פורום אוצר החכמה

הגר"א במשלי כותב: כמו שאמרו אין שמחה כשמחת התורה.
האם ידוע למאן דהו מי 'אמרו' והיכן אמרו ?? מופיע בספרים רבים בשם חז"ל ואיננו
תודה רבה

השאלה היא האומנם או מהיכן המקור
וזה נפקה מינה גדולה

יתכן שכוונתו לראשונים כגון רבינו בחיי בשולחן של ארבע (שער א)
"ואין לך שמחה גדולה כשמחת התורה לישראל בהר סיני" וכו'
ועוד,
[בהמשך מופיע יותר: באברבנאל, בתורת העולה לרמ"א, ועוד ועוד]

[כי אין שמחה כשמחת התורה והשגת השכליות. וכבר אמרו שלא טעם טעם שמחה מי שלא טעם התרת הספיקות השכליות] –
רמ"א, תורת העולה, ח"א פרק ו

ואכן ראוי לתקן את שם האשכול

תיקו כתב:[כי אין שמחה כשמחת התורה והשגת השכליות. וכבר אמרו שלא טעם טעם שמחה מי שלא טעם התרת הספיקות השכליות] –
רמ"א, תורת העולה, ח"א פרק ו

ואכן ראוי לתקן את שם האשכול

לשון הרמ"א בשו"ת סימן ה' הוא: "כמאמר החכם, כי לא טעם טעם שמחה, מי
שלא טעם שמחת ספיקות והתרתם".

מרבינו ישראל אלי' ווינטרויב זצוק"ל שמעתי כי מקורה של האימרה אין שמחה כהתרת הספיקות היא בחכמי הגויים.
אלא שהדבר נכון מכיוון שאין מה שמשמח כמו יציאה מצרה לרווחה, ואין צרה וקושי כהתלבטות וספיקות, ממילא התרת הספק היא השמחה הכי גדולה.
(הוא אמר את זה בקשר לפורים בהא ד'עמלק' בגי' 'ספק', כי זה ענינם, לספק גם את הדברים היותר ברורים, וע"י היציאה מהספיקות הגיעה שמחת פורים.

ישראל הר כסף כתב:מרבינו ישראל אלי' ווינטרויב זצוק"ל שמעתי כי מקורה של האימרה אין שמחה כהתרת הספיקות...

כלפי לייא?

מאיר בן אבי כתב:אין שמחה כשמחת התורה - האומנם??

ישראל הר כסף כתב:מרבינו ישראל אלי' ווינטרויב זצוק"ל שמעתי כי מקורה של האימרה אין שמחה כהתרת הספיקות היא בחכמי הגויים.

ה"בני יששכר" (חודש סיון מאמר ה' אות י"ג) מביא זאת הרמב"ם

על הפתגם 'אין שמחה כהתרת הספקות', עי' אלפא ביתא קדמיתא לר"ש אשכנזי, עמ' 704-701.
כעת אין הספר לפני ואין ביכולתי לבדוק אם אכן הוא מציין מקור גויי (קדום ליהודי).

פעם שמעתי מחכם אחד שמדובר על האופן שבו הוכרע הספק לריעותא
היינו: מי שהיה לו ספק אם זכה בפייסות של קוביא בסכום רב, והתברר שזכה, אז השמחה היא על הזכיה בממון ולא על הכרעת הספק ובזה אין חידוש
והחידוש הוא שאפילו כשהוכרע הספק לצד השלילי, עדיין יש בזה שמחה והסרת הלחץ הנפשי שבספק

אמנם אם המדובר בהכרעת ספק תורני כאן לא שייך לומר ריעותא

על מקורו של פתגם זה ראה דברי המצודות דוד עה"פ מאור עינים ישמח לב משלי טו, ל הארת עינים בדבר המסופק ישמח לב כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות