קדוש ישראל עמ' רגע.

יש"כ

בספר קדוש ישראל ח"ב עמוד רעג כתב:

סיפר רבי צמח שלומוביץ, שבעיר אחת מערי ליטא, פרצה פעם מחלוקת גדולה שהייתה נטושה זמן רב, עד שגבר צד אחד והמחלוקת שככה. לאחר זמן הגיע ת"ח אחד לעיר, והצטרף לצד החלש, ועי"ז שוב התעוררה המחלוקת בכל עוזה. והגיעה השמועה הזו להגה"צ רבי ישראל סלנטר זצ"ל.
אמר על כך רבי ישראל: יש והיצר הרע מגדל יהודי ומפטם אותו בשבעים שנה של לימוד התורה הקדושה, הכל כדי שיוכל להצית מחלוקת, שכן בהיותו תלמיד חכם - כולם ישמעו לו וייסחפו במחלוקת.

והוסיף על זה ר' צמח בשם רבי שמחה זיסל מקלם, שזהו מה שחז"ל (ברכות כט.) סיפרו על יוחנן כהן גדול ששמונים שנה שימש בכהונה גדולה, ולבסוף נעשה צדוקי, היינו ששמונים שנה אלה היו כדי שיוכל להיות אחר כך צדוקי. והוא שאמר דוד המלך בתהלים (לז לב) "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו", שהיצר הרע אורב וצופה לצדיק שנים ארוכות, כדי שיוכל להמיתו.

[דרופתקי דאורייתא]

כעין זה נאמר בשם כמה צדיקים בדורות שונים

ובאמת זו אמירה לא פשוטה שהרבה צ"ע כדי להבינה (אם באמת הדברים מדוייקים), אך פשוט לכאורה שאין הכוונה שהיה זה מצד פניות וכו' וכהתגובה הקודמת, כי אם כך זה מצוי לרוב ואין בזה שום חידוש

ויש להעיר גם מדברי הרמב"ם בהל' מלכים ספי"א (בקטע המצונזר): "ולא העמידו הקב"ה אלא לנסות בו רבים כו'"

רגילים להסביר שזה כדי להשאיר מקום לבחירה.
בדור שבו כולם ב"ה מחונכים לשמוע בקול הרבנים, מוכרח שתהיה אחיזה לסט"א להעמיד 'רב' כדי שתהיה 'בחירה'.
ובאמת עדיין הדברים צ"ע.

בהודעתי לעיל העתקתי בשם הסבא מקלם שהביא מקור מברכות כט. מיוחנן כהן גדול
והנה לגבי יוחנן כהן גדול איתא "לבסוף נעשה צדוקי" משמע לפני כן היה כשר בתכלית (כך ראיתי פעם מדקדקים), ולא שהיה בו איזה פסול מתוכו.
ודון מיניה לנ"ד.

[חיים סופר]

עיין יערת דבש דרוש א צאנך מיד גוזזים