אורז מיזן זיין

[איתן נוי]

האם יש מקור בש"ס שאורז מיזן זיין?

[ר' גרונם יקום פורקן]

ברכות לז ע"א

[איתן נוי]

ברכות לז ע"א

אין שם.

[ר' גרונם יקום פורקן]

בגמ' שם נאמר שמברכים במ"מ על אורז. משמעות המילה "מזונות" היא דבר מזין.

[ונתנו ידידים]

בברכות איתא שכל דבר זיין חוץ ממים ומלח
מזון אינו נקרא אלא 5 מינים בלבד,
לריב"נ לכאורה הוא הדין לארז

[עזריאל ברגר]

בברכות איתא שכל דבר זיין חוץ ממים ומלח
מזון אינו נקרא אלא 5 מינים בלבד,
לריב"נ לכאורה הוא הדין לארז

לא מדויק.
עיין שם בסוגיא דברכת האורז.

[ונתנו ידידים]

בברכות איתא שכל דבר זיין חוץ ממים ומלח
מזון אינו נקרא אלא 5 מינים בלבד,
לריב"נ לכאורה הוא הדין לארז

לא מדויק.
עיין שם בסוגיא דברכת האורז.

איזה חלק לא מדויק

[עזריאל ברגר]

בברכות איתא שכל דבר זיין חוץ ממים ומלח
מזון אינו נקרא אלא 5 מינים בלבד,
לריב"נ לכאורה הוא הדין לארז

לא מדויק.
עיין שם בסוגיא דברכת האורז.

איזה חלק לא מדויק

הראשון - שמזון אינו נקרא אלא חמשת המינים.
וכתבתי שזה לא מדויק, כי זהו תירוץ לשיטת רב ושמואל (בדף לה עמוד ב), אך שיטתם נדחתה להלכה בסוגיית האורז (בדף לז עמוד א), ונפסק שאף על האורז מברכים מזונות, קמ"ל שאף הוא נקרא "מזון".

[כדכד]

פני יהושע מסכת ברכות דף לז עמוד א
בגמרא הא מני רבי יוחנן בן נורי היא. פי' כי היכי דאשכחן דלר' יוחנן בן נורי מקרי לחם לענין חמץ ומצה ומש"ה מיקרי נמי לחם לענין ברכת המוציא דהא דמי לגמרי לכוסמין ולשיבולת שועל ולשיפון ממילא נמי דיש לברך במעשה קדירה דידהו בורא מיני מזונות למאי דפרישית לעיל דאורז ודאי מיזן זיין ואיכא נמי חשיבותא דאיקרי לחם והוי תרתי למעליותא כדפרישית משא"כ לרבנן אף על גב דמיזן זיין אפ"ה כיון דלא חשיבי לא מברכינן בורא מ"מ וק"ל:

[ונתנו ידידים]

בברכות איתא שכל דבר זיין חוץ ממים ומלח
מזון אינו נקרא אלא 5 מינים בלבד,
לריב"נ לכאורה הוא הדין לארז

לא מדויק.
עיין שם בסוגיא דברכת האורז.

איזה חלק לא מדויק

הראשון - שמזון אינו נקרא אלא חמשת המינים.
וכתבתי שזה לא מדויק, כי זהו תירוץ לשיטת רב ושמואל (בדף לה עמוד ב), אך שיטתם נדחתה להלכה בסוגיית האורז (בדף לז עמוד א), ונפסק שאף על האורז מברכים מזונות, קמ"ל שאף הוא נקרא "מזון".

זייער שיין
ועכשיו יש לחקור האם יסוד המחלוקת הוא בגדר אורז אם הוא מזון או לא וכעין המחלוקת בין ריב"נ לרבנן, או דלמא לכולי עלמא אורז אינו כמו ה מינים אלא שנחלקו בשם מזון אם הוא מצומצם דוקא לה' מינים או לא.
ונפ"מ אם אפשר לחזור לפי' הפשוט של הברייתא דהנודר מן המזון אסור בכל חוץ ממים ומלח, ואע"ג דאין מברכים בורא מיני מזונות אלא על ה מינים ואורז היינו משום שברכה זו תיקנו לעילויא דמינים אלו אבל אין זה סותר דהשם מזון שייך על הכל.

[כדכד]

לפיסקה הראשונה ע' בפנ"י שציטטתי בהודעה מעל הודעתו של מר
לפיסקא השניה - אולי קשור למחלוקת החיי אדם והמשנ"ב שפסק כמותו שהמברך במ"מ בדיעבד על אוכל שאינו מים ומלח יצא יד"ח ואלו שחלקו עליהם (איני זוכר מקור למי חולק אבל כך שמעתי)