היכן מצאנו בחז"ל (או בראשונים), שהמלאכים היוצאים מלפני הקב"ה (כביכול) יוצאים לאחור, כשפניהם אל הכבוד, כדוגמת התלמיד הנפטר מרבו (עי' יומא נג סע"א).
בתודה מרובה!
ברית מנוחה לר' אברהם מרמון, הדרך השניה:
והכהן כשהיה יוצא לא היה חוזר אחוריו לארון פן יהיה נענש מיד אלא היה יוצא אור אחד מבית קדש הקדשים מבין בדי ארון כדמיון ברק והיה מחבק לכהן והיה מוציאו לפי שעה כדי שלא יחזור אחוריו לארון ששם השכינה
(ו) וְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ת וְאַרְבַּ֥ע כְּנָפַ֖יִם לְאַחַ֥ת לָהֶֽם:
(ז) וְרַגְלֵיהֶ֖ם רֶ֣גֶל יְשָׁרָ֑ה וְכַ֣ף רַגְלֵיהֶ֗ם כְּכַף֙ רֶ֣גֶל עֵ֔גֶל וְנֹ֣צְצִ֔ים כְּעֵ֖ין נְחֹ֥שֶׁת קָלָֽל:
(ח) וידו וִידֵ֣י אָדָ֗ם מִתַּ֙חַת֙ כַּנְפֵיהֶ֔ם עַ֖ל אַרְבַּ֣עַת רִבְעֵיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶ֥ם וְכַנְפֵיהֶ֖ם לְאַרְבַּעְתָּֽם:
(ט) חֹֽבְרֹ֛ת אִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחוֹתָ֖הּ כַּנְפֵיהֶ֑ם לֹא־יִסַּ֣בּוּ בְלֶכְתָּ֔ן אִ֛ישׁ אֶל־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵֽכוּ:
יפה תואר בראשית פרשת וירא פרשה מט סימן ז
(יב) אין עורף למלאכים. דאם לא כן ויפנו האנשים וילכו סדומה מיבעי ליה, שהיה פירושו שהסבו פניהם כלפי סדום והלכו לה, כמו ויפן פרעה ויבא אל ביתו [שמות ז, כג], ויפנו משם משמע שעם היותם פונים ממקום שבו היה אברהם, על כל זה היו הולכים סדומה, ואי אפשר זה אם לא שאין עורף למלאכים, והם פונים מכל עבריהם:
אין עורף למלאכים. לכאורה נראה דלכל צדדיהם יש להם פנים, וכדפרש"י בפ"ב דחגיגה [טו ע"א] גבי ארבעה נכנסו לפרדס, דאמר גמירי דאין למעלה לא עמידה ולא ישיבה ולא קנאה ולא תחרות ולא עורף. ואינו מחוור, דמלאכים שכלים נבדלים הם ואין בהם ממקרי הגופות כלל, ומה שכתב אין עורף, הוא שאינם בעלי גוף שישיגם המקרה הזה, אלא הם שכל נבדל שאין אצלם עורף וקיצור ההשגה. וכן כתב הרב ביסודי התורה [פ"א הי"א], והביא לראיה ההיא דחגיגה. וליכא למימר דהכא לפי הראותם לאברהם כצורת אנשים קמיירי, שעם היותם נראים לו כאנשים היו בלי עורף, דדרך המלאכים להראות בלי עורף, שהרי אברהם חשבם לאנשים, מדהאכילם והלוום, ואי הוה בהן שינוי זה יתן אל לבו. ואין לומר שאחר הפרדם מאברהם היו בצורה זו, כי מה בצע בשינוי זה, או שהראוי להם אז להיות במלאכותם עד בואם ללוט. ויתכן שירמוז בשלילת העורף, היותם משוללים מההיפוך, שאינם כאדם שיפעל ההפכים מהיותו בחיריי על ב' ההפכים. וקרוב לזה מ"ש [להלן נ, ב] שאין מלאך אחד עושה ב' שליחיות. ולזה דקדקו זה מויפנו משם, שהכוונה שמהיותם אצל אברהם היתה תכלית מגמתם ללכת סדומה לעשות מלאכתם, זה להציל לוט וזה להפך סדום, כי המבשר את שרה היה אחד, והמרפא את אברהם היה זולת המשחית, ולא שהמשחית היה המבשר או המרפא, ושוב נשתנה בשליחותו:
נזר הקודש בראשית פרשת וירא פרשה מט סימן ז
(יב) הדא אמרה אין עורף למלאכים. צ"ע היכי דייק לה מהכא, וביפה תואר נדחק בזה ע"ש. ונ"ל דק"ל קראי אהדדי, דכתיב ברישא ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום, משמע שכבר מתחילה משבאו ללכת מבית אברהם פנו ללכת אל דרך סדום, ובתר הכי כתיב אחר הלוית אברהם בהיותם כבר על פני השדה ויפנו משם האנשים וילכו סדומה, משמע דמתחלה הלכו לרוח אחרת שלא בדרך סדום, וא"כ איך השקיפו מתחלה על פני סדום. ואפילו את"ל שהשקיפו מן הצד, מ"מ מאי קמ"ל קרא בהא. ולכך אמר הדא אמרה אין עורף למלאכים, וממילא אף על פי שמתחלה כשהלכו מבית אברהם לא הלכו בדרך הפונה סדומה אלא לרוח אחרת מטעמא דבסמוך, אעפ"כ כבר השקיפו על פני סדום, לפי שאין עורף למלאכים והם רואים מכל צד אף דרך אחוריהם, כי יש להם פנים לכל צד ברוחניות, כענין שנאמר בחיות הקודש [יחזקאל א, ו] ארבעה פנים לכל אחד. ואף על פי שהשכליים הנבדלים אין להם כלל מקרה הגופות, מ"מ גם הם ברוחניות בסוד קומת האדם כמבואר בזוהר [עי' מורה נבוכים ח"א פ ע"ב] בכמה דוכתי. וביפה תואר נדחק בזה ללא צורך ע"ש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 130 אורחים