◆ חיפוש מקור ◆

[משה דוויק]

לאיזה מדרש כוונתו? [או בדומה לזה עכ"פ]

מדרש דברים רבה פי"א ס"ו: הקב"ה לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר אחד קל הוא כל מי שמתיירא אותי ועושה ד"ת כל החכמה וכל התורה בלבו מנין שנאמר (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם (שם יט) יראת ה' טהורה עומדת לעד (איוב כח) יראת ה' היא חכמה וגו':

ראה שציינתיו לעיל.

[דרופתקי דאורייתא]

מצינו כיו"ב בכמה מקומות,
ברש"י חולין עט. וז"ל,

ומדקרי שמואל לחנניה בלשון חכמים ש"מ סבירא ליה דהלכתא כחנניה.

אני מחפש בדחיפות עוד דוגמאות לזה
תודה מראש למסייעים

[תם מה הוא אומר]

מה המקור,
שכל דבר בתורה, המקום שבו הוא נזכר בפעם הראשונה, ממנו יש ללמוד עומק וכוונת הדברים (כמדומה בשם הגר"א)

בבקשה כל היודע בה דבר אל ימנע בר

[פרנצויז]

שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

אאאאאאאאאא.JPG (49.25 KiB) נצפה 12530 פעמים

בסידור יעב"ץ כותב ביום י"ד וביום ט"ו שהוא יום מילת משה
וראה עוד בספר עקדת משה ח"ד סימן מב אות א שהאריך במקור דברי היעב"ץ, ומה שהביא שם מכת"י היעב"ץ

אבקש אם אפשר להעלות את הדברים מתוך ספר עקדת משה ח"ד סי' מ"ב אות א'

[זסבה]

שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

הובא בדרשות חתם סופר דף קע"ג ע"ב, וגם בתורת משה (פר' תצוה או פר' שמות).
יש מי שציין מראה מקום ביעב"ץ, אבל חיפשתי שם ולא מצאתי. ראה בס' טל אורות (לר"ד ברדא) [סי' כ"ב] קונטרס ידי משה סי' ב' (עמ' רמ"ב) שהביא דרשות חת"ס, ועוד מקור בחת"ס, בשם הריעב"ץ, וציין לשו"ת שאילת יעבץ סי' ל"ג. [הובא בס' עת"ה באתי (אוהב ציון) עמ' קפ"ג], אך לא מצאתי שם. [שם דן על פטירת משה רבינו אם היתה בשבת].
ויש שמביאים כעי"ז בשם ס' עמודיה שבעה.
אך כעת עיינתי בס' עמודיה שבעה עמוד רביעי סי' כ', וגם שם לא מצאתי כדברים שנכתבו בשם הריעב"ץ, [עיי"ש שדוחה את מי שאומר שעשו בשבת הטפת דם ברית למשה רבינו].

המראה מקום הוא סידור יעבץ של הוצאת אשכול (במהדורא המוקטנת) עמוד תסז - באות לה - ועמוד תצו באות ט. - שם נכללו כל דברי יעבץ מכת"י
הציון לשו"ת שאילת יעבץ סי' לג ששם נקט בפשיטות שנולד משה בשבת, ועשה סמוכים שאותו יום שנולד (בשבוע) באותו יום מת. ותלה יום מיתתו ביום לידתו.
ויש לציין המהרש"א בח"א קידושין לח. שאין לפרש מיום ליום בימי השבוע. ועי' יערת דבש ח"ב (דפו"ר יז:) ממלא שנותיהם מיום ליום היינו גם בימי השבוע, והאריך בדברי מהרש"א במסכת שבת ע"ש.
במושב זקנים פרשת שמות כתב: בשבת נולד ובשבת מת.

[אהרן תאומים]

בספר מגן אבות על פרקי אבות מביא בפ"ד גבי שמואל הקטן בשם מדרש ארבעה מתו בני חמישים ושתים שנים שמואל הנביא שלמה המלך שמואל הקטן ושמואל בר אבא (ירחינאה) וכו' ע"ש.
איה מקורו?
עוד יש לעיין בספר יוחסין וכן בתולדות תנאים ואמוראים סדר הדורות ועוד לגבי מנין שנותיו של שמואל הקטן שלכאורה חי יותר מכך

[בקרו טלה]

-

[ויצמח פורקניה]

שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

הובא בדרשות חתם סופר דף קע"ג ע"ב, וגם בתורת משה (פר' תצוה או פר' שמות).
יש מי שציין מראה מקום ביעב"ץ, אבל חיפשתי שם ולא מצאתי. ראה בס' טל אורות (לר"ד ברדא) [סי' כ"ב] קונטרס ידי משה סי' ב' (עמ' רמ"ב) שהביא דרשות חת"ס, ועוד מקור בחת"ס, בשם הריעב"ץ, וציין לשו"ת שאילת יעבץ סי' ל"ג. [הובא בס' עת"ה באתי (אוהב ציון) עמ' קפ"ג], אך לא מצאתי שם. [שם דן על פטירת משה רבינו אם היתה בשבת].
ויש שמביאים כעי"ז בשם ס' עמודיה שבעה.
אך כעת עיינתי בס' עמודיה שבעה עמוד רביעי סי' כ', וגם שם לא מצאתי כדברים שנכתבו בשם הריעב"ץ, [עיי"ש שדוחה את מי שאומר שעשו בשבת הטפת דם ברית למשה רבינו].

המראה מקום הוא סידור יעבץ של הוצאת אשכול (במהדורא המוקטנת) עמוד תסז - באות לה - ועמוד תצו באות ט. - שם נכללו כל דברי יעבץ מכת"י
הציון לשו"ת שאילת יעבץ סי' לג ששם נקט בפשיטות שנולד משה בשבת, ועשה סמוכים שאותו יום שנולד (בשבוע) באותו יום מת. ותלה יום מיתתו ביום לידתו.
ויש לציין המהרש"א בח"א קידושין לח. שאין לפרש מיום ליום בימי השבוע. ועי' יערת דבש ח"ב (דפו"ר יז:) ממלא שנותיהם מיום ליום היינו גם בימי השבוע, והאריך בדברי מהרש"א במסכת שבת ע"ש.
במושב זקנים פרשת שמות כתב: בשבת נולד ובשבת מת.

תודה רבה לכל החברים
על התשובות המחכימות

[פרנצויז]

תודה רבה על הכל.
אך עדיין לא מצאנו במפורש בדברי הריעב"ץ את הנקודה העיקרית, שבגלל שהטפת דם ברית אינו דוחה שבת לכן עשו אותה למחרת ביום ט"ו.

[איקטורין]

.
[כיוון שלא מופיע לי סימן ה-X לא הצלחתי פשוט לבטל ההודעה]
למה באמת זה לא מופיע?

[זסבה]

תודה רבה על הכל.
אך עדיין לא מצאנו במפורש בדברי הריעב"ץ את הנקודה העיקרית, שבגלל שהטפת דם ברית אינו דוחה שבת לכן עשו אותה למחרת ביום ט"ו.

ואדרבה תיקשי הרי לא נצטוו אז עדיין על השבת, ועל המילה נצטוו, ולמה לא יעשו הטפת דם ברית, ביום השמיני, שהרי על המילה נצטוו, ולמה לא ידחה שבת.

[מה שנכון נכון]

תודה רבה על הכל.
אך עדיין לא מצאנו במפורש בדברי הריעב"ץ את הנקודה העיקרית, שבגלל שהטפת דם ברית אינו דוחה שבת לכן עשו אותה למחרת ביום ט"ו.

ואדרבה תיקשי הרי לא נצטוו אז עדיין על השבת, ועל המילה נצטוו, ולמה לא יעשו הטפת דם ברית, ביום השמיני, שהרי על המילה נצטוו, ולמה לא ידחה שבת.

אם סד"א במ"ע לקולא, א"כ גם המילה (מספק ערלה כבושה) לא היתה חיוב לדידהו יותר משבת.

[אמנם לכאו' אף ספק לא היה, שהרי נאמר בתורת ודאי "ותרא אותו כי טוב הוא", וצ"ל שאעפ"כ מצוה להטיף ד"ב (כמדומני שהאריכו בזה), אך אינו מצוה וחיוב גמור].

[ישורון250]

בקישור http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0032

העלו ממוסף יתד נאמן ושם דף 27 עמודה ג' הובא כך: בסידור היעב"ץ איתא מי שדואג לחימום מקוואות מובטח לו שיזכה לאריכות ימים

נחוץ לי מאוד היכן כתוב כן בסידור הרב יעב"ץ?
יישר כח לעוזרים.

