יצי"מ אתערותא דלעילא אבל קבלת התורה אתערותא דלתתא

[דרופתקי דאורייתא]

היש מקור שיצי"מ אתערותא דלעילא אבל קבלת התורה אתערותא דלתתא

דיצי"מ היה הנס ע"י איתערותא דלעילא, והי' הקטרוג הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, ולאחמ"כ בקבלת התורה הי' ע"י איתערותא דלתתא

[מחולת המחנים]

בהגדה של פסח אומרים "שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ, עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם".
ומאידך מצאנו במתן תורה שביקשו ישראל 'רצוננו לראות את מלכנו' (שיר השירים רבה א, ב עיי"ש,ורש"י שמות יט, ט).

[לבי במערב]

החלק הראשון - ודאי; אולי בהמשך אציין מ"מ מדויק.

[תם מה הוא אומר]

ודאי שעיקר נס יציאת מצרים נעשה בחסד ולא בזכות, אבל גם לזה היה צריך את הזכויות של ישראל, כמ"ש חז"ל בכמה מקומות שבעבור כמה עניינים יצאנו ממצרים.
וע"ע שיר השירים רבה (פר' ה סי' ב): קול דודי דופק, על ידי משה, בשעה שאמר (שמות י"א) ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, פתחי לי, רבי יסא אמר, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו, עכ"ל.

[צפונות]

הרמח"ל מאריך לבאר שיש שני סוגים בהנהגתו של ה', יש הנהגת המשפט ויש הנהגת היחוד והחסד, וקשור לכל זה, עיין דעת תבונות, אולי יהיו פה מי שיעתיקו את הדברים.

אבל בנפה"ח ש"א ספ"ט כתב

ולכן בעת קריעת ים סוף. אמר הוא ית' למשה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו. ר"ל דבדידהו תליא מלתא. שאם המה יהיו בתוקף האמונה והבטחון ויסעו הלוך ונסוע אל הים סמוך לבם לא יירא. מעוצם בטחונם שודאי יקרע לפניהם. אז יגרמו עי"ז התעוררות למעלה שיעשה להם הנס ויקרע לפניהם. וזהו לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. ר"ל כמו בסוסי פרעה שהיה היפך מנהגו של עולם שהרוכב מנהיג לסוס. ובפרעה וחילו הסוס הנהיג את רוכבו כמשרז"ל. כן דמיתיך והמשלתיך רעיתי ע"ז האופן ממש. שאף שאני רוכב ערבות. עכ"ז כביכול את מנהיג אותי ע"י מעשיך. שענין התחברותי כביכול להעולמות הוא רק כפי ענין התעוררות מעשיך לאן נוטים. וזש"ה רוכב שמים בעזרך. וכן משרז"ל העבודה צורך גבוה:

[Chortkov]

היש מקור שיצי"מ אתערותא דלעילא אבל קבלת התורה אתערותא דלתתא

דיצי"מ היה הנס ע"י איתערותא דלעילא, והי' הקטרוג הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, ולאחמ"כ בקבלת התורה הי' ע"י איתערותא דלתתא

בנין שלמה ח"א לקוטים תלפיות (מאמרים מהרה"ק אדה"ז מסא"ג) ערך גאולה. וכן מבואר בהדיא בספה"ק גנזי ישראל כמה פעמים, וכן בדורש טוב (להרה"ק רבי נחום מרדכי מטשארטקוב זי"ע) פרשת יתרו מאמר א.

[Chortkov]

שו"ר שבספר תערוך לפני שלחן הביא כן גם מהרה"ק ה"פחד יצחק" מבאיאן זי"ע.
ונראה לציין שבאמת מבואר כן ברוב ספרי רבוה"ק לבית רוז'ין - ולא ציינתי אלא למקומות אחדים.

[דרופתקי דאורייתא]

יש"כ לכל העונים

הרמח"ל מאריך לבאר שיש שני סוגים בהנהגתו של ה', יש הנהגת המשפט ויש הנהגת היחוד והחסד, וקשור לכל זה, עיין דעת תבונות, אולי יהיו פה מי שיעתיקו את הדברים.

היכן בדיוק?

[צפונות]

יש"כ לכל העונים

הרמח"ל מאריך לבאר שיש שני סוגים בהנהגתו של ה', יש הנהגת המשפט ויש הנהגת היחוד והחסד, וקשור לכל זה, עיין דעת תבונות, אולי יהיו פה מי שיעתיקו את הדברים.

היכן בדיוק?

אינני זוכר בדיוק
לרמח"ל יש אריכות בכל הנושא זה וגן לרמד"ו

[נוטר הכרמים]

באריכות - בספר אהל רחל מועדים ח"ב, של מו"ר הגר"ש אויערבאך זצ"ל, בשיחות על ימי הספירה,
שזה עבודת כל ימי הספירה להשיג בכחות עצמנו את המתנות שהסתלקו.

[תורה מפוארת]

באריכות - בספר אהל רחל מועדים ח"ב, של מו"ר הגר"ש אויערבאך זצ"ל, בשיחות על ימי הספירה,
שזה עבודת כל ימי הספירה להשיג בכחות עצמנו את המתנות שהסתלקו.

הייתי מציע מקור קדום יותר פע"ח שער חג המצות ואילך

[נוטר הכרמים]

באריכות - בספר אהל רחל מועדים ח"ב, של מו"ר הגר"ש אויערבאך זצ"ל, בשיחות על ימי הספירה,
שזה עבודת כל ימי הספירה להשיג בכחות עצמנו את המתנות שהסתלקו.

הייתי מציע מקור קדום יותר פע"ח שער חג המצות ואילך

כמובן מבוסס על זה, ועוד מקורות.