מקור בחז"ל על תנא ששיחק על הקרקע עם בנו הקטן

[אלי_ש]

לפני שנים רבות נתקלתי בסיפור (הפרטים להלן מתוך זכרון מעורפל) על אב שהוריש את כספו לבנו, אך התנה זאת בכך שהבן יתנהג כמו ילד (/ תינוק / משוגע). הדברים לא היו ברורים לאותו בן, עד שראה, דרך חלון של בית, אבא שמשחק עם ילדיו ומשתטה אתם. אז הבין שכוונת הצוואה היתה שיתחתן ויוליד ילדים וישתטה איתם.
האם מישהו מכיר את הסיפור? מה מקורו? האם מופיע במדרש חז"ל?
תודה לעונים.

[מרחביה]

ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמו
עוד ינובון בשיבה. ר' יהושע בן קרחה אומר העלה ניבין, מעשה באחד שעשה דייתיקי ואמר לא יהא בני יורש אותי עד שיעשה שוטה. הלך ר' יוסי בר' יהודה לשאול המעשה לר' יהושע בן קרחה והציצו מבחוץ וראו אותו מרקע על ידיו ועל רגליו ונמי נתון לתוך פיו והוא נמשך אחר בנו, כיון שראו אותו הטמינו את עצמן, נכנסו אצלו שאלו אותו המעשה התחיל משחק, אמר להם חייכם שמעשה הזה ששאלתם עכשו הגיעני. א"ל מכאן שאדם רואה בנים כאלו הוא משתטה.

[אלי_ש]

כמה מהר. יפה מאד!
תודה רבה!

[בקרו טלה]

ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמו
עוד ינובון בשיבה. ר' יהושע בן קרחה אומר העלה ניבין, מעשה באחד שעשה דייתיקי ואמר לא יהא בני יורש אותי עד שיעשה שוטה. הלך ר' יוסי בר' יהודה לשאול המעשה לר' יהושע בן קרחה והציצו מבחוץ וראו אותו מרקע על ידיו ועל רגליו ונמי נתון לתוך פיו והוא נמשך אחר בנו, כיון שראו אותו הטמינו את עצמן, נכנסו אצלו שאלו אותו המעשה התחיל משחק, אמר להם חייכם שמעשה הזה ששאלתם עכשו הגיעני. א"ל מכאן שאדם רואה בנים כאלו הוא משתטה.

ומקורו ממדרש תהלים (בובר) מזמור צב

[אלי_ש]

תודה רבה! ומעיון במדרש שוח"ט, ראיתי ששם נוסף משפט שנשמט בילקוט:

עוד ינובון בשיבה, ר' יהושע בן קרחה אומר העלה ניבין בן מאה שנה, והוליד בן למאה שנה, מעשה באחד...

והכוונה לאברהם אבינו. (ויש עוד שינויים קלים בנוסח בין השוח"ט לילקוט).

האם יש סיפורים על צדיקים וחסידים שהלכו בדרך הנ"ל בגידול ילדיהם? אשמח לשמוע.

[אוצר החכמה]

לזכרוני יש מהמפרשים שגרסו והבינו שהכוונה שריב"ק הוליד בן מאה והמעשה ששיחק עם בנו היה בנו זה שנולד לו לעת זקנתו.

[אלי_ש]

ראיתי שהביאו משבת (קלד, ב):

אביי אשכחיה לי לרבה דקא משפשף ליה לבריה אגבא דחמריה

וברש"י שם:

בשבת לשעשע התינוק

[אלי_ש]

לזכרוני יש מהמפרשים שגרסו והבינו שהכוונה שריב"ק הוליד בן מאה והמעשה ששיחק עם בנו היה בנו זה שנולד לו לעת זקנתו.

אכן, כך מביא רבי יהודה בן קלונימוס משפירא ב'יחוסי תנאים ואמוראים', הוצאת מוה"ק, עמ' קנד:

וכן ר' יהושע בן קרחה שכשהיה בן מאה ושלשים נולד לו בן והעלה שן חלב כדאיתא בשוחר טוב על עוד ינובון בשיבה

[צמא לדעת]

זכורני שראיתי (כמדומה במדרש), על תנא שבאו לביתו ומצאוהו נגרר על הארץ ומשחק עם בנו הקטן על פי דרכו. וכעת בקשתיו ולא מצאתיו.

אודה במאוד למי שיחזיר לי אבידתי.

[מה שנכון נכון]

ראה ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמו

מעשה באחד שעשה דייתיקי ואמר לא יהא בני יורש אותי עד שיעשה שוטה. הלך ר' יוסי בר' יהודה לשאול המעשה לר' יהושע בן קרחה והציצו מבחוץ וראו אותו מרקע על ידיו ועל רגליו וגמי נתון לתוך פיו והוא נמשך אחר בנו, כיון שראו אותו הטמינו את עצמן, נכנסו אצלו שאלו אותו המעשה התחיל משחק, אמר להם חייכם שמעשה הזה ששאלתם עכשו הגיעני. א"ל מכאן שאדם רואה בנים כאלו הוא משתטה.

[.השוחט]

כמדומה שיש גם גמרא על אחד האמוראים. אולי אביי.
אמנם לא כל כך דרמטי כמו במדרש הנחמד הלזה.

[צמא לדעת]

ברוך אתה למקום שהחזרת לי אבידתי!

[מה שנכון נכון]

כמדומה שיש גם גמרא על אחד האמוראים. אולי אביי.

כוונתך כנראה ל"אביי אשכחיה ליה לרבה דקא משפשף ליה לבריה אגבא דחמרא". שבת קנד, ב.