משה דוויק כתב:הגאון הנ"ל שאל אם דברי הגר"א איתנהו בחז"ל?
אמיר כרמי כתב:משה דוויק כתב:הגאון הנ"ל שאל אם דברי הגר"א איתנהו בחז"ל?
במהדורת הרב פיליפ ציין
ויקרא רבה כב', ב- אוהב כסף ויכול וכנ"ל ע"י הרב יאיר גמרא במכות י
בראשית רבה טז, ד וזהב הארץ ההיא טוב אין תורה כתורת א"י
. שמות רבה ב, ח
אמיר כרמי כתב:משה דוויק כתב:הגאון הנ"ל שאל אם דברי הגר"א איתנהו בחז"ל?
במהדורת הרב פיליפ ציין
ויקרא רבה כב', ב
בראשית רבה טז, ד. שמות רבה ב, ח
נִמְנְעוּ מִלְּהָבִיא. מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת: הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַקְרִין. וְאַסְמְכוּהָ אַקְּרָא דִּכְתִיב (דְּבָרִים כו) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ, וְאֵין עֲנִיָּה אֶלָּא מִפִּי אַחֵר:
משה דוויק כתב: אולי יחכימנו מה זה מהדורת הרב פיליפ?
הבטחתי כתב:כפי שהדבר יותר מעולה כך מרקיב יותר מהר ומסריח יותר, המדבר מהחי, החי מהצומח וכו'.
מחפש מקור לענין בדברי רבותינו
הבטחתי כתב:בירושלמי סוף קידושין איתא דעתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל - ולא הסמיכוהו אקרא
בתשב"ץ קטן (סימן שכ) נראה שגרסתו היתה כך:
איתא בירוש' פ"י יוחסין ישמעו ענוים וישמחו א"ר בון עתיד אדם ליתן דין וחשבון על שראה מיני מגדים ולא אכל ר"א הוה מצמצם פריטי למיכל בהון מכל מילי חדש ע"כ (והעירו מהדירי מכון י-ם שבילקוט שמעוני הביאו בתהלים כ"ב על הפסוק 'יאכלו' ענוים וישבעו).
דרופתקי דאורייתא כתב:במשנה אבות הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו, ולכאו' על מה השכר, הרי לא עסק בתורה כלל. והביאור, שעצם זה שיצא מביתו, ששם יכול לבוא לידי מחלוקת, או איזה עבירות אחרות, שאינם מצויות בביהמ"ד, ועל זה קאי השכר. (בשם אדמו"ר מקאצק?).
שיח שרפי קודש - עבודת ה'
בשם הרב החסיד המופלג המפורסם מו"ה נטע נח מווישעגראד ז"ל, ולא ידעתי אי אמר בשמו או בשם רבו, והוא הי' מחסידי קאצק, במס' אבות הולך ואינו עושה, שכר הליכה בידו, מה קנה שלימות בהליכה לבד, ואמר שפי' הוא, ההולך מביתו לביהמ"ד קיבל שכר על הפרישה מביתו, וזה הוא מעשה טוב, שכ"ז שהוא קשור בביתו קשה לו ללמוד ולהתפלל, דבר זה אמר להיונגע לייט שלא יהי' קבועים בביתם רק בביהמ"ד ובביהח"ס אף שלא בשעת לימוד, וזהו שכר הליכה בידו מביתו לביהמ"ד (וואס ער גייט אוועק פון דיא היים) והבן:
דרופתקי דאורייתא כתב:בשם אדמו"ר מפשיסחא (?) על הראב"ע, שאיך החזיק לחיות בעוה"ז, ולא פרחה נשמתו מרוב התלהטות לבורא יתברך.
אולם נראה לי, על פי דברי קדושת אאמו"ר זצללה"ה זי"ע, על הפסוק, ביום השמיני עצרת תהיה לכם, שאמר בשם רבינו רבי ר' בינם מפרשיסחא זצללה"ה זי"ע, שמגודל היראת שמים והפחד שהיה לו לר' אברהם בן עזרא ז"ל, איננו מבין איך החזיק החיות בקרבו [איך פיר שטייא נישט, וויא דיא פלייצעס זענען עהם נישט ארופ פיר גרויס יראת שמים]. רק באמת, לישראל ניתן הכח הזה, להעציר בקרבו כל אלה, להרגיש הרגשות כאלה ולהחזיקם בקרבו. וזה, עצרת תהיה לכם, כל הקדושה מהיו"ט שעבר עד השמיני עצרת תעצרו בקרבכם. והיינו, כי בהתורה הקדושה נמצא כח הזה המצפין בקרב ישראל, כמו שנאמר, יצפון לישרים תושיה, היינו התורה הקדושה שנקרא תושיה, מצפין בלב הישרים כל הכוחות דקדושה. [ישמח ישראל פ' תרומה, אות א'. ולשמיני עצרת, אות ל"ח].
וכמו שהגיד כ"ק הרבי ר"ב זצללה"ה, שאינו יודע היאך האבן עזרא לגודל חכמתו, היה יכול לחיות כשעה חדא, ולא יצאה נפשו מגודל יראת ה'. עכ"ד. [שם משמואל פ' ויחי, דף שע"ה]:
דרופתקי דאורייתא כתב:פיוט של הראב"ע ז"ל : "נפשי, פעם תשובי, ופעם תשובבי, פעם ליוצרך ופעם ליצרך" (בערך)
דרופתקי דאורייתא כתב:רצה והחליצנו - והחליצנו לשון זירוז, שנהיה זריזים לעבודת השי"ת.
דרופתקי דאורייתא כתב:תפלה לשון חיבור, מה המקור?
הבטחתי כתב:כתובות סב ע"ב
ישראליק כתב:שלום לחברים היקרים.
איפה נמצא בכתבי האריז"ל שכשאדם מתחתן נמשך עליו צלם אלקים?
תודה לכל העוזרים
דרופתקי דאורייתא כתב:המעשה הידוע של מהרש"ם בבית דין של מעלה עם הכסף משנה, היכן מובא? [במקום שציינו הכסף משנה].
משה דוויק כתב:האם יש מקור שאין צורך לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט? נא לא לציין נט"ג כבר היה למראה עיני.
לענין כתב:משה דוויק כתב:האם יש מקור שאין צורך לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט? נא לא לציין נט"ג כבר היה למראה עיני.
בתוך השלשים פירות שמנה מהרח"ו מופיעים 'מאוזי"ז', בננות למיטב ידיעתי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 60 אורחים