מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מילה בשבת - אחרי שחרית ולפני קריאת התורה ומוסף

חיפושי מקורות וכדומה
חד ברנש
הודעות: 6076
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

מילה בשבת - אחרי שחרית ולפני קריאת התורה ומוסף

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' נובמבר 11, 2024 9:55 am

האם נזכר בראשונים, שאם אירע מילה בשבת, מלין דווקא אחרי תפילת שחרית ולפני קריאת התורה ומוסף?
מהפוסקים (שו"ע, או"ח, סימן רפד והנו"כ) משמע, שבשבת יש למול אחרי תפילת מוסף.
ידועה לי תשובת ח"ס (סימן סט) על מנהג אחת הקהילות למול אחרי שחרית, ודרושים לי מקורות קדומים יותר.

תודה רבה.

אכשר דרא
הודעות: 181
הצטרף: ג' ספטמבר 14, 2010 4:41 pm

Re: מילה בשבת - אחרי שחרית ולפני קריאת התורה ומוסף

הודעהעל ידי אכשר דרא » ב' נובמבר 11, 2024 10:10 am

תשובת האו"ז לגבי ר"ה.

חד ברנש
הודעות: 6076
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מילה בשבת - אחרי שחרית ולפני קריאת התורה ומוסף

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' נובמבר 11, 2024 10:21 am

ידוע גם ידוע (הובא גם בנו"כ על שו"ע שם), ואני הדגשתי ששאלתי היא רק אם המילה בשבת.

ברשילא
הודעות: 358
הצטרף: ד' מרץ 10, 2021 2:31 am

Re: מילה בשבת - אחרי שחרית ולפני קריאת התורה ומוסף

הודעהעל ידי ברשילא » ב' נובמבר 11, 2024 3:01 pm

יתכן ותלוי מתי היו מתפללים מוסף - שכן היו מקומות שהיו מתפללים שחרית בהשכמה ומוסף סמוך לחצות (עי' לבושי שרד לשו"ע או"ח סי' רפו סעי' א, שלכתחילה יש לאחר תפילת מוסף סמוך לשעה ששית).
ואולי דוקא במקרה זה יש להקדים את המילה אחר שחרית ולא לאחרה עד אחרי מוסף.

מקורות בענין הנ"ל:
שו"ת חתם סופר או"ח סי' סט: "יפה הנהיג בעירו להתפלל שחרית בהשכמה ולאספם שנית לתפלת מוסף כדי שלא יעברו זמן ק"ש" וכו'.
רד"צ הילמן, 'הקדמת קריאת המגילות לקריאת התורה', בית אהרן וישראל, שנה ח גליון ו (מח), אב-אלול תשנ"ג, עמ' קה: "נראה שבימי קדם, התפללו בצרפת ואשכנז תפלת שחרית בהשכמה והיו מתפזרין וחוזרין ומתקבצין לבית הכנסת לקריאת התורה ותפילת מוסף... ולתפילת שחרית לא היו באים כל העם לבית הכנסת כמו לתפילת מוסף (כי יש שהיו מתפללין שחרית ביחידות), וכמו שהיה בזמן המשנה כמבואר בר"ה ל"ב ב' שהשני מתקיע משום דברוב עם הדרת מלך... כנלענ"ד שהיה מנהג צרפת ואשכנז בימי קדם ובמשך הדורות הורגלו לאחר לבוא לשחרית...".

חד ברנש
הודעות: 6076
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מילה בשבת - אחרי שחרית ולפני קריאת התורה ומוסף

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' נובמבר 11, 2024 3:05 pm

יישר כוחך!
שאלתי את שאלתי, מאחר שמצאתי בכת"י לחד מן קמאי, הטוען שכן צריך לנהוג משום 'זריזים המקדימין למצוות', וגם מביא שיטה חולקת, שיש לדחות עד לאחר מוסף, כדי שלא לקטוע את רציפות התפילה, כי הם נהגו למול שלא בבית הכנסת (וזה חידוש) ויציאת הציבור לבית המילה קטעה את הרציפות.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 16048
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מילה בשבת - אחרי שחרית ולפני קריאת התורה ומוסף

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' נובמבר 11, 2024 6:02 pm

ברשילא כתב:יתכן ותלוי מתי היו מתפללים מוסף - שכן היו מקומות שהיו מתפללים שחרית בהשכמה ומוסף סמוך לחצות (עי' לבושי שרד לשו"ע או"ח סי' רפו סעי' א, שלכתחילה יש לאחר תפילת מוסף סמוך לשעה ששית).
ואולי דוקא במקרה זה יש להקדים את המילה אחר שחרית ולא לאחרה עד אחרי מוסף.

מקורות בענין הנ"ל:
שו"ת חתם סופר או"ח סי' סט: "יפה הנהיג בעירו להתפלל שחרית בהשכמה ולאספם שנית לתפלת מוסף כדי שלא יעברו זמן ק"ש" וכו'.
רד"צ הילמן, 'הקדמת קריאת המגילות לקריאת התורה', בית אהרן וישראל, שנה ח גליון ו (מח), אב-אלול תשנ"ג, עמ' קה: "נראה שבימי קדם, התפללו בצרפת ואשכנז תפלת שחרית בהשכמה והיו מתפזרין וחוזרין ומתקבצין לבית הכנסת לקריאת התורה ותפילת מוסף... ולתפילת שחרית לא היו באים כל העם לבית הכנסת כמו לתפילת מוסף (כי יש שהיו מתפללין שחרית ביחידות), וכמו שהיה בזמן המשנה כמבואר בר"ה ל"ב ב' שהשני מתקיע משום דברוב עם הדרת מלך... כנלענ"ד שהיה מנהג צרפת ואשכנז בימי קדם ובמשך הדורות הורגלו לאחר לבוא לשחרית...".

בכמה ארצות היה מנהג כזה בזמן האחרונים, ביהם והונגריה ועוד. והאריכו ע"ז בספרי השו"ת (תשובה מאהבה והרבה מגדולי אונגראן) אבל לא ידוע (לי) על מנהג כזה בימות הראשונים והרדצ"ה לא כתב אלא בדרך השערה.

ואמנם יש שכתבו שראוי לאחר התפילה לזמן הקרבת המוסף בפועל, וכבר נפתח הדבר בראשונים [תו"י ותוס' הרא"ש יומא לד א: ומיהו עיקר זמנה בשש או בשש ומחצה שהוא עיצומו של יום כדפי' בריש פר' תמיד נשחט, ועי"ש פסחים נח א, שמוספין בשש, וברש"י שם ד"ה ר' ישמעאל, ע"פ יומא לד א, משום שכתוב בקרבנות המוספים "יום", ויקרא כג לז, שמ' איחור (וצ"ב מש"כ שש ומחצה, ואולי שמתחשבים במשך זמן ההקרבה, ועי' ציון 257); תורת שבת סי' רפו ס"ק א, ע"פ תו"י ורש"י הנ"ל; מבשרי אחזה סי' ז, עי"ש שהאריך. ועי' לבושי שרד שם, שמה שאמרו שם שמוסף קרב בשש היינו למצוה מן המובחר, אבל אין איסור להקריב קודם שש, ומותר לכתחילה להתפלל קודם שש (ועי"ש שיש ט"ס בסו"ד: ולכן אפילו לכתחילה מתפלל מיד שחרית, וצ"ל אחר שחרית), ועי' בה"ל שם ד"ה מיד, שהביא דבריו שמצוה מן המובחר להתפלל דוקא בשש (ובלבו"ש ל"מ כן). ועי' גליונות קה"י לירו' ר"ה פ"ד ה"ח (בסו"ס ירושלמי עם ביאור הרח"ק) שדקדק מן הירו' שם, שהתפללו מוסף באיחור, אבל לא מפורש שם באיזו שעה. ועי' בה"ל שם, שתפילה בציבור עדיפה מלהתפלל מוסף קודם שש ביחיד.] אבל עדות על קיומו של מנהג כזה לא מצאתי.


חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 61 אורחים