פורום אוצר החכמה

כתב רבנו המבי"ט בבית אלוקים ש"ג: יש יותר אמונה בלב לדבר שנתאמת בשני מופתים מדבר שנתאמת במופת אחד כאשר כתבו החכמים. מה המקור.

אינני יודע למי נתכוין באמרו 'החכמים', אבל לכאורה משמע כן מהאותות שנתן הקב"ה ביד משה.

מסגנון הלשון החכמים נראה לכאורה שכונתו לספרי ההגיון והפילוסופיה ולא ממקור יהודי דוקא. אינני סבור שמופתי מצרים הם ענין לכאן באשר היה סיבה לכל מופת ומופת מצד הסוג וזה איננו כפל דבר וכידוע.

אולי כוונתו לגבי בדיקת הנביא

משך חכמה כתב:מסגנון הלשון החכמים נראה לכאורה שכונתו לספרי ההגיון והפילוסופיה ולא ממקור יהודי דוקא. אינני סבור שמופתי מצרים הם ענין לכאן באשר היה סיבה לכל מופת ומופת מצד הסוג וזה איננו כפל דבר וכידוע.

כוונתו למופתים שנתן לו במעמד הסנה.
מצד ההגיון, כשרואה מופת אחד יכול לומר מקרה הוא, אך אם יראה תיכף עוד מופת כבר יקשה לו שוב לומר מקרה הוא.

כונת המבי"ט במלה 'מופת' להוכחה שכלית ולא לנס, וכמ"ש "ואפלו דבר המושג במופת וראיה יש יותר אמות ואמונה וכו".

וככל דבריו שם כתב המפרש לרמב"ם הלכות יסוה"ת א,א וז"ל "ואע"פ שאנו חייבין להאמין בכל אלו הדברים מצד הקבלה ולא יהיה בלבנו ספק בהן, כשנשמע מופת על אחד מאלו העיקרים יסמך הלב בו ותתחזק ההאמנה. כמו שהמאמין בשני מופתים האמנתו חזקה מן המאמין במופת אחד והמאמין בשלשה יתר מן המאמין בשנים".

פירוש זה נדפס החל ממהדורת קושטא רסט, וע"כ יתכן שראהו המבי"ט. וע"ע עליו בישורון כא עמוד סה.

מה שנכון נכון - נכון...