פורום אוצר החכמה

מהו המקור בחז"ל שעשרת הדברות נכללו בדברות הראשונות.
אני לא מתכווין את דברי הרס"ג שכל התורה נכלל בעשרת הדברות.
בספרי חסידות מצאתי, ושאלתי על חז"ל או זוהר?

ראיתי מציינים לזוהר ח"ב צא, א. רעו, א. ולא בדקתי בפנים.

יהושע מונדשיין כתב:ראיתי מציינים לזוהר ח"ב צא, א. רעו, א. ולא בדקתי בפנים.

לפי מה שראיתי זה מקור ש'אנכי' כולל כל התורה, וכן איתא בזוה"ק ח"ב פה: , אבל לא כתוב בפרטות על עשרת הדברות.
תודה

אולי תביא דוגמאות מספרי חסידות ששם מובא ענין זה?

יהושע מונדשיין כתב:אולי תביא דוגמאות מספרי חסידות ששם מובא ענין זה?

זה לבינתיים, נראה לי שיש עוד.

רק במקור השלישי מדבר על הדיברות הראשונות. בשניים הראשונים מדובר רק על אנכי.
עוד נראה לענ"ד שדיבור אנכי כולל את כל התורה לא רק בגלל שהוא כולל את עשרת הדיברות. וכפי שהאות אלף כוללת הכל מצד עצמה ולא רק בגלל הדיבר אנכי.
קשה קצת להסתדר עם הלשון, אבל כמדומני שזה הענין.

יהושע מונדשיין כתב:רק במקור השלישי מדבר על הדיברות הראשונות. בשניים הראשונים מדובר רק על אנכי.
עוד נראה לענ"ד שדיבור אנכי כולל את כל התורה לא רק בגלל שהוא כולל את עשרת הדיברות. וכפי שהאות אלף כוללת הכל מצד עצמה ולא רק בגלל הדיבר אנכי.
קשה קצת להסתדר עם הלשון, אבל כמדומני שזה הענין.

יישר כח על הביאור.
אבל מהו המקור?
ואצרף עוד כמה ספרים:




האם יש לזה מקור בחז"ל?

הדברים מפורשים בספר גימטריאות לר' יהודה החסיד, אות רלא. וזו לשונו:
"אנכי" ו"לא יהיה לך", מחזיקות ח' דיברות; כך י' אצבעות ידי האדם - ב' אגודליו מחזיקות ח' אצבעותיו, אם יש לו לתפוס בחרב וחנית". עכ"ל.
וראה שם בהערה לביאורו, ושם מציין לתיקוני זוהר, תיקון כב, סג סע"ב. ומורה נבוכים, ח"ב, פרק לג.
אקווה שעזרתי במעט.

באשי, התוכל לצרף צילום של הדברים?‏ לכאורה מדברי ריה"ח עולה התמונה שכל דיבר מעמיד עמו ד' דברות. היינו כפי שכל אגודל מחזיק את שאר ד' האצבעות העומדות ביד לה הוא שייך. ולכאורה כידוע מחולקות עשרת הדברות לשני חלקים חמש, חמש. כידוע החילוק לבין אדם למקום ובין אדם לחברו והדברים עתיקים. לכא' מדברי ריה"ח, עולה חלוקה שונה ומענין כיצד יחזיק כל דיבור את שאר הדברות, ואיזה דבר יחזיק את איזה ארבע.

אין ביכולתי לצרף צילום מהספר, הוא הרי אינו מצוי במאגרים הדיגיטאליים.
ולענין חלוקת חמש-חמש, אין הדברים מדוייקים, שכן שיטות שונות בדבר. עי' במאמר הרחב בענין לוחות הברית שנתפרסם בספר הזכרון לר' משה ליפשיץ (ישנו באוצר?), ושמא מהעיון שם תוכל אף למצוא מקור לגוף השאלה באשכול זה.

הספר זכרון לר' משה ליפשיץ נמצא באוצר, ואכן רבו בו הדיעות לגבי סדר כתיבת הדברות על הלוחות.
לגבי אשכול דידן שנכללו הדברות באנכי או בשניהם לא מצאתי שם מקור.

בית הלוי אומר שני דברים, ושניהם אינם מענין פתיחתו של האשכול: הראשון, שכל התורה רמוזה בעשה"ד, והשני, שכל התורה רמוזה בשתי הדיברות הראשונות אנכי ולא יהי' לך, סו"מ ועש"ט, מ"ע ומל"ת.

בשבת ראיתי שבתורה שלמה כרך ט"ז עמ' ר"ד בדפי הספר מביא את דברי הפנים יפות הנז' ומביא שמקורו מהזוהר המובא עי"ש

מבי מדרשא כתב:בשבת ראיתי שבתורה שלמה כרך ט"ז עמ' ר"ד בדפי הספר מביא את דברי הפנים יפות הנז' ומביא שמקורו מהזוהר המובא עי"ש

יישר כח
אבל לא מצאתי שם, אלא שעשרת הדברות כוללות כל התורה.
או, שאנכי כולל את כל התורה.
אבל לא מצאתי שם שאנכי [או גם 'לא יהיה'] כוללים כל העשרת הדברות.

חזרתי מגלות (ואקוה שבזה נתכפר לי משוגתי) והנני מקפיץ כאן אשכולות משנה העברה הנוגעים לזמן הזה, ואם השמטתי פרט ועוללות יבואו החכמים וימלאו ידי.

ראה יתרו כ' א' ברש"י את כל הדברים האלה - מלמד שאמר עשרת הדברות בדבור אחד.
וברא"ם שם:
אנכי ולא יהיה לך נאמרו בלשון מדבר בעדו ואילו לא תשא נאמר כאילו אחר מדבר - שלא נאמר לא תשא את שמי, וכן בכל הדברות.
בכל אופן המבואר שם לדעת כמה וכמה מפרשים שקב"ה אמר רק אנכי ולא יהיה ובהם היו כלולים כל הדברות וכפי שכתב רש"י בשם המכילתא בד"ה את כל הדברים האלה ע"ש.
והוא פשוט.

דרך אגב מעולם לא הבנתי מהו זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו - וכל הסוגיא בראש השנה ע"ז אם תרי קלי משתמע וכו' - והרי כל הדברות נאמרו בדיבור אחד.
ומשה ע"ה לא יתכן שאמר בדיבור אחד...
אז מה א"כ הפשט בגמ' מדוע טרחו להדגיש כמה פעמים דווקא את הזכור ושמור לגבי אם תרי קלי משתמע וכו' וצ"ב.

גם לדיעה שכל הדברות נאמרו בדיבור אחד, עדיין, גבי שבת, נאמר שמור וזכור ביחד.
ושמא מחלוקת דרשות יש כאן ומ"ד שמור וזכור בדיבור אחד לא סובר ששאר הדברות נאמרו בדיבור אחד.

עדיין, גבי שבת, נאמר שמור וזכור ביחד.

מה זאת אומרת יחד - האם כוונתך לפרש ששמור וזכור נאמרו בדיברה אחת - ולכן יש רק עשרת הדברות ולא אחד עשר.
דבר זה אינו נראה מדברי הגמ' שאם כן - מדוע דווקא בזה שאלו שאין האוזן שומעת וכו' - ומה איכפת לי שנאמרו בדברה אחת גם זכור וגם שמור - ואם משום שנאמרו מפי הגבורה בבת אחת - הרי כל עשרת הדברות נאמרו כך וכפי שהבאתי מהמכילתא.

אם יש למישהו מחכמי הפורום להוסיף בזה.

בתולדות יעקב יוסף פרשת יתרו פלפול
בדעת הרמב"ם כל המצוות רמוזות בדיבור ראשון שהוא אנכי