פורום אוצר החכמה

שים-שלום כתב:מנהגי בית אל שבראש ספר דברי שלום אות נב

שים-שלום כתב:לא ידוע לי שכתבו על מנהג זה.
בודאי שזה במקור הזה. מצו"ב צילום מן המהדורה החדשה

אות נב.png

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=62

לבי במערב כתב:

שים-שלום כתב:בודאי שזה במקור הזה. מצו"ב צילום מן המהדורה החדשה

נמצא גם בדפו"ר - ירושלם, תרמ"ג.

איתן נוי כתב:

שים-שלום כתב:לא ידוע לי שכתבו על מנהג זה.
בודאי שזה במקור הזה. מצו"ב צילום מן המהדורה החדשה

אות נב.png

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=62

במהדורה הנמצאת אצלי (מהדורה שנת תשס"ו) נמצא לפי סימן תפ"ט ס"ה. ובסוף הסעיף כתוב בסוגריים דברי שלום אות נ"ב.
בכל אופן מה שכתב בסידור עוד יוסף חי בסדר קצירת העומר "וכעין זה הוא מנהג חסידי "בית אל" (מנהגי בית אל אות נב)".
מי שיכול לברר הענין אודה לו.

לבי במערב כתב:

שים-שלום כתב:בודאי שזה במקור הזה. מצו"ב צילום מן המהדורה החדשה

נמצא גם בדפו"ר - ירושלם, תרמ"ג.

איתן נוי כתב:סיכום קצר בעניין מלח העומר.

איתן נוי כתב:אך לכאורה ליתא, דהא לפי"ז כל מה שהיו עושים נומר שהיה שייך רק בילה הראשון ובודאי שלא מסתברא מילתא.

לבי במערב כתב:הכוונה, כנראה, להוכיח משינוי הלשון בסעיפים שלאח"ז (במנהגי בית־א-ל).

לבי במערב כתב:

שים-שלום כתב:בודאי שזה במקור הזה. מצו"ב צילום מן המהדורה החדשה

נמצא גם בדפו"ר - ירושלם, תרמ"ג.

איתן נוי כתב:נמחק הקישור שהבאת . .

איתן נוי כתב:מהיכן מההמשך?

לבי במערב כתב:

איתן נוי כתב:נמחק הקישור שהבאת . .

כמדומה לי שלא נמחק, אלא שאתר אוצה"ח מצוי כרגע בשיפוצים. כשישוב לאיתנו אוכל לידע בבירור.

איתן נוי כתב:מהיכן מההמשך?

החל מסעיף נג, ועד (כמדומה) סעיף נה (הס' אינו תח"י עתה).

יוסף חיים אוהב ציון כתב:וכי שושנים לדוד כולי עלמא נינהו?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה הכוונה שם וכן עושים גם ביום?

איתן נוי כתב:מה ראית שם שיוכיח ע"כ שאמירת הפסוקים תהיה בכל לילות הספירה ולא רק בלילה הראשון?

לבי במערב כתב:

איתן נוי כתב:מה ראית שם שיוכיח ע"כ שאמירת הפסוקים תהיה בכל לילות הספירה ולא רק בלילה הראשון?

מהשוואת הלשון שבאות נב ("בליל א' של ספה"ע נוהגים") לזו שבאותיות נג־נה ("מליל א' של עומר ואילך", "כל ימי העומר אחר המנחה", "כל ימי העומר עד חה"ש").

איתן נוי כתב:והרי בספר דבק מא"ח שהוא המקור לסגולה הנ"ל (וכן ציטטו קונטרס היחיאלי) שניהם כתבו "וכן יעשו בכל לילה מימי הספירה" דמשמע כולל מזמורי התהילים.

איתן נוי כתב:אם מכאן הוא לומד כן, הלוא לא כתבו במנהגי בית אל "וכן יעשו בכל לילה". א"כ לשיטתם יוצא שכל עניין סגולה זו שייכת רק בלילה הראשון בלבד ואין צריך להחזיק את המלח בכל יתר לילות ספירת העומר.
ובודאי שלא כן הדבר שהרי כל שורש סגולה זו נטועה בדבק מא"ח ובית הבחירה (להרב הנ"ל) וכן בקונטרס היחיאלי. ושם יש את כל הכללים לביצוע סגולה זו ושם כתבו "וכן יעשו בכל לילה". היינו: חוזר על הכל. גם על החזקת המלח וגם על אמירת הפסוקים.
וא"כ שוב מנ"ל להרב עפג'ין שליט"א לחלק ולומר שיאמרו הפסוקים רק בלילה הראשון בלבד?

לבי במערב כתב:היינו מש"כ.

שים-שלום כתב:

איתן נוי כתב:והרי בספר דבק מא"ח שהוא המקור לסגולה הנ"ל (וכן ציטטו קונטרס היחיאלי) שניהם כתבו "וכן יעשו בכל לילה מימי הספירה" דמשמע כולל מזמורי התהילים.

