◆ חיפוש מקור ◆

שברי לוחות

שו"ר שהמקור מצויין בפירוש במקרא מפורש
וראוי היה לצטט את הדברים במילואם
חילך לאורייתא

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ב' אוגוסט 06, 2018 7:11 pm

אני לא הבנתי את דבריו. ומשם הטעות.
אנא ואנא. איפה הרש"י שבני גד ובני ראובן קבלו נחלה משני עברי הירדן??

שברי לוחות

קידושין ס"א ע"א ד"ה אמר וע"ב ד"ה ורבי

יהודה בן יעקב

כתוב בספר אמרי שפר למהראנ"ח שכתב, עני הצריך לצדקה ומתבייש ליקח אין לעשות תחבולה להלוותו ברבית כדי להטעותו שיסבור שמלוה לו, דהוי כגונב ע"מ לשלם תשלומי כפל. ראה http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=149 הערה 3.
צ"ל הנותן אמרי שפר להראנ"ח, אך חיפשתיו ולא מצאתיו. אשמח לקבל הפנייה מדוייקת [את הנכתב לעיל לא הבנתי], או אחרים הכותבים בענין זה.

שברי לוחות

יהודה בן יעקב כתב:כתוב בספר אמרי שפר למהראנ"ח שכתב, עני הצריך לצדקה ומתבייש ליקח אין לעשות תחבולה להלוותו ברבית כדי להטעותו שיסבור שמלוה לו, דהוי כגונב ע"מ לשלם תשלומי כפל. ראה http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=149 הערה 3.
צ"ל הנותן אמרי שפר להראנ"ח, אך חיפשתיו ולא מצאתיו. אשמח לקבל הפנייה מדוייקת [את הנכתב לעיל לא הבנתי], או אחרים הכותבים בענין זה.

פרשת משפטים דף ל"ז ע"א

יהודה בן יעקב

שברי לוחות כתב:
יהודה בן יעקב כתב:כתוב בספר אמרי שפר למהראנ"ח שכתב, עני הצריך לצדקה ומתבייש ליקח אין לעשות תחבולה להלוותו ברבית כדי להטעותו שיסבור שמלוה לו, דהוי כגונב ע"מ לשלם תשלומי כפל. ראה http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=149 הערה 3.
צ"ל הנותן אמרי שפר להראנ"ח, אך חיפשתיו ולא מצאתיו. אשמח לקבל הפנייה מדוייקת [את הנכתב לעיל לא הבנתי], או אחרים הכותבים בענין זה.

פרשת משפטים דף ל"ז ע"א

יישר כח [חיפשתי שם רק מסוף טור א]. ואכן מתבררים הדברים שאינם בהקשר המובא בהערה שם, עיי"ש.

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' אוגוסט 09, 2018 2:15 am

המנחת אלעזר בספרו דברי תורה כותב: "על פי הידוע בספר מדרש תלפיות (*) כי מה שהצדיק רגיל לעשות בעולם הזה, גם שם בעולם העליון עושה אחר כך" - האם יש מי שיודע להפנות למיקום מדוייק בספר מדרש תלפיות או במקום אחר

ועד"ז מביא במקום אחר בספרו: "היינו שזהו עָסַק שם בתפלות ובקשות בקולות ובצווחות כדרכו בחיים חיותו - (כן עושים שם גם בעולם הבא כנודע בספרים הקדושים (*)), והגאון הנזכר עסק שם בתורה בעיון גדול ונמרץ"

תודה לכל המסייעים.

שברי לוחות

במדרש תלפיות סוף ערך דין מאריך בענין שהלומד תורה בעוה"ז ואינו מבין חוזרים ומלמדים אותו בעוה"ב, אולי הכוונה לזה
וע"ע ערך גן עדן בענין היכלות הצדיקים

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' אוגוסט 09, 2018 3:50 am

שברי לוחות כתב:במדרש תלפיות סוף ערך דין מאריך בענין שהלומד תורה בעוה"ז ואינו מבין חוזרים ומלמדים אותו בעוה"ב, אולי הכוונה לזה
וע"ע ערך גן עדן בענין היכלות הצדיקים

תודה על המענה.

הקטע בערך דין ראיתי, אבל איני בטוח שלזה הכוונה.
באיזה קטע בהיכלות הצדיקים?

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ה' אוגוסט 09, 2018 7:54 pm

"ולפי זה נראה לי להעלות על פי מה שכתב המהר"מ שיק ז"ל דהעשיר המחזיק הוא קודם במעלה מהלומד, ועל כן הקדימה התורה לזבולון מליששכר [בראשית מט יג-יד; דברים לג יח], כי הוא בטח מכוון לשמה".

