◆ חיפוש מקור ◆

א איד · הודעהעל ידי **א איד** » ב' אפריל 15, 2019 5:47 pm

אמת (עכשיו נראה לי שדרכו שכשמדבר גם על המשך דבריו - כותב "וכו'");

א"כ - ייתכן והמשפט מדילי'.

א איד · הודעהעל ידי **א איד** » ב' אפריל 15, 2019 6:29 pm

בספר באוצר 'ספר הזהר <טקסט>' תחת השם 'תוספות' בדף שו/ב אכן מופיע המשפט "ישראל עלו במחשבה" (בלבד).

לא ברור לי באיזה דפוס השתמשו (ומה הם ה'תוספות' וכו'), אבל כנראה שגם ר"א וקסלשטיין השתמש בדפוס זה.

כרמי שלי · הודעהעל ידי **כרמי שלי** » ב' אפריל 15, 2019 6:51 pm

א איד כתב:לא ברור לי . . מה הם ה'תוספות' וכו'

ראה מעט כאן.

א איד · הודעהעל ידי **א איד** » ב' אפריל 15, 2019 6:53 pm

ייש"כ (מעט מידי).

שבענו מטובך

"מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון". ידוע מש"כ החיד"א בשמחת הרגל:
ראב"ע ור' טרפון היו כהנים.
ר' יהושע היה לוי.
ובכל זאת נתחייבו בסיפור יציאת מצרים, אף שלא נשתעבדו המצריים בשבט לוי.

יש מוסיפים שר' עקיבא היה בן גרים, ור' אליעזר היה גם כן לוי (עי' רד"ל במבואו לפרקי ר' אליעזר). אם כן היינו חושבים שגם הם יהיו פטורים, לכך מספר בעל ההגדה שגם הם סיפרו סיפור יציא"מ כל אותו הלילה.
מה המקור להוספה זו? והאם יש מי שקדם לחיד"א בחידוש זה?

עזריאל ברגר

שבענו מטובך כתב:"מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון". ידוע מש"כ החיד"א בשמחת הרגל:
ראב"ע ור' טרפון היו כהנים.
ר' יהושע היה לוי.
ובכל זאת נתחייבו בסיפור יציאת מצרים, אף שלא נשתעבדו המצריים בשבט לוי.

יש מוסיפים שר' עקיבא היה בן גרים, ור' אליעזר היה גם כן לוי (עי' רד"ל במבואו לפרקי ר' אליעזר). אם כן היינו חושבים שגם הם יהיו פטורים, לכך מספר בעל ההגדה שגם הם סיפרו סיפור יציא"מ כל אותו הלילה.
מה המקור להוספה זו? והאם יש מי שקדם לחיד"א בחידוש זה?

רבי עקיבא - זוהי תוספת של החיד"א בעצמו, כפי שניתן לראות בשמחת הרגל:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=36
ר"א - אמנם כתוב שהוא מצאצאי משה רבינו, אבל האם ברור שהוא בן אחר בן?

שבענו מטובך

ייש"כ. לא הבחנתי בהמשך דבריו.
לא ברור שהיה לוי, אלא אם כן למדים כך ממה שהיה מצאצאי משה רבינו, וממה שבנו הורקנוס קיבל מעשר, כמש"כ הרד"ל.

כרמי שלי · הודעהעל ידי **כרמי שלי** » ב' אפריל 15, 2019 7:53 pm

כרמי שלי כתב:מקור מימרת "ישראל עלו במחשבה" הוא בב"ר פר' א, ד, ובזהר ח"ב דף קיט, ב.

עתה ראיתי שמופיע גם קודם בזהר ח"א דף כד, א. ובכ"מ.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ב' אפריל 15, 2019 10:24 pm

א איד כתב:בספר באוצר 'ספר הזהר <טקסט>' תחת השם 'תוספות' בדף שו/ב אכן מופיע המשפט "ישראל עלו במחשבה" (בלבד).
לא ברור לי באיזה דפוס השתמשו (ומה הם ה'תוספות' וכו'), אבל כנראה שגם ר"א וקסלשטיין השתמש בדפוס זה.

לא מובן מה הספק, כן הוא בכל דפוסי הזהר, בסוף ח"ג דף ש"ו ע"ב.
ראה בדפוס וילנא
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 583&hilite
(הכותרת זהר ויקרא אינה נכונה, כי זהר ח"ג מכיל ויקרא, במדבר, דברים, ותוספת, ולכן במקום לציין זהר ויקרא דף שו,ב, צריך לציין זהר ח"ג דף שו,ב).

שבענו מטובך

שבענו מטובך כתב:לא ברור שהיה לוי, אלא אם כן למדים כך ממה שהיה מצאצאי משה רבינו, וממה שבנו הורקנוס קיבל מעשר, כמש"כ הרד"ל.

כעת מצאתי שהחיד"א כתב כן בנוגע לר' אליעזר באחורי תרעא.

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ב' אפריל 15, 2019 10:53 pm

פרנצויז כתב:
א איד כתב:בספר באוצר 'ספר הזהר <טקסט>' תחת השם 'תוספות' בדף שו/ב אכן מופיע המשפט "ישראל עלו במחשבה" (בלבד).
לא ברור לי באיזה דפוס השתמשו (ומה הם ה'תוספות' וכו'), אבל כנראה שגם ר"א וקסלשטיין השתמש בדפוס זה.

לא מובן מה הספק, כן הוא בכל דפוסי הזהר, בסוף ח"ג דף ש"ו ע"ב.
ראה בדפוס וילנא
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 583&hilite
(הכותרת זהר ויקרא אינה נכונה, כי זהר ח"ג מכיל ויקרא, במדבר, דברים, ותוספת, ולכן במקום לציין זהר ויקרא דף שו,ב, צריך לציין זהר ח"ג דף שו,ב).

הכותרת נכונה, לפי המצויין בזהר למעלה זה שייך כתוספת בפרשת פנחס, ולפי זה אתה צודק שויקרא אינו נכון כי פר' פנחס זה במדבר. אבל לפי הגהות דרך אמת [המצויין שם למטה] קטע זו הינו תוספת לח"ג עמ' טז, א שזה אכן בפרשת ויקרא.

דרופתקי דאורייתא

האם יש מקור לכך שאדם שלובש בגדי חול, ה"ז מבטל ממנו קדושת השבת? (דומני שראיתי כך בספרי חסידות)

שמעתי מעשה על (??) שבגלל שבטעות לבש "גרב" אחת של חול, לא הרגיש קדושת השבת באותו הרגל.. מוכר למישהו?

בברכה המשולשת

דרופתקי דאורייתא כתב:האם יש מקור לכך שאדם שלובש בגדי חול, ה"ז מבטל ממנו קדושת השבת? (דומני שראיתי כך בספרי חסידות)

שמעתי מעשה על (??) שבגלל שבטעות לבש "גרב" אחת של חול, לא הרגיש קדושת השבת באותו הרגל.. מוכר למישהו?

יש בכה"ח שהלבוש שהאדם לובש בעוה"ב הוא לפי לבוש השבת שלו בעוה"ז

דרופתקי דאורייתא

דחוף מאד

הידוע מקור שעשיו - הוא יצר הרע?

וגם אני מחפש מעשה על החידושי הרי"מ שאמר לאחד שא"ל שיש לו 'מחשבות זרות', שאין אלו מחשבות זרות אלא מחשבות שלך...

בתודה מראש

עזריאל ברגר

דרופתקי דאורייתא כתב:מעשה על החידושי הרי"מ שאמר לאחד שא"ל שיש לו 'מחשבות זרות', שאין אלו מחשבות זרות אלא מחשבות שלך...

בתודה מראש

סיפורי חסידים, זוין. כמדומני באחת הפרשיות האחרונות.

כרמי שלי · הודעהעל ידי **כרמי שלי** » ד' אפריל 17, 2019 6:48 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:הידוע מקור שעשיו - הוא יצר הרע?

של"ה שער האותיות אות יו"ד יצר טוב (אות ד).

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ד' אפריל 17, 2019 8:00 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:דחוף מאד

הידוע מקור שעשיו - הוא יצר הרע?

בתודה מראש

ראה לקוטי תורה פרשת שמות, בפסוק ויקם מלך חדש
עץ חיים שער קיצור אבי"ע, פ"ג.