איתן נוי כתב:אם מכאן הוא לומד כן, הלוא לא כתבו במנהגי בית אל "וכן יעשו בכל לילה". א"כ לשיטתם יוצא שכל עניין סגולה זו שייכת רק בלילה הראשון בלבד ואין צריך להחזיק את המלח בכל יתר לילות ספירת העומר.
ובודאי שלא כן הדבר שהרי כל שורש סגולה זו נטועה בדבק מא"ח ובית הבחירה (להרב הנ"ל) וכן בקונטרס היחיאלי. ושם יש את כל הכללים לביצוע סגולה זו ושם כתבו "וכן יעשו בכל לילה". היינו: חוזר על הכל. גם על החזקת המלח וגם על אמירת הפסוקים.
וא"כ שוב מנ"ל להרב עפג'ין שליט"א לחלק ולומר שיאמרו הפסוקים רק בלילה הראשון בלבד?

אני חושש שיש כאן טעות בסיסית. הרא"ש שרעבי מח"ס דברי שלום נפטר לפני שרבי אברהם חמוי ורבי יצחק אלפייא נולדו.

איתן נוי כתב:דברנו על דברי שלום של חכם אבנר עפג'ין ולא של נכד הרש"ש הק'. ראה המקורות לעיל.

שים-שלום כתב:

איתן נוי כתב:דברנו על דברי שלום של חכם אבנר עפג'ין ולא של נכד הרש"ש הק'. ראה המקורות לעיל.

קצת סדר
מקור הסגולה (ממה שבידינו) הינו במנהגי בית אל שבספר דברי שלום לרבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי אות נב,
שם כתב לקחת מלח בידו בעת הספירה של הלילה הראשון, וקודם לכן לקרוא סדר קרבן העומר, והוסיף שכן עושים גם ביום, ולא ברור אם חוזר על הספירה או על קרבן העומר.

רבי יצחק אלפייא בקונטרס היחיאלי ע"פ דברי רבי אברהם חמוי כתב להוסיף מזמורי תהלים על המלח, לספור בכל לילה, ושלא יניח המלח על הארץ.

ולכן דברי הרב עפג'ין ברורים מאוד. בדברי שלום לא נזכרו הפסוקים, ולכן יאמר אותם כפשרה בלילה הראשון בלבד, שהוא העיקר (כפי שכתוב בדברי שלום אות נב). ושאר הימים שאינם מוזכרים בדברי שלום טוב שיספור גם בהם עם המלח בידו, אך לא יאמר את הפסוקים.

איתן נוי כתב:מנ"ל שמקור הסגולה הוא במנהגי בית אל , מאחר וכל מי שהעתיק את הסגולה, העתיקה בשם מהר"א חמאווי והיחיאלי.

שים-שלום כתב:

איתן נוי כתב:מנ"ל שמקור הסגולה הוא במנהגי בית אל , מאחר וכל מי שהעתיק את הסגולה, העתיקה בשם מהר"א חמאווי והיחיאלי.

משום שספר דברי שלום קדם להם, ולא יתכן שציטט מספר שחובר לאחר פטירתו

איתן נוי כתב:מתי נכתבה מהדורה ראשונה דברי שלום?

שים-שלום כתב:

איתן נוי כתב:מתי נכתבה מהדורה ראשונה דברי שלום?

מתוך ההקדמה

מן ההקדמה.png

מבואר שמלקט החלק הראשון של המנהגים הינו המו"ל של המהדורה הראשונה - אביו של הרב שמ"ח גאגין, רבי חיים אברהם גאגין (האג"ן).
גם הוא קדם לרבי אברהם חמוי ולרבי יצחק אלפייא.

חלקו השני הינו מרבי יצחק קאלאמרו, מחסידי בית אל. הדפיס יחד עם רבי יוסף בכור ויטאל את עץ חיים עם הגהות הרש"ש ונהר שלום ירושלים תרכ"ז. נמצא שהיה בן דורו של רבי אברהם חמוי. מכל מקום כיון שזהו "מנהג בית אל", כנראה קדם בכמה שנים לרבי אברהם חמוי, ומהם שאב את הסגולה הזו.

לבי במערב כתב:לפענ"ד, לכל היותר הם מקורות מקבילים, ולא שב'דברי שלום' העתיק מ'דבק מא"ח'.
שער נא בנפשך: 'דבק מא"ח' נדפס בליוורנו, תרל"ד. וכי תוך זמן קצר כזה - מאז הגיע הספר לירות"ו - כבר ישפיע הכתוב בו על לומדי הישיה"ק וישנה את שנהגו מימים ימימה?!

לבי במערב כתב:לפענ"ד, לכל היותר הם מקורות מקבילים, ולא שב'דברי שלום' העתיק מ'דבק מא"ח'.
שער נא בנפשך: 'דבק מא"ח' נדפס בליוורנו, תרל"ד. וכי תוך זמן קצר כזה - מאז הגיע הספר לירות"ו - כבר ישפיע הכתוב בו על לומדי הישיה"ק וישנה את שנהגו מימים ימימה?!

איתן נוי כתב:באותו עניין.
אודה למי שיוכל להעלות/לקשר לכאן
קונטרס שפת אמת למהר"י ניניו ע"ה זתע"א.