הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' נובמבר 21, 2024 11:10 am
לא עברתי על האשכול כראוי, וכבר עסקו לעיל במה שאכתוב, אבל על של עתה באתי ואכתוב את הידוע לי:
כל העניין קשה מעצם ההגדרה של אמת ושקר.
הראשונים [רמב"ם במו"נ א, ב ושם נ, רס"ג בהקדמת אמונו"ד] חילקו בסכינא חריפא בין אמת ושקר לבין טוב ורע.
אמת ושקר עוסקים ב"מה יש", טוב ורע עוסקים ב"מה ראוי להיות" [ובעיקר לעשות].
אמת פירושו שהנמצא בתודעת האדם זהה למציאות, [וביסודו המושג "אמת" זהה למושג "מציאות", וראה לשון הרמב"ם בריש יסוה"ת: המצוי האמת].
טוב ורע הוא "מפורסמות" כלומר נובע מתחושות והסכמות, ואינו שווה בכל מקום ובכל זמן ובכל אדם.
בטוב ורע [וכל מושג מוסרי] שייך לומר שיש מה שנראה רע ובמקרה פלוני הוא טוב. לחתוך אדם הוא רע, לנתח אותו לרפואתו הוא טוב. לשקר הוא רע, לשקר לתועלת הוא טוב. וכיו"ב. כי כל הנידון המוסרי הוא מה ראוי להיות ולעשות.
אבל לומר שעצם האמת היא נזילה ומשתנה לפי התועלת והתכלית וכו' - זה לשנות את עצם ההגדרה מהי אמת [מציאות, וזהות למציאות], ולהכניס גם אותה לתחום המוסריות [מה ראוי להיות ולעשות].
וזהו ערבוב פרשיות, שמערב בין הגדרת "אמת", לבין מה שאמת היא גם ערך מוסרי [שקול ל"טוב"].
ואמנם האמת האנושית היא חלקית ויחסית, כי עולם החומר אינו סוף המציאות, והאדם עצמו מוגבל בתפיסתו את המציאות אפילו העולמית, אלה חסרונות ידועים של האמת האנושית. אבל עכ"ז, לבוא ולומר שעצם מושג ה"אמת" משתנה לפי הסיטואציה - זה לכאורה להניח מעיקרא הגדרה אחרת לאמת, ולשייך אותה לתחום המוסר.
ולכן לכאורה כשאמרו מי שאמרו דברים כאלה, כוונתם היא שיש מקומות שמצד המציאות החלקית [או הנמוכה, או השטחית] הנתפסת לנו - הדבר נראה שקר, אינו תואם למציאות, אבל מצד המציאות השלימה [או הגבוהה, או העמוקה] - הדבר תואם למציאות. ולכן הוא בעצמותו אמת. [ולא רק שבמקרה הזה "ראוי לשקר"].
ולמשל: זה שעשו יקבל את הברכות - הוא בעצמותו שקר, סתירה למציאות, ולכן כשיעקב לוקח את הברכות הוא משנה משקר לאמת, הוא מעמיד את המציאות כמות שהיא: שהברכות שייכות ליעקב. [כתוצאה מכך זה גם מוסרי, אבל זה כבר שלב ב. לאו היינו הך. וסימנך: מבחינה מוסרית יש גם מקרים שמותר לשנות מן האמת. אבל לא כן היה אצל יעקב].
ממילא:
לספר סיפור שלא היה עבור חינוך וכו' - זו שאלה מוסרית, של טוב ורע, האם ראוי לשנות מן האמת כאן או לא.
אבל אינו נוגע לנושא של אמת מול שקר.
ואם נמצא מפורש שמי שאמרו דברים כאלה התכוונו אחרת, אזי הדרקל"ד שלכאורה עירוב פרשיות יש כאן. וצריך לעיין היטב בכוונתם, מה אמרו ומה לא אמרו.