[מה שנכון נכון]

בקישור http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0032

העלו ממוסף יתד נאמן ושם דף 27 עמודה ג' הובא כך: בסידור היעב"ץ איתא מי שדואג לחימום מקוואות מובטח לו שיזכה לאריכות ימים

נחוץ לי מאוד היכן כתוב כן בסידור הרב יעב"ץ?
יישר כח לעוזרים.

ככה"נ אינו מהיעב"ץ, אלא מההוספות לסידור (בשם ב"מ?).
הנהגת הבוקר סדר בע"ק:

יעבץ.PNG (24.01 KiB) נצפה 12424 פעמים

[בקרו טלה]

-

[פלוריש]

מה המקור,
שכל דבר בתורה, המקום שבו הוא נזכר בפעם הראשונה, ממנו יש ללמוד עומק וכוונת הדברים (כמדומה בשם הגר"א)

בבקשה כל היודע בה דבר אל ימנע בר

רבי צדוק הכהן מלובלין כתב על זה כמה פעמים (פרי צדיק ראש חודש תמוז, א; קדושת השבת ז; פוקד עקרים א; רסיסי לילה ח ועוד), וכן בבני יששכר חודש אייר.
סמך לזה בחז"ל יש בבבא קמא נה ע"א שהרואה טי"ת בחלום סימן יפה לו, כי הפעם הראשונה שכתובה האות בתורה זה "וירא אלוהים את האור כי טוב". וראו בראשית רבה יז, ו.

[ירושלים]

מה המקור,
שכל דבר בתורה, המקום שבו הוא נזכר בפעם הראשונה, ממנו יש ללמוד עומק וכוונת הדברים (כמדומה בשם הגר"א)

בבקשה כל היודע בה דבר אל ימנע בר

רבי צדוק הכהן מלובלין כתב על זה כמה פעמים (פרי צדיק ראש חודש תמוז, א; קדושת השבת ז; פוקד עקרים א; רסיסי לילה ח ועוד), וכן בבני יששכר חודש אייר.
סמך לזה בחז"ל יש בבבא קמא נה ע"א שהרואה טי"ת בחלום סימן יפה לו, כי הפעם הראשונה שכתובה האות בתורה זה "וירא אלוהים את האור כי טוב". וראו בראשית רבה יז, ו.

ראה באריכות
viewtopic.php?f=46&t=920&p=333436&hilit=%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99+%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94#p5752

[מחולת המחנים]

האם יש מקור בחז"ל או בראשונים שגזירת 'בזעת אפיך תאכל לחם' שנתקלל בה אדם הראשון חלה גם על לימוד התורה, (לכו לחמו בלחמי וכו').

בתודה מראש לעונים.

[דרומי]

כמדומני שיש מקורות על כך שהיגיעה והעמל בלימוד התורה התחילו בעיקר לאחר שבירת הלוחות, וא"כ לא מסתבר לכאורה ש'בזיעת אפיך תאכל לחם' מתייחס ללימוד התורה.

[אישצפת]

כמדומני שיש מקורות על כך שהיגיעה והעמל בלימוד התורה התחילו בעיקר לאחר שבירת הלוחות.

אם אינני טועה בזרע שמשון דיבר בזה.

[עושה חדשות]

ראיתי מביאים בשם תוספות על התורה, דמצות קידוש בשבת בכניסתו היא כעין המצוה לקדש בכור אע"ג שהוא קדוש מאליו.
לע"ע לא מצאתי, אשמח להיעזר בכם.

[נוטר הכרמים]

כמדומני שיש מקורות על כך שהיגיעה והעמל בלימוד התורה התחילו בעיקר לאחר שבירת הלוחות.

כמדומה לי שיש ע"ז מדרש תנחומא פר' נח, ואריכות בספר בית הלוי

[מחולת המחנים]

כמדומני שיש מקורות על כך שהיגיעה והעמל בלימוד התורה התחילו בעיקר לאחר שבירת הלוחות.

כוונתך לכאורה למה שאמרו חז"ל (עירובין דף נ"ד ע"ב) "אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל".

מ"מ כוונתי לעמל והיגיעה בתורה על כל סוגיה, האם יש מקור שהוא ג"כ משום גזירת "בזעת אפיך תאכל לחם".

[בקרו טלה]

כמדומני שיש מקורות על כך שהיגיעה והעמל בלימוד התורה התחילו בעיקר לאחר שבירת הלוחות.

תנא דבי אליהו [רבה פכ"א - זוטא פ"ד]
ד"א העטופים ברעב וגו'. אמרו חכמים כשירד משה מהר סיני וראה את הסרחון שסרחו ישראל במעשיהם, הסתכל משה בלוחות וראה את כתבן שפרח מעליהם, מיד שברן משה תחת ההר. נתאלם משה ולא היה יכול להשיב דבר, באותה שעה נגזרה גזרה על ישראל שילמדו תורה מתוך הצער ומתוך השעבוד ומתוך הטלטול ומתוך הטירוף ומתוך הדוחק ומתוך שאין להם מזונות, ובשכר אותו הצער עתיד הקב"ה לשלם שכרם לימות בן דוד כפול ומכופל, שנאמר (ישעיה מ) הנה ה' אלהים בחזק יבא וגו' הנה שכרו אתו וגו', ואומר (איוב מא) מי הקדימני ואשלם וכו'.

[סליחות]

האם יש דוגמא למסייע לעוברי עבירה דרבנן שמקבל מכת מרדות?

[מצפה]

יש ווארט מהרי"ל אייגר ש'תשא' ר"ת א'ת ש'בתותי ת'שמורו, א'דנ"א ש'פתי ת'פתח.
איה מקורו?

[בקרו טלה]

-

[פלפלת בחכמה]

העולם אומרים דחודש אדר מסוגל לרפואה דהר״ת של אדר הוא אני ד׳ (רמז לשם הוי״ה) רופאיך...
בספרים ידוע הרמז על חודש אייר, אך האם יש מקור למה שאומרים כן על חודש אדר?

[בקרו טלה]

העולם אומרים דחודש אדר מסוגל לרפואה דהר״ת של אדר הוא אני ד׳ (רמז לשם הוי״ה) רופאיך...
בספרים ידוע הרמז על חודש אייר, אך האם יש מקור למה שאומרים כן על חודש אדר?

הובא בהרבה ספרים עי' בישרש יעקב [לנכד הרה"ק ר' יצחק מווארקא]

[סעדיה]

ראיתי מביאים בשם תוספות על התורה, דמצות קידוש בשבת בכניסתו היא כעין המצוה לקדש בכור אע"ג שהוא קדוש מאליו.
לע"ע לא מצאתי, אשמח להיעזר בכם.

המעין יב.PDF

מושב זקנים

(272.35 KiB) הורד 250 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

טעם הדבר שריבית אינו קם בתחה"מ (כמ"ש תוס' ב"מ ע:), לפי שהוא עוון בכל רגע ורגע. אבל המלוה בגמ"ח מקיים מצוה בכל רגע ורגע. גם בשעה שהוא ישן.
ייש"כ למסייעים.

[משה דוויק]

הח"ח באהבת חסד.

[דרופתקי דאורייתא]

האם מצינו בתוה"ק אזהרה לגבי ה"מח" וה"שכל" של האדם, כי לכאורה לא מצינו אזהרות אלא לגבי ה"לב" ולא לגבי ה"מח" ומה טעם הדבר בזה.

[תוכן]

האם מצינו בתוה"ק אזהרה לגבי ה"מח" וה"שכל" של האדם, כי לכאורה לא מצינו אזהרות אלא לגבי ה"לב" ולא לגבי ה"מח" ומה טעם הדבר בזה.

איפה מוזכר המוח במקרא?

[לבנון]

שמעתי בשם אחד מהקדמונים, שמי שעוסק בתורה ועודנו צמא למים, והוא מתאפק ואינו מפסיק ממשנתו להרוות צמאונו, הדבר עולה לו לתיקון כרת.
האם מישהו יודע היכן נזכר דבר זה?
יש"כ

[משה דוויק]

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... =S0031.LST
כאן בדברי הגר"א פלאג'י מבואר דמכפר לו עוון.

[לבנון]

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?17693&pageid=S0031.LST
כאן בדברי הגר"א פלאג'י מבואר דמכפר לו עוון.

יש"כ
אבל כבודו לא ציין איזהו מקומן בתוך הספר

[משה דוויק]

ואברהם זקן מערכת צ' ערך צימאון.איני בקי בהורדה.

[לבנון]

ואברהם זקן מערכת צ' ערך צימאון.איני בקי בהורדה.

תבורך מן השמים

[דרופתקי דאורייתא]

האם מצינו בתוה"ק אזהרה לגבי ה"מח" וה"שכל" של האדם, כי לכאורה לא מצינו אזהרות אלא לגבי ה"לב" ולא לגבי ה"מח" ומה טעם הדבר בזה.

איפה מוזכר המוח במקרא?

היא גופא, זה השאלה.