כן כתב אחד מאחרוני הונגריה שנספה בשואה הי"ד.

היכן נמצא כן במהר"ם שיק?

מצאתי כעין זה בחתם סופר תנינא פרשת ויחי דף מה ע"ד.

ייש"כ

שברי לוחות

עצם הרעיון נמצא בהרבה ספרים
וראה בעין הבדולח (תלמיד החת"ס) בהקדמה בהערות עמ' 5

אהרן תאומים

בספר שדה צופים ע"מ מגילה דף כט ע"א שמע מינה האי מאן דיהיר בעל מום הוא בזה פירש החידושי הרי"ם הא דעבודה זרה דף ו' "א דקאמר נח תמים בדרכיו צדיק במעשיו הוה ופרש"י תמים בדרכיו שהי' עניו ולכאורה מנ"ל דתמים פירושו עניו אמנם לפי מ"ש הכא דהאי מאן דיהיר בעל מום הוא א"כ נח כיון שתמים הי' הרי הוא עניו ודפח"ח , עכ"ד
צילצלתי למחבר הרה"ג הרב שמואל דוד פרידמאן שליט"א ושאלתיו איה מקורו כי לא מצאתי בחידושי הרים דבר זה וחיפשתי עד כמה שידי והמקלדת מגיעים, וענה לי שכך שמע שאומרים בשמו
אשמח אם אי מי יוכל לעזור לי בחיפוש ואולי אמר זאת אחד מאדמו"רי גור משמו וזה מופיע בספר

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' אוגוסט 10, 2018 6:44 am

אהרן תאומים כתב:בספר שדה צופים ע"מ מגילה דף כט ע"א שמע מינה האי מאן דיהיר בעל מום הוא בזה פירש החידושי הרי"ם הא דעבודה זרה דף ו' "א דקאמר נח תמים בדרכיו צדיק במעשיו הוה ופרש"י תמים בדרכיו שהי' עניו ולכאורה מנ"ל דתמים פירושו עניו אמנם לפי מ"ש הכא דהאי מאן דיהיר בעל מום הוא א"כ נח כיון שתמים הי' הרי הוא עניו ודפח"ח , עכ"ד
צילצלתי למחבר הרה"ג הרב שמואל דוד פרידמאן שליט"א ושאלתיו איה מקורו כי לא מצאתי בחידושי הרים דבר זה וחיפשתי עד כמה שידי והמקלדת מגיעים, וענה לי שכך שמע שאומרים בשמו
אשמח אם אי מי יוכל לעזור לי בחיפוש ואולי אמר זאת אחד מאדמו"רי גור משמו וזה מופיע בספר

עיין מעינה של תורה פרשת נח

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ש' אוגוסט 11, 2018 12:37 am

בספר דרשות תורת חסד לר' חיים סופר זצ"ל (ירושלם תשמ"ה):
"האדם יוכל להתנחם הלא הוא עלול לחטוא, כי בחטא יחמתנו אמו, כפירוש הזוהר [????] כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא [קהלת ז כ], כי הכל הולך אל מקורו, והלוא הוא האדם נוצר על ידי תאות איש ואשה.
ועל דרך זה שמעתי לפרש בשם הגאון רבי צבי חריף זצ"ל הפסוק (איוב ד' י"ז) האנוש מאלוקה יצדק אם מעשהו יטהר גבר, אדם הראשון יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא לא נברא מתשוקת איש ואשה, והיה יכול לעמוד חי לשרת בקודש שלא לחטוא, ובכל זאת גבר עליו חמדת הימים, קל וחומר מי שנברא מתאות אדם איך לא יצדק ילוד אשה. וזה האנוש מאלקי יצדק - הוא אדם הראשון, אם מעשיהו - מי שנברא מגבר, דרך גבר בעלמה [משלי ל יט] - יטהר גבר. וכך ידין כל אדם את רעהו לכף זכות, כי לא ידע אם הגיע אותו מעשה לידו אם היה יכול לעמוד בו, כדברי חז"ל (תורת כהנים לסדר תזריע) וראה הכהן את הנגע [ויקרא יג ג] - שיהיו עיניו בו בשעה שהוא רואה את הנגע. הכוונה הכהן המבקר מומין לדעת מאין בא הנגע צריך ליתן עיניו בו, אם רואה הנגע שיחשב בדעתו אם היה יכול לעמוד. וזה שניחם אותו הלא אדם הראשון שהיה יכול לעמוד ולא עמד, ובכל זאת קבל תנחומין, אף אתה קבל תנחומין. והשיב הלא בזה גדלת צערי, משום שכבר יש לנו לעינים כמה גדול כחו של יצר הרע ובכל זאת לא עמדנו על תוקף. והבן".

היכן הזוהר?
מן הסתם כונתו לר' צבי הירש העללר מח"ס טיב גיטין ועוד, האם החידוש שמביא הרב תורת חסד בשמו נדפס באיזה מקום בספרי הרב טיב גיטין? או אולי בספרים שאספו שמועותיו?

ייש"כ

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » ב' אוגוסט 13, 2018 2:16 pm

מה המקור ל"חדי הקב"ה בפלפולא"?

שברי לוחות

חיים סגל כתב:מה המקור ל"חדי הקב"ה בפלפולא"?

viewtopic.php?f=7&t=35561&p=390714&hilit=%D7%91%D7%A4%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%90#p390714

עובדיה חן

האם יש מקור לזה ששנה מעוברת היא שנה קשה יותר?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' אוגוסט 13, 2018 11:42 pm

בכתבי חבד מוזכר בשם המגיד ממעזריטש ששמע מהבעש"ט ששנה מעוברת זקוקה לרחמים יותר מאשר שנה פשוטה, ולכן לפעמים ראו על צדיקים 'מתח' מסויים בתחילה של שנה מעוברת.

[ויש לציין שמנהג האדמורים להוסיף בהפטרת של פרשת בראשית כמה פסוקים בשנה מעוברת (כלומר: בדרך כלל מפטירים כמנהג הספרדים יותר בקיצור, ובשנה מעוברת מוסיפים ואומרים כמנהג האשכנזים שזה יותר ארוך)]

עובדיה חן

דרומי כתב:בכתבי חבד מוזכר הדבר בכמה מקומות. ומנהג האדמורים להוסיף בהפטרת של פרשת בראשית כמה פסוקים בשנה מעוברת (כלומר: בדרך כלל מפטירים כמנהג הספרדים יותר בקיצור, ובשנה מעוברת מוסיפים ואומרים כמנהג האשכנזים שזה יותר ארוך)

מה עניין הפטרה לעניין הנ"ל.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' אוגוסט 13, 2018 11:47 pm

איני יודע מה הקשר בדיוק, אך ציינתי עובדה שהתייחסו לשנה מעוברת כמשהו מיוחד הדורשת תוספת מסויימת שאין בשנים רגילות

שברי לוחות

עובדיה חן כתב:האם יש מקור לזה ששנה מעוברת היא שנה קשה יותר?

עיין של"ה ריש פרשת שמות

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ד' אוגוסט 15, 2018 8:39 am

הוד_והדר כתב:המנחת אלעזר בספרו דברי תורה כותב: "על פי הידוע בספר מדרש תלפיות (*) כי מה שהצדיק רגיל לעשות בעולם הזה, גם שם בעולם העליון עושה אחר כך" - האם יש מי שיודע להפנות למיקום מדוייק בספר מדרש תלפיות או במקום אחר

ועד"ז מביא במקום אחר בספרו: "היינו שזהו עָסַק שם בתפלות ובקשות בקולות ובצווחות כדרכו בחיים חיותו - (כן עושים שם גם בעולם הבא כנודע בספרים הקדושים (*)), והגאון הנזכר עסק שם בתורה בעיון גדול ונמרץ"

תודה לכל המסייעים.

יש להיפך כמה הוכחות לזה שמי שהתנהג שלא בטוב בעולם הזה ימישך כן לעולם הבא, וראיה מנבותהשאחר מיתתו אמר אני אפתה לאחאב, ובגלל זה יצתה בת קול צא ממחיצתי, ושמעתי מהגאון ר' יעקב דב בלוי שליט"א מאופקים להוכיח שהמידות רעות ממשיכות, ומידה טובה מרובה.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ד' אוגוסט 15, 2018 8:41 am

איה מקום הזוהר שהנרצח ולא נודע מי הכהו מתרעם על דמו שנשפך, ועל ידי התעוררות לתשובה נתייס הדם מתרעומתו כי אין זה מיתה לחינם, ואין זה 'דם נקי'
מובא במקרא מפורש.
מצפה לתשובתכם במהרה

שברי לוחות

נראים הדברים שחידוש זה שע"י התעוררות הדם מתרעומתו הוא של המקרא מפורש
וענין זה שהנרצח מתרעם מרומז בזוה"ק ח"ב דף מ"ט ע"ב, וכן מעובדא דזכריה, ומבואר להדיא בשל"ה פרשת מסעי

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ה' אוגוסט 16, 2018 12:24 am

גם יש מזה בצרור המור.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ה' אוגוסט 16, 2018 12:24 am

ויסודו בגמ' על נבות.

עושה חדשות

עובדיה חן כתב:האם יש מקור לזה ששנה מעוברת היא שנה קשה יותר?

לבוש אורח חיים סימן תרפה
יש מקומות שנוהגין בשנת העיבור לקבוע תענית בכל יום חמישי לפרשיות שובבי"ם ת"ת, והם פרשיות ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים ת'רומה ת'צוה, וקורין בשחרית בפרשת השבוע ואומרים שומר ישראל, ובמנחה קורין ויחל ומפטירין דרשו. ונוהגין כן מפני שהשנה ארוכה שיש יותר מחצי שנה בין בה"ב דמרחשון לבה"ב דאייר שהם ימי תענית וכפרה לישראל, לכך מתענה ח' ימים כנגד החדש העיבור, שהוא ד' שבועות בכל שבוע ב' ימים דהיינו ב' וה', וכדי שלא להכביד על הציבור חלקום ואין מתענין אלא פעם אחת בשבוע. עוד שמעתי טעם אחר, והוא כי ראו קדמונינו שהנשים המעוברות היו עלולים להפיל עובריהם בשנים המעוברות, ותקנו להתענות אלו הח' תעניתים כנגד כל ב' וה' של חדש העיבור, משום הנשים המעוברות שלא יפילו, ונ"ל שלפי זה הטעם אתי שפיר טפי מה שהתחילו להתענות בפרשת שמות, משום שאותה פרשה מדברת בפריין ורביין של ישראל ושנעשו לעם גדול ורב, כדכתיב [שמות א, ז] ובני ישראל פרו וישרצו וגו', לכך מתפללין גם כן שגם עכשיו יפרו וירבו ולא יפילו. ואפשר שמטעם זה גם כן לא נהגו לקרות בבוקר פרשת התענית שהיא ויחל אלא פרשת השבוע, כדי לקרות אותה פרשה שבתחילת שמות ביום התענית הראשון, וכיון שהתחילו כן נהגו כך כל התעניתים.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' אוגוסט 16, 2018 5:05 pm

מלשון הלבוש משמע קצת שזה ענין מיוחד השייך ל'מעוברות' ולא קושי בכלל?

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » א' אוגוסט 19, 2018 10:48 am

אם איני טועה זכורני שראיתי בעבר במדרש שכלה מתעטפת בשחורים (או כאבל) בחופה או כשהיא נישאת, וכעת לא עלה בידי למוצאו לא באוצר ולא במקומות אחרים. אולי אחד מחכו"ר הפורום מכיר את המקור?

נ.ב. ביישוב הישן בירושלים הנשים לובשות ומתעטפות בשחור בחתונות כידוע.

יקר · הודעהעל ידי **יקר** » ב' אוגוסט 20, 2018 11:13 am

שמעתי בשיעור דאיתא בגמרא דבעת ששור עולה על חבירו אות הוא שיש להעמיד לפניו את הפרות ויעברן, ואיני מוצא את מקור הדברים. אשמח לסיוע באיתורם.

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ב' אוגוסט 20, 2018 11:34 am

יקר כתב:שמעתי בשיעור דאיתא בגמרא דבעת ששור עולה על חבירו אות הוא שיש להעמיד לפניו את הפרות ויעברן, ואיני מוצא את מקור הדברים. אשמח לסיוע באיתורם.

נשמע קצת מוזר.
בעלי חיים שלא בזמן ייחום הנקבות אינן נותנות לזכרים לעלות עליהן. ובזמן ייחום הן מזמינות את הזכרים שיבואו עליהן ואם אין זכר נמצא לידה היא הולכת זמן רב לחפש עד שיעלה עליה. אלא אם כן מדובר בשני אנשים שאחד מחזיק זכרים והאחר נקבה.. וגם בזה היה מעשה במושב עלמה (בו אני לומד) שהלכה העז מתחילת המושב אל סופו כי רק שם היה תיש שיעבר אותה.

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » ד' אוגוסט 22, 2018 6:36 pm

וכמו שאמרו ברב ע"ה, שלא היה מסתכל חוץ מארבע אמותיו

מה המקור?

שבענו מטובך

חיים סגל כתב:
וכמו שאמרו ברב ע"ה, שלא היה מסתכל חוץ מארבע אמותיו

מה המקור?

תשובות הגאונים - שערי תשובה סי' קעט. וראה רש"י מנחות קי ע"א ד"ה שימי את.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ד' אוגוסט 22, 2018 11:38 pm

שבענו מטובך כתב:
חיים סגל כתב:
וכמו שאמרו ברב ע"ה, שלא היה מסתכל חוץ מארבע אמותיו

מה המקור?

תשובות הגאונים - שערי תשובה סי' קעט. וראה רש"י מנחות קי ע"א ד"ה שימי את.

תשובות הגאונים שע"ת אינה אמינה, ואף זה בכלל.
מגילה ה:
רב חזייה לההוא גברא דהוה קא שדי כיתנא בפוריא ולטייה ולא צמח כיתניה
סנהדרין סז:
אמר ליה רב לרבי חייא לדידי חזי לי ההוא טייעא דשקליה לספסירא וגיידיה לגמלא וטרף ליה בטבלא וקם
חולין צ"ה
דרב הוה יתיב אמברא דאישתטית חזיא לההוא גברא דהוה קא מחוור רישא נפל מיניה אזל אייתי סילתא שדא אסיק תרין אמר רב עבדי נמי הכי אסרינהו ניהליה
עוד שם
רב הוה קאזיל לבי רב חנן חתניה חזי מברא דקאתי לאפיה אמר מברא קאתי לאפי יומא טבא לגו אזל קם אבבא אודיק בבזעא דדשא חזי חיותא דתליא טרף אבבא נפוק אתו כולי עלמא לאפיה אתא טבחי נמי לא עלים רב עיניה מיניה אמר להו איכו השתא ספיתו להו איסורא לבני ברת

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » ד' אוגוסט 22, 2018 11:57 pm

יבנה כתב:
שבענו מטובך כתב:
חיים סגל כתב:
וכמו שאמרו ברב ע"ה, שלא היה מסתכל חוץ מארבע אמותיו

מה המקור?

תשובות הגאונים - שערי תשובה סי' קעט. וראה רש"י מנחות קי ע"א ד"ה שימי את.

תשובות הגאונים שע"ת אינה אמינה, ואף זה בכלל.
מגילה ה:
רב חזייה לההוא גברא דהוה קא שדי כיתנא בפוריא ולטייה ולא צמח כיתניה
סנהדרין סז:
אמר ליה רב לרבי חייא לדידי חזי לי ההוא טייעא דשקליה לספסירא וגיידיה לגמלא וטרף ליה בטבלא וקם
חולין צ"ה
דרב הוה יתיב אמברא דאישתטית חזיא לההוא גברא דהוה קא מחוור רישא נפל מיניה אזל אייתי סילתא שדא אסיק תרין אמר רב עבדי נמי הכי אסרינהו ניהליה
עוד שם
רב הוה קאזיל לבי רב חנן חתניה חזי מברא דקאתי לאפיה אמר מברא קאתי לאפי יומא טבא לגו אזל קם אבבא אודיק בבזעא דדשא חזי חיותא דתליא טרף אבבא נפוק אתו כולי עלמא לאפיה אתא טבחי נמי לא עלים רב עיניה מיניה אמר להו איכו השתא ספיתו להו איסורא לבני ברת

מחקר יפה עשית!
בכל אופן יש לנו עדיין המקור מ'יש נוחלין'
ישר כח לכל המסייעים

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ה' אוגוסט 23, 2018 12:22 am

חיים סגל כתב:בכל אופן יש לנו עדיין המקור מ'יש נוחלין'

?

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' אוגוסט 23, 2018 12:44 am

רשימת 'עשרה מילי דחסידותא' שנהג בהם רב (המופיעה בשע"ת הנ"ל) אמינה מאד, וברור שיצאה מבית מדרשם של הגאונים.
היא מופיעה גם במקומות אחרים:
ספר האורה עמ' 6-3.
האשכול מהדורת אלבק, חלק א עמ' 3-2.
'לקט עתיק של מדרשים ודברי גאונים וראשונים' כת"י, בתוך: גנוזות ספר שני עמ' קנח אות יז.
ספר יוחסין בשם 'ערוך' (כנראה ספר הערוך שהוא ייחס לרב צמח גאון).

שייף נפיק

צריך בדחיפות
ראב"ן ביבמות שרק בגר אומרים כקטן שנולד ולא בגיורת

עושה חדשות

שייף נפיק כתב:צריך בדחיפות
ראב"ן ביבמות שרק בגר אומרים כקטן שנולד ולא בגיורת

viewtopic.php?f=17&t=24486&hilit#p245688

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ו' אוגוסט 24, 2018 1:24 am

ואיפה הוא נמצא?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר