חיס כתב:ממשמעות דברי המדרש רבה שמות פרק טז, סוף אות ב' כך מביא הרמב"ן שמות יב, ג
צופה_ומביט כתב:חיס כתב:ממשמעות דברי המדרש רבה שמות פרק טז, סוף אות ב' כך מביא הרמב"ן שמות יב, ג
עיי"ש.
המדרש - וכן הקטע הזה ברמב"ן [הגם שרצף לשונו מטעה בהשקפה ראשונה] - מדברים על כך שה"שה" - בעצמו - היה אלוהי מצרים, לא "מזל טלה".
וזה כבר דבר שמפורש בתורה, הן נזבח את אלוהי מצרים לעיניהם, ואונקלוס ורש"י במקום, ואכן גם במדרשים.
להבנתי לא על זה שאלו כאן. אלא מקורות לעבודת המצרים את "מזל טלה".
המדרש - וכן הקטע הזה ברמב"ן [הגם שרצף לשונו מטעה בהשקפה ראשונה] - מדברים על כך שה"שה" - בעצמו - היה אלוהי מצרים, לא "מזל טלה".
ועל דעת רבותינו שהיו המצרים עובדים אותו (שמו"ר טז ב) כש"כ שהודיע במצוה הזאת שהשפיל אלהיהם וכחם בהיותו במעלה העליונה שלו וכך אמרו (שם) קחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים.
כדכד כתב:מחפש מקורות מפורשים לכך בחז"ל ובראשונים
"כי השר הגדול אשר בשרים העליונים שהוא סמוך וקרוב למלכות הוא שרה של מצרים, ולפיכך אמרו ארץ מצרים שנייה לארץ ישראל כי הוא שני למלך, ושרה של מצרים בעליונים בכור לפי שמלכותו שנייה אחר מלכות ה' וחלקו, ולפיכך ארץ מצרים סמוכה לארץ ישראל, ולפיכך מצרים עובדים למזל טלה שהוא הראש בי"ב מזלות שצומח בניסן שבו ראוי להיות העולם נברא, ופרעה והמצרים כפרו במציאות הבורא, והיו חולקים הממשלה לשרים העליונים לכוכבים ולמזלות, הודיע להם הבורא ב"ה שהוא אדון יחיד ומושל לבדו על כל השרים ואין עוד מלבדו, ועשה זה במצרים וחודש ניסן וט"ו בניסן, עשה זה במצרים מפני שהוא ממשלת מלאכי מעלה, ועשה הוא בעצמו בלי אמצעות מלאך לפי שאין מלאך גדול מזה שיוכל לנצחו מאחר שהוא קרוב למלכות, והיה בניסן לפי שבו מתחיל הגדול שבעליונים לשמש, ונעשה בבכורות לפי שהשר העליון שלהם הוא בכור והוא מושל על מזל טלה שהוא ראש לי"ב מזלות, ומושל בניסן והא ראש לי"ב חדשי השנה, ונעשה בט"ו בו לפי יאמרו שהבורא ב"ה ניצח אלהיהם כשאינו בתוקפו ובמעלתו, ובהיות אלהיהם בתוקפו שהוא בנקודת הט"ו עשה בהם שפטים והסיר ממשלתו, והכה בבכורות לפי שהיו הבכורים מיוחדים לאלהיהם כאשר הוא בכור ובאה מידה כנגד מידה, וזו היא ממשלת הבורא ב"ה וגבורתו בהודיע ממשלתו ומכת בכורות על ידו לצורך גדול שבו יראה יחודו"
כדכד כתב:מחפש מקורות מפורשים לכך בחז"ל ובראשונים
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 107 אורחים