◆ חיפוש מקור ◆

[גמח]

שיחות מוסר להגר"ח שמואלביץ תשל"ב לא.

[נחלי אפרסמון]

אשריכם ת"ח שאוהבים לעזור

[דרופתקי דאורייתא]

כמה שאלות שלא מצאתי לע"ע מקור

1. האם מובא מקור מפורש שהיה לקורח רוה"ק? (וזה שראה שיצא שמואל ממנו אולי אינו מוכרח כ"כ דוקא ע"י רוה"ק)

2. יתרו שברח מהעצה לפרעה (סוטה יא. וסנהד' קו.), זכורני מובא שמחה כנגד פרעה ואז ברחף ולע"ע ל"מ.

3. שכרו של יתרו מבואר בגמרא שם שמבני בניו בלשכת הגזית. האם ידוע מקור ששכרו היה שזכה לחתן כמשה רבינו ע"ה, ושזכה בגלל כך לכבוד הגדול שכולם יצאו כנגדו (כמפו' בתנחומא פ' ויגש).

4. מה המקור למשפט "די לחי באשר הוא חי" [כלומר האם יש מישהו קדמון שמזכיר לשון כזו או דומה לה? עיקר המקור ע"פ קידושין פ:].

[נחלי אפרסמון]

שאלה 4 עיין איכ"ר פרשה ג'

[דרופתקי דאורייתא]

שאלה 4 עיין איכ"ר פרשה ג'

אני יודע שזה הבסיס למשפט. וכעי"ז בקידושין פ:
השאלה האם מצינו לשון כזו בקדמונים ולא רק אחרוני זמנינו?

[נחלי אפרסמון]

הסבא מנוברדוק מובא כמה פ' בספרי הרב זייטשיק

[שייף נפיק]

שאלה 1 ראיתי השבת בספר 'זקינך ויאמרו לך' מר' שלום שבדרון בשם ר' לייב חסמן שכך למד פשט ב'ראה' של קורח, ומזה למד שאפילו בעל רוה''ק חייב ללמוד מוסר..!

[נחלי אפרסמון]

בשאל אביך ויגדך ליתר דיוק

[נחלי אפרסמון]

נסמך ויקח קרח לפרשת ציצית שלמעלה, דאיתא עינו הטעתו, ובשם הרב הק' מלובלין אמרו להוכיח מכאן כי גם רוח הקודש יכול להזיק לאדם שאינו שומר עצמו כראוי, כי מצות ציצית על שם הסתכלות, כמו שכתב רש"י, ובודאי המצוה מפקחת עיני האדם, ולכן כתיב מיד ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ב' לבבות וב' עינים, וקרח לקח לו ביותר זה ההסתכלות ונכשל בו. ( שפת אמת קרח תרנ"ה)

[נחלי אפרסמון]

האם יש מקור קדום שהנקבר קודם חצות במוצ"ש אין לו חיבוט הקבר?[ראיתי ס' דמשק אליעזר]

[אישצפת]

מתוך האתר דורש ציון

שאלה - 23439
שלום לכבוד הרב
האם דין הצלה מחיבוט הקבר מדובר רק בנקבר ביום שישי לאחר חצות או בנפטר
לאחר חצות היום
והאם מי שנקבר עד מוצאי שבת בחצות הלילה גם ניצל מחיבוט הקבר?
ילמדנו הרב מהניתן ללמד פשוטי העם בנושא זה
אריכות ימים וטוב שנים
תשובה
מחלוקת הפוסקים בזה, ולהלכה כל שנפטר ביום שיש ועשו הלויה והקבורה
מחצות היום ניצל מחיבוט הקבר. לגבי מוצ"ש אין לזה מקור כלל ועיקר. כי
גהינם עובד מיד בצאת השבת וכן כוחות הדין רחמנא ליצלן.

[שמחו]

בספר שם עולם לח"ח, שער השבת פ"ד מביא מהזוהר שממעשה המצוה זוכה אדם לגן עדן של מטה, וממחשבת המצוה זוכה לגן עדן של מעלה.
ארצה לידע איה מקור דברי הזוהר?

[בקרו טלה]

ח"ב דף ר"י ע"א - ע"ב
זכאה חולקיה מאן דזכי להני לבושי דקאמרן, דמתלבשן בהו צדיקיא בגנתא דעדן (לתתא), אלין מעובדין טבין דעביד בר נש בהאי עלמא בפקודי אורייתא, ובהון קיימא נשמתא בגנתא דעדן לתתא, ואתלבשת בהני לבושין יקירין. כד סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיעא לעילא, אזדמנן לה לבושין אחרנין יקירין עלאין, דאינון מרעותא וכונה דלבא באורייתא ובצלותא. דכד סלקא ההוא רעותא לעילא, מתעטר בה מאן דמתעטרא, ואשתאר חולקא לההוא בר נש, ואתעבד מניה לבושין דנהורא, לאתלבשא בהו נשמתא לסלקא לעילא ואף על גב דאוקמוה דאינון לבושין בעובדין תליין, אלין לא תליין אלא ברעותא דרוחא כמה דאתמר, לקיימא גו מלאכין רוחין קדישין. ודא איהו ברירו דמלה, ובוצינא קדישא אוליף הכי מאליהו, לבושין דלתתא בגנתא דארעא בעובדין, לבושין דלעילא (ס"א ברוחא ורעותא וכוונה דלבא) ברעותא וכוונא דרוחא בלבא.

[שמחו]

ישר כחך.

[בן מיכאל]

מישהו יודע היכן נכתב כי קודם העגל לא היו ישראל צריכים למשכן? תודה רבה.

[כרמי שלי]

מישהו יודע היכן נכתב כי קודם העגל לא היו ישראל צריכים למשכן? תודה רבה.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=32209

[בן מיכאל]

מישהו יודע היכן נכתב כי קודם העגל לא היו ישראל צריכים למשכן? תודה רבה.

viewtopic.php?f=46&t=32209

תודה!

[דרופתקי דאורייתא]

בספר "דרך שיחה" (ב"ב תשס"ד, עמ' נ"ד), נשאל הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א אודות תלמיד ישיבת מיר הגר בדירתו של ה"כף החיים", ולהנ"ל יש דירה אחרת הקרובה יותר לישיבה, האם ראוי לו להישאר בדירה הרחוקה יותר מפני שזו דירתו של בעל ה"כף החיים"?
והשיב הגרח"ק, דאם זה ביטול תורה לא ישאר שם. וחזר והוסיף שעכ"פ מצינו שיש ענין במקום מושבו של צדיק, עיי"ש.

[נחלי אפרסמון]

יש ראיה לזה מהסיפור של החזו"א שהריח ריח קדושה היכן שדיברו בלימוד.

[ישראליק]

איפה דברי החזון איש זצ"ל שחרב אל הבדים וכו', קאי רק בימי חז"ל כשלא היו ספרים מודפסים משא"כ היום כשיש ספרים בהישג יד.

תודה

[דרופתקי דאורייתא]

איפה דברי החזון איש זצ"ל שחרב אל הבדים וכו', קאי רק בימי חז"ל כשלא היו ספרים מודפסים משא"כ היום כשיש ספרים בהישג יד.

תודה

תשובות והנהגות ח"א.

[ישראליק]

איפה דברי החזון איש זצ"ל שחרב אל הבדים וכו', קאי רק בימי חז"ל כשלא היו ספרים מודפסים משא"כ היום כשיש ספרים בהישג יד.

תודה

תשובות והנהגות ח"א.

מהרה"ג ר"מ שטערנבוך?

[דרופתקי דאורייתא]

איפה דברי החזון איש זצ"ל שחרב אל הבדים וכו', קאי רק בימי חז"ל כשלא היו ספרים מודפסים משא"כ היום כשיש ספרים בהישג יד.

תודה

תשובות והנהגות ח"א.

[/quote]


תשובות והנהגות לראב"ד העדה החרדית מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א, ח"א סימן תקמ"ב.
ומן הסתם בעוד מקורות אחרים.

[ישראליק]

איפה דברי החזון איש זצ"ל שחרב אל הבדים וכו', קאי רק בימי חז"ל כשלא היו ספרים מודפסים משא"כ היום כשיש ספרים בהישג יד.

תודה

תשובות והנהגות ח"א.

תשובות והנהגות לראב"ד העדה החרדית מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א, ח"א סימן תקמ"ב.
ומן הסתם בעוד מקורות אחרים.[/quote]

תודה רבה! תבורך מן השמים

[נחלי אפרסמון]

יש יעב"ץ כזה

[עובדיה חן]

מחפש מקור לכך שעובר מקום מגורים או דירה נחשב כמו גלות לכפרת עוונות.

[עזריאל ברגר]

מחפש מקור לכך שעובר מקום מגורים או דירה נחשב כמו גלות לכפרת עוונות.

אע"פ שאינו ראיה לדבר - זכר לדבר, ממעשה דרב כהנא (ב"ק קי"ז) שאמר על זה שזו גלות.

[נחלי אפרסמון]

מחפש מקור לכך שעובר מקום מגורים או דירה נחשב כמו גלות לכפרת עוונות.

ספר פלא יועץ - ערך גלות
"ואם יצטרך להיות גולה או בשביל התורה או שהולך בדרכים בעבור פרנסתו כדרך התגרים טוב לגבר שיכוין וישפוך שיחה שיהא חשוב לו הדרך ההיא בשביל גלות ושהוא מקבל גזירת השמים באהבה להיות גולה לכפרת עונות כמארז"ל שאמרו גלות מכפרת עון ובלבד שישמר בדרך אשר הולך מכל דבר רע שלא יהא כמקנח מצד א' ומלכלך מצד אחר ואם לא יזדמן לו בגזרת שמים לילך בדרכים יש שעוקר דירתו מבית לבית וחשוב גלות ויכוין לזה שהרי אמרו שמה שאנו גולים בחג מבית לסוכה הוא לנו לגלות מכפרת עת ולזה יכוין ג"כ כשהולך מביתו לבהכ"נ או לבהמ"ד"

[סליחות]

"אם כך נענשו עמודי עולם: משה, אליהו, ישעיהו ומלאכי השרת כשנשאו בעדת ישראל מעט דברם, כל שכן קל מקלי עולם יתיר לשונו על קהלות ישראל, חכמים ותלמידיהם, כהנים ולוים, לקרא אותם פושעים ורשעים וגוים ופסולי עדות וכופרים בה' אלהי ישראל! וכותב הדבר הזה בכתב ידו!" (רמב"ם, אגרת השמד)

מה המקור לכך שמלאכי השרת נענשו?

[מה שנכון נכון]

"אם כך נענשו עמודי עולם: משה, אליהו, ישעיהו ומלאכי השרת כשנשאו בעדת ישראל מעט דברם, כל שכן קל מקלי עולם יתיר לשונו על קהלות ישראל, חכמים ותלמידיהם, כהנים ולוים, לקרא אותם פושעים ורשעים וגוים ופסולי עדות וכופרים בה' אלהי ישראל! וכותב הדבר הזה בכתב ידו!" (רמב"ם, אגרת השמד)

מה המקור לכך שמלאכי השרת נענשו?

ראה סמוך ונראה לעיל.

[סליחות]

"אם כך נענשו עמודי עולם: משה, אליהו, ישעיהו ומלאכי השרת כשנשאו בעדת ישראל מעט דברם, כל שכן קל מקלי עולם יתיר לשונו על קהלות ישראל, חכמים ותלמידיהם, כהנים ולוים, לקרא אותם פושעים ורשעים וגוים ופסולי עדות וכופרים בה' אלהי ישראל! וכותב הדבר הזה בכתב ידו!" (רמב"ם, אגרת השמד)

מה המקור לכך שמלאכי השרת נענשו?

ראה סמוך ונראה לעיל.

לא זכיתי להבין להיכן כוונתך. אם כוונתך למצוין שם מסנהדרין (קג:) [צג:], אז עיינתי שם וברש"י ולא מצאתי היכן המקור שם לכך שהמלאך נענש. שמא לא הבנתי?

[אמיר כרמי]

זכור לי משהו במעומעם על היוצא מא"י לחו"ל לא בשביל לישא אשה או פרנסה או ללמוד תורה הרי שביציאתו יחסר לו אחד מאלו(כלומר שיכול להיות שתקופח פרנסתו וכן בשאר)
האם מישהו מכיר משהו כהאי גוונא?
מאוד יכול להיות שהתבלבלתי ואין כזה מקור יכול להיות שהמקור מדבר רק על אחד מהנ"ל ואין קשר ביניהם...
תודה רבה מראש, אמיר

[צולניק]

אה"ה לד ח
יש היודע לפענח?

[דרומי]

נראה לכאורה שזה הפניה לצפע"נ עה"ת פרק לד פסוק ח.

[צולניק]

יש"כ לעונים.

[אוהב עמו]

איפה נמצא המדרש שמביא ר"ז ווילנער (בקובץ המצורף) שדוד נתבע על זה שהרג לאוריה בחצים ולא בחרב?

[הוד_והדר]

מה כוונת המחבר? לאיזה דברי רש"י ורמב"ן?

שאו את ראש כל עדת בני ישראל... כל זכר לגלגלתם. מה שכתב בכל פרט 'לגלגלתם', הוא להודיע לנו, שמה שכתוב בריש פרשת כי תשא (שמות ל, יב): 'ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם', לא היה כשנמנו במדבר, אלא הוא צווי לעתיד. ועל כן אמר 'כי תשא' לשון עתיד, כלומר, כשיבא זמן שתרצה למנות אותם, לא תמנם כמו שאתה מונה אותם עכשו, אלא 'זה יתנו... מחצית השקל' (שם פסוק יג), ותמנה השקלים ותדע מספרם. וזה, לפי שכל זמן שימצא בנמנים איש שאינו צדיק, המקטרג יקטרג עליו ויענישנו, ויש לחוש, שכשיחל הנגף בעם באחד ידבק בשאר. אבל כשהם כלם צדיקים, אין כח במקטרג לקטרג, וכל שכן להזיק. ועל כן, להיות כל ישראל צדיקים בעת ההיא, כדכתיב (דברים ד, ד): 'ואתם הדבקים בה' אלקיכם', לא הוצרכו למחצית השקל אלא נמנו לגלגלתם, כי אין חשש שימצא המקטרג מקום ליגוף אותם, ולזה אמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל וכו' כל זכר לגלגלתם, ולא נזכר מחצית השקל.

וכן אנו מוצאים בצאתם למלחמה (דברים כ, ה־ח): 'ודברו השוטרים את העם לאמר, מי האיש הירא ורך הלבב'. ואמרו חכמים (ספרי שופטים, פיסקא קצז. סוטה מד, א) הירא מעברות שבידו ילך וישוב לביתו. וזה, לפי שכן דרך שופטי המלחמה למנות בכל יום או בכל שבוע את צבאותם, ואלו היה בהם אחד שהיה בידו עבירה, אפשר שינגוף לפני אויביו, ויגרום שידבק הנגף גם בשאר.

וכן אמרו במדרש (בפרשתן פ"ב, יח): 'והיה מספר בני ישראל' (הושע ב, א), חוזר ואומר 'אשר לא ימד ולא יספר', אם אין להם מספר, היאך יש להם מספר. אלא במה שאומר (ויקרא כד, י): 'ויצא בן אשה ישראלית' וכו', 'וילכד עכן בן כרמי' (יהושע ז, יח), 'ושם (האיש) [איש ישראל] המוכה' (להלן כה, יד), לאלו יש להם מספר, אבל לבני ישראל - היינו לצדיקים - 'אשר לא ימד ולא יספר'. פירוש, אותם שהם צדיקים, המספר אינו מזיק בהם, כאלו לא נמנו, שאין עין הרע ולא נגף שולט בהם. אבל במי שולט, ברשעים, כגון המקלל ועכן וזמרי, שאין להם ראש. ראיתי מה שפירש רש"י (*), ואחר כך מה שכתב הרמב"ן (*), ושמחתי.

[מצפה]

מחפש מקור לכך שעובר מקום מגורים או דירה נחשב כמו גלות לכפרת עוונות.

מן הסתם שלא זה מה שאתה מחפש. אבל רי"ש נאטאנזאהן אמר על הנכשל בחמץ בפסח שיכול לכפר הכרת על ידי גלות, כי 'ונכרתה' של פסח טעמו גרשיים...

[לבנון]

היכן נזכר בקדמונים מתלמידי האריז"ל ולמעלה, שמט"ט נקרא 'איש'?
יש"כ

[נחלי אפרסמון]

ספר לשם שבו ואחלמה - ספר הדע"ה חלק א - דרוש ה סימן ז
[ג] והנה יש למט"ט עוד ענין נעלה מאד כי בימי החול וכן בכל משך זמן הגלות הנה יורדים ומתלבשים הז"א והנוק' דאצילות במט"ט ומתייחדים שם וכמ"ש בהקדמות תיקונים דף ד' ע"ב. וביומי דחול לביש עשר כתות דמלאכיא כו'. והוא מט"ט דכולל כל עולם המלאכים כנודע. וכן בתיקונים ס"ח ע"א. דביומין דחול דשליט מט"ט כו' ובתיקון נ"ו ק"ד ע"א וד' זמנין גלת שכינתא בגלותא כו'. כד שכינתא גלת כל ספירין נחתו עמה כו' וכד נחתו אתלבשו בשית יומין דחול כו' (וע' פע"ח בשער מקראי קודש פ"ג). ובתז"ח ד' י"ד ע"ב ויונה קדישא בכל שית יומין דחול אזלא מנדדא מדוך לדוך ואם אשכחת צדיק בעלמא אתדבקת ביה אם לאו אתחזרת לקנהא ואתטמרת תמן כו' ומאי נהו קן דילה מט"ט כו'. וכן ברע"מ תצא רפ"א ע"א על התמורה שכינתא תתאה באן אתר אתטמרת בעולימא דילה מט"ט. ובתיקונים ס"ז סע"ב שלף איש נעלו דא גופא כו' ודא מט"ט דלזמנין אשתכח ביה עד"א ולזמנין צדיק ולזמנין שכינתא עלאה כו' ולזמנין שכינתא תתאה כו' דאיהי שכינתא י' כלילא מעשר ספירן י' מן מיטטרו"ן כל ספירין פועלים ביה בהאי עלמא שפלה