ועוד הרבה

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' אפריל 17, 2019 8:13 pm

הוד_והדר כתב:ראה . . עץ חיים שער קיצור אבי"ע, פ"ג.

וז"ל:

מהרח"ו (בע"ח ש"נ ספ"ג) כתב:גם תבין כי ז"ס קין והבל יצ"ט ויצה"ר כנזכר בתקון ס"ט כי קין הם הגבורות לכן נקרא יצה"ר שכל זוהמת נחש בקין אתתקפה שהוא הגבורות משא"כ בהבל שהוא החסדים והוא סוד יעקב ועשו וכל הגרים הבאים מעשו היו מהגבורות ארץ אדום שכן עשו נקרא אדום והבן זה

יהודה בן יעקב

שו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה חלק א סימן רפח

שלום וכ"ט וכו' הגיעני מכתבו וכו' ובכ"ז אשיב בקצרה וז"ת שאלתו איש אחד חלה את חליו ל"ע אשר ימות בה ויען כי לא היה לו לא אשה ולא בנים ר"ל קרא לאחד מאוהביו ומסר בידו את כל ממונו עם הח"כ וועקסלין שהיו לו על אנשים אחרים בתורת פקדון וקודם מותו צוה לו אשר יתן מאה ר"כ להח"ק דק' וח"כ שיש תח"י ע"ס מאה וחמשים ר"כ כאשר יגבה אותם יכתוב עבורם ס"ת ואחרי אשר האיש הנ"ל הלך לעולמו וחיים לן ולכל ישראל שבק רצו אנשי הקהל דק' לשנות המעות לצורך בנין בית המדרש כי הבהמ"ד נוטה ליפול וכותליו מתמוטטים והאיש הנפקד הנ"ל לא רצה לשנות מצוואת הנפטר ולא הניחו לקבור המת עד שימסור הח"כ ליד שליש עד שיקוב הדין ביניהם אם מותר לשנות המעות הנ"ל וכן עשה וכעת נפשם לשאול הגיע אם מותר לשנות גם אומרים כי אין מאמינים לו כלל שכן צוה לו הנפטר ז"ת השאלה.
הנה מעלתו פלפל בחכמה, מכל מקום לענין דינא נראה לפענ"ד דאם אין להם מקום לבנות הבהמ"ד יכולים לשנותו דבאמת דברי הרא"ש סותרים למ"ש המרדכי וכמו שהאריכו הש"ך והפוסקים שם ומ"ש מעלתו עפ"י דברי הט"ז הנה באמת כל הפוסקים חלוקים על דברי הט"ז והש"ך והמ"א לא ס"ל כן יעו"ש ועיין בחבורי יד שאול סימן רכ"ט ובמגן גבורים סימן קנ"ג. אמנם יש לי עוד סמך דאפילו אם נימא דאין לשנות לקדושה קלה לפענ"ד בס"ת דבאמת שיטת הרא"ש והטור סימן ע"ר דאין מצוה בזמן הזה בכתיבת ס"ת ואפילו לדברי הע"ז שם מ"מ כל שעכ"פ בהמ"ד נתקלקל ודאי מצוה רבה להתפלל וללמוד שם ודאי עכ"פ לא מקרי קדושה קלה נגד ס"ת ובפרט דס"ת ישנו שם עוד ס"ת ובהמ"ד אף שיש שם עוד קלויז מ"מ הן רבים עתה ת"ל אנשי העיר כן ירבה הצריכים לבהכ"נ ובפרט שיש לחוש שאנשי העיר אולי מתפללים תפלת אשכנזים והקלויז הם ספרדים ויש בלבול הדעת וגם שינוי בענין תפילין בחוה"מ וכדומה וע"כ לפענ"ד יכולין לשנות וללקחו לבנין בהמ"ד. וליתר שאת יחייבו עצמם זט"ה במא"ה שאם ירווח להם הזמן יכתבו ס"ת לשמו של המנוח ואז יצאו ידי שניהם. ולדעתי גם להנפטר יש נייחא כשיתפללו וילמדו שם וגם יאמרו קדיש עבור נשמת המנוח. ועיין ב"ק דף ב' דאין מחייבין אותו לקנות מיד ואף דכתבתי ביד שאול סימן רי"ט דשם מיירי בנדרי רשות ולא בנדרי מצוה הא הבאתי שם דברי המהרי"ט והשיטה שם דגם בנדרי מצוה הוא כן וא"כ יוכלו להמתין עם כתיבת ס"ת לזמן שימצאו מקום רווחא כנלפענ"ד:

לא הצלחתי להבין את הנידון באותיות המודגשות, וכן את מקורות הדברים, אשמח לכל פענוח ומראי מקומות, כולל לספרי המחבר - יד שאול ומגן גבורים.

במסתרים · הודעהעל ידי **במסתרים** » ה' אפריל 18, 2019 5:04 am

יהודה בן יעקב כתב:.

ש"ך יו"ד סימן רנט סקי"א, ומשם בארה

מגן גבורים כאן http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=176

יהודה בן יעקב

במסתרים כתב:
יהודה בן יעקב כתב:.

ש"ך יו"ד סימן רנט סקי"א, ומשם בארה
מגן גבורים כאן http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=176

יישר כח רב, עזרת לי מאד.

ר_חיים_הקטן

האם יש מקור למה ששמעתי שהג' פסיעות אחרי שמונה עשרה הם כנגד א"י ירושלים ובית המקדש?

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ב' אפריל 22, 2019 12:51 pm

איזה דמשק אליעזר זה?
איני מצליח למצוא.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ב' אפריל 22, 2019 12:58 pm

פלגינן כתב:איזה דמשק אליעזר זה?

סופר. בראשית נ"ד ע"ב.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ב' אפריל 22, 2019 1:13 pm

דמשק כתב:
פלגינן כתב:איזה דמשק אליעזר זה?

סופר. בראשית נ"ד ע"ב.

יישר כח גדול!

דרופתקי דאורייתא

איזה "ספרים קדושים" כוונתו?

א_צאנזער · הודעהעל ידי **א_צאנזער** » ד' אפריל 24, 2019 3:16 am

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ד' אפריל 24, 2019 6:32 pm

אוהב פלפל, יש סיפור בערך כזה על הקדושת לוי, שאמר לאקשען האב איך ליב דעם אייבירשטיר האב איך ליב

דרופתקי דאורייתא

אמור ואמרת להזהיר גדולים על קטנים (רש"י מיבמות קיד). ביארו המפרשים (??) דלשון "להזהיר" מלשון זוהר ואור, שה'גדול' צריך להיות מאיר ומזהיר ומשפיע מאורו על הקטנים.
מי יודע המקור לזה?

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ד' אפריל 24, 2019 8:47 pm

היכן כתוב על עניין שנוח ראה ג דורות לפני המבול בתוך המבול ואחריו

עזריאל ברגר

דרופתקי דאורייתא כתב:אמור ואמרת להזהיר גדולים על קטנים (רש"י מיבמות קיד). ביארו המפרשים (??) דלשון "להזהיר" מלשון זוהר ואור, שה'גדול' צריך להיות מאיר ומזהיר ומשפיע מאורו על הקטנים.
מי יודע המקור לזה?

א. נידון בקצרה בפורום viewtopic.php?t=22060
ב. בלקוטי שיחות חלק כז עמוד 165 הביא זאת בשם חמיו האדמו"ר הריי"צ, כשמקורו "ספר המאמרים תש"ח עמוד 240" (ועוד צוין שם ללקו"ש ח"ז, ושם גם צוין לאותו המאמר משנת תש"ח).

יישר כח למסייעים

עזריאל ברגר

עובדיה חן כתב:היכן כתוב על עניין שנוח ראה ג דורות לפני המבול בתוך המבול ואחריו

מדרש תנחומא נח ה

אלה תולדות נח נח וגו' את האלהים התהלך נח, ג"פ בפסוק למה, זה אחד משלשה שראו ג' עולמות נח, ודניאל, ואיוב, נח ראה עולם בישובו וראהו בחרבנו וחזר וראהו בישובו, דניאל ראה בנין בית ראשון וראהו חרב וחזר וראהו בנוי בבנין בית שני, איוב ראה בנין ביתו וחרבנו וחזר וראה בישובו, איש צדיק על שזן בריותיו של הקדוש ברוך הוא נקרא צדיק, שני בני אדם נקראו צדיקים על שזנו את הבריות נח ויוסף שכך כתיב בו על מכרם בכסף צדיק (עמוס, ב) וכתיב בו ויכלכל יוסף (בראשית, מז), א"ר אחוה ב"ר זעירא אף בני נח שנכנסו בתיבה והבהמה והחיה ועופות כלן צדיקים היו, לפי שדור המבול השחית כל בשר את דרכו על הארץ כתיב בהן, שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל, לפיכך כתיב בהן הנני משחיתם את הארץ, ומנין שממעשה בראשית נצתוו הבהמות והחיות והעופות ורמש שלא להדבק עם שאינו מינו דכתיב (בראשית, א) ויעש אלהים את חית הארץ למינה וגו'. אמר להן הקב"ה כל מין ומין ידבק במינו, ושאין מינו אסור. תמים, זה אחד משבעה מהולים שנולדו בעולם. אדה"ר נברא מהול, ושת בנו נולד מהול, דכתיב (בראשית, ה) ויולד בדמותו כצלמו. נח נולד מהול, דכתיב תמים היה בדורותיו. יעקב נולד מהול, דכתיב (בראשית, כה) ויעקב איש תם. ויוסף נולד מהול, דכתיב (בראשית, לז) אלה תולדות יעקב יוסף, שהיה דומה לאביו. משה נולד מהול, שנאמר (שמות, ב) ותרא אותו כי טוב הוא. ואיוב נולד מהול, דכתיב (איוב, א) איש תם וישר.

דרופתקי דאורייתא

הידוע מקור כתוב לדברי אדמו"ר מקאצק שיש שנזהרים בחשש של "מחזי כיוהרא" יותר מ"יוהרא" ממש..

כרמי שלי · הודעהעל ידי **כרמי שלי** » ד' אפריל 24, 2019 11:19 pm

א_צאנזער כתב:כיון שהיה חולה ברגליו כנודע, אמרו שיסע למעיינות הנופש לרחוץ במעיינות מרפא, אמר: "ביה אנא רחיץ!" (מתפלת בריך שמיה).

ס' גן הדסים בערכו אות ז.

[במקורות מאוחרים נמצא כן אודות הגר"נ הכהן פריד בעל פני מבין, ושמא נתחלף להם].

דרופתקי דאורייתא

לא בדקתי בספר לב אליהו היות ואינו באוצר, (מדוע?)

אבל אני מחפש בשם ר"א לופיאן (גם במקורות אחרים) שמספר על הדור שלפניו שראה זקנים שמרוב שמחה בלימוד היו מגיעים עד כדי בכיה.

בתודה מראש

תורה מפוארת

לשונו של השם משמואל בפ' תרומה: והיינו, שהקדושה לעולם חלה על מקום שראוי לחול כמו שכתב הכוזרי, היכן זה בכוזרי?

א_צאנזער · הודעהעל ידי **א_צאנזער** » א' אפריל 28, 2019 1:34 am

נחלי אפרסמון

האם המנחת אלעזר התיר זאת? א"כ היכן?

כרמי שלי · הודעהעל ידי **כרמי שלי** » ב' אפריל 29, 2019 2:17 am

א_צאנזער כתב:אבקש עזרת חברי הפורום שליט"א למצוא מקור לכמה עובדות עם אדמו"ר בעל הדברי חיים זי"ע
. .
כאשר שאלוהו אם אוהב פלפל, אמר: את הקב"ה אני אוהב - פלפל אני אוכל..

מסופר כן על הסב"ק מראדושיץ - בס' מנחת יהודה מנכדו הרה"ק מפינטשוב פ' תולדות (עה"פ כז, לג), ובס' נפלאות הסבא קדישא ח"ב ע' 72.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ב' אפריל 29, 2019 3:14 pm

זכור לי שבספר הזוהר נכתב,
שכל מי שאינו אוכל מצה שבעה ימים מבזה את האות
כך בערך הלשון (בתרגום לעברית).
וכעת אינני מוצא את הזוהר.
אודה מאוד למי שישיב את אבדתי.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר